The Month of Adar brings much joy to our people. If a Jew has a lawsuit against a non-Jew he should bring the case to court during this month.


מִשֶׁנִּכְנַס אֲדָר, מַרְבִּים בְּשִׂמְחָה. וְיִשְֹרָאֵל שֶׁיֵשׁ לוֹ דִין וּדְבָרִים עִם גּוֹי, יִשָּׁפֵט עִמּוֹ בְּחֹדֶשׁ זֶה.


In the days of Mordechai and Esther, the Jews joined together on the thirteenth day of Adar to defend themselves and take revenge against their enemies. They had to ask for compassion from God, blessed is His Name, that He should help them. And we find that whenever the Jewish people were at war they fasted, in order to invoke Divine assistance. Moshe Rabeinu, peace be upon him, also fasted on the day he went into battle against Amalek. This being the case, we may assume, that in the days of Mordechai and Esther, they also fasted on the thirteenth day of Adar. Therefore, all Jews have accepted this day as a public fast day. It is called Ta'anis Esther [Fast of Esther]. It is meant to remind us that the Creator, blessed is His Name, sees and hears the prayers of every person in his time of trouble, when he fasts and repents with all his heart, as He answered our forefathers in those days. Nevertheless, this fast is not as obligatory as the four fast days mentioned in Tanach (see Chapter 121 above). Therefore, you may be lenient when it is necessary. Thus pregnant and nursing women, or even a person who is slightly ill with an eye irritation should not fast, if fasting would be greatly discomforting to them.1 A woman within thirty days after giving birth, and a bridegroom during his seven days of Sheva berachos, do not have to fast, but they should make up for it later.2 But all others who are in good health should not separate themselves from the community. Even if you are traveling and fasting is difficult, nevertheless, you are required to fast.


בִּימֵי מָּרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר, נִקְהֲלוּ הַיְהוּדִים בִּשְׁלשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר לַעֲמֹד עַל נַפְשָׁם וּלְהִנָּקֵם מֵאוֹיְבֵיהֶם, וְהָיוּ צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים מֵאֵת ה' יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, שֶׁיַעְזְרֵם. וּמָצִינוּ שֶׁכַּאֲשֶׁר הָיוּ יִשְֹרָאֵל בַּמִּלְחָמָה, הִתְעַנּוּ שֶׁיַעְזְרֵם ה'. וְגַם משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָׁלוֹם, בְּיוֹם שֶׁנִּלְחַם עִם עֲמָלֵק, הִתְעַנָּה. וְאִם כֵּן, מִסְּתָמָא גַּם אָז בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר, הִתְעַנוּ בְּיוֹם שְׁלשָׁה עָשָׂר בַּאֲדָר. וְלָכֵן קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם כָּל יִשְֹרָאֵל יוֹם זֶה לְתַעֲנִית צִבּוּר. וְנִקְרָא תַּעֲנִית אֶסְתֵּר, כְּדֵי לִזְכֹּר שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְמוֹ, רוֹאֶה וְשׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל אִישׁ בְּעֵת צָרָתוֹ, כַּאֲשֶׁר יִתְעַנֶּה וְיָשוּב אֶל ה' בְּכָל לְבָבוֹ, כְּמוֹ שֶעָשָׂה לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָמִים הָהֵם. וּמִכָּל מָקוֹם אֵין תַּעֲנִית זוֹ חוֹבָה כָּל כָּךְ כְּמוֹ אַרְבַּע הַתַּעֲנִיּוֹת שֶׁכְּתוּבוֹת בַּמִּקְרָא (עַיֵן לְעֵיל סִימָן קכא), וְלָכֵן יֵשׁ לְהָקֵל בָּהּ בְּעֵת הַצֹּרֶךְ, כְּגוֹן מְעֻבָּרוֹת וּמֵינִיקוֹת אוֹ אֲפִלּוּ חוֹלֶה קְצָת בִּכְאֵב עֵינַיִם, שֶׁאִם מִצְטַעֲרִים הַרְבֵּה, לֹא יִתְעַנּוּ. וְכֵן יוֹלֶדֶת כָּל שְׁלֹשִׁים יוֹם, וְכֵן חָתָן בְּתוֹךְ שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה שֶׁלּוֹ, אֵינָן צְרִיכִין לְהִתְעַנּוֹת, וְיִפְרְעוּ אֶת הַתַּעֲנִית אַחַר כָּךְ. אֲבָל שְׁאָר הַבְּרִיאִים, לֹא יִפְרְשׁוּ (אֶת) עַצְמָם מִן הַצִּבּוּר. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁהוֹלֵךְ בַּדֶרֶךְ וְקָשָׁה עָלָיו הַתַּעֲנִית, מִכָּל מָקוֹם צָרִיךְ לְהִתְעַנּוֹת.


On the fourteenth day of Adar, Purim is celebrated in unwalled cities. If Purim occurs on a Sunday, the fast is moved up to Thursday. If there is a bris [circumcision] on [Thursday], the bris meal should be held at night, but the sandek and the father of the infant3 are permitted to eat during the day, and they do not have to fast on Friday. But if anyone else forgets and eats on Thursday, he must fast on Friday.


בְּיוֹם אַרְבָּעָה עָשָר לְחֹדֶשׁ אֲדָר, הוּא פּוּרִים. וְאִם חָל פּוּרִים בְּיוֹם רִאשׁוֹן, מַקְדִּימִין לְהִתְעַנּוֹת בַּיּוֹם הַחֲמִישִׁי. וְאִם יֵשׁ אָז בְּרִית מִילָה, יַעֲשׂוּ אֶת הַסְעוּדָה בַּלָיְלָה. אֲבָל הַסַּנְדָּק וַאֲבִי הַבֵּן, מֻתָּרִין לֶאֱכֹל בַּיּוֹם, וְאֵין צְרִיכִין לְהִתְעַנּוֹת בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי. אֲבָל אָדָם אַחֵר שֶׁשָּׁכַח וְאָכַל בַּיּוֹם הַחֲמִישִּׁי, יִתְעַנֶּה בַּיוֹם הַשִׁשִּי.


In honor of [reading] the Megillah you should wear Shabbos clothes in the evening, and when returning from the synagogue, you should find the house brightly lit, the table set, and the beds made. In the evening, after the Shemoneh Esrei, the Full Kaddish with Tiskabbeil is said, then the Megillah is read. After that, Ve'ata kadosh etc. is said. (This verse is found in Psalm 22:4, "For the Conductor; on the ayeles hashachar," which refers to Esther. It is said (verse 3), "My God, I call…" etc. which refers to the reading of the Megillah. Rabbi Yehoshua ben Levi said, Every man must read the Megillah at night and repeat it in the daytime, for it is said, "My God, I call by day, but you do not answer, and at night I am not silent." This is followed by [the verse], "You are the Holy One" etc.). After that, the Full Kaddish, is said, omitting Tiskabbeil. If it is Shabbos night [we say], Vihi no'am, Ve'ata kadosh, the Full Kaddish omitting Tiskabbeil, Veyiten lecha; and we say Havdalah over a cup of wine, [and conclude with] Aleinu.


לִכְבוֹד הַמְּגִלָּה, יֵשׁ לִלְבּוֹשׁ בִּגְדֵי שַׁבָּת מִבָּעֶרֶב. וּכְשֶׁבָּא מִבֵּית הַכְּנֶסֶת, יִמְצָא בְבֵיתוֹ נֵרוֹת דּוֹלְקִים וְשֻׁלְחָן עָרוּךְ וּמִטָּה מֻצַּעַת. עַרְבִית, לְאַחַר שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, אוֹמְרִים קַדִּישׁ שָׁלֵם עִם תִּתְקַבֵּל, וְקוֹרִין אֶת הַמְּגִלָּה. אַחַר כָּךְ אוֹמְרִים וְאַתָּה קָדוֹשׁ וְגוֹ', (שֶהוּא בְּמִזְמוֹר לַמְנַצֵּחַ עַל אַיֶלֶת הַשַׁחַר, שֶׁנֶאֶמַר עַל אֶסְתֵּר, וְשָׁם נֶאֱמַר, אֱלֹהַי אֶקְרָא וְגוֹ', דְּנֶאֱמַר עַל מִקְרָא מְגִלָּה, דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן לֵוִי, חַיָב אָדָם לִקְרוֹת אֶת הַמְּגִלָּה בַּלַּיְלָה וְלִשְׁנוֹתָהּ בַּיּוֹם, שֶנֶּאֱמַר, אֱלֹהַי אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דוּמִיָה לִי, וְסָמִיךְ לֵהּ, וְאַתָּה קָדוֹשׁ וְגוֹ') וְאַחַר כָּךְ קַדִּישׁ שָׁלֵם בְּלֹא תִּתְקַבֵּל. וּבְמוֹצָאֵי שַׁבָּת, וִיהִי נֹעַם, וְאַתָּה קָדוֹשׁ, וְקַדִּישׁ שָׁלֵם בְּלֹא תִּתְקַבֵּל, וְיִתֶּן לְךָ, וּמַבְדִּילִין עַל הַכּוֹס, עָלֵינוּ.


It is customary to donate a coin, equal to half of the standard monetary unit currently in use in the country before Purim, as a reminder of the half-shekel, the Jews used to give in Adar to buy the communal offerings. It is customary to give three half-shekels, because in Parashas Ki Sisa, the word terumah [offering] is mentioned three times. These coins are given in the evening before the reading of the Megillah, and then distributed to the poor. A minor is exempt [from giving the half-shekel]; but if his father once contributed for him, it remains his obligation for life. According to some authorities, a thirteen year old boy must give [a half-shekel], while others hold that he is exempt until he reaches the age of twenty.


נוֹהֲגִין לִתֵּן קֹדֶם פּוּרִים מַחֲצִית מִן הַמַּטְבֵּעַ הַקָבוּעַ בְאוֹתוֹ מָקוֹם וּבְאוֹתוֹ זְמָן, זֵכֶר לְמַחֲצִית הַשֶּׁקֶל שֶׁהָיוּ נוֹתְנִים בַּאֲדָר לְצֹרֶךְ קָרְבְּנוֹת הַצִּבּוּר. וּמִנְהָג לִתֵּן שָׁלֹשׁ מַחֲצִיּוֹת, מִשּׁוּם דִּבְפָרָשַׁת כִּי תִשָּׂא כְתִיב שָׁלֹשׁ פְּעָמִים תְּרוּמָה. וְנוֹתְנִין בָּעֶרֶב לִפְנֵי קְרִיאַת הַמְּגִלָּה, וּמְחַלְּקִין אוֹתָם לַעֲנִיִים. קָטָן, פָּטוּר. וְאִם אָבִיו נָתַן בִּשְׁבִלוֹ פַּעַם אַחַת, חַיָב לְעוֹלָם. בֶּן שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה, יֵשׁ אוֹמְרִים דְּחַיָב, וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּפָּטוּר, עַד שֶׁיְהֵא בֶּן עֶשְׂרִים.


On Purim, in the Shemoneh Esrei of Maariv, Shacharis, and Minchah, we recite Al hanisim [For the miracles]. If you forgot to say it, the same Halachah applies as on Chanukah. [See Chapter 139:21)


בַּפּוּרִים, עַרְבִית שַׁחֲרִית וּמִנְחָה, אוֹמְרִים עַל הַנִסִּים, וְאִם שָׁכַח, דִינוֹ כְּמוֹ בַּחֲנֻכָּה (עַיֵן לְעֵיל סִימָן קלט סָעִיף כא).


It is an obligation upon everyone, both men and women, to hear the reading of the Megillah in the evening and during the day. Therefore, girls too, should go to the synagogue. If they do not go someone must read for them at home. Children too, must be trained to hear the reading of the Megillah.4 Nevertheless, you should not bring very young children to the synagogue since they disturb the congregation.


חַיָב כָּל אָדָם, בֵּין אִישׁ בֵּין אִשָּׁה, לִשְׁמֹעַ קְרִיאַת הַמְּגִלָּה בַּלַיְלָה וּבַיוֹם. וְלָכֵן גַּם הַבְּתוּלוֹת, יֵשׁ לָהֶן לָלֶכֶת לְבֵית הַכְּנֶסֶת. וְאִם אֵינָן הוֹלְכוֹת, צְרִיכִין לִקְרוֹת לִפְנֵיהֶן בַּבָּיִת. וְגַם אֶת הַקְּטַנִים חַיָבִים לְחַנֵּךְ אוֹתָם שֶׁיִשְׁמְעוּ קְרִיאַת הַמְּגִלָּה. וּמִכָּל מָקוֹם לֹא יָבִיאוּ לְבֵית הַכְּנֶסֶת קְטַנִּים בְּיוֹתֵר, שֶׁמְּבַלְבְּלִים דַּעַת הַשּׁוֹמְעִים.


At night it is forbidden to read the Megillah before the stars come out, even if you suffer great discomfort because of the fast. But you may taste something5 before the reading of the Megillah, such as coffee, and similar beverages, to strengthen yourself from the exhaustion of the fast.


מְגִלָּה שֶל לַיְלָה, אָסוּר לִקְרוֹת קֹדֶם צֵאת הַכּוֹכָבִים, אַף עַל פִּי שֶׁמִּצְטַעֵר הַרְבֵּה מֵחֲמַת הַתַּעֲנִית. אַךְ יָכוֹל לִטְעֹם קְצָת קֹדֶם הַמְּגִלָּה, כְּגוֹן קַאפֶע וְכַדּוֹמֶה, כְּדֵי לְהִתְחַזֵק מְעַט מֵחֻלְשַׁת הַתַּעֲנִית.


The mitzvah done to perfection is to hear the Megillah in the synagogue, where there is a large number of people,6 for "In the multitude of people is the splendor of the King" (Proverbs 14:28). You should at least make an effort to hear it read with a minyan. If it is impossible to have it read with a minyan, each individual should read it from a valid Megillah, and recite the berachos before the reading. If one of them knows how to read it and the others do not, then the one who knows it should read and the others should listen and fulfill their obligation in this manner, even though they are not a minyan. However, the berachah after the Megillah reading should be said only when there is a minyan. However, without mentioning God's name and Kingship [i.e., Elokeinu melech ha'olam], even an individual may recite the berachah.


מִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר לִשְׁמוֹעַ אֶת הַמְּגִלָה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת בְּמָקוֹם שֶׁיֵשׁ רֹב אֲנָשִׁים, מִשּׁוּם דִּבְרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ. וּלְכָל הַפָּחוֹת יִשְׁתַּדֵּל לִשְׁמֹעַ אוֹתָהּ בְּמִנְיַן עֲשָׂרָה. וְאִם אִי אֶפְשָׁר לִקְרוֹתָהּ בְּמִנְיָן, יִקְרָא אוֹתָהּ כָּל יָחִיד מִתּוֹךְ מְגִלָּה כְּשֵׁרָה עִם הַבְּרָכוֹת שֶׁלְּפָנֶיהָ. וְאִם אֶחָד יוֹדֵעַ לִקְרוֹתָהּ וְהַשְּׁאָר אֵינָם יוֹדְעִים, יִקְרָא זֶה שֶׁיוֹדֵעַ, וְהֵם יִשְׁמְעוּ וְיוֹצְאִין, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם עֲשָׂרָה. אֲבָל בְּרָכָה שֶׁלְּאַחֲרֶיהָ, אֵין אוֹמְרִים רַק בַּעֲשָׂרָה. וְאַךְ בְּלֹא שֵׁם וּמַלְכוּת, יָכוֹל גַּם יָחִיד לְאָמְרָהּ.


It is a custom, accepted in all Yisrael, that the reader does not read from a rolled up Megillah, but he spreads it out and folds it, section over section,7 like a letter, because the Megillah is called Igeres haPurim [the letter of Purim]; but those who listen, do not have to spread out their Megillos.


מִנְהָג בְּכָל יִשְֹרָאֵל, שֶהַקּוֹרֵא אֵינוֹ קוֹרֵא מִתּוֹךְ מְגִלָּה כְּרוּכָה, אֶלָּא פּוֹשֵׁט אוֹתָהּ וְכוֹפְלָהּ דַּף עַל דַּף כְּמוֹ אִגֶּרֶת, מִפְּנֵי שֶׁנִּקְרֵאת אִגֶּרֶת הַפּוּרִים, אֲבָל הַשׁוֹמְעִים, אֵינָם צְרִיכִים לְפָשְׁטָהּ.


The person who reads the Megillah, whether in the daytime or at night, recites three berachos before the reading: Al mikra Megillah [… concerning the mitzvah of reading the Megillah], She'asa nisim, [Who made miracles] and Shehecheyanu [Who kept us alive]. After the reading, he rolls it up completely and places it in front of him. Then [everyone] says the berachah Harav es riveinu, [Who fights for us] etc. If a mourner reads the Megillah, someone else should say the berachos, because of the Shehecheyanu [which a mourner should not say publicly]. (See 139:15)


הַקּוֹרֵא אֶת הַמְּגִלָּה, בֵּין בַּיוֹם בֵּין בַּלַּיְלָה, מְבָרֵךְ לְפָנֶיהָ שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת, עַל מִקְרָא מְגִלָּה, שֶעָשָׂה נִּסִּים, וְשֶׁהֶחֱיָנוּ. וּלְאַחַר קְרִיאָתָהּ, כּוֹרְכָהּ כֻּלָהּ וּמַנִּיחָהּ לְפָנָיו, וּמְבָרְכִין בִּרְכַּת הָרָב אֶת רִבֵנוּ וְכוּ'. אִם אָבֵל קוֹרֵא אֶת הַמְגִלָּה, יְבָרֵךְ אַחֵר אֶת הַבְּרָכוֹת, מִשׁוּם בִּרְכַּת שֶׁהֶחֱיָנוּ.


When Shehecheyanu is said in the daytime you should also have in mind [to exempt with this berachah] the mitzvos of sending Mishloach Manos [gifts of food], Matanos La'evyonim [gifts to the poor], and Se'udas Purim [the Purim feast]. The reader, too, [when saying Shehecheyanu], should have the congregation in mind for these mitzvos as well.


בְּבִרְכַּת שֶׁהֶחֱיָנוּ שֶׁל יוֹם, יְכַוְּנוּ גַּם עַל מִצְוַת מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת וּמַתָּנוֹת לְאֶבְיוֹנִים וּסְעוּדַת פּוּרִים. וְכֵן שְּׁלִיחַ הַצִבּוּר, צָרִיךְ שֶׁיְכַוֵן לְהוֹצִיא אֶת הַצִבּוּר עַל מִצְוֹת אֵלּוּ.


The reader of the Megillah must have in mind to fulfill the mitzvah on behalf of all the listeners. The listeners, too, must have in mind to fulfill their obligation [with his reading] and they must listen to every word. If you failed to hear even one word you have not fulfilled your obligation. The reader, therefore, must be very alert, during the noise making and the confusion, when the name of Haman is mentioned, to remain silent until the commotion has passed completely. Nevertheless, it is proper and fitting to have a valid [handwritten] Megillah,8 so that you can say word for word quietly, in case you do not hear one word from the reader. Also, every intelligent woman who is in the women's section is encouraged, if possible, to obtain a valid Megillah9 from which to read, for in the [women's section] it is difficult to hear [the reading]; and women are obligated [to hear the Megillah] the same as men. (If kiddush levanah [Sanctification of the Moon] has not yet been said, and it became visible during the reading of the Megillah, see the end of Chapter 97 above [for instructions].)


הַקוֹרֵא אֶת הַמְּגִלָּה, צָרִיךְ לְכַוֵּן לְהוֹצִיא אֶת כָּל הַשּׁוֹמְעִים. וְגַם הַשּׁוֹמֵעַ צָרִיךְ לְכַוֵּן לָצֵאת וְלִשְׁמֹעַ כָּל תֵּבָה וְתֵבָה, שֶׁאֲפִלּו אִם רַק תֵּבָה אַחַת לֹא שָׁמַע, אֵינוֹ יוֹצֵא. וְלָכֵן צָרִיךְ הַקּוֹרֵא לְהַשְׁגִיחַ מְאֹד, שֶׁבְּשָׁעָה שֶמַּרְעִישִׁין וּמְבַלְבְּלִין בְּהַכָּאַת הָמָן, יִשְׁתֹּק עַד יַעֲבֹר הָרַעַשׁ לְגַמְרֵי. וּמִכָּל מָקוֹם רָאוּי וְנָכוֹן שֶׁיִהְיֶה לְכָל אֶחָד מְגִלָּה כְּשֵׁרָה, כְּדֵי שֶׁיֹּאמַר בְּעַצְמוֹ מִלָּה בְמִלָּה בְּלַחַשׁ, פֶּן לֹא יִשְׁמַע תֵּבָה אַחַת מִן הַקּוֹרֵא. וְכֵן כָּל אִשָּׁה חַכְמַת לֵב שֶׁעוֹמֶדֶת בְּעֶזְרַת נָשִׁים, אִם אֶפְשָׁר, מַה טּוֹב לִהְיוֹת לָהּ מְגִלָּה כְּשֵׁרָה לִקְרוֹת מִתּוֹכָהּ, כִּי שָׁם קָשֶׁה לִשְׁמֹעַ, וְהַנָּשִׁים חַיָבוֹת כְּמוֹ הָאֲנָשִׁים. (אִם לֹא קִדְּשׁוּ אֶת הַלְּבָנָה וְנִרְאֲתָה בִּשְעַת קְרִיאַת הַמְּגִלָּה, עַיֵן לְעֵיל סוֹף סִימָן צז).


The reader must recite the names of the ten sons of Haman, including the word aseres [ten], all in one breath, to make it known that they were all killed and hanged simultaneously. It is customary [at least] initially to recite from chameish meios ish [Five hundred men] all in one breath. If he has already read the names, then even if he paused while reciting the names of the ten sons of Haman, he has fulfilled his obligation. The custom followed in some communities, that the entire congregation says the names of the sons of Haman, is not correct. Rather the reader should recite them, and the congregation should listen as they do for the entire Megillah. When the reader says the verse, "That night the king could not sleep well" (6:1) he should raise his voice, for there the actual miracle begins; and when he says "Ha'igeres hazos," [this letter] (9:26) he should [gently] shake the Megillah.


הַקּוֹרֵא צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר אֶת עֲשֶׂרֶת בְּנֵי הָמָן וְגַם תֵּבַת עֲשֶׂרֶת, הַכֹּל בִּנְשִׁמָה אַחַת, לְהוֹדִיעַ שֶׁכֻּלָּם נֶהֶרְגוּ וְנִתְלוּ כְּאֶחָד. וְנוֹהֲגִין לְכַתְּחִלָּה לוֹמַר מִן חֲמֵשׁ מֵאוֹת אִישׁ, הַכֹּל בִּנְשִׁימָה אֶחָת. וּבְדִיעֲבַד, אֲפִלּוּ הִפְסִיק בֵּין עֲשֶׂרֶת בְּנֵי הָמָן, יָצָא. וּמַה שֶּׁנּוֹהֲגִין בִּקְצָת מְקוֹמוֹת שֶכָּל הַקָהָל אוֹמְרִים עֲשֶׂרֶת בְּנֵי הָמָן, אֵינוֹ מִנְהָג נָכוֹן, אֶלָּא הַקּוֹרֵא לְבַד יֹּאמְרֵם, וְהַקָּהָל יִשְׁמְעוּ כְּמוֹ כָּל הַמְּגִלָּה. כְּשֶׁאוֹמֵר הַקּוֹרֵא בַּלַיְלָה הַהוּא נָדְדָה וְגוֹ', יַגְבִּיהַּ קוֹלוֹ, כִּי שָׁם מַתְחִיל עִקַּר הַנֵּס. וּכְשֶׁאוֹמֵר הָאִגֶּרֶת הַזֹּאת, יְנַעְנֵעַ אֶת הַמְּגִלָּה.


If you have a Megillah that is invalid, or a Chumash, you should not say the words along with the reader, because if you say the words while reading, you cannot concentrate on listening to the reader. And even if you, yourself, could concentrate [on the reader's recitation], someone else might listen to your reading and not concentrate on the reader's recitation. For the same reason, no one should assist the reader from memory. Therefore, the four "verses of redemption" [Verse 2:5, Ish Yehudi—There was a Jewish man, v. 8:15, uMordechai yatzah—Mordechai left, v. 8:16, LaYehudim hayesa—The Jews had light, v. 10:3, Ki Mordechai HaYehudi—For Mordechai the Jew,] which the congregation recites in a loud voice, must be repeated by the reader and read from the valid Megillah.


מִי שֶׁיֵשׁ לְפָנָיו מְגִלָּה פְסוּלָה אוֹ חֻמָּשׁ, לֹא יִקְרָא עִם שְּׁלִיחַ הַצִבּוּר. כִּי אִם הוּא קוֹרֵא, אֵינוֹ יָכוֹל לְכַוֵּן לִשְׁמֹעַ מִן שְּׁלִיחַ הַצִבּוּר. וַאֲפִלוּ אִם הוּא יְכַוֵּן, שֶׁמָּא יִשְׁמַע אַחֵר מַה שֶׁהוּא קוֹרֵא, וְלֹא יְכַוֵן לִקְרִיאַת שְּׁלִיחַ הַצִּבּוּר. וְכֵן לֹא יְסַיֵעַ שׁוּם אָדָם בְּעַל פֶּה לִשְּׁלִיחַ הַצִּבּוּר. וְלָכֵן אוֹתָן אַרְבָּעָה פְּסוּקֵי גְאֻלָּה שֶׁאוֹמְרִים הַקָּהָל בְּקוֹל רָם, צָרִיךְ שְּׁלִיחַ הַצִּבּוּר לַחֲזוֹר וְלִקְרוֹתָם מִתּוֹךְ הַמְּגִלָּה הַכְּשֵׁרָה.


Someone who has already fulfilled the Mitzvah of reading the Megillah, may read in order to exempt someone else. If the one for whose benefit he reads knows how to say the berachos, then he should say the berachos. If [he reads it for] a woman, it is preferable that the reader says the following berachah: Asher kiddeshanu bemitzvosav vetzivanu lishmo'a megillah. [Who has sanctified us with His commandments and has commanded us to hear the Megillah].


מִי שֶׁכְּבָר יָצָא בִּקְרִיאַת הַמְּגִלָּה, וְקוֹרֵא לְהוֹצִיא אַחֵר, אִם זֶה שֶׁצָרִיךְ לָצֵאת יוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ לְבָרֵךְ אֶת הַבְּרָכוֹת, יְבָרֵךְ בְּעַצְמוֹ. וְאִם הִיא אִשָּׁה, טוֹב יוֹתֵר שֶׁהַקּוֹרֵא יְבָרֵךְ, וְאוֹמֵר, אֲשֶר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לִשְׁמֹעַ מְגִלָּה.


On Shabbos (on which Purim never occurs) it is permissible to handle the Megillah. Nevertheless, if Purim occurs on Sunday, you should not bring the Megillah to the synagogue on Shabbos even in a city which has an eiruv, because it is preparing on Shabbos for a weekday.


בְּשַׁבָּת (שֶׁאֵינוֹ פּוּרִים) מֻתָּרִין לְטַלְטֵל אֶת הַמְּגִלָּה. וּמִכָּל מָקוֹם אִם חָל פּוּרִים בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, אֵין לְהָבִיא בַּשַׁבָּת אֶת הַמְּגִלָּה לְבֵית הַכְּנֶסֶת, וַאֲפִלּוּ בְּעִיר שֶהִיא מְתֻקֶנֶת בְּעֵרוּבִין, מִשּׁוּם דַּהֲוֵּי מֵכִין מִשַׁבָּת לַחֹל.


If a congregation has no reader capable of reading the Megillah with the proper cantillation chant, it may be read without the chant, provided the words are properly pronounced, so that the meaning is not changed. For, if instead of reading uMordechai yosheiv (is sitting) [it was read] yashav (sat) or instead of [reading] veHaman nofeil [Haman is falling], it was read nafal [fell], or the like, even post facto, the mitzvah is not fulfilled.10 It is permissible to insert vowels and cantillation marks in the Megillah, so that it should be read correctly, since it is an extreme circumstance; and this is better than having someone prompt [the reader] from of a chumash, whispering quietly, because the prompter, who is reading out of a chumash, even if he reads in an undertone, cannot concentrate on listening to the reader's recitation. The result is, that he only reads it out of a chumash, and has not fulfilled the mitzvah. If this happened [the prompter] must hear it again read out of a valid Megillah.


צִבּוּר שֶׁאֵין לָהֶם שְּׁלִיחַ צִבּוּר שֶׁיָכוֹל לִקְרוֹת אֶת הַמְּגִלָּה עִם הַטְּעָמִים כָּרָאוּי, יָכוֹל לִקְרוֹת גַּם בְּלֹא טְעָמִים, רַק שֶׁיִּקְרָא אֶת הַתֵּבוֹת כָּרָאוּי, שֶׁלֹא יִשְׁתַּנֶה הָעִנְיָן. שֶׁאִם קָרָא בִּמְקוֹם וּמָרְדְּכַי יוֹשֵׁב, יָשַׁב. אוֹ בִּמְקוֹם וְהָמָן נוֹפֵל, נָפַל, וְכַדּוֹמֶה, אֲפִלּוּ בְדִיעֲבַד אֵינוֹ יוצֵא. וִיכוֹלִין לַעֲשׂוֹת בַּמְּגִלָּה נְקֻדּוֹת וּטְעָמִים, שֶׁיִקְרָא כְּהֹגֶן, כֵּיוָן שֶׁהִיא שְׁעַת הַדְּחָק, וְהָכִי עָדִיף טְפֵי מִמַּה שֶׁיִקְרָא אֶחָד מִתּוֹךְ הַחֻמָּשׁ בְּלַחַשׁ, דְּכֵיוָן שֶׁזֶּה הַקּוֹרֵא מִתּוֹךְ הַחֻמָשׁ, אֲפִלּוּ הוּא קוֹרֵא בְּלַחַשׁ, אֵינוֹ יָכוֹל לְכַוֵּן דַּעְתּוֹ שֶׁיִשְׁמַע מִשְּׁלִיחַ הַצִּבּוּר, וְנִמְצָא שֶׁקָּרָא רַק מִתּוֹךְ הַחֻמָשׁ, וְאֵינוֹ יוֹצֵא. וְאִם אֵרַע כָּךְ, צָרִיךְ לַחֲזוֹר וּלְשָׁמְעָהּ מִתּוֹךְ מְגִלָּה כְּשֵׁרָה.


If a congregation does not have a halachically valid Megillah, nevertheless, if it is written on parchment according to Halachah, except that some words are missing in mid text, since no complete subject is missing, it may be read from, and the berachos may be said over it. The reader should say the missing words from memory or someone should prompt him quietly from a chumash. But if they have no Megillah at all, or if an entire subject is missing, or if the first or last [verses] are missing, then each person should read from a chumash without saying the berachos. An individual who has only a Megillah that is not valid should read in it, without saying the berachos.


צִבּוּר שֶׁאֵין לָהֶם מְגִלָּה כְּשֵׁרָה כְּדִינָהּ, מִכָּל מָקוֹם אִם הִיא כְּתוּבָה עַל קְלָף כְּהִלְכָתָהּ, רַק שֶׁחֲסֵרוֹת אֵיזוֹ תֵבוֹת בְּאֶמְצָעָה, כֵּיוָן שֶׁלֹּא חָסֵר בָּהּ עִנְיָן אֶחָד שָׁלֵם, יְכוֹלִין לִקְרוֹת מִתּוֹכָהּ עִם הַבְּרָכוֹת, וְהַטָּעוּת יִקְרָא הַקּוֹרֵא בְּעַל פֶּה, אוֹ יֹאמַר לְפָנָיו בְּלַחַשׁ מִתּוֹךְ הַחֻמָּשׁ. אֲבָל אִם אֵין מְגִלָּה כְּלָל אוֹ שֶׁחָסֵר בָּה עִנְיָן אֶחָד שָׁלֵם אוֹ שֶׁחָסֵר בָּהּ בַּתְּחִלָּה אוֹ בַסוֹף, קוֹרִין מִתּוֹךְ הַחֻמָּשׁ כָּל אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְאֵין מְבָרְכִין. וְיָחִיד שֶׁאֵין לוֹ רַק מְגִלָּה פְסוּלָה, קוֹרֵא בָהּ בְּלֹא בְרָכוֹת.


A mourner during the shivah should observe all the Halachos of mourning, and he is forbidden to attend any kind of celebration; but wearing shoes and sitting on a chair are permitted [to him on Purim], because these are things that everyone can see.11 At night, if he can gather a minyan in his house to read the Megillah, that is preferable; if not, he should pray at home and go to the synagogue to hear the Megillah. If Purim occurs on Shabbos night, he should go to the synagogue after Shalosh Seudos [the third meal] while it is still day. On Purim-day he may go to the synagogue to pray and to hear the Megillah.


אָבֵל תּוֹךְ שִׁבְעָה, נוֹהֵג בְּכָל דִּינֵי אֲבֵלוּת, וְאָסוּר לִרְאוֹת כָּל מִינֵי שִׂמְחָה. אַךְ בִּנְעִילַת הַסַּנְדָּל וִישִׁבָה עַל גַבֵּי סַפְסָל, מֻתָּר, מִפְּנֵי שֶׁהֵם דְּבָרִים הַנּרְאִים לַכֹּל. בַּלַיְלָה, אִם יָכוֹל לֶאֱסוֹף מִנְיָן בְּבֵיתוֹ לִקְרוֹת הַמְּגִלָּה, מוּטָב. וְאִם לָאו, יִתְפַּלֵל בְּבֵיתוֹ וְיֵלֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת לִשְׁמוֹעַ הַמְּגִלָּה. וְאִם חָל בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, יֵלֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת לְאַחַר סְעוּדָה שְׁלִישִׁית בְּעוֹד יוֹם. וּבַיוֹם, הוֹלֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת לַתְּפִלָּה וְלַמְּגִלָּה.


If someone lost a close relative on the Fast of Esther and at night he is an onein, since the burial has not yet taken place, he should hear the Megillah read by someone else; and he should not eat meat nor drink wine, since at night feasting is not mandatory. In the daytime, after leaving the synagogue, the dead should be buried. Afterwards he should pray,12 and either read the Megillah himself or hear someone else read it. If he heard the reading of the Megillah before the burial, he has fulfilled his obligation. Nevertheless, it is proper that he read it again without saying the berachos. He should not put on the tefillin even after the burial, because it is the first day of mourning. An onein, on Purim during the daytime, is permitted to eat meat and drink wine.13


מִי שֶמֵּת לוֹ מֵת בְּתַעֲנִית אֶסְתֵּר וּבַלַיְלָה הוּא אוֹנֵן קֹדֶם הַקְבוּרָה, יִשְׁמַע קְרִיאַת הַמְּגִלָּה מֵאַחֵר. וְלֹא יֹאכַל בָּשָׂר וְלֹא יִשְׁתֶּה יַיִן, כִּי בַלַיְלָה אֵינוֹ חַיָב בְּמִשְׁתֶּה. וּבַיּוֹם לְאַחַר יְצִיאָה מִבֵּית הַכְּנֶסֶת, קוֹבְרִין אֶת הַמֵּת וְאַחַר כָּךְ יִתְפַּלֵל וְיִקְרָא אֶת הַמְּגִלָּה אוֹ יִשְׁמַע מֵאַחֵר. וְאִם שָׁמַע קְרִיאַת הַמְּגִלָּה קֹדֶם הַקְּבוּרָה, יָצָא. וּמִכָּל מָקוֹם נָכוֹן שֶיַחֲזוֹר וְיִקְרְאָהּ בְּלֹא בְרָכוֹת. וּתְפִלִּין לֹא יַנִּיחַ אֲפִלּו אַחַר הַקְּבוּרָה, כֵּיוָן שֶהוּא יוֹם רִאשׁוֹן בְאֶבְלוֹ. וְאוֹנֵן בַּפּוּרִים בַּיּוֹם, מֻתָּר בְּבָשָׂר וָיָיִן.


In the morning [it is proper] to get up early to go to the synagogue. After the Shemoneh Esrei, half-kaddish is said. We call up three persons for the Torah-reading of Parashas Vayavo Amalek [And Amelek came] [Ex. 17:8), after which half-kaddish is said. After the seifer Torah is placed in the Ark, the Megillah is read. After the last berachah [over the Megillah], in the morning, we do not say Asher heini [Who annuls the counsel of the nations]. After concluding the berachah with hakeil hamoshia [the God Who brings salvation] we say Shoshanas Yaakov [The rose of Jacob] etc. then Ashrei, Uva leTzion, Full-Kaddish including Tiskabbeil. You should not take off the tefillin until after the reading of the Megillah, because in the Megillah it is written, Vikar [and honor] (8:16), and [our Rabbis] expound that this refers to the tefillin. If there is a bris, it is performed before14 the reading of the Megillah, because it is written vesason [gladness], which refers to bris milah.


שַׁחֲרִית, מַשְׁכִּימִין לְבֵית הַכְּנֶסֶת. לְאַחַר שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה אוֹמְרִים חֲצִי קַדִּישׁ וְקוֹרִין בַּתּוֹרָה בְּפָרָשַׁת וַיָבֹא עֲמָלֵק תְּלָתָא גַבְרֵי, וְאַחַר כָּךְ חֲצִי קַדִּישׁ וּלְאַחַר שֶׁמַּכְנִיסִין אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה, קוֹרִין אֶת הַמְּגִלָּה. לְאַחַר בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה אֵין אוֹמְרִים בְּשַׁחֲרִית אֲשֶר הֵנִיא. וּלְאַחַר שֶׁסִּיֵם הָאֵל הַמּוֹשִׁיעַ, אוֹמְרִים שׁוֹשַׁנַּת יַעֲקֹב וְכוּ'. וְאוֹמְרִים אַשְׁרֵי, וּבָא לְצִיוֹן, קַדִּישׁ שָׁלֵם עִם תִּתְקַבֵּל. וְאֵין לַחֲלוֹץ אֶת הַתְּפִלִין עַד לְאַחַר קְרִיאַת הַמְּגִלָּה, מִשּׁוּם דִּכְתִיב בָּהּ, וִיקָר, וְדָרְשֵׁינָן, אֵלּוּ תְּפִלִּין. אִם יֵשׁ מִילָה, מָלִין קֹדֶם קְרִיאַת הַמְּגִלָּה, מִשּׁוּם דִּכְתִיב, וְשָׂשׂוֹן, זוֹ מִילָה.


In a city that has been surrounded by a wall since the days of Joshua the son of Nun, the Megillah is read on the fifteenth of Adar (such cities do not exist in our regions).


עִיר שֶהִיא מֻקֶּפֶת חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, קוֹרִין בָּהּ בַּחֲמִשָּׁה עָשָֹר וְלֹא שְכִיחִי בִּמְדִינוֹתֵינוּ.