1

A person who bakes [an amount of food] the size of a dried fig is liable. Just as a person is liable for baking bread, he is liable for cooking food or herbs, or for heating water. These are all one type [of activity].1

The minimum amount of water for which one is liable for heating2 is an amount sufficient to wash3 a small limb.4 The minimum amount of herbs for which one is liable is the amount required to serve the purpose for which they are being cooked.5

א

האופה כגרוגרת חייב. אחד האופה את הפת או המבשל את המאכל או את הסממנין או המחמם את המים הכל ענין אחד הוא. שיעור המחמם את המים כדי לרחוץ בהן אבר קטן. ושיעור מבשל סממנין כדי שיהיו ראויין לדבר שמבשלין אותן לו:

2

A person who places an egg next to a kettle so that it will become slightly cooked6 is liable if the egg becomes cooked, for a person who cooks with a derivative of fire7 is considered as if he cooked with fire itself.

Similarly, a person who washes aged salted fish8 or sole9- a very thin, soft fish - with hot water is liable. Washing them with hot water completes the cooking process they require.10 The same principles apply in other similar situations.

ב

הנותן ביצה בצד המיחם בשביל שתתגלגל ונתגלגלה חייב. שהמבשל בתולדת האור כמבשל באור עצמה. וכן המדיח בחמין דג מליח הישן או קולייס האספנין והוא דג דק ורך ביותר הרי זה חייב. שהדחתן בחמין זה הוא גמר בשולן וכן כל כיוצא בהן:

3

A person who breaks open an egg over a warm cloth, over sand, or over the dust of the roads that are heated by the sun is not liable11 even though it becomes roasted, for the derivatives of the heat of the sun are [governed by] different [laws than those governing] the derivatives of fire. Nevertheless, the Sages instituted a decree forbidding cooking with [the derivatives of the heat of the sun], lest [one cook with] the derivatives of fire.12 Similarly, a person who cooks using the [hot] springs of Tiberias and the like is not held liable.13

A person who cooks food on a fire that has been completely cooked14 or who cooks food that does not need to be cooked15 at all is not liable.16

ג

המפקיע את הביצה בבגד חם או בחול ובאבק דרכים שהן חמים מפני השמש אע"פ שנצלית פטור. שתולדות חמה אינם כתולדות האש. אבל גזרו עליהן מפני תולדות האור. וכן המבשל בחמי טבריה וכיוצא בהם פטור. המבשל על האור דבר שהיה מבושל כל צרכו או דבר שאינו צריך בישול כלל פטור:

4

When one person brought fire, another brought wood, another brought a pot, another added water, another put in meat, another put in spices, and another stirred it, all are liable for cooking. For anyone who performs an activity that is necessary for cooking is considered as [having performed that forbidden labor].

If, by contrast, one put down the pot, another came and added water, another came and added meat, another came and added spices, another came and brought fire, another came and placed wood on the fire, and another came and stirred, it is only the latter two who are liable for cooking.

ד

אחד נתן את האור ואחד נתן את העצים ואחד נתן את הקדרה ואחד נתן את המים ואחד נתן את הבשר ואחד נתן את התבלין ובא אחר והגיס כולם חייבים משום מבשל. שכל העושה דבר מצרכי הבישול הרי זה מבשל. אבל אם שפת אחד את הקדרה תחילה ובא אחר ונתן את המים ובא אחר ונתן את הבשר ובא אחר ונתן את התבלין ובא אחר ונתן את האור ובא אחר ונתן עצים על האור ובא אחר והגיס. שנים האחרונים בלבד חייבין משום מבשל:

When one person brought fire, another brought wood - The Rambam's ruling is based on Beitzah 34a and the Tosefta, Shabbat 12:4. There are, however, slight differences between the wording chosen by the Rambam and the wording of those sources. Furthermore, the Talmud implies that the person who brought the fire is liable, not for performing a derivative of the labor of cooking, but for the labor of kindling. (See Rashi, loc. cit.) This is definitely not the Rambam's intent.

In resolution of this difficulty, the Kessef Mishneh quotes his teacher, Rav Ya'akov bei Rav, who explains that the first clause describes a situation in which all the individuals performed their act virtually simultaneously, with a shared intent. Hence, since the end result of their activity is the performance of a forbidden labor, all are held liable as if they had performed the labor themselves.

another brought the pot - As the Ra'avad mentions, Beitzah (loc. cit.) interprets this as referring to a situation where a new pot is used. Thus, heating the pot hardens it as would heating in a kiln. This is is also a derivative of the labor of cooking. (See Halachah 6 and Hilchot Sh'vitat Yom Tov 3:11.)

According to the explanation of the Kessef Mishneh mentioned above, this is unnecessary. Since the pot was brought together with the other elements for the sake of cooking, the person bringing it is liable, even if it is an old pot.

another added water - Even those who do not accept the explanation of the Kessef Mishneh would hold such a person liable, since a person is liable for heating water, as explained in Halachah 1.

another put in meat - Here too, the obligation is clear, for the person is cooking food.

another put in spices - Since the spices contribute flavor to the food, adding them to the pot is sufficient to make one liable for cooking, even according to the opinions that do not accept the explanation of the Kessef Mishneh.

and another stirred it - for stirring hastens the cooking process. The Shulchan Aruch (Orach Chayim 318:18) emphasizes that one is liable for stirring only when the food is not completely cooked. Once it is cooked, there is no prohibition against stirring.

The Ramah (loc. cit.) states that even after food is completely cooked, one should not stir it. The later authorities emphasize that although there is reason to follow this stringency with regard to stirring, there is no difficulty in removing food from the pot if it is already cooked and removed from the fire. (While the pot is cooking this is forbidden, for in the process of taking out the food, one will stir the remaining food.) See Chapter 3, Halachah 11.

all are liable for cooking, since anyone who performs an activity that is necessary for cooking is considered as [having performed that forbidden labor].

If, by contrast, one put down the pot, another came - According to the Kessef Mishneh, this is the key phrase in understanding the difference between the first clause and the second. "Another came" - i.e., he came after, and without any connection, to the first individual. Hence, the responsibility is not shared by the entire group. Accordingly, since the actions of the persons mentioned first could not bring about cooking in their own right, they are not held liable.

and added water, another came and added meat, another came and added spices, another came and brought fire - The person bringing the fire would probably be liable for kindling, but that is not the Rambam's concern in this halachah. He is not liable for cooking, for without the wood the flame would burn out in the near future.

another came and placed wood on the fire - Once the wood begins to burn, the fire will have the potential to cook the meat. Hence, the person who brings it is liable.

and another came and stirred - Since the person stirred the food after it began to cook, he is liable. Although he acted independently of the others, the act he performs in its own right is sufficient to incur liability.

it is only the latter two who are liable for cooking.

5

When a person places meat over coals, and a portion the size of a dried fig becomes [thoroughly] roasted, he is liable even when the portions that are roasted are [separate, and located] in two or three portions [of the piece of meat].17

When there is not a portion the size of a dried fig that has become [thoroughly] roasted, but the entire [piece of meat] becomes half-cooked,18 one is liable.19 If, however, it is half-cooked from one side only, one is not liable until one turns it so that it becomes half-cooked on both sides.

If a person forgot20 and attached a loaf to an oven on the Sabbath, but remembered [the prohibition involved afterwards], he21 may remove it22 before it bakes23 and causes [him to be liable for performing a forbidden] labor.

ה

הניח בשר על גבי גחלים אם נצלה בו כגרוגרת אפי' בשנים ושלשה מקומות חייב. לא נצלה בו כגרוגרת אבל נתבשל כולו חצי בישול חייב. נתבשל חצי בישול מצד אחד פטור. עד שיהפך בו ויתבשל חצי בישול משני צדדין. שכח והדביק פת בתנור בשבת ונזכר מותר לו לרדותה קודם שתאפה ויבוא לידי מלאכה:

6

A person who melts even the slightest amount of metal or who heats a piece of metal until [it glows like] a coal24 performs a derivative [of the forbidden labor] of cooking.25 Similarly, a person who melts wax, tallow, tar, brown tar, or pitch, and the like performs a derivative [of the forbidden labor] of cooking and is liable.

Similarly, a person who heats an earthenware utensil until it becomes hard clay is liable for cooking. The general principle is: Whether one softens a firm entity with fire or hardens a soft entity, one is liable for cooking.

ו

המתיך אחד ממיני מתכות כל שהוא או המחמם את המתכות עד שתעשה גחלת הרי זה תולדת מבשל. וכן הממסס את הדונג או את החלב או את הזפת והכופר והגפרית וכיוצא בהם הרי זה תולדת מבשל וחייב. וכן המבשל כלי אדמה עד שיעשו חרס חייב משום מבשל. כללו של דבר בין שריפה גוף קשה באש או שהקשה גוף רך הרי זה חייב משום מבשל:

7

One who shears wool26 or hair from an animal or a beast - whether alive or dead - is liable. [This applies even when he] removes [these substances] from skin.27

What is the minimum measure for which one is liable? Enough to spin a thread that is twice the length of a width of a sit from it.28 How long is the width of a sit? The distance from the thumb to the first finger when they are extended as far as possible.29 This is approximately two thirds of a zeret.30

A person who tears off the wing of a bird [is liable for performing] a derivative of shearing. One who spins wool from a living animal31 is not liable, for this is not the ordinary manner of shearing, nor is this the ordinary manner of beating, nor is this the ordinary manner of spinning.

ז

הגוזז צמר או שער בין מן הבהמה בין מן החיה בין מן החי בין מן המת אפילו מן השלח שלהן חייב. כמה שיעורו כדי לטוות ממנו חוט שארכו כרוחב הסיט כפול. וכמה רוחב הסיט כדי למתוח מן בוהן של יד עד האצבע הראשונה כשיפתח ביניהן בכל כחו והוא קרוב לשני שלישי זרת. התולש כנף מן העוף הרי זה תולדת גוזז. הטווה את הצמר מן החי פטור שאין דרך גזיזה בכך ואין דרך נפוץ בכך ואין דרך טויה בכך:

8

A person who cuts his nails, his hair, his mustache, or his beard [performs a] derivative [of the forbidden labor] of shearing and is liable.32 [This applies] provided one cuts them using a utensil. If one removes them by hand, one is not liable.33 [The above applies regarding both] one's own [nails and the like] and those of a colleague.34

Similarly, a person who cuts a wart from his body, whether using a utensil35 or by hand is not liable. [The above applies regarding both] one's own [warts] and those of a colleague.

It is permitted to remove a wart in the Temple by hand,36 but not with a utensil. If it is dry, one may cut it off with a utensil,37 [in order to] take part in the Temple service.

ח

הנוטל צפרניו או שערו או שפמו או זקנו הרי זה תולדת גוזז וחייב. והוא שיטול בכלי. אבל אם נטלן בידו בין לו בין לאחר פטור. וכן החותך יבלת מגופו בין ביד בין בכלי פטור בין לו בין לאחר. ומותר לחתוך יבלת במקדש ביד אבל לא בכלי. ואם היתה יבשה חותכה אף בכלי ועובד עבודה.

9

How much hair is it necessary for a person to remove with a utensil to be liable? Two hairs.38 If one removes a grey hair from dark ones, one is liable for removing even one.39

[The following rules apply to] a nail when the majority of it has been split, or to strips of flesh that have begun to peel: If they have split upward40 and annoy the person, one may remove them by hand, but not with a utensil. If, however, one removes them with a utensil, one is not liable.41

If they do not annoy the person, it is forbidden to remove them even by hand. If the majority has not been split [nor has begun to peel], it is forbidden to remove them even by hand, and one who removes them with a utensil is liable.

ט

הנוטל שערו בכלי כמה יטול ויהיה חייב שתי שערות. ואם ליקט לבנות מתוך שחורות אפילו אחת חייב. צפורן שפירשה רובה וציצין של עור שפירשו רובן אם פירשו כלפי מעלה ומצערות אותו מותר ליטול אותן בידו אבל לא בכלי. ואם נטלן בכלי פטור. ואם אינן מצערות אותו אפילו ביד אסור. ואם לא פירשו רובן אפילו מצערות אותו אסור לנטלן בידו ואם נטלן בכלי חייב:

10

A person who whitens wool, linen, wool to be dyed crimson,42 or any other fabrics that are ordinarily whitened is liable.

What is the minimum measure for which one is liable? [An amount of fibers large enough] to produce a thread as long as twice the width of a sit - i.e., four handbreadths.43

י

המלבן את הצמר או את הפשתן או את השני וכן כל כיוצא בהן ממה שדרכן להתלבן חייב. וכמה שיעורו כדי לטוות ממנו חוט אחד אורכו כמלוא רוחב הסיט כפול שהוא אורך ארבעה טפחים:

11

Laundering clothes is a derivative of the [forbidden] labor of whitening and causes one to be liable.

A person who wrings out a garment until the water44 [absorbed] in it is discharged is considered as one who launders45and is held liable.46 Wringing out [a garment] is one of the activities necessary for laundering, as stirring is one of the activities necessary for cooking.

There is no concept of wringing out hair.47 Similarly, one is not liable for wringing out leather.48

יא

המכבס בגדים הרי הוא תולדת מלבן וחייב. והסוחט את הבגד עד שיוציא המים שבו הרי זה מכבס וחייב. שהסחיטה מצרכי כיבוס היא כמו שההגסה מצרכי הבשול. ואין סחיטה בשער וה"ה לעור שאין חייבין על סחיטתו:

12

One who beats49 wool, linen, wool to be dyed crimson, or any other similar fabrics is liable. What is the minimum measure for which one is liable? [An amount of fibers large enough] to produce a thread four handbreadths long.

A person who beats animal sinews until they become like wool, so that [cord]50 can be spun from them, is liable for performing a derivative of beating.

יב

המנפץ את הצמר או את הפשתן או את השני וכיוצא בהן חייב. וכמה שיעורו כדי לטוות ממנו חוט אחד ארכו ארבעה טפחים. והמנפץ את הגידים עד שיעשו כצמר כדי לטוות אותן הרי זה תולדת מנפץ וחייב:

13

A person who dyes a thread that is four handbreadths long or fabric from which a thread of this length can be spun is liable.

A person is not liable unless the dye he uses will make a permanent [change in the article's color]. When the application of color will not have a permanent effect - e.g., one who applies red clay or vermilion to iron or brass and colors it is not liable, for it can be removed immediately without dyeing it at all. Whenever a person performs a labor that does not have a permanent effect on the Sabbath,51 he is not liable.52

יג

הצובע חוט שארכו ארבעה טפחים או דבר שאפשר לטוות ממנו חוט כזה חייב. ואין הצובע חייב עד שיהא צבע המתקיים. אבל צבע שאינו מתקיים כלל כגון שהעביר סרק או ששר על גבי ברזל או נחשת וצבעו פטור. שהרי אתה מעבירו לשעתו ואינו צובע כלום. וכל שאין מלאכתו מתקיימת בשבת פטור:

14

A person who creates a color is liable [for performing] a derivative of the labor of dyeing.53 What is implied? One mixed gallnut juice into vitriol54 until the entire mixture turned black, or mixed isatis55 into saffron water56 until the entire mixture turned green and the like.

What is the minimum measure for which one is liable? [An amount of dye large enough] to dye a thread four handbreadths long.

יד

העושה עין הצבע הרי זה תולדת צובע וחייב. כיצד כגון שנתן קנקנתום לתוך מי עפצא שנעשה הכל שחור. או שנתן איסטיס לתוך מי כרכום שנעשה הכל ירוק וכן כל כיוצא בזה. וכמה שיעורו כדי לצבוע בו חוט שארכו ארבעה טפחים:

15

A person who spins a thread four handbreadths long from any fibers [from] which [thread] is spun is liable. This includes spinning wool, linen, [camel] hair, goat's hair,57 animal sinews, and any other fibers of this nature.

A person who makes felt is liable for [performing] a derivative [of the forbidden labor] of spinning if he makes felt from fibers that could be used to spin a thread of ordinary thickness that is four handbreadths long.58

טו

הטווה אורך ארבעה טפחים מכל דבר הנטוה חייב. אחד הטווה את הצמר או את הפשתן או את הנוצה או את השער או את הגידין וכן כל כיוצא בהן. העושה את הלבד הרי זה תולדת טווה וחייב. והוא שילבד דבר שאפשר לטוות ממנו חוט אורך ארבעה טפחים בעובי בינוני:

16

A person who makes two heddles is liable.59

A person who makes a sifter, a strainer, a basket, a hairnet, or one who weaves a rope bed [performs] a derivative [of the forbidden labor] of making heddles;60 when he makes two frames of any one of the above, he is liable. Similarly, a person who makes two frames of any object that is made frame by frame like the above is liable.

טז

העושה שני בתי נירין חייב. העושה נפה או כברה או סל או סבכה או שסרג מטה בחבלים הרי זה תולדת עושה נירין ומשיעשה שני בתים באחד מכל אלו חייב. וכן כל העושה שני בתי נירין בדבר שעושין אותו בתים בתים כגון אלו חייב:

17

Weavers generally stretch out the threads [of the warp] to the desired length and width of the fabric. Two people hold [the beams to which the ends of the threads are connected], one from one side and one from the other side. A person beats the threads with a rod and aligns them so that they lie one next to the other, [all of the] warp threads without the woof.

Extending the threads as the weavers do is called mounting the warp. A person who [extends these threads] so they are taut is called one who sets the warp. Bending [the loom] and inserting the woof between the warp [threads] is called weaving.

יז

דרך האורגין שמותחין החוטין תחלה באורך היריעה וברחבה ושנים אוחזין זה מכאן וזה מכאן ואחד שובט בשבט על החוטין ומתקן אותן זה בצד זה עד שתעשה כולה שתי בלא ערב. ומתיחת החוטין כדרך האורגין היא הנסכת המסכת וזה המותח נקרא מיסך. וכשכופלין אותה ומתחיל להכניס השתי בערב נקרא אורג:

18

The person who mounts the warp is liable. This is one of the [39] primary categories of [forbidden] labor. The person who beats the threads until they separate and then aligns them performs a derivative of mounting the warp.61 What is the minimum measure for which one is liable? Preparing a fabric that is two fingerbreadths wide.62

Similarly, a person is liable for weaving two threads [of a fabric] two fingerbreadths wide. [The above applies] whether one began the weaving [of a garment] or whether one wove two additional threads on a garment that had already been begun by another weaver. If one wove only a single thread, but completed the garment by doing so, one is liable.63

If one weaves two threads a width of three frames at the end of a fabric, one is liable.64 To what can this be compared? To weaving a thin belt, three frames wide.

יח

המיסך חייב והוא מלאכה מאבות מלאכות. והשובט על החוטין עד שיפרקו ויתקנם הרי זה תולדת מיסך. וכמה שיעורו משיתקן רוחב שתי אצבעות. וכן האורג שני חוטין ברוחב שתי אצבעות חייב. בין שארגן בתחלה בין שהיה מקצת הבגד ארוג וארג על הארוג שיעורו שני חוטין. ואם ארג חוט אחד והשלים בו הבגד חייב. ארג בשפת היריעה שני חוטין ברוחב שלשה בתי נירין חייב. הא למה זה דומה לאורג צלצול קטן ברוחב שלשה בתי נירין:

19

A person who straightens the threads and separates them in the midst of the weaving process [performs] a derivative [of the labor] of weaving.65

Similarly, one who braids hair [performs] a derivative [of the labor] of weaving.66 The measure for which one is liable is making a braid two fingerbreadths long.

יט

המדקדק את החוטין ומפרידן בעת האריגה הרי זה תולדת אורג. וכן הקולע את הנימין הרי זה תולדת אורג ושיעורו משיעשה קליעה באורך שתי אצבעות:

20

One who is בוצע two threads is liable. בוצע refers to the separation of woven fabric.67 One is liable for [the labor of] בוצע whether one removes the woof from the warp or the warp from woof.

[The above applies provided that] one is not acting with a destructive [intent], but rather with the intent to improve [the garment]. For example, there are people who mend [tears in] very light garments. First, they undo the weave. Afterwards, they mend the garment, and then reweave the threads that they undid.68 [In this manner,] they join two garments or two tears together.

A person who undoes a braid for the sake of fixing it [performs] a derivative [of the labor] of בוצע.69 The minimum measure for which one is liable is the same as the minimum measure for בוצע.

כ

הבוצע שני חוטין חייב. ובוצע הוא המפריש את הארוג. בין שהוציא הערב מן השתי או שהעביר השתי מעל הערב הרי זה בוצע וחייב. והוא שלא יהא מקלקל אלא יתכוין לתקן כדרך שעושין אלו שמאחין את הבגדים הקלים ביותר שבוצעין ואחר כך מאחין וחוזרין ואורגין חוטין שבצעו עד שיעשו שני הבגדים או שני הקרעים אחד. והסותר את הקליעה לתקן הרי זה תולדת בוצע ושיעורו כשיעור הבוצע