1

On the seventh day, after the consolers have left the mourner, he is permitted to do all the things that were forbidden during the seven days. because we say that a part of the day is considered like the entire day, except with regard to marital relations, which is forbidden the entire seventh day (even in a dark room). In those places where the consolers are not accustomed to come on the seventh day, he must wait until the time they used to come on the other days, which is after people leave the synagogue in the morning. If the seventh day of mourning occurs on Shabbos, then after people leave the synagogue in the morning, he is permitted to study Torah.

א

בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי לְאַחַר שֶׁהָלְכוּ הַמְנַחֲמִים מִן הָאָבֵל, מֻתָּר בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁהָיָה אָסוּר תּוֹךְ שִׁבְעָה, דְאָמְרִינָן מִקְצָת הַיוֹם כְּכֻלּוֹ. חוּץ מִתַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה שֶׁאָסוּר כָּל הַיוֹם (אֲפִלּוּ בְּבַיִת אָפֵל). וּבִמְדִינוֹת אֵלּוּ שֶׁאֵין הַמְנַחֲמִים רְגִילִים לָבוֹא בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, צָרִיךְ לְהַמְתִּין עַד שָׁעָה שֶׁרְגִילִין לָבוֹא בִּשְׁאָר הַיָמִים, דְּהַיְנוּ לְאַחַר יְצִיאָה מִבֵּית הַכְּנֶסֶת, שֶׁרְגִילִין לָבוּא מְנַחֲמִים. וְכֵן אִם חָל יוֹם הַשְּׁבִיעִי בְּשַׁבָּת, אֲזַי לְאַחַר יְצִיאָה מִבֵּית הַכְּנֶסֶת שַׁחֲרִית, מֻתָּר בְּתַלְמוּד תּוֹרָה.

2

Regarding the thirtieth day we also say that part of the day is considered like the entire day. And since no consolers come then, therefore, immediately after sunrise he is absolved of the laws governing the thirty days of mourning. If the thirtieth day occurs on a Shabbos the mourner is permitted to bathe on Friday, with warm water, in honor of the Shabbos. He may put on Shabbos clothes and return to his regular seat in the synagogue; but he may not have his hair cut.

ב

בְּיוֹם שְׁלֹשִׁים, אָמְרִינָן גַּם כֵּן מִקְצָת הַיּוֹם כְּכֻלּוֹ. וְכֵיוָן שֶׁאָז אֵין בָּאִים מְנַחֲמִים, לָכֵן תֵּכֶף כְּשֶׁתָּנֵץ הַחַמָּה, בָּטְלָה מִמֶּנּוּ גְּזֵרַת שְׁלֹשִׁים. חָל יוֹם שְׁלֹשִׁים בְּשַׁבָּת, מֻתָּר לוֹ לִרְחוֹץ בְּעֶרֶב שַׁבָּת בְּחַמִּין לִכְבוֹד שַׁבָּת, וְלוֹבֵשׁ בִּגְדֵי שַׁבָּת, וְחוֹזֵר לִמְקוֹמוֹ בְבֵית הַכְּנֶסֶת, אֲבָל אָסוּר בְּגִלּוּחַ (דְּחָמִיר טְפֵּי).

3

Regarding the twelve month period of mourning for a father or mother we do not say part of the day is considered like the entire day. On the contrary, it is customary to add the Yahrzeit (anniversary of death) day in which to observe all the laws of mourning that pertain to the twelve months of mourning, even if it occurs on Shabbos. However, if it was a leap year, the custom is to observe mourning for the honor of a father and mother only twelve months. Since the twelve months expired before the Yahrzeit day, therefore, on the Yahrzeit day he is not required to resume mourning.

ג

בִּשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ שֶׁעַל אָבִיו וְאִמּוֹ, לָא אָמְרִינָן מִקְצָת הַיּוֹם כְּכֻלּוֹ, וְאַדְרַבָּא נוֹהֲגִין לְהוֹסִיף גַּם יוֹם הַיָארְצֵייט לִנְהוֹג בּוֹ כָּל דִּין שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, וַאֲפִלּוּ חָל בְּשַׁבָּת. אַךְ אִם הָיְתָה הַשָּׁנָה מְעֻבֶּרֶת, גַּם כֵּן אֵין נוֹהֲגִין בַּאֲבֵלוּת שֶׁלִכְבוֹד אָבִיו וְאִמּוֹ, כִּי אִם שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. וּמֵאַחַר שֶׁכְבָּר כָּלוּ שְׁנֵים עָשָׂר הַחֳדָשִׁים קֹדֶם הַיָארצֵייט, אָז בְּיוֹם הַיָארְצֵייט, אֵינוֹ חוֹזֵר עוֹד לָאֲבֵלוּת.