1

If a death occurs in town all the inhabitants are forbidden to do work. If there are people in the town appointed to take care of the dead, those whose services are not required, are permitted to work.

א

אִם יֵשׁ מֵת בָּעִיר, כָּל בְּנֵי הָעִיר אֲסוּרִין בִּמְלָאכָה. וְאִם יֵשׁ בָּעִיר מְמֻנִּים לְהִתְעַסֵּק בַּמֵּת, אֵלּוּ שֶׁאֵינָן צְרִיכִין לְהִתְעַסֵּק בּוֹ, מֻתָּרִין בִּמְלָאכָה.

2

If a death occurs in a small village, the inhabitants should not exchange greetings; and certainly one should not extend greetings in a cemetery, when the deceased is there, awaiting burial. This applies even in a large city. But if there is no deceased awaiting burial, greetings may be exchanged at a distance of four amos from the graves.

ב

בִּכְפָר קָטָן, אִם יֵשׁ שָׁם מֵת, אֵין שׁוֹאֲלִין בְּשָׁלוֹם זֶה לָזֶה, וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁאֵין שׁוֹאֲלִין בְּשָׁלוֹם בְּבֵית הַקְבָרוֹת, כְּשֶׁיֵּשׁ שָׁם מֵת, אֲפִלּוּ בְעִיר גְּדוֹלָה. אֲבָל כְּשֶׁאֵין שָׁם מֵת, שׁוֹאֲלִין בְּרִחוּק אַרְבַּע אַמּוֹת מִן הַקְּבָרִים.

3

It is forbidden to allow the deceased to remain overnight, as it is said, "You shall not let it remain etc., but you shall surely bury him the same day."1 To let him remain for his honor, to arrange for a coffin, or shrouds, or to await the arrival of relatives, or eulogizers, is permitted.2 For the Torah forbids delaying the burial only in such a case as when one is hanged, for it leads to disgrace of the dead, but not when it is for his honor. Likewise, if a corpse was found and his identity has not been established, it is permitted to keep the body until witnesses come, or until his wife comes to identify him.

ג

אָסוּר לְהָלִין אֶת הַמֵּת, שֶׁנֶּאֱמַר, לֹא תָלִין וְגוֹ' כִּי קָבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ בַּיוֹם הַהוּא. וְאִם מְלִינוֹ מִשׁוּם כְּבוֹדוֹ לְהָבִיא לוֹ אָרוֹן וְתַכְרִיכִין אוֹ שֶׁיָבוֹאוּ קְרוֹבָיו אוֹ סַפְדָּנִים, מֻתָּר, דְּלֹא אָסְרָה תוֹרָה אֶלָּא דֻמְיָא דְתָלוּי, שֶׁהוּא דֶרֶךְ בִּזָיוֹן. אֲבָל לֹא כְּשֶׁהוּא לִכְבוֹדוֹ. וְכֵן אִם נִמְצָא אֵיזֶה מֵת וְלֹא נוֹדַע בְּבֵרוּר מִי הוּא, מֻתָּר לַהֲלִינוֹ עַד שֶׁיָבוֹאוּ עֵדִים אוֹ אִשְׁתּוֹ לְהַכִּירוֹ.

4

With regard to other relatives who die, the sooner they are brought to their rest the more praiseworthy it is, but in the case of one's father or mother whom he is obligated to eulogize and to mourn abundantly, he who hastens to bring them to rest is despised, unless it is the day before Shabbos, or the day before Yom Tov, or if it is raining on the coffin.

ד

בְּכָל הַמֵּתִים, הַמְמַהֵר לְהוֹצִיאוֹ לִמְנוּחָתוֹ, הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח. אֲבָל בְּאָבִיו וְאִמּוֹ שֶׁחַיָב לְהַסְפִּידָם וּלְקוֹנֵן עֲלֵיהֶם הַרְבֵּה, הַמְמַהֵר לְהוֹצִיאָם, הֲרֵי זֶה מְגֻנֶּה, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה עֶרֶב שַׁבָּת אוֹ עֶרֶב יוֹם טוֹב, אוֹ שֶׁהָיוּ גְשָׁמִים מְזַלְפִים עַל הַמִּטָּה.

5

If there are two persons awaiting burial, the one who died first should be taken out for burial first, and then the second. After burial of the first one, they should not arrange themselves in rows, nor should they say the beracha of mourners, or console the mourners, so as not to delay the burial of the second. If they wish to delay the burial of the first one, in order to do him honor, the burial of the second should not be delayed because of him, but he should be buried immediately.

ה

אִם יֵשׁ שְׁנֵי מֵתִים, זֶה שֶׁמֵּת תְּחִלָּה מוֹצִיאִין אוֹתוֹ תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ אֶת הַשֵּׁנִי. וּלְאַחַר שֶׁקָּבְרוּ אֶת הָרִאשׁוֹן, אֵין עוֹמְדִין עָלָיו בְּשׁוּרָה, וְאֵין אוֹמְרִים עָלָיו בִּרְכַּת אֲבֵלִים וְתַנְחוּמֵי אֲבֵלִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְעַכֵּב קְבוּרַת הַשֵׁנִי. אִם רוֹצִים לְהָלִין אֶת הָרִאשׁוֹן מִפְּנֵי כְבוֹדוֹ, אֵין מְעַכְּבִין אֶת הַשֵּׁנִי בִּשְׁבִיל זֶה, אֶלָּא קוֹבְרִין אוֹתוֹ מִיָד.

6

If one of the deceased persons is a Torah scholar, and the other is an ignorant man, the Torah scholar should be taken out for burial first, even though the ignorant man died first. If there is a man and a woman, the woman should be buried first, even if the man died first, for it is written, "And Miriam died there, and was buried there,"3 (which means) the burial was immediately after her death.

ו

אִם אֶחָד תַּלְמִיד חָכָם וְאֶחָד עַם הָאָרֶץ, מוֹצִיאִין אֶת הַתַּלְמִיד חָכָם תְּחִלָּה, אֲפִלּוּ אִם עַם הָאָרֶץ מֵת תְּחִלָּה. אִישׁ וְאִשָּׁה, מוֹצִיאִין אֶת הָאִשָּׁה תְחִלָּה, אֲפִלּו אִם הָאִישׁ מֵת תְחִלָּה, דִּכְתִיב, וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם וַתִּקָּבֵר שָׁם, סָמוּךְ לְמִיתָה קְבוּרָה.

7

When a person sheds tears over the death of a virtuous person, the Holy One, blessed is He, counts the tears, and stores them in His treasure house.4 This is also an atonement for the sin of pollution, and prevents the death of his small children, God forbid.

ז

כָּל הַמּוֹרִיד דְּמָעוֹת עַל אָדָם כָּשֵׁר שֶׁמֵּת, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא סוֹפְדָן וּמַנִּיחָן בְּבֵית גְּנָזָיו, וְיֵשׁ בָּזֶה תִּקּוּן לַעֲוֹן קֶרִי, וְהַצָּלָה לְבָנָיו הַקְּטַנִּים מִן הַמִּיתָה רַחֲמָנָא לִצְלָן.

8

If a person sees the funeral procession, and fails to join the procession, he is guilty of mocking the poor, and is deserving of excommunication. He should accompany the dead at least a distance of four Amos. Even when one is exempt from accompanying the dead (as in paragraph 9), he, nevertheless, must rise before the procession. He does not rise in deference to the dead, but to those attending to the dead, for they are engaged in performing a mitzvah. This is the law with regard to every mitzvah in which a person is engaged. It is required that all must rise before him; and, therefore, workmen used to rise before those bringing Bikkurim.5

ח

הָרוֹאֶה אֶת הַמֵּת וְאֵינוֹ מְלַוֶּה אוֹתוֹ, עוֹבֵר מִשּׁוּם לוֹעֵג לָרָשׁ, וּבַר נִדּוּי הוּא. וּלְפָחוֹת יְלַוֵּהוּ אַרְבַּע אַמּוֹת. וּבִמְקוֹם שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לְלַוּוֹתוֹ (כְּדִלְקַמָּן סָעִיף ט), מִכָּל מָקוֹם צָרִיךְ לַעֲמֹד בְּפָנָיו. וְלֹא לִפְנֵי הַמֵּת הוּא עוֹמֵד, אֶלָּא מִפְּנֵי הָעוֹסְקִים בּוֹ, שֶׁהֵם עֲסוּקִים בַּמִּצְוָה. וְכֵן הַדִּין בְּכָל דְּבַר מִצְוָה שֶׁהָאָדָם עוֹסֵק בּוֹ, צְרִיכִין לַעֲמֹד בְּפָנָיו. וְכֵן הָיוּ בַעֲלֵי אֻמָּנִיּוֹת עוֹמְדִין בִּפְנֵי מְבִיאֵי בִכּוּרִים.

9

Nowadays, it is assumed that every Jew has studied [some] Scripture and some Mishnah. Therefore, when he dies, even the study of Torah must be interrupted in order to participate in his funeral procession. However, for a woman or a child, the custom is to be lenient, and not to interrupt Torah study in order to attend their funeral. School children, should never be interrupted from Torah study. Even for the purpose of building the Beis Hamikdash, they must not be interrupted.

ט

בִּזְמַן הַזֶּה מִסְּתָמָא כָּל אִישׁ יִשְֹרָאֵל לָמַד מִקְרָא וּמִשְׁנָה. וְלָכֵן כְּשֶׁמֵּת, מְבַטְלִין אֲפִלוּ תַלְמוּד תּוֹרָה כְדֵי לְלַוּוֹת אוֹתוֹ. אַךְ לְאִשָּׁה אוֹ לְתִינוֹק, נוֹהֲגִין לְהָקֵל, שֶׁלֹּא לְבַטֵּל תַּלְמוּד תּוֹרָה בִּשְׁבִיל הַלְוָיָה. וְתִינוֹקוֹת שֶל בֵּית רַבָּן, לְעוֹלָם אֵין מְבַטְּלִין כְּלָל, דַּאֲפִלּוּ לְבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ אֵין מְבַטְּלִין אוֹתָם.

10

Great care must be taken that men and women should not mingle together when going to the cemetery and especially upon returning from the cemetery, for this could be dangerous, God forbid.

י

צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד, לְבַל יִתְרָאוּ הַנָּשִׁים עִם הָאֲנָשִׁים כְּשֶׁהוֹלְכִין לְבֵית הַקְּבָרוֹת, וּמִכָּל שֶׁכֵּן בַּחֲזָרָתָן, כִּי יֵשׁ, חַס וְשָׁלוֹם, סַכָּנָה בַּדָּבָר.

11

The pallbearers should not wear sandals on their feet (the kind without heels that can easily slip off their feet), but they may wear shoes.

יא

נוֹשְׂאֵי הַמִּטָּה, אֵין לָהֶם לִנְעוֹל בְּרַגְלֵיהֶם סַנְדָּלִים, (שֶׁהֵם בְּלֹא עָקֵב, וִיכוֹלִין לִפּוֹל בְּקַל מֵעַל הָרֶגֶל). אֲבָל בְּמִנְעָלִים אֵין קְפֵּידָא.

12

At approximately thirty amos from the grave the pallbearers should halt with the coffin every four amos, so that they can halt seven times. These seven stops are symbolic of the seven maamados6 which are equal to the seven times that vanity is mentioned in Koheles, and to the seven portals of Gehenom, and to the seven judgements that are passed upon the dead. They should wait a little at each stop, for the delay atones, somewhat, for the dead. On a day that tachanun7 is not recited, these halts are not necessary, for on those days the judgement is not that severe.

יב

כְּשֶׁמַּגִּיעִים עִם הַמֵּת לְעֵרֶךְ שְׁלֹשִׁים אַמָּה מִן הַקֶּבֶר, יַעַמְדוּ עִמּוֹ כָּל אַרְבַּע אַמּוֹת, כְּדֵי שֶׁיַעַמְדוּ שֶׁבַע פְּעָמִים כְּנֶגֶד שִׁבְעָה מַעֲמָדוֹת, שֶׁהֵם כְּנֶגֶד שִׁבְעָה הֲבָלִים שֶׁבְּקֹהֶלֶת, וְשִׁבְעָה מְדוֹרֵי גֵיהִנָּם, וְשִׁבְעָה דִינִים הַחוֹלְפִים עַל הַמֵּת, וְיִשְׁהוּ מְעַט שָׁם, שֶׁזּוֹהִי קְצָת כַּפָרָה לַמֵּת. וּבְיוֹם שֶׁאֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן, אֵין צְרִיכִין לְהַעֲמִיד, כִּי אָז אֵין הַדִּין קָשֶׁה.

13

Upon reaching the cemetery, those who have not seen graves in thirty days8 must say the berachah, "Asher Yatzar Esschem Baddin" etc. ("Who has created you in judgement"), after which, is said: "Attah Gibbor" ("You are mighty") etc. until, "Lehachayos meisim" ("To restore the dead to life").

יג

כְּשֶׁבָּאִים לְבֵית הַקְּבָרוֹת, מִי שֶׁלֹּא רָאָה אֶת הַקְּבָרִים שְׁלֹשִׁים יוֹם, צָרִיךְ לְבָרֵךְ אֲשֶׁר יָצַר אֶתְכֶם בַּדִּין וְכוּ' (עַיֵּן לְעֵיל סִימָן ס סָעִיף יא), וְאַחַר כָּךְ אוֹמְרִים אַתָּה גִבּוֹר וְכוּ' עַד לְהַחֲיוֹת מֵתִים.

14

Afterwards, Tzidduk Haddin is recited, beginning with "Hatzur Tamim Paalo" etc. ("The Rock is perfect in His ways"). This prayer is begun by one of the mourners. If there is no mourner present, it is begun by the most distinguished person present. On days that Tachanun is not said, Tzidduk Haddin is not said. Therefore, it is not said on erev Shabbos, after midday, and not on erev Yom Tov. But on erev Rosh Chodesh, erev Chanukah, and erev Purim, it is said, even after midday. If the deceased is a Torah scholar, it is also said on Lag Be'omer, and on the days between Rosh Chodesh Sivan and Shavuos, on the ninth day of Av, and on erev Rosh Hoshana before noon.

יד

אַחַר כָּךְ אוֹמְרִים צִדּוּק הַדִּין, הַצוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ וְכוּ' (עַיֵּן בַּסִימָן שֶׁאַחַר זֶה סָעִיף ט). אֶחָד מִן הָאֲבֵלִים מַתְחִיל. וְאִם אֵין שָׁם אָבֵל, הַמֻּפְלָא אֲשֶׁר שָׁם מַתְחִיל. וּבַיָמִים שֶׁאֵין אוֹמְרִים בָּהֶם תַּחֲנוּן, אֵין אוֹמְרִים צִּדּוּק הַדִּין. וְלָכֵן אֵין אוֹמְרִים בְּעֶרֶב שַׁבָּת לְאַחַר חֲצוֹת הַיוֹם, וְכֵן בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב. אֲבָל בְּעֶרֶב רֹאשׁ חֹדֶשׁ וְעֶרֶב חַנֻכָּה וְעֶרֶב פּוּרִים, אוֹמְרִים גַּם לְאַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם. וְעַל תַּלְמִיד חָכָם אוֹמְרִים גַּם בְּלַ"ג בָּעֹמֶר, וּבַיָמִים שֶׁלְּאַחַר רֹאשׁ חֹדֶשׁ סִיוָן עַד שָׁבוּעוֹת, וּבְתִשִׁעָה בְּאָב, וּבְעֶרֶב רֹאשׁ הַשָׁנָה קֹדֶם חֲצוֹת הַיוֹם.

15

At night, there is no recitation of Tzidduk Haddin or Kaddish at the cemetery.

טו

בַּלַּיְלָה, אֵין אוֹמְרִים לֹא צִדּוּק הַדִּין וְלֹא קַדִּישׁ בְּבֵית הַקְּבָרוֹת (שם).

16

For an infant less than thirty days old, Tzidduk Haddin is not recited.

טז

עַל תִּנוֹק פָּחוֹת מִשְׁלשִׁים יוֹם, אֵין אוֹמְרִים צִדּוּק הַדִּין.