A person who ties a knot which is intended to remain permanently and which can be tied [only] by craftsmen1 is liable. Included in this category are the knots tied by camel drivers, the knots tied by seamen, the knots tied by shoemakers when making shoes and sandals.2

One who ties a knot that is intended to remain permanently, but does not require a craftsmen [to tie it], is not liable. A knot that will not remain permanently and does not require a craftsman may be tied with no compunctions.


הקושר קשר של קיימא והוא מעשה אומן חייב. כגון קשר הגמלין וקשר הספנין וקשרי רצועות מנעל וסנדל שקושרין הרצענין בשעת עשייתן וכן כל כיוצא בזה. אבל הקושר קשר של קיימא ואינו מעשה אומן פטור . וקשר שאינו של קיימא ואינו מעשה אומן מותר לקושרו לכתחלה:


How is [the intermediate category] defined? If one of a person's sandal straps tore and he tied it, a rope tore and one tied it, one tied a rope to a bucket, or one tied the bridle of an animal, the person is not liable. The same applies to all other knots that do not require professional expertise, but are always tied with the intention that they remain permanently.3

Any knot that is not intended to remain permanently is forbidden to be tied using a knot that requires professional expertise.4


כיצד נפסקה לו רצועה וקשרה נפסק החבל וקשרו או שקשר חבל בדלי או שקשר רסן בהמה הרי זה פטור וכן כל כיוצא באלו הקשרים שהן מעשה הדיוט וכל אדם קושר אותן לקיימא. וכל קשר שאינו של קיימא אם קשרו קשר אומן הרי זה אסור


A woman may tie the opening of her cloak although it has two openings.5 She may tie the strands of a hairnet although it hangs loosely on her head.6

One may tie the straps of shoes and sandals that are tied around one's foot when donning them.7 One may tie pouches of wine and pouches of oil although they have two protrusions.8 One may tie a pot of meat although it is possible to remove the meat without untying the knot.9

One may tie a bucket with a linen cord, a belt or another similar entity, but not with an ordinary rope.10 One may tie a rope before an animal or tie it to an animal's foot so that it will not go out, although this involves two knots.11

If a rope is tied to a cow, one may tie it to its feeding trough. If a rope is tied to a feeding trough, one may tie it to a cow. One may not, however, bring a rope from one's home and tie it to [both] a cow and a feeding trough. If, however, one has a weaver's rope which one is permitted to carry,12 one may bring it and tie it to both the cow and the feeding trough.

[The rationale for these laws is that] all [the above] knots do not require professional expertise, nor are they intended to remain. On the contrary, a person ties them and unties them at will. Therefore, it is permitted to tie them with no compunctions.

One may untie the openings of baskets of dates and dried figs, break off or cut off the cord, take them and eat them.13


קושרת אשה מפתחי החלוק אף על פי שיש לו שני פתחים. וחוטי סבכה אע"פ שהוא רפוי בראשה ורצועות מנעל וסנדל שקושרין אותן על הרגל בשעת מלבוש ונודות יין ושמן אע"פ שיש לו שתי אזנים וקדרה של בשר אע"פ שיכולה להוציא הבשר ולא תתיר הקשר. וקושרין דלי במשיחה או באבנט וכיוצא בו אבל לא בחבל. וקושרין לפני הבהמה או ברגלה בשביל שלא תצא אף על פי שיש לה שני אסרות. וחבל שהיה קשור בפרה קושרו באבוס. היה קשור באבוס קושרו בפרה. אבל לא יביא חבל מתוך ביתו ויקשור בפרה ובאבוס. ואם היה חבל גרדי שמותר לטלטלו הרי זה מביא וקושר בפרה ובאבוס. מפני שכל אלו הקשרים מעשה הדיוט הן ואינן של קיימא אלא פעם קושר ופעם מתיר ולפיכך מותר לקשור אותן לכתחלה. חותלות של תמרים ושל גרוגרות מתיר ומפקיע וחותך ונוטל ואוכל:


Any substance that is fit to be used as animal fodder may be used for tying on the Sabbath.14 Therefore, if the straps of a person's sandals snapped in a carmelit, he may take a moist reed15 that is fit to be eaten by an animal, wind it around [the sandal] and tie it.16

If a sandal strap slips from its place, or one's foot slips from the sandal, one may return the strap to its place,17 provided one does not tie a knot.18


כל שראוי למאכל בהמה מותר לקשור אותו בשבת. לפיכך אם נפסקה רצועת סנדלו בכרמלית נוטל גמי לח הראוי למאכל בהמה וכורך עליו וקושר הגמי. נשמטה לו רצועת מנעל וסנדל או שנשמט רוב הרגל מותר להחזיר הרצועות למקומן ובלבד שלא יקשור:


It is permitted to tie a loop [on the Sabbath],19 for it will not be interchanged with a knot.20 Therefore, if a rope snapped, one may gather the the two ends together, wind a linen cord around them and tie a loop.21


העניבה מותרת לפי שאינה מתחלפת בקשירה. לפיכך החבל שנפסק מקבץ שני קצותיו וכורך עליו משיחה ועונב עניבה:


It is permissible to tie a knot that is not permanent in nature for the purpose of a mitzvah.22 For example, one may tie a knot to calibrate one of the Torah's measures.23

One may tie a harp string that snaps in the Temple,24 but not anywhere else. One may not tie a harp string for the first time on the Sabbath, even in the Temple.


מותר לקשור קשר שאינו של קיימא לדבר מצוה. כגון שיקשור למדוד שיעור משיעורי התורה. נימת כנור שנפסק קושרין אותה במקדש אבל לא במדינה. ולא יקשור נימא לכתחלה אפילו במקדש:


A person is liable for untying any knot that he is liable for tying.25 Whenever a person is not liable for tying a knot, he is not liable for untying it. Whenever a person is permitted to tie a knot, he is permitted to untie it.26


כל קשר שחייבין על קשורו כך חייבין על היתרו וכל קשר שהקושר אותו פטור כך המתיר אותו פטור. וכל קשר שמותר לקושרו כך מותר להתירו:


A person who winds together a rope from palm branches, love grass,27 strands of wool, strands of flax, strands of goat's hair or the like is liable for performing a derivative of the [forbidden] labor of tying.28

The minimum measure for which one is liable is a length of rope sufficient to remain wound without being tied, for then the work the person performed is permanent.29

Similarly, a person who unwinds cords performs a derivative of the forbidden labor of untying and is liable. [This applies] provided one's intent is not merely destructive in nature.30 The minimum measure for which one is liable is the same as that for winding a cord.


הפותל חבלים מן ההוצין ומן החלף או מחוטי צמר או מחוטי פשתן או חוטי שער וכיוצא בהן הרי זה תולדת קושר וחייב. ושיעורו כדי שיעמוד החבל בפתילתו בלא קשירה שנמצאת מלאכתו מתקיימת. וכן המפריד את הפתיל הרי זה תולדת מתיר וחייב. והוא שלא יתכוין לקלקל בלבד ושיעורו כשיעור הפותל:


A person who sews two stitches is liable,31 provided he ties32 the stitches at both ends so that they will remain and not slip out.33 If, however, one sews an additional stitch, one is liable even if one did not tie [the ends], for one's stitching will remain.

A person who pulls taut a thread used for sewing34 on the Sabbath is liable, because this activity is necessary for sewing.


התופר שתי תפירות חייב. והוא שקשר ראשי החוט מכאן ומכאן כדי שתעמוד התפירה ולא תשמט. אבל אם תפר יתר על שתי תפירות אף על פי שלא קשר חייב שהרי מתקיימת התפירה. והמותח חוט של תפירה בשבת חייב מפני שהוא מצורכי התפירה.


A person who tears [a length of a garment] sufficient to tie two stitches35 for the sake of tying two stitches is liable.36 In contrast, one who tears with the intent to ruin is not liable, for [his activity] is destructive in nature.37

A person who tears in a fit of rage or [one who rends his garments] for the sake of a deceased person for whom he is required to rend his garments38 is liable, for by doing so he settles his mind and calms his natural inclination. Since his anger is soothed through this act, it is considered to be constructive in nature and he is liable.39

A person who makes an opening for a neck [in a garment] on the Sabbath is liable.40


הקורע כדי לתפור שתי תפירות על מנת לתפור שתי תפירות חייב. אבל הקורע להפסידה פטור מפני שהוא מקלקל. הקורע בחמתו או על מת שהוא חייב לקרוע עליו חייב מפני שמיישב את דעתו בדבר זה וינוח יצרו והואיל וחמתו שוככת בדבר זה הרי הוא כמתקן וחייב. והפותח בית הצואר בשבת חייב:


A person who attaches paper or hides together with scribe's glue and the like is liable for performing a derivative of the forbidden labor of sewing.41

Conversely, a person who separates papers or hides that are stuck together is liable for performing a derivative of the forbidden labor of tearing42 if his intent is not merely destructive.


המדבק ניירות או עורות בקולן של סופרים וכיוצא בו הרי זה תולדת תופר וחייב. וכן המפרק ניירות דבוקין או עורות דבוקין ולא נתכוין לקלקל בלבד הרי זה תולדת קורע וחייב:


A person is liable for building even the slightest amount.43

A person who levels the floor inside a house is liable.44 Whether he lowers a raised piece of earth or fills a cavity, he is considered to be building and is liable.

When one person places down a stone and another the mortar, the one who places down the mortar is liable.45 For the highest row [of stones], one is liable merely for lifting up the stone and placing it on the mortar, since other mortar is not placed upon it.

A person who builds on a base of utensils is not liable.46


הבונה כל שהוא חייב. המשוה פני הקרקע בבית כגון שהשפיל תל או מילא גומא או גיא הרי זה בונה וחייב. אחד נתן את האבן ואחד נתן את הטיט הנותן הטיט חייב. ובנדבך העליון אפילו העלה את האבן והניחה על גבי הטיט חייב. שהרי אין מניחין עליה טיט אחר. והבונה על גבי כלים פטור:


A person who erects a permanent tent is liable for performing a derivative47 [of the forbidden labor] of building.48

Similarly, a person who fashions an earthenware utensil - e.g., an oven or a jug - before they are fired [in a kiln] is liable for performing a derivative [of the forbidden labor] of building.49

Similarly, one who makes cheese performs a derivative [of the forbidden labor] of building.50 One is not liable until one makes an amount of cheese equivalent to the size of a dried fig.51

A person who inserts the blade of an axe onto its handle or one who performs any similar activity performs a derivative [of the forbidden labor] of building. Similarly, one who attaches one piece of wood to another, whether he attaches them with a nail or by inserting one piece of wood into another until they become a single entity, is liable for performing a derivative [of the forbidden labor] of building.52


העושה אהל קבוע הרי זה תולדת בונה וחייב. וכן העושה כלי אדמה כגון תנור וחבית קודם שישרפו הרי זה תולדת בונה וחייב. וכן המגבן את הגבינה הרי זה תולדת בונה. ואינו חייב עד שיגבן כגרוגרת. המכניס יד הקרדום בתוך העץ שלו הרי זה תולדת בונה וכן כל כיוצא בו. וכן התוקע עץ בעץ בין שתקע במסמר בין שתקע בעץ עצמו עד שנתאחד הרי זה תולדת בונה וחייב:


A person who makes even the slightest hole in a chicken coop to let light in is liable for building.53

A person who returns a door of a well, a cistern, or a wing of a building [to its place] is liable for building.54


העושה נקב כל שהוא בלול של תרנגולים כדי שיכנס להן האורה חייב משום בונה. המחזיר דלת של בור ושל דות ושל יציע חייב משום בונה:


A person who demolishes even the slightest amount is liable, provided he demolishes with the intent to build.55 If his intent in demolishing is merely destructive, he is not liable.56

A person who demolishes a permanent tent or separates a piece of wood attached to another is liable for performing a derivative [of the forbidden labor] of demolishing, provided his intent is to improve it [afterwards].57


הסותר כל שהוא חייב. והוא שיסתור על מנת לבנות. אבל אם סתר דרך השחתה פטור. הסותר אהל קבוע או שפרק עץ תקוע הרי זה תולדת סותר וחייב והוא שיתכוין לתקן:


A person who gives the [final] blow with a hammer is liable. [Similarly,] a person who performs any activity that represents the completion of a task is liable for performing a derivative of dealing [the final] hammer blow.58

What is implied? A person who blows a glass vessel,59 one makes a design, or even a portion of a design, on a utensil,60 one who planes61 [the edges of a utensil],62 one who makes a hole of even the smallest size in a piece of wood, a building, a piece of metal, or a utensil is liable for performing a derivative of dealing [the final] hammer blow.

One is not liable for making [a hole] unless it can be used to bring in and bring out.63


המכה בפטיש הכאה אחת חייב. וכל העושה דבר שהוא גמר מלאכה הרי זה תולדת מכה בפטיש וחייב. כיצד המנפח בכלי זכוכית והצר בכלי צורה אפילו מקצת הצורה והמגרד כל שהוא והעושה נקב כל שהוא בין בעץ בין במתכת בין בבנין בין בכלים הרי זה תולדת מכה בפטיש וחייב. וכל פתח שאינו עשוי להכניס ולהוציא אין חייבין על עשייתו:


A person who pierces a blister on the Sabbath to widen the opening of the wound, as physicians do, with the intent of widening the opening of the wound is liable for performing [a derivative of] dealing [the final] hammer blow,64 for this is a labor performed by a physician.

If one pierced it to remove its pus, [the act] is permitted.65


המפיס שחין בשבת כדי להרחיב פי המכה כדרך שהרופאין עושין שהן מתכוונין ברפואה להרחיב פי המכה הרי זה חייב משום מכה בפטיש שזו היא מלאכת הרופא. ואם הפיסה להוציא ממנה הליחה שבה הרי זה מותר:


One who files a stone66 to even the slightest degree is liable for performing [a derivative of] dealing [the final] hammer blow. A person who aligns a stone in the foundation of a building, adjusting its position with his hands and settling it in its proper place,67 is liable for performing [a derivative of] dealing [the final] hammer blow.

A person who removes threads, straws, or splinters of wood68 from a garment by hand - for example, the splinters that are found in woolen garments - is liable for performing [a derivative of] dealing [the final] hammer blow. [This applies] provided the person is disturbed by them.69 If, however, he removes them as a matter of course, [without thinking,]70 he is not liable.71

A person who shakes out a new black garment to make it attractive and to remove any remnants of white wool72 adhering to it, as is a tailor's practice,73 is liable to bring a sin offering.74 If he is not disturbed by them, it is permissible [to do so].


המסתת את האבן כל שהוא חייב משום מכה בפטיש. המצדד את האבן ביסוד הבנין ותקנה בידו והושיבה במקום הראוי לה חייב משום מכה בפטיש. הלוקט יבולת שעל גבי בגדים בידו כגון אלו היבולות שבכלי צמר חייב משום מכה בפטיש. והוא שיקפיד עליהן. אבל אם הסירן דרך עסק הרי זה פטור. המנער טלית חדשה שחורה כדי לנאותה ולהסיר הצמר הלבן הנתלה בה כדרך שהאומנין עושין חייב חטאת. ואם אינו מקפיד מותר:


A person who traps a living creature from a species that is common to trap75 - e.g., beasts, fowl,76 or fish - is liable77 provided he traps them in a place where no further efforts are required to trap them.

What is implied? One chased after a deer until one caused it to enter a room,78 a garden, or a courtyard, and one locked it inside, one caused a fowl to fly into a closet and locked it, one removed a fish from the sea and placed it in a bowl of water. [In all these instances,] the person is liable.79

If, however, a person caused a bird to fly into a room and locked it, caused a fish to swim from the sea into a pool of water, or chased a deer until he caused it to enter a large hall, and locked it, he is not liable. [The living creature] is not completely trapped, for if he to desired to take it, he would have to chase it and trap it in [this new place].80 Therefore, a person who traps a lion is not liable until he causes it to enter the pen in which it will be enclosed.


הצד דבר שדרך מינו לצוד אותו חייב. כגון חיה ועופות ודגים. והוא שיצוד אותן למקום שאינו מחוסר צידה. כיצד כגון שרדף אחרי צבי עד שהכניסו לבית או לגינה או לחצר ונעל בפניו. או שהפריח את העוף עד שהכניסו למגדל ונעל בפניו. או ששלה דגים מן הים בתוך ספל של מים הרי זה חייב. אבל אם הפריח צפור לבית ונעל בפניו. או שהבריח דג ועקרו מן הים לבריכה של מים. או שרדף אחר צבי עד שנכנס לטרקלין רחב ונעל בפניו הרי זה פטור. שאין זו צידה גמורה שאם יבא לקחתו צריך לרדוף אחריו ולצוד אותו משם. לפיכך הצד ארי אינו חייב עד שיכניסנו לכיפה שלו שהוא נאסר בה:


[The following] - a place in which if a person ran, he could reach the animal in a single movement,81 and a place so narrow that the shadow of both walls would merge in the middle - are considered to be small places. If one chased a deer or the like into such a place, one is liable. If a place is larger than this, a person who chases an animal or a fowl into it is not liable.


כל מקום שאם ירוץ בו יגיע לחיה בשחיה אחת ,או שהיו הכתלים קרובין זה לזה עד שיפול צל שניהם לאמצע כאחד הרי זה מקום קטן. ואם הבריח הצבי וכיוצא בו לתוכו חייב. ומקום שהוא גדול מזה המבריח חיה ועוף לתוכו פטור:


[The following principle applies regarding] the eight creeping animals mentioned in the Torah82 and similarly, other creeping animals and crawling things:83 When a species is usually trapped, a person who traps any one of them - whether for a purpose, or without a purpose, even merely for the sake of sport - is liable, since he intended to trap and actually did so.84 A person is liable for performing a [forbidden] labor even if he has no need for the actual labor he performed.85

A person who traps an animal that is sleeping or a blind animal is liable.86


אחד שמנה שרצים האמורין בתורה ואחד שאר שקצים ורמשים שיש למינן צידה הצד אחד מכולן בין לצורך בין שלא לצורך או לשחק בהן חייב הואיל ונתכוון לצוד וצד. שמלאכה שאינה צריכה לגופה חייב עליה. הצד את הישן ואת הסומא חייב:


When a person sends out dogs to trap deer, rabbits, and the like, the deer flees because of the dog,87 and the person chases after the deer or stands before it and as such, frightens it so that the dog can catch it,88 he is liable for [performing] a derivative [of the forbidden labor] of trapping.89 The same applies with regard to [trapping] fowl.


המשלח כלבים כדי שיצודו צבאים וארנבים וכיוצא בהן וברח הצבי מפני הכלב והיה הוא רודף אחר הצבי או שעמד בפניו והבהילו עד שהגיע הכלב ותפשו הרי זה תולדת הצד וחייב. וכן העושה כדרך הזו בעופות:


When a deer enters a room and one person closes90 it, the latter is liable.91 If two people close it, they are not liable. If the door cannot be closed by a single person and they both close it, they are both liable.92

When one person sat in the entrance and did not block it, and a second person sat down and blocked it, the second person is liable.93

When the one person blocks the entrance when he sits down, and a second person sits down next to him [in a manner that also obstructs the entrance], the first person [alone] is liable.94 [This applies] even if he later rises and leaves, [and the second person remains blocking the entrance],95 for the second person has not done anything. He is permitted to remain seated in the doorway until the evening and then take the deer.96 To what could this be compared? To one who locks his house to protect it and finds a trapped deer inside.97

If a fowl enters under the edge of a person's clothes, he may [continue] sitting and watch it until nightfall.98 It is [then] permitted [to take it].


צבי שנכנס לבית ונעל אחד בפניו חייב. נעלוהו שנים פטורין. אם אין אחד יכול לנעול ונעלוהו שנים חייבין. ישב אחד על הפתח ולא מלאהו וישב השני ומלאהו השני חייב. ישב הראשון ומלאהו ובא השני וישב בצדו אף על פי שעמד הראשון והלך לו הראשון חייב והשני לא עשה כלום ומותר לו לישב במקומו עד הערב ולוקח הצבי. למה זה דומה לנועל ביתו לשומרו ונמצא צבי שמור בתוכו שלא עשה כלום. נכנסה לו צפור תחת כנפיו יושב ומשמרה עד שתחשך ומותר:


A person who traps a deer that is old, limping, sick, or small is not liable.99

A person who releases an animal, a beast, or a fowl from a trap is not liable.100 A person who traps a beast or a fowl that is in his domain - e.g., ducks, chickens, or doves from a cote - is not liable.101 A person who traps a living being whose species is not usually trapped - e.g., locusts,102 wild bees, hornets, mosquitoes, fleas, and the like - is not liable.103


הצד צבי זקן או חיגר או חולה או קטן פטור. המפרק בהמה חיה ועוף מן המצודה פטור. הצד חיה ועוף שברשותו כגון אווזין ותרנגולין ויוני (*עלייה) פטור. הצד דבר שאין במינו צידה כגון חגבים הגזין צרעין ויתושין ופרעושין וכיוצא באלו הרי זה פטור:


Crawling beasts that are dangerous - e.g., snakes, scorpions and the like - may be trapped104 on the Sabbath. [This leniency is granted] even when they are not deadly, but merely bite, provided one's intent is to prevent [someone from] being bitten.105

What should one do? Place a utensil over them, cover them with something, or tie them so they cannot cause damage.


רמשים המזיקין כגון נחשים ועקרבים וכיוצא בהן אע"פ שאינן ממיתין הואיל ונושכין מותר לצוד אותם בשבת. והוא שיתכוין להנצל מנשיכתן. כיצד הוא עושה כופה כלי עליהן או מקיף עליהן או קושרן כדי שלא יזיקו