If the deceased awaits burial on the first day of (Yom Tov,) a Jew is not allowed to bury him. Even if it is impossible to have it done by non-Jews, and there is concern that decay might set in before the next day, nevertheless, a Jew may not bury him on the first day of Yom Tov. But if it is possible to have non-Jews bury him, that is to have non-Jews dig the grave, and cut the wooden planks, or make the coffin, where it is customary, and sew the shrouds if necessary; then dressing him, heating the water, washing him, removing him, and placing him into the grave, are permitted to be done by a Jew.1 Covering him with earth must also be done only by non-Jews. If possible, care should be taken to cleanse and purify him without using a cloth, in order not to wring out the water.


מֵת הַמֻטָּל לְקָבְרוֹ בְּיוֹם טוֹב, בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן לֹא יִתְעַסְּקוּ בוֹ יִשְֹרָאֵל. אֲפִלּוּ אִם אִי אֶפְשָׁר לְקָבְרוֹ עַל יְדֵי גוֹיִם וְיֵשׁ חֲשָׁשׁ שֶׁמָּא יַסְרִיחַ עַד לְמָחָר, מִכָּל מָקוֹם לֹא יִקְבְּרוּהוּ יִשְֹרָאֵל בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן. אַךְ אִם אֶפְשָׁר, לְקָבְרוֹ עַל יְדֵי גוֹיִם, דְּהַיְנוּ שֶׁהַגּוֹיִם יַעֲשׂוּ אֶת הַקֶּבֶר וְיַחְתְּכו אֶת הַדַּפִּין שֶׁל עֵץ, אוֹ יַעֲשׂוּ אָרוֹן בְּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ, וְגַם יִתְפְּרו אֶת הַתַּכְרִיכִין אִם צְרִיכִין. אֲבָל לְהַלְבִּישׁוֹ וּלְחַמֵּם מַיִם וּלְטַהֲרוֹ ולְהוֹצִיאוֹ ולְשׂוּמוֹ בַקֶּבֶר, מֻתָּר עַל יְדֵי יִשְֹרָאֵל. וְהַכִּסּוּי בֶּעָפָר, יַעֲשׂו גַם כֵּן עַל יְדֵי גוֹיִם, וְאִם אֶפְשָׁר, יֵשׁ לִזָּהֵר לְטַהֲרוֹ בְּלֹא בֶגֶד, שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ לִידֵי סְחִיטָה.


Some Poskim say, if it is possible to have the burial performed by non-Jews, as stated above, it is forbidden to keep the body till the next day in order that Jews may attend to it. And even if he died that day, and his body could be kept till the next day without decay setting in, nevertheless, he should be buried that day by non-Jews. In the case of an infant who died, even if he lived for more than thirty days, whereby we know that he is not an aborted fetus, nonetheless, if the weather is cold and it is not a dishonor to keep him, as he has not become malodorous, he should not be buried on the first day of Yom Tov, but should be kept until the second day of Yom Tov. Some say, even in the case of an adult, if he has not become malodorous, his burial should be delayed until the second day of Yom Tov. In a place where there is no fixed custom, it is proper to follow the latter opinion.


יֵשׁ אוֹמְרִים, דְּאִם אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת עַל יְדֵי גוֹיִם, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר, אָסוּר לְהַשְׁהוֹתוֹ עַד לְמָחָר כְּדֵי שֶׁיִתְעַסְּקוּ בוֹ יִשְֹרָאֵל. וַאֲפִלּוּ מֵת הַיּוֹם וִיכוֹלִין לְהַשְׁהוֹתוֹ עַד לְמָחָר, שֶׁלֹּא יַסְרִיחַ, מִכָּל מָקוֹם יִקְבְּרוּהוּ הַיּוֹם עַל יְדֵי גוֹיִם. אַךְ יֶלֶד שֶׁמֵת, אַף עַל פִּי שֶׁחַי יוֹתֵר מִשְּׁלשִׁים יוֹם שֶׁיָדוּעַ שֶׁאֵינוֹ נֵפֶל, מִכָּל מָקוֹם אִם הָעֵת קָרָה וְאֵין בִּזָּיוֹן לְהַשְׁהוֹתוֹ, דְּלָא אִשְׁתָּהֵי, אֵין לְקָבְרוֹ בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן, אֶלָּא מַשְׁהֵינָן לֵהּ עַד יוֹם טוֹב שֵׁנִי. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, דְּגַם בְּגָדוֹל אִי לָא אִשְׁתָּהֵי, מַשְׁהֵינָן לֵהּ עַד יוֹם טוֹב שֵׁנִי. וּבְמָקוֹם שֶׁאֵין מִנְהָג יָדוּעַ, נִרְאֶה דְיֵשׁ לִנְהֹג כֵּן.


On the second day of Yom Tov, even the second day of Rosh Hoshana, if it is possible to accomplish the above mentioned things without delay through non-Jews. they should be done by non-Jews. The other things should be done by Jews, as was previously stated. The purification may be performed with cloths and sheets, but care must be taken not to wring the water out of them directly. If it is impossible to have those other things done by non-Jews, Jews may attend to all his needs as though it were a weekday, because the second day of Yom Tov, with reference to the dead, was regarded by the Sages as a weekday. Nevertheless, if someone in that area had previously prepared shrouds for themselves, those shrouds should be used in order to avoid the need of sewing. It is permitted to attend his needs only when they intend to bury him on that day. But if they do not intend to bury him on that day, no preparations should be made for his burial; and it is even forbidden to handle the body.


בְּיוֹם שֵׁנִי שֶׁל יוֹם טוֹב, וַאֲפִלּוּ שֶל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, אִם אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת בְּלִי שִׁהוּי עַל יְדֵי גוֹיִם דְּבָרִים הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל, יַעֲשׂוּ עַל יְדֵי גוֹיִם, וּשְׁאָר הַדְּבָרִים יַעֲשׂוּ יִשְׂרְאֵלִים, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל. וִיכוֹלִין לְטַהֲרוֹ גַּם עַל יְדֵי בְגָדִים וּסְדִינִים, רַק שֶׁיִזָּהֲרוּ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת סְחִיטָה בְּיָדָיִם. וְאִם אִי אֶפְשָׁר עַל יְדֵי גוֹיִם, יִתְעַסְּקוּ בוֹ יִשְֹרָאֵל לְכָל מַה שֶׁצָרִיךְ כְּדַרְכָּם בַּחֹל, כִּי יוֹם טוֹב שֵׁנִי לְגַבֵּי מֵת, כַּחֹל שַׁוְיוּהוּ רַבָּנָן. וּמִכָּל מָקוֹם אִם יֵשׁ בַּמָּקוֹם הַהוּא מִי שֶׁהֵכִין לְעַצְמוֹ תַּכְרִיכִין, יִקְחוּ אוֹתָן הַמְתֻקָּנִים, שֶׁלֹּא יִצְטָרְכוּ לִתְפֹּר. וְהָא דְמֻתָּרִין לְהִתְעַסֵּק בּוֹ, דַּוְקָא כְּשֶׁרוֹצִין לְקָבְרוֹ בּוֹ בַיוֹם. אֲבָל אִם אֵין רוֹצִין לְקָבְרוֹ בּוֹ בַיּוֹם, אֵין עוֹשִׂין בּוֹ שׁוּם דָּבָר. וַאֲפִלּוּ בְּטִלְטוּל, אָסוּר.


The Sages considered the second day of Yom Tov as a weekday, with regard to the dead in order to honor the dead and not permit him to lie in disgrace. However, to do anything unconnected to his burial is forbidden. Therefore, it is forbidden to negotiate with the shopkeeper about the price of linen for the shrouds, unless it is impossible to obtain it otherwise, as when it can be bought from a non-Jew. Jewish gravediggers are forbidden to accept renumeration for their work on a Yom Tov, because wages for work done on Shabbos or Yom Tov are forbidden. If they refuse to work without pay, they may be paid, but they will have to face the judgement of the Heavenly Court. The Burial Society should not take money for the grave on Yom Tov, but they may accept pledges (collateral) without stipulating the price of the grave.


הָא דְּשַׁוְיוּהוּ רַבָּנָן יוֹם טוֹב שֵׁנִי לְגַבֵּי מֵת כַּחֹל, זֶהוּ מִפְנֵי כְּבוֹדוֹ שֶׁל מֵת. שֶׁלֹּא יְהֵא מֻטָּל בְּבִזָּיוֹן. אֲבָל לַעֲשׂוֹת שְׁאָר דָּבָר, אָסוּר. וְלָכֵן אָסוּר לִקְצֹץ עִם בַּעַל הַחֲנוּת דְּמֵי הַפִּשְׁתָּן שֶׁלּוֹקְחִין לְתַכְרִיכִין, אִם לֹא כְּשֶׁאִי אֶפְשָׁר בְּעִנְיָן אַחֵר, כְּגוֹן שֶׁלּוֹקְחִין מִגּוֹי. וְהַקַּבְרָנִים אֲסוּרִין לִקַּח שְׂכַר קַבְּרָנוּת בְּיוֹם טוֹב, כִּי שְׂכַר שַׁבָּת וּשְׂכַר יוֹם טוֹב, אָסוּר. וְאִם אֵינָם רוֹצִים לַעֲשׂוֹת בְּחִנָּם, יִתְּנוּ לָהֶם שְׂכָרָם, וְהֵם עֲתִידִים לִתֵּן אֶת הַדִּין. וְאַנְשֵׁי חֶבְרָא קַדִּישָׁא, בְּעַד הַקַּרְקַע לֹא יִקְחוּ מָעוֹת, רַק מַשְׁכּוֹנוֹת בְּלִי קְצִיצַת דָּמִים.


If there is no Jewish cemetery in town, although there is a place where this deceased can be buried, nevertheless, it is permitted to take him to another city on the first day of Yom Tov, by a non-Jew, and on the second day of Yom Tov, even by a Jew, in order to bury him in a Jewish cemetery. But if the burial will not take place on that day, it is forbidden for a Jew to move him on Yom Tov in order to bury him after Yom Tov.


אִם אֵין בְּעִירוֹ בֵּית קִבָרוֹת יִשְֹרָאֵל, אַף עַל פִּי שֶׁיְכוֹלִין לִקְבֹּר שָׁם זֶה הַמֵּת, מִכָּל מָקוֹם מֻתָּר לְהוֹלִיכוֹ לְעִיר אַחֶרֶת, בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן עַל יְדֵי גוֹי, וּבְיוֹם טוֹב שֵׁנִי גַּם עַל יְדֵי יִשְֹרָאֵל, לְקָבְרוֹ בְּקִבְרוֹת יִשְֹרָאֵל. אֲבָל אִם לֹא יִקְבְּרוּהוּ הַיוֹם, אָסוּר לְיִשְֹרָאֵל לְהוֹלִיכוֹ בְּיוֹם טוֹב לְקָבְרוֹ לְאַחַר יוֹם טוֹב.


It is permitted to accompany the deceased within the t'chum, on the first day of Yom Tov, and on the second day of Yom Tov, even outside the t'chum. It is also permitted to return home on that very day. However, it is forbidden to ride upon an animal in order to accompany the dead on Yom Tov, even on the second day of Yom Tov. Even the mourners are not permitted. If it is impossible for the gravediggers to go by foot, they are permitted to ride on an animal on the second day of Yom Tov. Nevertheless, they should not ride in the city.


מֻתָּר לְלַוּוֹת אֶת הַמֵּת בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן בְּתוֹךְ הַתְּחוּם, וּבְיוֹם טוֹב שֵׁנִי אֲפִלּוּ חוּץ לַתְּחוּם, וּמֻתָּרִין גַּם כֵּן לַחֲזוֹר לְבֵיתָם בּוֹ בַיּוֹם. אֲבָל אָסוּר לִרְכֹּב עַל גַּבֵּי בְהֵמָה כְּדֵי לְלַוּוֹת אֶת הַמֵּת בְּיוֹם טוֹב, אֲפִלּוּ בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי, וַאֲפִלּוּ הָאֲבֵלִים. אֲבָל הַקַּבְּרָנִים, אִם אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לֵילֵךְ בְּרַגְלֵיהֶם, מֻתָּרִים לִרְכֹּב בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי. וּמִכָּל מָקוֹם לֹא יִרְכְּבוּ בְּתוֹךְ הָעִיר.


If one dies on the night of the second day of Yom Tov, when it is permitted for Jews to attend to the burial if there are no non-Jews to do so, ten men should rise in the morning and bury him at the time the Chazan recites the Piyutim [festival hymns]. If he was a distinguished person, so that a multitude of people are obligated to accompany him, he should be buried after people leave the synagogue before the meal is eaten, for the Midrash states, "(It is written) 'You shall not eat with the blood' (which signifies) that it is forbidden to eat a regular meal before the deceased is buried." If it is impossible to make all the preparations for the burial by that time, he should be buried after the meal.


מֵת בְּלֵיל יוֹם טוֹב שֵׁנִי, דְּמִתְעַסְּקִין בּוֹ יִשְֹרָאֵל אִם אֵין גּוֹי, מַשְׁכִּימִין עֲשָׂרָה בְּנֵי אָדָם, וְקוֹבְרִים אוֹתוֹ בְּשָׁעָה שֶׁשְּׁלִיחַ הַצִּבּוּר אוֹמֵר פִּיּוּטִים. וְאִם הוּא אָדָם חָשׁוּב שֶׁרַבִּים צְרִיכִין לְלַוּוֹתוֹ, קוֹבְרִין אוֹתוֹ לְאַחַר הַיְצִיאָה מִבֵּית הַכְּנֶסֶת קֹדֶם הָאֲכִילָה, דְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ, לֹא תֹאכְלוּ עַל הַדָּם, שֶׁאָסוּר לֶאֱכֹל סְעוּדָה קְבוּעָה קֹדֶם שֶׁנִּקְבַּר הַמֵּת. וְאִם אִי אֶפְשָׁר לְהָכִין כָּל צָרְכֵי הַקְּבוּרָה עַד הַזְּמַן הַהוּא, קוֹבְרִין אוֹתוֹ לְאַחַר הָאֲכִילָה.


If an infant dies after thirty days, so that it is certain that it is not an abortive fetus, the same law applies to him as to an adult. However, if he is a male, and for some reason he was not yet circumcised, even though decay is setting in, he should not be buried on the first day of Yom Tov, because his foreskin must be removed, (as stated above, Chapter 163:7) and that cannot be done by a non-Jew. Rather it should be held over until the second day of Yom Tov, for it is permitted to delay [the burial] for his honor; and on the second day, his foreskin should be removed, and he should be buried.


יֶלֶד שֶׁמֵת לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁיָדוּעַ שֶׁאֵינוֹ נֵפֶל, דִּינוֹ כְּמוֹ שְׁאָר מֵת. אַךְ אִם הוּא זָכָר וּמֵחֲמַת אֵיזוֹ סִבָּה עֲדַיִן לֹא נִמּוֹל, אַף עַל גַּב דְּאִשְׁתָּהֵי, אֵין קוֹבְרִים אוֹתוֹ בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן, מִשּׁוּם דִּצְרִיכִין לְהָסִיר עָרְלָתוֹ (כְּדִלְעֵיל סִימָן קסג סָעִיף ז), וְאֵין לַעֲשׂוֹת זֹאת עַל יְדֵי גוֹי, אֶלָּא מַשְׁהִינָן לֵהּ עַד יוֹם טוֹב שֵׁנִי, דְּמֻתָּר לַהֲלִינוֹ לִכְבוֹדוֹ, וּבְיוֹם טוֹב שֵׁנִי מְסִירִין עָרְלָתוֹ וְקוֹבְרִין אוֹתוֹ.


If an infant dies and there is doubt if it is an abortive fetus, if decay has not yet set in, it may not be buried on the first day of Yom Tov, even by a non-Jew, and it is held over till the second day of Yom Tov, and then buried by a non-Jew, and not by a Jew. If decay has set in, it should be buried on the first day of Yom Tov by a non-Jew. If it died on the second day of Yom Tov, it should be buried on that very day by a non-Jew and not by a Jew. If he is a male, and was not yet circumcised, even if decay has set in, he should not be buried even on the second day of Yom Tov and not even by a non-Jew, but he should be held over until after Yom Tov. His foreskin should then be removed, and he should be buried.


תִּינוֹק שֶׁמֵּת כְּשֶׁהוּא סָפֵק נֵפֶל (עַיֵן לְקַמָּן סִימָן רג סָעִיף ג), אִי לָא אִשְׁתְּהִי, אֵין קוֹבְרִין אוֹתוֹ בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן אֲפִלּוּ עַל יְדֵי גוֹי, וּמַשְׁהִינָן לֵהּ עַד יוֹם טוֹב שֵׁנִי, וְקוֹבְרִין אוֹתוֹ עַל יְדֵי גוֹי וְלֹא עַל יְדֵי יִשְֹרָאֵל. וְאִי אִשְׁתָּהֵי קוֹבְרִין אוֹתוֹ בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן עַל יְדֵי גוֹי. וְאִם מֵת בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי, קוֹבְרִין אוֹתוֹ בּוֹ בַיּוֹם עַל יְדֵי גּוֹי וְלֹא עַל יְדֵי יִשְֹרָאֵל. אִם הוּא זָכָר וְעֲדַיִן לֹא נִמּוֹל, אֲפִלּוּ אִשְׁתְּהִי, אֵין קוֹבְרִין אוֹתוֹ אֲפִלּוּ בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי, אֲפִלּוּ עַל יְדֵי גוֹי, אֶלָּא מַשְׁהִינָן לֵהּ עַד לְאַחַר יוֹם טוֹב, וּמְסִירִין עָרְלָתוֹ וְקוֹבְרִין אוֹתוֹ.


On Shabbos and Yom Kippur, it is not permitted to attend the dead in any way, even by means of a non-Jew.


בְּשַׁבָּת וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים, לֹא יִתְעַסְּקו בַּמֵּת כְּלָל, אֲפִלּוּ עַל יְדֵי גוֹי (עַיֵן לְעֵיל סוֹף סִימָן קצד)


On Chol Hamoed, the deceased should not be brought to the cemetery before the grave is ready, so that it is not necessary for the bier to remain waiting.


בְּחֹל הַמּוֹעֵד, אֵין לְהוֹצִיא אֶת הַמֵּת לְבֵית הַקְּבָרוֹת, עַד שֶׁהַקֶּבֶר מְתֻקָּן, שֶׁלֹּא יִצְטָרְכוּ לְהַעֲמִיד אֶת הַמִּטָה.