1

If a person heard of the death of a relative for whom he is obliged to observe mourning, within thirty days of his death or even on the thirtieth day itself, such tidings are timely and he must tear his garments. He is obliged to observe the seven days of mourning from the day he received the news. The thirty days of mourning are also counted from the day he received the news. And the day he received the news is like the day of burial with regard to all its laws. The thirty-day period during which the news is considered timely is counted from the day of burial, and not from the day of death.

א

מִי שֶׁבָּאָה לוֹ שְׁמוּעָה שֶׁמֵּת לוֹ קָרוֹב שֶׁהוּא חַיָב לִהְתְאַבֵּל עָלָיו, אִם בָּאָה לוֹ בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים וַאֲפִלּוּ בַּיוֹם הַשְׁלשִׁים עַצְמוֹ, הֲרֵי זוֹ שְׁמוּעָה קְרוֹבָה, וְקוֹרֵעַ. וְחַיָב לִנְהוֹג שִׁבְעָה יְמֵי אֲבֵלוּת מִיּוֹם שֶׁהִגִּיעָה לוֹ הַשְּׁמוּעָה. וְגַם אֲבֵלּוּת שֶׁנּוֹהֵג בַּשְּׁלשִׁים, מוֹנֶה מִיּוֹם הַשְּׁמוּעָה. וְיוֹם הַשְּׁמוּעָה, דִּינוֹ כְּיוֹם הַקְּבוּרָה לְכָל דָּבָר. וְאוֹתָן שְׁלֹשִׁים יוֹם שֶׁנִּקְרְאָה בָהֶן שְׁמוּעָה קְרוֹבָה, מוֹנֶה מִיּוֹם הַקְּבוּרָה וְלֹא מִיּוֹם הַמִּיתָה.

2

If he received the news after thirty days, it is delayed news, and he needs to observe the laws of mourning for only one hour. Whether he received the news by day or he received it at night, one hour of mourning is sufficient. This is true even for one's parents. However, the mourning which is observed for one's father or mother during the entire twelve months applies even when the news of the death was delayed. These twelve months are counted from the day of death. If one received word of the death of his father or mother, after twelve months, he need observe only one hour of mourning, even with regard to things that are usually observed throughout the twelve months.

ב

בָּאָה לוֹ הַשְּׁמוּעָה לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם, זוֹהִי שְׁמוּעָה רְחוֹקָה, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לִנְהוֹג אֲבֵלוּת רַק שָׁעָה אֶחָת. לָא שְׁנָא שָׁמַע בַּיּוֹם, וְלָא שְׁנָא שָׁמַע בַּלַיְלָה וְנָהַג שָׁעָה אַחַת, דַּיּוֹ, וַאֲפִלּוּ עַל אָבִיו וְאִמּוֹ (וּלְעִנְיַן קְרִיעָה, עַיֵן לְעֵיל סִימָן קצה סָעִיף ח). אַךְ דְּבָרִים שֶׁנּוֹהֲגִין עַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ כָּל שְׁנֵים עָשָר חֹדֶש, נוֹהֵג גַּם בִּשְׁמוּעָה רְחוֹקָה, וּמוֹנֶה שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ מִיּוֹם הַמִּיתָה. וְאִם בָּאָה לוֹ הַשְּׁמוּעָה עַל אָבִיו וְאִמּוֹ לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, אֵינוֹ נוֹהֵג אֲבֵלוּת אֶלָּא שָׁעָה אַחַת גַּם בַּדְּבָרִים שֶׁנּוֹהֲגִין כָּל שְׁנֵים עָשָֹר חֹדֶשׁ.

3

One who receives delayed news need not observe all the laws of mourning, and removal of his shoes is sufficient. He is permitted to work, bathe, anoint himself, to have marital relations and to study Torah. If he was not wearing shoes when he received the news, he must do something else to indicate that he is doing so to observe mourning such as sitting on the ground for an hour.

ג

הַשּׁוֹמֵעַ שְׁמוּעָה רְחוֹקָה, אֵינוֹ צָרִיךְ לִנְהוֹג כָּל דִּין אֲבֵלוּת, אֶלָּא דַּיּוֹ בַּחֲלִיצַת מִנְעָל לְבָד, וּמֻתָּר בִּמְלָאכָה וּרְחִיצָה וְסִיכָה וְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָה וְתַלְמוּד תּוֹרָה. וְאִם אֵין מִנְעָלִים בְּרַגְלָיו בִּשְׁעַת שְׁמוּעָה, צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה אַחֵר שֶׁיְהֵא נִכָּר שֶׁהוּא עוֹשֶׂה מִשּׁוּם אֲבֵלוּת, כְּגוֹן שֶׁיֵשֵׁב עַל הַקַרְקַע שָׁעָה אֶחָת.

4

If he received timely news on Shabbos, the Shabbos is counted as one day, and at the conclusion of Shabbos he must tear his garments and observe six days of mourning.

ד

בָּאָה לוֹ שְׁמוּעָה קְרוֹבָה בַּשַׁבָּת, יוֹם הַשַׁבָּת עוֹלֶה לוֹ לְיוֹם אֶחָד, וּלְמוֹצָאֵי שַׁבָּת קוֹרֵעַ, וּמוֹנֶה לוֹ עוֹד שִׁשָּׁה יָמִים.

5

If he received timely news on Shabbos or on Yom Tov, but at the conclusion of Shabbos or Yom Tov it will become delayed news, he must observe all the laws of private mourning on Shabbos or Yom Tov and at the conclusion of Shabbos or Yom Tov he should observe one hour's mourning as is done for delayed tidings.

ה

בָּאָה לוֹ שְׁמוּעָה קְרוֹבָה בַּשַׁבָּת אוֹ בָרֶגֶל, וּלְמוֹצָאֵי שַׁבָּת אוֹ לְמוֹצָאֵי הָרֶגֶל נַעֲשֵֹית רְחוֹקָה, אָסוּר בְּיוֹם הַשַׁבָּת אוֹ בִימֵי הָרֶגֶל בִּדְבָרִים שֶׁבְּצִנְעָא. וּלְמוֹצָאֵי שַׁבָּת וְהָרֶגֶל, נוֹהֵג שָׁעָה אַחַת אֲבֵלוּת כְּמוֹ בִּשְׁמוּעָה רְחוֹקָה.

6

If he received timely news on Shabbos and it is the eve of a Yom Tov, since he must observe mourning in privacy, the Yom Tov cancels the seven days of mourning.

ו

בָּאָה לוֹ שְׁמוּעָה קְרוֹבָה בַּשַׁבָּת וְהוּא עֶרֶב יוֹם טוֹב, כֵּיוָן שֶׁדְּבָרִים שֶׁבְּצִנְעָא נוֹהֵג בּוֹ, מְבַטֵּל הָרֶגֶל אֶת הַשִּׁבְעָה.

7

If one received delayed news on Shabbos or Yom Tov, he should not observe any mourning, not even in private matters. At the conclusion of Shabbos or Yom Tov, he should observe one hour of mourning, and that is sufficient.

ז

הַשּׁוֹמֵעַ שְׁמוּעָה רְחוֹקָה בַּשַׁבָּת אוֹ בָרֶגֶל, אֵינוֹ נוֹהֵג אֲבֵלות. וַאֲפִלּוּ בִּדְבָרִים שֶׁבְּצִנְעָא, מֻתָּר. וּלְמוֹצָאֵי שַׁבָּת וָרֶגֶל, נוֹהֵג שָׁעָה אַחַת וְדַיּוֹ.

8

If one found out after Yom Tov that a relative had died before Yom Tov, although for those who observed mourning before Yom Tov, the Yom Tov cancels the remaining days, nevertheless, since he did not observe any mourning before Yom Tov, the remaining days are not cancelled. [In such a case] if he received the news even on the thirtieth day after the burial, it is timely news for him, and he must observe the seven and thirty-day periods of mourning.

ח

מִי שֶׁשָּׁמַע לְאַחַר הָרֶגֶל שֶׁמֵּת לוֹ מֵת קֹדֶם הָרֶגֶל, אַף עַל גַּב דִּלְאוֹתָן שֶׁנָּהֲגוּ אֲבֵלוּת קֹדֶם הָרֶגֶל בָּא הָרֶגֶל וְהִפְסִיק, מִכָּל מָקוֹם לְדִידֵהּ כֵּיוָן שֶׁלֹּא נָהַג כְּלָל קֹדֶם הָרֶגֶל, כֹּל שֶׁשָּׁמַע אֲפִלּוּ בַיוֹם הַשְּׁלֹשִׁים מִיּוֹם הַקְּבוּרָה, הֲוֵי אֶצְלוֹ שְׁמוּעָה קְרוֹבָה, וְצָרִיךְ לִנְהוֹג שִׁבְעָה וּשְׁלֹשִׁים.

9

If a person lost a relative and does not know about it, you should not inform him of it. Concerning one who bears such news it is said, "He who utters a report is a fool."1 You are permitted to invite him to a betrothal feast and to any other joyful gathering, for as long as he is uninformed, he is like any other person. Also, if a husband knows that his wife's relative died, he is permitted to have marital relations with her, since she does not know about it.

ט

מִי שֶׁמֵּת לוֹ מֵת וְלֹא נוֹדַע לוֹ, אֵין לְהַגִּיד לוֹ. וְעַל הַמַּגִּיד נֶאֱמַר, וּמוֹצִיא דִבָּה הוּא כְסִיל. וּמֻתָּרִין לְהַזְמִינוֹ לִסְעוּדַת אֵרוּסִין וּלְכָל שִׂמְחָה, כִּי כָּל זְמַן שֶׁהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ, הֲרֵי הוּא כִּשְׁאָר כָּל אָדָם. וְכֵן בַּעַל שֶיּוֹדֵעַ שֶׁמֵּת אֵיזֶה קָרוֹב לְאִשְׁתּוֹ, מֻתָּר לוֹ לְשַׁמֵּשׁ עִמָּהּ, כֵּיוָן שֶׁהִיא אֵינָהּ יוֹדָעַת.

10

However, if you are asked if a relative is alive, you should not lie and say he is alive, for it says, "Keep far from a false matter,"2 but you should answer him in an ambiguous way, so that he will understand himself that he had died.

י

אֲבָל אִם אֶחָד שׁוֹאֵל אוֹתוֹ עַל קְרוֹבוֹ (שֶׁמֵּת) אִם הוּא חַי, אֵין לוֹ לְשַׁקֵּר וְלוֹמַר, חַי הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר, מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק. אֶלָּא יֹאמַר בְּלָשׁוֹן דְּמִשְׁתְּמַע בִּתְרֵי אַנְפִּין, וִישַׁעֵר בְעַצְמוֹ שֶׁמֵּת.

11

It is customary to notify sons when their mother or father pass away so that they may say the Kaddish.

יא

לְבָנִים זְכָרִים, נוֹהֲגִין לְהוֹדִיעַ כְּשֶׁמֵּת הָאָב אוֹ הָאֵם, כְּדֵי שֶׁיֹאמְרוּ קַדִּישׁ.