1

When aliyahs1 are added on Shabbos2 a Kohen or Levi may be called for the last aliyah, since the requirement of calling seven men was fulfilled, and also because it is the last of the main aliyahs except for the maftir. Similarly, for maftir, a Kohen or Levi may be called. It is even permitted to call one Kohen for the last aliyah and one Kohen for maftir. They may be called [in this situation] since the kaddish intervenes between them. On Simchas Torah when three sifrei Torah are taken out, one Kohen may be called as Chasan Torah, [the groom of the Torah] and one as Chasan Bereishis, [the groom of Bereishis] and one for maftir, since each one reads from a different seifer Torah. But when Rosh Chodesh Teivis occurs on Shabbos, even though three sifrei Torah are taken out,3 even if they want to call eight men to the first seifer Torah, it is not permitted to call the Kohen to be the eighth one,4 since as yet [the required reading] was not completed in this seifer. The reading is completed in the second seifer in which the portion of Rosh Chodesh is read, and then a Kohen may be called. The same law applies to Shabbos Shekalim and to Parshas Hachodesh when they occur on Rosh Chodesh.

א

כְּשֶׁמּוֹסִיפִין בַּשַׁבָּת, יְכוֹלִין לִקְרֹת כֹּהֵן אוֹ לֵוִי לְאַחֲרוֹן, כֵּיוָן שֶׁכְּבָר הִשְׁלִימוּ שִׁבְעָה גַּבְרֵי. וְגַם שֶׁהוּא הָאַחֲרוֹן מֵעִקַּר הַקְּרוּאִים (חוּץ מִן הַמַּפְטִיר) וְכֵן הַמַּפְטִיר יְכוֹלִין לִקְרֹת כֹּהֵן אוֹ לֵוִי, וַאֲפִלּוּ כֹּהֵן אֶחָד לְאַחֲרוֹן וְכֹהֵן אֶחָד לְמַפְטִיר, יְכוֹלִין לִקְרוֹת, כֵּיוָן שֶׁהַקַּדִּישׁ מַפְסִיק בֵּינֵיהֶם. וּבְשִׂמְחַת תּוֹרָה שֶׁמּוֹצִיאין שְׁלשָׁה סִפְרֵי תּוֹרָה, יְכוֹלִין לִקְרוֹת כֹּהֵן אֶחָד לַחֲתַן תּוֹרָה וְאֶחָד לַחֲתַן בְּרֵאשִׁית וְאֶחָד לְמַפְטִיר, כֵּיוָן שֶׁכָּל אֶחָד קּוֹרֵא בְּסֵפֶר תּוֹרָה אַחֵר. אֲבָל בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ טֵבֵת שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, אַף עַל פִּי שֶׁמּוֹצִיאִין גַּם כֵּן שְׁלשָׁה סִפְרֵי תּוֹרָה, אֲפִלּוּ אִם רוֹצִים לִקְרוֹת בַּסֵּפֶר תּוֹרָה הָרִאשׁוֹן שְׁמֹנָה גַּבְרֵי, אֵין רַשָּׁאִין לִקְרוֹת לְהַכֹּהֵן שֶׁיִּהְיֶה הַשְּׁמִינִי, כֵּיוָן שֶׁעֲדַיִן אֵין מַשְׁלִימִין הַקְּרִיאָה בְּסֵפֶר זֶה. וְהַמַּשְׁלִים הוּא בַּסֵּפֶר הַשֵּׁנִי שֶׁקּוֹרִין בּוֹ פָּרָשַׁת רֹאשׁ חֹדֶשׁ וְאָז יְכוֹלִין לִקְרוֹתוֹ. וְכֵן הַדִּין בְּשַׁבָּת שְׁקָלִים וּפָרָשַׁת הַחֹדֶשׁ כְּשֶׁהֵן בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ (סִימָן קל"ה ובסד"ה).

2

If a Kohen or Levi is called for one of the middle of the required aliyahs, someone else, [a Yisrael] should go up in his place5 and he (the Kohen) should wait near the bimah and go up for maftir or the last aliyah once the required number [of seven] has been called.

ב

אִם קָרְאוּ לְכֹהֵן אוֹ לְלֵוִי בְּאֶמְצַע הַמִּנְיָן, יַעֲלֶה אַחֵר בִּמְקוֹמוֹ וְהוּא יַמְתִּין אֵצֶל הַתֵּבָה וְיַעֲלֶה לַמַפְטִיר אוֹ לְאַחֲרוֹן לְאַחַר מִנְיַן הַקְּרוּאִים.

3

On a Shabbos when two parshahs are read, the parshahs should be merged with the reading of the fourth aliyah.6

ג

בַּשַׁבָּת שֶׁקּוֹרִין שְׁתֵּי סִדְרוֹת, יֵשׁ לְחַבֵּר הַסְּדָרוֹת עִם הָעוֹלֶה הָרְבִיעִי (שם).

4

The curses contained in parshas Bechukosai,7 and in parshas Ki Savo8 should be read without interruption.9 The reading of these curses must be preceded by one verse of the preceding chapter.10 But in order not to begin the parshah with less than three verses, the reading must begin with the three verses preceding the curses. At the conclusion also, we must read at least one verse after the curses, but care should be taken not to end at less than three verses from the beginning of a parshah. In parshas Ki Sisa, we read for the Levi, the whole chapter of the golden calf until the words Umeshareso Yehoshua11 [and his servant Yehoshua]. And the reason is because the Levites did not participate in making the golden calf.12 It is customary to read in a low voice [the portion beginning with] Vayittein el Moshe kechaloso [and He gave Moses as He had finished]13 until Vayechal Moshe [and Moses beseeched].14 The verse beginning with Vayechal is read in a loud voice until Vayifen vayeired Moshe, [And Moses turned and descended]. And the verse beginning with Vayifen is read in a low voice until uMoshe yikach es ha'ohel, [And Moses took the tent].15 The reading is then resumed in a loud voice until the end of the parshah. And also the curses in parshas Bechukosai and parshas Ki Savo should be read in a low voice. However, the verse, Vezacharti es brisi Yaakov [And I will remember the covenant with Jacob]16 is read in a loud voice. The following verse, Veha'aretz tei'azeiv [And the land will be forsaken] is read in a low voice. From the verse: Ve'af gam zos [and with all this]17 [the reading is resumed] in a loud voice until the end. And in parshas Ki Savo, [the verse] Leyira es Hashem hanichbad [to fear the honored Name]18 until the end of the verse should be read in a loud voice and thereafter in a low voice until Ve'ein koneh [and there is no one to buy].19 Also in parshas Beha'alosecha it is customary to read in a low voice from Vayehi ha'am kemisonenim [and the people were as murmurers]20 until Vehaman kizra gad [and the manna was like the coriander seed]21 and the reason is to show that they were regretful. Whatever is read in a low voice should be read at least [loud enough] for the congregation to hear the voice, otherwise they have not fulfilled their duty of reading [the Torah]. [In the reading of] the forty-two journeys in parshas Masei no interruption should be made,22 for they represent the [Divine] Name of forty-two [Letters].23

ד

קְלָלוֹת שֶׁבְּפָרָשַׁת בְּחֻקֹּתַי וּבְפָרָשַׁת כִּי תָבֹא, אֵין מַפְסִיקִין בֵּינֵיהֶן. וְצָרִיךְ לְהַתְחִל פָּסוּק אֶחָד מִקֹּדֶם. אַךְ לְמַעַן לֹא יַתְחִיל בַּפָּרָשָׁה פָּחוֹת מִשְּלשׁה פְּסוּקִים, צָרִיךְ שֶׁיַּתְחִיל שְׁלשָׁה פְּסוּקִים קֹדֶם הַקְּלָלוֹת, וּלְבַסוֹף צָרִיךְ גַּם כֵּן לִקְרוֹת לְכָל הַפָּחוֹת פָּסוּק אֶחָד אַחַר הַקְּלָלוֹת, אַךְ יִרְאֶה שֶׁלֹּא יְסַיֵּם פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה פְּסוּקִים מִן הַתְחָלַת הַפָּרָשָׁה (עַיֵן לְעֵיל סִימָן כ' כ"א כ"ב) בְּפָּרָשַׁת כִּי תִשָּׂא קוֹרִין עִם הַלֵּוִי כָּל פָּרָשַׁת הָעֵגֶל עַד וּמְשָׁרְתוֹ יְהושׁעַ וְגוֹ' וְהַטַּעַם, כִּי בְּנֵי לֵוִי לֹא הָיוּ בַּעֲשִׂיַּת הָעֵגֶל. וְנוֹהֲגִין לִקְרוֹת בְּקוֹל נָמוּךְ מִן וַיִּתֵּן אֶל משֶׁה כְּכַלֹּוֹתוֹ עַד וַיְחַל משֶׁה. וּכְשֶׁמַּתְחִיל וַיְחַל, חוֹזֵר וְקוֹרֵא בְּקוֹל רָם עַד וַיִּפֶן וַיֵרֵד משֶׁה, וּכְשֶׁמַּתְחִיל וַיִּפֵן חוֹזֵר וְקוֹרֵא בְּקוֹל נָמוּךְ עַד וּמשֶׁה יִקַּח אֶת הָאֹהֶל, וְחוֹזֵר וְקוֹרֵא בְּקוֹל רָם עַד סוֹף הַפָּרָשָׁה. וְגַם הַקְּלָלוֹת שֶׁבְּפָּרָשַׁת בְּחֻקֹּתַי וּפָרָשַׁת כִּי תָבֹא קוֹרִין בְּקוֹל נָמוּךְ. וְאֶת הַפָּסוּק וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקֹב קוֹרִין בּקוֹל רָם. וְאַחַר כָּךְ הַפָּסוּק וְהָאָרֶץ תֵּעָזֵב וְגוֹ' נָמוּךְ, וְאַף גַּם זֹאת בְּקוֹל רָם עַד הַסוֹף. וּבְפָרָשַׁת כִּי תָּבֹא לְיִרְאָה אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד עַד סוֹף הַפָּסוּק בְּקוֹל רָם, וְאַחַר כָּךְ נָמוּךְ. וְאַף גַּם זֹאת, בְּקוֹל רָם עַד הַסוֹף. וּבְפָרָשַׁת כִּי תָבוֹא, לְיִרְאָה אֶת הַשֵׁם הַנִכְבָּד עַד סוֹף הפָּסוּק, בְּקוֹל רָם, וְאַחַר כָּךְ נָמוּךְ עַד וְאֵין קוֹנֶה. וְגַם בְּפָרָשַׁת בְּהַעֲלֹתְךָ נוֹהֲגִין לִקְרוֹת בְּקוֹל נָמוּךְ מִן וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאוֹנְנִים עַד וְהַמָּן כִּזְרַע גָּד. וְהַטַּעַם לְהַרְאוֹת שֶׁהֵם מִתְחָרְטִים. וְכָל מַה שֶׁקּוֹרֵא בְּקוֹל נָמוּךְ, צָרִיךְ שֶׁיְהֵא עַל כָּל פָּנִים הַקּוֹל נִשְׁמַע לַצִבּוּר, וְאִם לֹא כֵּן אֵינָם יוֹצְאִים יְדֵי חוֹבַת קְרִיאָה (פרי חדש). אַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם מַסָּעוֹת שֶׁבְּפָרָשַׁת וְאֵלֶּה מַסְעֵי, אֵין לְהַפְסִיק בָּהֶם, שֶׁהֵם נֶגֶד שֵׁם מ"ב (מגן אברהם) (תכ"ח).

5

Between one aliyah and the next the seifer Torah should be rolled up but it need not be covered. But before maftir, when Kaddish is said and there is a long interval, it should be covered with its mantle. Likewise, on any other occasion when there is a long interval, as when a chant is sung for a bridegroom [who is called to the Torah], or something similar, [the seifer Torah should be covered]. And it would seem that this rule also applies when much time is spent in saying Mishebeirach24 [He Who blessed …].

ה

בֵּין גַּבְרָא לְגַבְרָא צְרִיכִין לִגְלֹל אֶת הַסֵּפֶר תּוֹרָה, וְאֵין צְרִיכִין לְכַסּוֹתוֹ. אַךְ קֹדֶם מַפְטִיר שֶׁאוֹמְרִים קַדִּישׁ וְיֵשׁ זְמַן אָרֹךְ צָרִיךְ לְכַסּוֹתוֹ בַּמְּעִיל שֶׁלוֹ, וְכֵן בְּכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ זְמַן אָרֹךְ כְּגוֹן שֶׁמְזַמְּרִין לֶחָתָן וְכַיּוֹצֵא בּוֹ. וְנִרְאֶה דְּהוּא הַדִּין כְּשֶׁמַּאֲרִיכִין בְּמִי שֶׁבֵּרֵךְ (סִימָן קל"ט ובסד"ה).

6

If by mistake they read for the sixth [aliyah] to the end of the sidra, Kaddish is not recited but the maftir is immediately called,25 and he also completes the [required] number of seven persons (called up for aliyahs). And after he has said the haftarah with its berachos, then the kaddish is said. And on Yom Tov also, if by mistake they read for the fourth aliyah until the end, the Kaddish is not recited but the maftir is called up immediately to the second seifer Torah and after the haftarah and its berachos, the Kaddish is recited.

ו

אִם טָעוּ בַּשַׁבָּת וְקָרְאוּ עִם הַשִּׁשִּׁי עַד גְּמָר הַסִּדְרָה, לֹא יֹאמַר קַדִּישׁ, אֶלָּא יִקְרְאוּ מִיָּד אֶת הַמַּפְטִיר, וְיַשְׁלִים גַּם לְמִנְיַן שִׁבְעָה קְרוּאִים. וּלְאַחַר שֶׁיֹּאמַר הַהַפְטָרָה עִם הַבְּרָכוֹת, אָז יֹאמַר הַקַּדִּישׁ. וְכֵן בְּיוֹם טוֹב אִם טָעוּ וְקָרְאוּ עִם הָרְבִיעִי עַד הַגְּמָר, לֹא יֹאמְרוּ קַדִּישׁ, אֶלָּא יִקְרְאוּ מִיָּד אֶת הַמַּפְטִיר לְסֵפֶר תּוֹרָה הַֹשִֵני וְאַחֲרֵי הַהַפְטָרָה וְהַבְּרָכוֹת יֹאמְרוּ הַקַּדִּישׁ (סִימָן רפ"ב ובסד"ה).

7

When three sifrei Torah are needed [for the required reading] and only two are available, the second [seifer] should not be rolled to read the portion that must be read in the third [seifer], but rather the first [seifer] should be taken for the reading [of that portion].

ז

כְּשֶׁצְּרִיכִין לְהוֹצִיא שְׁלשָׁה סִפְרֵי תּוֹרָה וְאֵין לָהֶם אֶלָּא שְׁנַיִם לֹא יִגוֹלְלוּ אֶת הַשֵּׁנִי לִקְרוֹת בּוֹ מַה שֶּׁצְּרִיכִין לִקְרוֹת בַּשְּׁלִישִׁי, אֶלָּא יִקְחוּ אֶת הָרִאשׁוֹן לִקְרוֹת בּוֹ (שם).

8

The laws concerning a defect discovered in a seifer Torah; were explained in Chapter 24. If the defect is discovered during the reading of the maftir; then, if this maftir is a special obligation for that day, such as [the maftir] of Yom Tov or of Shabbos Rosh Chodesh or of [parshas] Shekalim and the like, when an extra seifer Torah for maftir is taken out, then the same law applies as for any other parshah.26 But on a regular Shabbos, we repeat the reading of the seventh portion for the maftir. We do this out of respect for the Torah, [so as not to create the impression] that the honor of the Torah and the honor of the Prophets are equal,27 for the one who reads in the Torah makes a berachah before and after, and also the one who reads the Prophets makes a berachah before and after; therefore it was ordained that the one called for maftir reads in the Torah first to show that the reading of the Torah is the main (reading). Therefore, another seifer Torah should not be taken out, but the reading is concluded in the same seifer Torah. The concluding berachah should not be said, but the haftarah and its berachos should be said. If the defect was discovered before the first berachah was said, it would seem that another seifer Torah should be taken out.28 If no other seifer Torah is available then the one who was called up last should say the haftarah with its berachos; and if the Kaddish has not yet been said, it should be said after the haftarah.

ח

אִם נִמְצָא פְּסוּל בְּסֵפֶר תּוֹרָה נִתְבָּאֲרוּ הַדִּינִים בְּסִימָן כּ"ד. וְאִם נִמְצָא הַפְּסוּל בְּאֶמְצַע קְרִיאַת הַמַּפְטִיר, אִם הוּא מַפְטִיר שֶׁל חוֹבַת הַיּוֹם, כְּגוֹן בְּיוֹם טוֹב וּבַשַׁבָּת רֹאשׁ חֹדֶשׁ אוֹ שְׁקָלִים וְכַדּוֹמֶה שֶׁמּוֹצִיאִין סֵפֶר תּוֹרָה אַחֵר לְמַפְטִיר, אָז דִּינוֹ כְּמוֹ בְּפָרָשָׁה אַחֶרֶת. אֲבָל בְּשַׁבָּת, פָּשׁוּט שֶׁהַמַּפְטִיר חוֹזֵר וְקוֹרֵא מַה שֶּׁקָּרָא הַשְּׁבִיעִי, שֶׁאֵין זֹאת אֶלָּא מִשּׁוּם כְּבוֹד הַתּוֹרָה (שֶׁלֹּא יְהֵא כְּבוֹד הַתּוֹרָה וּכְבוֹד הַנָּבִיא שָׁוִים, שֶׁהַקּוֹרֵא בַּתּוֹרָה מְבָרֵךְ תְּחִלָּה וָסוֹף, וְגַם הַקּוֹרֵא בַּנָּבִיא מְבָרֵךְ תְּחִלָּה וָסוֹף, לָכֵן תִּקְּנוּ שֶׁהַמַּפְטִיר יִקְרָא תְּחִלָּה גַּם בַּתּוֹרָה, לְהַרְאוֹת שֶׁהַקְּרִיאָה בַּתּוֹרָה הִיא הָעִקָּר), בָּזֶה אֵין מוֹצִיאִין סֵפֶר תּוֹרָה אַחֵר, אֶלָּא גּוֹמְרִין בְּסֵפֶר תּוֹרָה זֶה, וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה, וְהַהַפְטָרָה אוֹמֵר בִּבְרָכוֹת. וְאִם נִמְצָא הַפְּסוּל קֹדֶם שֶׁבֵּרַךְ בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה, נִרְאֶה דְּיֵשׁ לְהוֹצִיא סֵפֶר תּוֹרָה אַחֵר. וְאִם אֵין סֵפֶר תּוֹרָה אַחֵר, אֲזַי מִי שֶׁיַּעֲלֶה בַּאַחֲרוֹנָה הוּא יֹאמַר הַהַפְטָרָה עִם הַבְּרָכוֹת. וְאִם עֲדַיִן לֹא אָמְרוּ הַקַּדִּישׁ, יֹאמְרוּהוּ לְאַחַר הַהַפְטָרָה (כְּדִלְעֵיל סָעִיף ו').

9

In Chapter 24 paragraph 1, it was explained that if an error is discovered of either a missing [letter] or an extra [letter], as long as it does not alter either the pronunciation29 or the meaning [of the word], another seifer Torah should not be taken out.30 However, if such an error is discovered on Shabbos, even though another seifer Torah need not be taken out; in any case to this seifer Torah they should not call more than seven persons for an aliyah. The seventh person should read the haftarah with its berachos and Kaddish is only said after the reading of the haftarah and the berachos. (This rule applies to a regular Shabbos, but when the maftir is the special obligation of that day, as was discussed in the previous paragraph, then surely one must be called for maftir). And at Minchah [this seifer Torah] should not be taken out.

ט

בְּסִימָן כּ"ד סָעִיף א' נִתְבָּאֵר, דְּאִם נִמְצָאָה טָעוּת בְּחָסֵר וְיָתֵר, כָּל שֶׁאֵינוֹ מִשְׁתַּנֶּה לֹא הַקְּרִיאָה וְלֹא הַפֵּרוּשׁ, אֵין מוֹצִיאִין סֵפֶר תּוֹרָה אַחֵר. מִכָּל מָקוֹם אִם נִמְצָא כֵּן בְּשַׁבָּת, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מוֹצִיאִין סֵפֶר תּוֹרָה אַחֵר עַל כָּל פָּנִים לֹא יִקְרְאוּ בְּסֵפֶר תּוֹרָה זֶה יוֹתֵר מִשִּׁבְעָה קְרוּאִים, וְהַשְּׁבִיעִי יִקְרָא הַהַפְטָרָה בִּבְּרָכוֹת, וְלֹא יֹאמְרוּ קַדִּישׁ עַד לְאַחַר קְרִיאַת הַהַפְטָרָה וְהַבְּרָכוֹת, (וְהַיְנוּ בְּשַׁבָּת פָּשׁוּט, אֲבָל כְּשֶׁהַמַּפְטִיר הוּא מֵחוֹבַת הַיּוֹם, כְּמוֹ בַּסָּעִיף שֶׁלִּפְנֵי זֶה וַדַּאי צְרִיכִין לִקְרוֹת לְמַפְטִיר) וּבְמִנְחָה לֹא יוֹצִיאוּהוּ (תְּשׁוּבָה מֵאַהֲבָה חֵלֶק רִאשׁוֹן סִימָן נ"א. וְעַיֵּן לְעֵיל בְּסִימָן כ"ד סָעִיף א' בַּהֶעָרָה הַשְׁנִיָה בְּסוֹפָה).

10

If on a day when two sifrei Torah are taken out, a defect is discovered in the first, and there is another seifer Torah in the Holy Ark, they should not take the second seifer Torah to resume the reading, and after that take out another seifer Torah [from the Ark] for the second reading. This should not be done, because the reading should be done from the seifer Torah that was set aside for it. [This law applies] also to a day on which three sifrei Torah are taken out. Likewise, if the sifrei Torah were switched by taking first the one that was intended for the later [reading]; [then the one taken by mistake] should be rolled up, and the second seifer taken from the Ark, in order to read from each seifer Torah that portion for which it was intended.

י

בְּיוֹם שֶׁמּוֹצִיאִין שְׁנֵי סִפְרֵי תּוֹרָה וְנִמְצָא פְּסוּל בָּרִאשׁוֹן, וְיֵשׁ עוֹד סֵפֶר תּוֹרָה בַּהֵיכָל, וְרוֹצִים לָקַחַת עַתָּה אֶת הַסֵּפֶר הַשֵּׁנִי לִקְרוֹת מִתּוֹכוֹ, וְאַחַר כָּךְ יוֹצִיאוּ סֵפֶר תּוֹרָה אַחֵר לַקְּרִיאָה הַשְּׁנִיָּה, לֹא יַעֲשׂוּ כֵּן, כִּי צְרִיכִין לִקְרוֹת מִתּוֹךְ סֵּפֶר הַתּוֹרָה מַה שֶּׁהוּכַן בִּשְׁבִילוֹ. וְכֵן בְּיוֹם שֶׁמּוֹצִיאִין שְׁלשָׁה סִפְרֵי תוֹרָה (עַיֵן פְּרִי מְגָדִים אֵשֶׁל אַבְרָהָם סוֹף סִימָן קמ"ג). וְכֵן אִם הָחְלְפוּ סִּפְרֵי הַתּוֹרָה, שֶׁלָּקְחוּ תְּחִלָּה אֶת הַמּוּכָן לְאַחַר כָּךְ, יִגְלְלוּהוּ וְיִקְחוּ אֶת הַשֵׁנִי [כְּדֵי] לִקְרוֹת מִתּוֹךְ כָּל סֵפֶר תּוֹרָה לְמַה שֶּׁהוּכָן.

11

[The following is] the order of precedence for those who are obligated to have an aliyah31: 1) A bridegroom on his wedding day. 2) A bridegroom on the Shabbos before his wedding day [when he is called to the Torah] when they sing for him, provided he has never been married,32 and a lad who has become Bar Mitzvah during that week—have equal rights [to an aliyah]. 3) A sandek on the day of the bris—he is the one who holds the baby during the bris. 4) The sandek on the day of the bris who brings the baby to the synagogue for the bris. 5) The husband of a woman who gave birth to a girl when [the mother] comes to the synagogue.33 6) The husband of a woman who gave birth to a son, and the mother comes to the synagogue. But if the woman does not come to the synagogue, the husbands are not obliged [to have an aliyah], unless it is the 41st day for a son or the 81st day for a daughter, because it was on these days that a sacrifice was brought [in the Beis Hamikdash].34 7) A bridegroom whose wedding took place on Wednesday or later [in the week], on the Shabbos after the wedding, but only if he had not been previously married or she had not been previously married. 8) One who has Yahrzeit on that day. 9) The father of the baby on the day of the circumcision.35 10) One who will have Yahrzeit during the week following the Shabbos. 11) The mohel on the day of the circumcision. 12) The sandek and then the father36 of the child, then the mohel on the Shabbos before the bris. Two people with equal claim to an aliyah should depend on the discretion of the president of the synagogue or they should decide by casting lots.37 A non-resident cannot take precedence over any [resident] who is obliged to have an aliyah. It is customary to call up to the Torah one who is going on a journey after Shabbos or one who has returned from a journey. Likewise, it is customary to honor an important guest by calling him up [for an aliyah],38 but none of these takes precedence over anyone who is obliged [to have an aliyah].

יא

סֵדֶר הַחִיּוּבִים, הַקֹּדֶם קוֹדֵם. א. חָתָן בְּיוֹם חֻפָּתוֹ. ב. וְחָתָן, בְּשַׁבָּת שֶׁלִּפְנֵי הַחֲתֻנָּה שֶׁמְזַמְּרִים לוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא בָּחוּר. וְנַעַר שֶׁנַּעֲשֶׂה בַּר מִצְוָה בְּאוֹתוֹ שָׁבוּעַ, הֵמָּה שָׁוִים. ג. סַנְדָּק בְּיוֹם הַמִּילָה וְהוּא הַתּוֹפֵס אֶת הַתִּינוֹק בִּשְׁעַת הַמִּילָה. ד. סַנְדָּק בְּיוֹם הַמִּילָה, שֶׁמַכְנִיס אֶת הַתִּינוֹק לְבֵית הַכְּנֶסֶת לְמוּלוֹ. ה. בַּעַל הַיּוֹלֶדֶת שֶׁיָּלְדָה בַּת וְהוֹלֶכֶת לְבֵית הַכְּנֶסֶת. ו. בַּעַל הַיּוֹלֶדֶת שֶׁיָּלְדָה בֵּן וְהוֹלֶכֶת לְבֵית הַכְּנֶסֶת. וְאִם אֵינָן הוֹלְכוֹת לְבֵית הַכְּנֶסֶת, אֵין הַבְּעָלִים חִיּוּבִים, אֶלָּא אִם הוּא יוֹם אַרְבָּעִים וְאֶחָד לַזָכָר אוֹ יוֹם שְׁמוֹנִים וְאֶחָד לַנְקֵבָה, שֶׁאָז הוּא זְמַן הֲבָאַת הַקָּרְבָּן. ז. חָתָן שֶׁהָיְתָה חֲתֻנָּתוֹ מִיּוֹם רְבִיעִי וָאֵילֵךְ, בְּשַׁבָּת שֶׁלְּאַחַר הַחֲתֻנָּה. וְדַוְקָא כְּשֶׁהָיָה בַּחוּר אוֹ הִיא בְּתוּלָה. ח. יוֹם הַשָׁנָה (יארצייט) בּוֹ בַיוֹם. ט. אֲבִי הַתִּינוֹק בְּיוֹם הַמִּילָה. י. יָארְצֵייט שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בְּשָּׁבוּעַ שֶׁלְּאַחַר הַשַׁבָּת. יא. מוֹהֵל בְּיוֹם הַמִּילָה. יב. הַסַּנְדָּק, וְאַחֲרָיו אֲבִי הַבֵּן, וְאַחֲרָיו הַמּוֹהֵל בַּשַׁבָּת שֶׁלִּפְנֵי הַמִּילָה. שְׁנֵי בַּעֲלֵי חִיּוּבִים שָׁוִים, תָּלוּי בְּדַעַת הַסְּגָן אוֹ יָטִילוּ גּוֹרָל. מִי שֶׁאֵין לוֹ עִירוֹנוֹת, אֵינוֹ דּוֹחֶה שׁוּם חִיּוּב. נוֹהֲגִין לִקְרוֹת לְמִי שֶׁעָתִיד לָצֵאת לַדֶּרֶךְ אַחַר שַׁבָּת, אוֹ שֶׁבָּא מִן הַדֶּרֶךְ. וְכֵן נוֹהֲגִין לַחֲלוֹק כָּבוֹד לְאוֹרֵחַ נִכְבָּד לִקְרֹתוֹ, אֲבָל אֵין דּוֹחִין שׁוּם חִיּוּב (רפ"ב ובסד"ה).