Introduction to Hilchos Eruvin

It contains one positive commandment of Rabbinic origin. It is not included in the reckoning [of the 613 mitzvot]. This mitzvah is explained in the chapters [that follow].

הלכות עירובין - הקדמה

מצוה עשה אחת והיא מדברי סופרים ואינה מן המנין: וביאור מצוה זו בפרקים אלו:


According to Torah law, when there are several neighbors dwelling in a courtyard, each in his private home, they are all permitted to carry within the entire courtyard, from the homes to the courtyard, and from the courtyard to the homes, because the entire courtyard is a private domain1 and it is permitted to carry within it in its entirety.

Similarly, regarding a lane that has a pole [positioned at its entrance] or a beam positioned [above it],2 all the inhabitants of the lane are permitted to carry3 in the entire [lane], and from the courtyards to the lane,4 and from the lane to the courtyards, for the entire lane is a private domain.

Similarly, all [the area within] a city that is surrounded by a wall that is [at least] ten handbreadths high and has gates that are locked at night5 is a private domain. This is the law of the Torah.


חצר שיש בה שכנים הרבה כל אחד מהם בבית לעצמו דין תורה הוא שיהיו כולן מותרין לטלטל בכל החצר ומבתים לחצר ומהחצר לבתים מפני שכל החצר רשות היחיד אחת ומותר לטלטל בכולה. וכן הדין במבוי שיש לו לחי או קורה שיהיו כל בני המבוי מותרים לטלטל בכולו ומחצרות למבוי וממבוי לחצרות שכל המבוי רשות היחיד הוא. וכן הדין במדינה שהיא מוקפת חומה גבוהה עשרה טפחים שיש לה דלתות וננעלות בלילה שכולה רשות היחיד היא. זה הוא דין תורה:


Nevertheless, according to Rabbinic decree, it is forbidden for the neighbors to carry within a private domain that is divided into different dwellings, unless all the inhabitants join together in an eruv before the commencement of the Sabbath.

This [restriction] applies to courtyards, lanes, and cities. It was instituted by [King] Solomon and his court.6


אבל מדברי סופרים אסור לשכנים לטלטל ברשות היחיד שיש בה חלוקה בדיורין עד שיערבו כל השכנים כולן מערב שבת. אחד חצר ואחד מבוי ואחד המדינה. ודבר זה תקנת שלמה ובית דינו:


Similarly, people who dwell in tents,7 in booths, or in an encampment8 that is surrounded by a partition may not carry from tent to tent until they make an eruv. In contrast, [the members of] a caravan [who surround their encampment] with a partition are not required to [join in] an eruv.9 They may transfer articles from tent to tent without an eruv, for [the very nature of their circumstance] is considered to be an eruv, since these are not long-lasting dwellings.10


וכן יושבי אהלים או סוכות או מחנה שהקיפוהו מחיצה אין מטלטלין מאהל לאהל עד שיערבו כולן. אבל שיירא שהקיפה מחיצה אין צריכין לערב אלא מוציאין מאהל לאהל בלא עירוב לפי שהן כולן מעורבין ואין אותן אהלים קבועים להן:


Why did [King] Solomon institute this [restriction]? So that the common people would not err and say, "Just as it is permitted to transfer articles from the courtyards to the streets of a city and its marketplaces, and to bring articles in [from these domains] to a courtyard, it is permitted to take articles from the city to the fields and from the fields to the city."

[Moreover, they would operate under the mistaken] impression that the marketplaces and streets - since they are the public domain - are like fields and deserts.11 [This would lead them to a further error, causing them to] say that only a courtyard is a private domain,12 and they would think that there is no prohibition against the transfer of articles, and that it is permitted to transfer articles from a private domain to a public domain [and from a public domain to a private domain].


ומפני מה תיקן שלמה דבר זה. כדי שלא יטעו העם ויאמרו כשם שמותר להוציא מן החצרות לרחובות המדינה ושוקיה ולהכניס מהם לחצרות כך מותר להוציא מן המדינה לשדה ולהכניס מן השדה למדינה. ויחשבו שהשוקים והרחובות הואיל והן רשות לכל הרי הן כשדות וכמדברות ויאמרו שהחצרות בלבד הן רשות היחיד וידמו שאין ההוצאה מלאכה ושמותר להוציא ולהכניס מרשות היחיד לרשות הרבים:


Therefore, [King Solomon] instituted [the following rules]: Whenever a private domain is divided into separate dwelling units that are considered the private property of the individuals, and an area remains that is the joint property of all individuals and all share in it equally - e.g., a courtyard with houses13 that open onto it - the area that is jointly owned is considered as a public domain. Similarly, every place that one of the neighbors owns as his private property and treats as his individual holding shall be considered as a private domain.

It is thus forbidden to transfer an article from a person's private property to the area that is owned jointly, just as it is forbidden to transfer from a private domain into the public domain. Instead, every person should contain his activities within his own property, unless an eruv is established, although [according to the Torah] the entire area is one private domain.


לפיכך תיקן שכל רשות היחיד שתחלק בדיורין ויאחז כל אחד ואחד בה רשות לעצמו וישאר ממנה מקום ברשות כולן ויד כולן שוה בו כגון חצר לבתים. שנחשוב אותו המקום שיד כולן שוה בו כאילו הוא רשות לרבים. ונחשב כל מקום ומקום שאחז כל אחד מן השכנים וחלקו לעצמו שהוא בלבד רשות היחיד. ויהיה אסור להוציא מרשות שחלק לעצמו לרשות שיד כולם שוה בו. כמו שאין מוציאין מרשות היחיד לרשות הרבים אלא ישתמש כל אחד ברשות שחלק לעצמו בלבד עד שיערבו כולן אף על פי שהכל רשות היחיד:


What is meant by an eruv? That all the individuals will join together in one [collection of] food before the commencement of the Sabbath. This serves as a declaration that they have all joined together and share food as one; none of them has [totally] private property. Instead, just as the jointly-owned area is the property of all, so too, everyone shares in the property that is privately owned. They are all joined in one domain.

[Performing] this act will prevent them from erring and thinking that it is permitted to transfer articles between a private domain and the public domain.


ומה הוא העירוב הזה. הוא שיתערבו במאכל אחד שמניחין אותו מערב שבת. כלומר שכולנו מעורבין ואוכל אחד לכולנו ואין כל אחד ממנו חולק רשות מחבירו אלא כשם שיד כולנו שוה במקום זה שנשאר לכולנו כך יד כולנו שוה בכל מקום שיאחז כל אחד לעצמו והרי כולנו רשות אחד. ובמעשה הזה לא יבאו לטעות ולדמות שמותר להוציא ולהכניס מרשות היחיד לרשות הרבים:


The eruv that the inhabitants of a courtyard make among themselves is referred to as eruvei chatzerot [the joining of the areas of courtyards]. [The joining together of] the inhabitants of a lane or of a city is referred to as shituf, [partnership].


העירוב שעושים בני החצר זה עם זה הוא הנקרא עירובי חצירות. ושעושין אנשי מבוי זה עם זה או כל בני המדינה הוא הנקרא שתוף:


An eruv [joining together] the inhabitants of a courtyard may not be made with anything other than a whole loaf of bread.14 Even if a loaf of bread is a se'ah15 in size, but it is sliced, it may not be used for an eruv. If it is whole, even if it is as small as an isar,16 it may be used for an eruv.17

Just as an eruv may be made using a loaf of bread made from grain,18 so too, may it be made with a loaf of bread made from rice19 or lentils. A loaf of bread made from millet, by contrast, may not be used.20

The shituf [for a lane or for a city, by contrast, may be made using] either bread or other foods.21 For we may use any food for a shituf, with the exception of water and salt. Similarly, mushrooms and truffles may not be used for a shituf, because they are not considered to be foods.22

[The restriction against using water and salt applies only] when they are set aside as separate entities. If one mixes water and salt, this is considered to be brine, and may be used for a shituf.23


אין מערבין בחצירות אלא בפת שלמה בלבד אפילו ככר מאפה סאה והיא פרוסה אין מערבין בה. היתה שלמה והיא כאיסר מערבין בה. וכשם שמערבין בפת תבואה כך מערבין בפת אורז ובפת עדשים אבל לא בפת דוחן. ושתוף בין בפת בין בשאר אוכלים. בכל אוכל משתתפין חוץ מן המים בפני עצמן או מלח בפני עצמו. וכן כמהין ופטריות אין משתתפין בהן שאינן חשובין כאוכלים. ערב מים עם מלח נעשה כמורייס ומשתתפין:


What quantity of food is necessary to establish a shituf? A measure equal to the size of a dried fig24 for every inhabitant of the lane or of the city, provided there are eighteen or less. If, however, there are more than [eighteen inhabitants], the minimum measure [of the shituf] is [an amount of] food [sufficient] for two meals - i.e., an amount equivalent to eighteen dried figs, which is equivalent to the measure of six medium-size eggs.25 Even if thousands and myriads of people desire to make use [of this shituf], [all that is necessary] is [an amount of] food [sufficient] for two meals.


וכמה שיעור האוכל שמשתתפין בו כגרוגרת לכל אחד ואחד מבני המבוי או מבני המדינה. והוא שיהיו שמונה עשרה או פחות. אבל אם היו מרובים על זה שיעורו שתי סעודות שהן כשמונה עשרה גרוגרות שהן כשש ביצים בינוניות. אפילו היו המשתתפין אלפים ורבבות שתי סעודות לכולן:


When a shituf is made using any food that is eaten without further cooking - e.g., a loaf of bread, certain species of grain, or raw meat - the minimum measure is the [amount of] food [sufficient] for two meals.26

When the food in question is a side dish - i.e., something that people customarily eat together with bread - e.g., cooked wine, roasted meat, vinegar, fish brine, olives, and onion heads - the minimum measure is an amount sufficient to accompany two meals.27


כל אוכל שהוא נאכל כמות שהוא כגון פת ומיני דגן ובשר חי אם נשתתפו בו שיעורו מזון שתי סעודות. וכל שהוא לפתן ודרך העם לאכול בו פתן כגון יין מבושל ובשר צלי וחומץ ומורייס וזיתים ואמהות של בצלים שיעורו כדי לאכול בו שתי סעודות:


When fresh wine28 is used for a shituf, two revi'iot are required for every [participant]. Similarly, if beer is used, two revi'iot [are required].

If eggs are used, [the minimum measure] is two; they may be used for a shituf even when raw. [Other minimum measures are:] two pomegranates,29 one etrog, five nuts, five peaches, a Roman pound of vegetables - whether raw or cooked; if [the vegetables] are lightly, but not thoroughly, cooked, they may not be used;30 an uchla31 of spices, a kav of dates, a kav of dried figs, a maneh of crushed figs, a kav of apples, a handful of cuscuta,32 a handful of fresh beans, a Roman pound of lichen.33

Beets are considered vegetables and may be used for an eruv. Onion leaves may not be used for an eruv unless they are already grown, and the length of each leaf is at least that of a spread-out hand. If they are not this long, they are not considered to be food.34

All these types of food are considered to be side dishes; therefore, they have been given these measures. The same principles apply in other similar situations. All foods can be combined to reach the minimum measure required for a shituf.35


נשתתפו ביין חי שיעורו שתי רביעיות לכולן. וכן בשכר שתי רביעיות. ביצים שתים ומשתתפין בהן ואפילו הן חיות. ורמונים שנים. אתרוג אחד. חמשה אגוזים. חמשה אפרסקים. ליטרא של ירק בין חי בין שלוק ואם היה בשיל ולא בשיל אין מערבין בו לפי שאין ראוי לאכילה. עוכלא תבלין. קב תמרים. קב גרוגרות. מנה דבילה. קב תפוחין. כשות כמלוא היד. פולין לחין כמלוא היד. חזין ליטרא. והתרדין הרי הן בכלל הירק ומערבין בהן. עלי בצלים אין מערבין בהן. אלא אם הבצילו ונעשה אורך כל עלה מהן זרת. אבל פחות מכאן אינו אוכל. וכל אלו הדברים האמורין כלפתן הן. ולפיכך נתנו בהן שיעורין אלו וכל כיוצא בהן וכל האוכלין מצטרפין לשיעור השיתוף:


Whenever the term Roman pound is mentioned, it refers to [a measure equal to] two36 full revi'iot.37 An uchla is half a revi'it; a maneh, one hundred dinarim; a dinar, six ma'ah; a ma'ah, the weight of sixteen barley corns;38 a sela, four dinarim.

A revi'it contains an amount of water or wine39 equivalent to approximately seventeen and one half dinarim. Thus, a Roman pound is equivalent in weight to 35 dinarim, and an uchla is equivalent in weight to eight and three-quarter dinarim.


ליטרא האמורה בכל מקום מלא שתי רביעיות. ועוכלא חצי רביעית. ומנה האמורה בכל מקום מאה דינר. והדינר שש מעין. והמעה משקל שש עשרה שעורות. והסלע ארבעה דינרין. והרביעית מחזקת מן המים או מן היין משקל שבעה עשר דינרין וחצי דינר בקירוב. נמצא הליטרא משקל חמשה ושלשים דינר. והעוכלא משקל תשעה דינרין פחות רביע:


Whenever the term se'ah is mentioned, it refers to [a measure equal to] six kabbim. A kav is four logim, and a log is four revi'iot. We have already defined the measure and the weight of a revi'it.40 These measurements are necessary for a person to remember at all times.


סאה האמורה בכל מקום ששת קבין. והקב ארבעה לוגין. והלוג ארבע רביעיות. וכבר בארנו מדת הרביעית ומשקלה. ואלו השיעורין שאדם צריך לזכור אותן תמיד:


[All] food that is permitted to be eaten, even if the person who uses it is forbidden to partake of it, may be used for an eruv41 or for a shituf.

What is implied? A nazirite42 may establish a shituf using wine, and an Israelite [may establish a shituf using] terumah.43 Similarly, a person who takes a vow or an oath not to partake44 of a particular food may use it for an eruv or a shituf. For if it is not fit for one person [to partake of], it is fit for another.


אוכל שהוא מותר באכילה אף על פי שהוא אסור לזה המערב הרי זה מערב בו ומשתתף בו. כיצד משתתף הנזיר ביין וישראל בתרומה. וכן הנודר מאוכל זה או שנשבע שלא יאכלנו מערב בו ומשתתף בו. שאם אינו ראוי לזה הרי הוא ראוי לאחר:


A forbidden [food] - e.g., tevel,45 even food that is considered tevel only by Rabbinic decree46, the first tithe from which terumah was improperly taken,47 or the second tithe or consecrated articles that were not redeemed in the proper manner48 - by contrast, may not be used for an eruv or a shituf.

We may, however, use d'mai49 for an eruv or a shituf, since it is fit to be used by the poor. Similarly, we may use the first tithe after terumah was removed, and the second tithe or consecrated articles that were redeemed, even if the [additional] fifth of their value was not paid.50 For [failure to give] the [additional] fifth does not [void the redemption of these articles].

We may use the second tithe in Jerusalem, since it is fit to be eaten there, but [it may] not [be used] outside [that city].


אבל דבר האסור לכל כגון טבל אפילו טבל של דברי סופרים. וכן מעשר ראשון שלא נטלה תרומתו כהוגן. וכן מעשר שני והקדש שלא נפדו כהלכה. אין מערבין ומשתתפין בהן. אבל מערבין ומשתתפין בדמאי מפני שראוי לעניים. ובמעשר ראשון שניטלה תרומתו ובמעשר שני והקדש שנפדו אע"פ שלא נתן את החומש שאין החומש מעכב. ומערבין במעשר שני בירושלים מפני שהוא ראוי שם לאכילה אבל לא בגבולין:


How is an eruv [joining the entire area of] a courtyard together established? We collect a complete loaf of bread from every house51 and place all [the loaves] in a single container52 in one of the houses of the courtyard.53 Even a granary, a barn, or a storehouse [is acceptable for this purpose]. If, however, the eruv was placed in a gatehouse - even a gatehouse belonging to a private individual - an exedra,54 a porch, or a house that is not four cubits by four cubits, it is not considered an eruv.

When the eruv is gathered together,55 one recites the blessing: "Blessed be You, God, our Lord, King of the Universe, who has sanctified us with His commandments and commanded us56 concerning the mitzvah of the eruv." [Afterwards,] one says, "With this eruv, all the inhabitants of this courtyard will be permitted to bring objects in and out from one house to another."57

A minor may collect [the bread for] the eruv [joining the entire area of] a courtyard together. The house in which the eruv is placed need not give a loaf of bread.58 If [the inhabitants of a courtyard] ordinarily place [the eruv in one house], as an expression of "the ways of peace"59 it is proper that they should not change [to another home].


כיצד מערבין בחצירות גובין חלה אחת שלימה מכל בית ובית ומניחין הכל בכלי אחד בבית אחד מבתי החצר אפילו בבית התבן או בבית הבקר או בבית האוצר. אבל אם נתנו בבית שער אפילו בית שער של יחיד או באכסדרה או במרפסת או בבית שאין בו ארבע אמות על ארבע אמות אינו עירוב. וכשמקבץ העירוב מברך ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על מצות עירוב. ואומר בעירוב זה יהיה מותר לכל בני החצר להוציא ולהכניס מבית לבית בשבת. ויש לקטן לגבות עירובי חצרות. ובית שמניחין בו עירוב אינו צריך ליתן את הפת. ואם היו רגילין להניח בו אין משנין אותו מפני דרכי שלום:


How is a shituf established for a lane? We collect [an amount of food] equivalent to the size of a dried fig from each and every person - or less than this amount,60 if many people are involved. The entire amount is placed in a single container in one of the courtyards in the lane, or in one of the homes. [It is even acceptable] to place it in a small home, in an exedra, or in a porch. If, however, one leaves it in the open space of the lane, it is not acceptable.61

If one leaves the container in one of the courtyards, one must lift the container at least a handbreadth above the ground of the courtyard, so that it will be obvious.62 [When making the shituf,] one recites the blessing, "... concerning the mitzvah of the eruv,"63 and says, "With this shituf, it will be permitted for all the inhabitants of this lane to bring objects in and out - from the lane to the courtyard and from the courtyard to the lane - on the Sabbath."64


וכיצד משתתפין במבוי. גובה אוכל כגרוגרת מכל אחד ואחד או פחות מכגרוגרת אם היו מרובין. ומניח הכל בכלי אחד בחצר מחצרות המבוי או בבית מן הבתים אפילו בית קטן או אכסדרה או מרפסת הרי זה שיתוף. אבל אם הניחו באויר מבוי אינו שיתוף. ואם הניח הכלי בחצר צריך להגביה הכלי מן הקרקע טפח כדי שיהיה ניכר. ומברך על מצות עירוב. ואומר בזה השיתוף יהיה מותר לכל בני המבוי להוציא ולהכניס מחצרות למבוי בשבת:


If one divides the eruv or the shituf, it is no longer effective. [This ruling applies] even if [all the portions of the eruv] are located in a single home. If, however, one fills a container with the eruv and there remains some food that one put in a second container, it is acceptable.65


חלקו את העירוב או את השיתוף אף על פי שהוא בבית אחד אינו עירוב. אבל אם מלאו את הכלי מן העירוב ונשאר ממנו מעט והניחוהו בכלי אחר מותר:


The participants in a shituf in a lane must, nevertheless, also make an eruv in their [respective] courtyards, so that their children will not forget the laws of an eruv.66For this reason, if bread67 is used as a shituf in a lane, [the inhabitants] may rely on it, and are not required to make an eruv for the courtyards, for the children will take notice of the bread.68

If a group of people were participating in a feast together, and the Sabbath commenced, they may rely on the bread on the table before them as an eruv for the courtyard.69 If they desire to rely on this bread as a shituf for a lane,70 they may, even though they are dining in a courtyard.


המשתתפין במבוי צריכים לערב בחצירות כדי שלא ישכחו התינוקות תורת עירוב. שהרי אין התינוקות מכירין מה נעשה במבוי. לפיכך אם נשתתפו במבוי בפת סומכין עליו ואין צריכין לערב בחצרות שהרי התינוקות מכירין בפת. בני חבורה שהיו מסובין וקדש עליהן היום פת שעל השלחן סומכין עליה משום עירובי חצירות. ואם רצו לסמוך עליה משום שיתוף סומכין אף על פי שהן מסובין בחצר:


[A person may establish an eruv on behalf of others. For example,] if one of the inhabitants of a courtyard takes bread and says, "Behold, this is for all the inhabitants of the courtyard," or he took an amount of food equivalent to two meals, and says, "This is for all the inhabitants of the lane," he does not have to collect food from each individual. He must, however, [give their portion] to another person,71 who will acquire it on their behalf.72

One's son or daughter who has reached majority,73 one's Hebrew servant,74 and one's wife may take possession on behalf of others. Neither a son nor a daughter below the age of majority, nor a Canaanite servant or maidservant has this prerogative, because they do not have independent financial status.75

Similarly, a Hebrew maidservant may take possession on behalf of others, even though she is below the age of majority,76 for a minor may take possession on behalf of others regarding a matter of Rabbinic law.

A person need not inform the inhabitants of a lane or a courtyard that he has granted them [a portion of food] and established an eruv for them, for these deeds are to their benefit, and a person may grant a colleague benefit without the latter's knowledge.77


לקח אחד מבני החצר פת אחת ואמר הרי זו לכל בני החצר או שהוא אוכל כשתי סעודות ואמר הרי זה לכל בני המבוי אינו צריך לגבות מכל אחד ואחד. אבל צריך לזכות להן בו על ידי אחר. ויש לו לזכות על ידי בנו ובתו הגדולים ועל ידי עבדו העברי ועל ידי אשתו. אבל לא על ידי בנו ובתו הקטנים ולא על ידי עבדו ושפחתו הכנענים מפני שידן כידו. וכן יש לו לזכות להן על ידי שפחתו העברית אף על פי שהיא קטנה. שהקטן זוכה לאחרים בדבר שהוא מדברי סופרים. ואינו צריך להודיע לבני החצר או לבני המבוי שהרי זכה להן ועירב עליהן שזכות היא להן וזכין לו לאדם שלא בפניו:


Neither an eruv nor a shituf may be established on the Sabbath. Instead, they must be established before nightfall. One may, however, establish an eruv for a courtyard78 and a shituf for a lane beyn hash'mashot,79 even though there is a doubt whether that time period is considered to be part of the day or part of the night.

The eruv and the shituf must always be accessible, so that one may partake of it throughout the time of beyn hash'mashot.80 For this reason, if, before nightfall, an avalanche fell upon it, it was lost or burned, or it was terumah and became impure, it is not considered to be an eruv. If the above took place after nightfall, the eruv is acceptable. If one is in doubt when this took place, the eruv is acceptable, because whenever a doubt arises whether an eruv is acceptable or not, it is considered acceptable.81


אין מערבין ולא משתתפין בשבת אלא מבעוד יום. ומערבין עירובי חצרות ושתופי מבואות בין השמשות אף על פי שהוא ספק מן היום ספק מן הלילה. ולעולם צריך שיהא העירוב או השיתוף מצוי ואפשר לאכלו כל בין השמשות. לפיכך אם נפל עליו גל או אבד או נשרף או שהיה תרומה ונטמאת מבעוד יום אינו עירוב. משחשיכה הרי זה עירוב. ואם ספק הרי זה עירוב שספק העירוב כשר:


[The following rules apply when] an eruv or a shituf was placed in a tower, [the tower] was locked, and the key was lost before nightfall: If it is impossible to remove the eruv without performing [a forbidden] labor82 beyn hash'mashot, it is considered as if it had been lost. Therefore, the eruv is not acceptable, for it is impossible for it to be eaten.

If a person separated terumat ma'aser83 or terumah, and made a stipulation that the sacred status not be conveyed [upon these entities] until nightfall, they may not be used for an eruv. [The reason is that] beyn hash'mashot, they are still tevel,84 and [the food used for an eruv must be fit to be eaten before nightfall.


נתן העירוב או השיתוף במגדל ונעל עליו ואבד המפתח קודם שחשיכה אם אי אפשר לו להוציא העירוב אלא אם כן עשה מלאכה בין השמשות הרי זה כמי שאבד ואינו עירוב שהרי אי אפשר לאכלו. הפריש תרומת מעשר או תרומה גדולה והתנה עליה שלא תהיה תרומה עד שתחשך אין מערבין בה שעדיין היא טבל כל בין השמשות וצריך שתהיה סעודה הראויה מבעוד יום