1

The Sages have forbidden us to eat bread baked by a non-Jew. There are localities, however, that are lenient and they buy bread from a non-Jewish baker when there is no Jewish baker in the vicinity, or even if there is one, but his bread is inferior to that of the non-Jew. But they were not lenient regarding the bread made privately by a non-Jew, except in extraordinary circumstances. If you are traveling on the road and kosher bread is available [in another town] you must wait [and buy kosher bread] [if the town is] within the distance of a parsah.1 Bread is not considered privately made unless [the non-Jew] made it for his own family, but if he made it to sell, it is considered baker's bread, even though he ordinarily does not [bake for the trade]. Similarly, a baker who makes bread for his family is considered a private person. [And his bread is called private bread.] There is an authority who maintains that in a locality where there are no bakeries, it is even permissible to eat the bread of a non-Jewish, private person, and you do not have to wait for kosher [Jewish] bread, and this is the accepted custom.2

א

אָסְרוּ חֲכָמִים לֶאֱכֹל פַּת שֶׁל עוֹבֵד כּוֹכָבִים. וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁמְּקִילִין וְלוֹקְחִין פַּת מִנַּחְתֹּם עוֹבֵד כּוֹכָבִים בְּמָקוֹם שֶׁאֵין שָׁם נַחְתֹּם יִשְֹרָאֵל, אוֹ אֲפִלּוּ יֵשׁ, אֶלָּא שֶׁאֵין הַפַּת יָפֶה כְּמוֹ זֶה. אֲבָל בְּפַת שֶׁל בַּעַל הַבּיִת עוֹבֵד כּוֹכָבִים, לֹא הָיוּ מְקִלִּין. אַךְ בִּשְׁעַת הַדְּחַק, וּמִי שֶׁהוּא בַּדֶּרֶךְ, אִם יָכוֹל לְהַשִּׂיג פַּת כָּשֵׁר, צָרִיךְ לְהַמְתִּין עַד פַּרְסָה. וְלֹא מִקְרֵי פַּת בַּעַל הַבַּיִת, אֶלָּא אִם עֲשָׂאוֹ בִּשְׁבִיל בְּנֵי בֵּיתוֹ. אֲבָל אִם עֲשָׂאוֹ לִמְכּוֹר מִקְרֵי נַחְתּוֹם, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ בְּכָךְ. וְכֵן נַחְתּוֹם שֶׁעֲשָׂאוֹ לִבְנֵי בֵּיתוֹ, מִקְרֵי בַּעַל הַבַּיִת. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר, דִּבְמָקוֹם שֶׁאֵין נַחְתּוֹם מָצוּי, מֻתָּר אֲפִלּוּ בְּפַת שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְהַמְתִּין עַל פַּת כָּשֵׁר. וְכֵן נוֹהֲגִין.

2

If a Jew throws in even one piece of wood into the oven when it is being heated, the bread is permitted and is not considered the bread of a non-Jew.

ב

אִם יִשְֹרָאֵל הִשְׁלִיךְ אֲפִלּוּ רַק עֵץ אֶחָד לְתוֹךְ הַתַּנּוּר בְּהֶסֵּקוֹ, מֻתָּר הַפַּת וְלֹא הֲוֵי פַּת עוֹבֵד כּוֹכָבִים.

3

The Sages forbid the bread of a non-Jew only if it is made from the five grains; [wheat, barley, oats, rye, spelt] but bread made from legumes [beans, peas, corn etc.] is not considered bread; and is also not forbidden as food cooked by a non-Jew, because it is not fit to be served on the table of kings.

ג

לֹא אָסְרוּ פַּת שֶׁל עוֹבֵד כּוֹכָבִים, אֶלָּא שֶׁל חֲמִשָּׁה מִינֵי דָּגָן. אֲבָל פַּת קִטְנִיּוֹת (טענגרא קוקריטץ מאלייע) אֵינוֹ בִּכְלַל פַּת, וְגַם אֵינוֹ אָסוּר מִשּׁוּם בִּשּׁוּלֵי עוֹבֵד כּוֹכָבִים, דְּהָא אֵינוֹ עוֹלֶה עַל שֻׁלְחָן מְלָכִים.

4

Bread [of a non-Jew] which has been glazed with eggs, is forbidden because of the eggs on it, for it is then considered as food cooked by a non-Jew. Their wafers [cookies] that are baked in metal pans, since there is reason to suspect that the pan was smeared with non-kosher fat, are forbidden in any event, because the pan has absorbed [non-kosher fat].

ד

פַּת שֶׁפָּנָיו טוּחִים בְּבֵּיצִים, אָסוּר מִשּׁוּם הַבֵּיצִים שֶׁעָלָיו, דַּהֲווּ לְהוּ בִּשּׁוּלֵי נָכְרִי. וְאוֹתָן רְקִיקִים שֶׁנֶּאֱפִים עַל בַּרְזֶל וְיֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁנִּמְשַׁח הַבַּרְזֶל בְּאֵיזֶה שֻׁמָּן, אֲסוּרִים בְּכָל עִנְיָן מִשּׁוּם בְּלִיעַת אִסּוּר (יו"ד סִימָן קי"ב).

5

Dough made by a Jew, that is baked by a non-Jew, is worse than bread of a non-Jew and it it is forbidden as is food cooked by a non-Jew, unless the Jew prepared the oven by throwing in a piece of wood. Care must be taken in this regard when sending something to be baked or roasted in an oven of a non-Jewish baker, that a Jew should throw a piece of wood into the oven, or that a Jew should place the bread or pan into the oven.

ה

פַּת יִשְֹרָאֵל שֶׁאֲפָאוֹ עוֹבֵד כּוֹכָבִים, גָּרַע מִפַּת עוֹבֵד כּוֹכָבִים, וְאָסוּר מִשּׁוּם בִּשּׁוּלֵי עוֹבֵד כּוֹכָבִים אִם לֹא הִכְשִׁיר אֶת הַתַּנּוּר בְּהַשְׁלָכַת עֵץ. וּצְרִיכִין לִזָּהֵר בָּזֶה כְּשֶׁשּׁוֹלְחִין לֶאֱפוֹת אוֹ לִצְלֹוֹת אֵצֶל נַחְתּוֹם עוֹבֵד כּוֹכָבִים, שֶׁהַיִשְֹרָאֵל יַשְׁלִיךְ עֵץ לְתוֹךְ הַתַּנּוּר, אוֹ שֶׁיַּנִּיחַ הַיִשְֹרָאֵל אֶת הַפַּת אוֹ אֶת הַמַּחֲבַת לְתוֹךְ הַתַּנּוּר (וְעַיֵּן לְקַמָּן רֵישׁ סִימָן ע"ב) (קיב קיג).

Kitzur Shulchan Aruch (Metsudah Publications)

Kitzur Shulchan Aruch is a summary of the Shulchan Aruch of Rabbi Yosef Karo. It was authored by Rabbi Shlomo Ganzfried in 1864.

6

If a non-Jew cooked or roasted something which cannot be eaten in its raw state, and is fit to be served on the table of kings, as a relish or dessert, it is forbidden as Bishul Akum. This is true even if it was cooked in a Jew's utensils and in the house of a Jew. But something which is edible in its raw state, or food that is not held in esteem, and would not be served on the table of kings, is not forbidden as food cooked by a non-Jew. You need not be concerned about the utensils of a non-Jew, because it is assumed that most utensils were not used within the past twenty-four hours.

ו

דָּבָר שֶׁאֵינוֹ נֶאֱכָל כְּמוֹ שֶׁהוּא חַי וְגַם עוֹלֶה עַל שֻׁלְחַן מְלָכִים לְלַפֵּת בּוֹ אֶת הַפַּת אוֹ לְפַרְפֶּרֶת, שֶׁבִּשְּׁלוֹ אוֹ צְלָאוֹ עוֹבֵד כּוֹכָבִים, אֲפִלּוּ בִּכְלִי יִשְֹרָאֵל וּבְבֵית יִשְֹרָאֵל, אָסוּר מִשּׁוּם בִּשּׁוּלֵי עוֹבֵד כּוֹכָבִים. אֲבָל דָּבָר שֶׁהוּא נֶאֱכָל כְּמוֹ שֶׁהוּא חַיִ, אוֹ שֶׁהוּא דָּבָר שֶׁאֵינוֹ חָשׁוּב וְאֵינוֹ עוֹלֶה עַל שֻׁלְחַן מְלָכִים, אֵין בּוֹ מִשּׁוּם בִּשּׁוּלֵי עוֹבֵד כּוֹכָבִים, וְאֵין לָחוּשׁ לַכֵּלִים דִּסְתָם כֵּלִים אֵינָן בְּנֵי יוֹמָן.

7

When a non-Jewish maid works in a Jewish home and does the cooking for the Jewish household, it is customary to be lenient [and to eat the food], because it is impossible that some member of the household did not stoke the fire.

ז

שִׁפְחָה עוֹבֶדֶת כּוֹכָבִים בְּבֵית יִשְֹרָאֵל הַמְבַשֶּׁלֶת בִּשְׁבִיל הַיִשְׂרְאֵלִים, נוֹהֲגִין לְהָקֵל מִפְּנֵי שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יְחַתֶּה אֶחָד מִבְּנֵי הַבַּיִת בָּאֵשׁ.

8

However if she [the maid] cooks only for herself, it is unlikely that a Jew would stoke the fire—and it is possible that even stoking would be of no avail for this is worse than if she cooks for a Jew. Therefore, if she cooked food which is subject to the rules of food cooked by a non-Jew—then not only is the food forbidden, but even the utensils are forbidden for use in cooking. If they were used inadvertently, a competent Rabbi should be consulted.

ח

אֲבָל אִם הִיא מְבַשֶּׁלֶת בִּשְׁבִיל עַצְמָהּ לְבַדָּה, אֵין רְגִילוּת שֶׁיְחַתֶּה יִשְֹרָאֵל, וְאֶפְשָׁר דְּלָֹא מַהֲנֵי בָּזֶה חִתּוּי, דְּגָרַע מֵאִלּוּ מְבַשֶּׁלֶת בִּשְׁבִיל יִשְֹרָאֵל, וְלָכֵן אִם בִּשְּׁלָה דְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מִשּׁוּם בִּשּׁוּלֵי עוֹבֵד כּוֹכָבִים, לֹא לְבַד הַתַּבְשִׁיל אָסוּר, אֶלָּא גַּם הַקְּדֵרָה נֶאֶסְרָה לְבַשֵּׁל בָּהּ לְכַתְּחִלָּה. וּבְדִיעֲבַד יַעֲשֶׂה שְׁאֵלַת חָכָם.

9

Food cooked by a non-Jew on Shabbos, for a Jew who was sick, should not be eaten after Shabbos even by the sick person if other food is available. The utensils, however, may be used after twenty-four hours.

ט

עוֹבֵד כּוֹכָבִים שֶׁבִּשֵּׁל בְּשַׁבָּת בִּשְׁבִיל חוֹלֶה, הַתַּבְשִׁיל אָסוּר בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, אֲפִלּוּ לְהַחוֹלֶה אִם אֶפְשָׁר בְּתַבְשִׁיל אַחֵר (עַיֵּן פר"ח יו"ד סוֹף סִימָן קי"ג), וּבְכֵלִים יֵשׁ לְהַתִּיר אַחַר מֵעֵת לְעֵת.

10

Even though an egg is fit to be swallowed raw, nevertheless, since it is only eaten in this manner in unusual circumstances, if it is cooked by a non-Jew, it is forbidden [to be eaten]. This ruling applies to similar types of food.

י

בֵּיצָה אַף עַל פִּי שֶׁרְאוּיָּה לְגָמְעָהּ חַיָּה, מִכָּל מָקוֹם, כֵּיוָן דְּזֶה הֲוֵי רַק אֲכִילָה עַל יְדֵי הַדְּחַק, אִם בִּשְׁלָהּ הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים, אֲסוּרָה, וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.

11

Fruits not fully tree-ripened and which are eaten raw only in unusual circumstances, when they are sugar coated by chefs, are forbidden as food cooked by a non-Jew.

יא

פֵּרוֹת שֶׁלֹּא נִתְבַּשְּׁלוּ בָּאִילָן כָּל צָרְכָּן, וְאֵינָן נֶאֱכָלִין חַיִּין, אֶלָּא עַל יְדֵי הַדְּחָק. שֶׁהָֻמָּנִים מְטַגְּנִים אוֹתָן בְּסוּכָּר, אֲסוּרִין מִשּׁוּם בִּשּׁוּלֵי עוֹבֵד כּוֹכָבִים (קי"ג).

12

It is permitted to drink beer made from grains or honey, even when sold in the house of a non-Jew, and it is not considered food cooked by a non-Jew, because the grain is neutralized in the water. However, it is necessary to investigate whether or not it was fortified with wine sediment. In localities where Jews are careless and lax, in regard to drinking non-Jewish wine, a conscientious Jew should refrain from drinking even [non-Jewish] beer. In regard to drinking coffee (without milk for with milk it is surely prohibited), chocolate or tea made by a non-Jew, a conscientious Jew should refrain from drinking them. There are authorities, [however,] who permit drinking them occasionally, but as a regular practice it is forbidden.

יב

שֵׁכָר שֶׁל תְּבוּאָה וְשֶׁל דְּבַשׁ, נוֹהֲגִין בּוֹ הֶתֵּר לִשְׁתֹּתוֹ אֲפִלּוּ בַּבַּיִת שֶׁמּוֹכְרִין אוֹתוֹ הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, וְאֵין בּוֹ מִשּׁוּם בִּשּׁוּלֵי עוֹבֵד כּוֹכָבִים, דְּהַתְּבוּאָה בְּטֵלָה בַּמַיִם, רַק שֶׁצְּרִיכִין לַחְקּוֹר אִם אֵין מַעֲמִידִין אוֹתָן בְּשִׁמְרֵי יַיִן. וּבְמָקוֹם שֶׁיִשְׂרְאֵלִים מְזַלְּזְלִין וּמְקִלִּין בְּיַיִן שֶׁל עוֹבֵד כּוֹכָבִים, יֵשׁ לְבַעַל נֶפֶשׁ לְהַחְמִיר עַל עַצְמוֹ גַּם בְּשֵׁכָר. וּבְעִנְיַן שְׁתִיַּת קַאפֶע (בְּלִֹי חָלָב, דְּעִם חָלָב וַדַּאי אָסוּר) וְכֵן שָׁאקָאלַאד וְטֵה אֵצֶל עוֹבֵד כּוֹכָבִים, שׁוֹמֵר נַפְשׁוֹ יַרְחֵק אֶת עַצְמוֹ (פת"ש סִימָן קי"ד בשם חכמ"א) וְיֵשׁ מַתִּירִין לִשְׁתּוֹת דֶּרֶךְ אֲרַעַי. אֲבָל דֶּרֶךְ קְבִיעוּת אָסוּר (קי"ד).

13

Milk, that was milked by a non-Jew, without Jewish supervision, is forbidden; and it is even forbidden to make cheese from it. Initially a Jew must be present when the milking is begun, and see that the milking pail is clean. It is also customary to refrain from milking into a pail generally used by a non-Jew for milking. Non-Jewish maids that milk [the Jews'] cows on the premises of a Jew or in their own barn, if it is situated so that a house of a non-Jew does not obstruct [the view of the milking] and there is no danger of [their drawing] milk from an unclean animal, it is permitted even initially to let them do the milking. But if a non-Jewish house obstructs [the view], it is necessary to have Jewish supervision. Even a minor, male or female over nine years old is sufficient for this purpose.

יג

חָלָב שֶׁחֲלָבוֹ עוֹבֵד כּוֹכָבִים וְאֵין יִשְֹרָאֵל רוֹאֵהוּ, אָסוּר אֲפִלּוּ לַעֲשׂוֹת מִמֶּנָּהּ גְּבִינָה. וּלְכַתְּחִלָּה צָרִיךְ הַיִשְֹרָאֵל לִהְיוֹת בִּתְחִלַּת הַחֲלִיבָה, וְיִרְאֶה שֶׁהַכְּלִי הוּא נָקִי. וְנָהֲגוּ לְהַחְמִיר שֶׁלֹּא יַחְלוֹב לְתוֹךְ הַכְּלִי שֶׁדַּרְכּוֹ שֶׁל הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים לַחֲלֹוֹב לְתוֹכוֹ. וּשְׁפָחוֹת שֶׁחוֹלְבוֹת הַבְּהֵמוֹת בְּבֵית יִשְֹרָאֵל אוֹ בַּדִּיר שֶׁלָּהֶם, כָּל מָקוֹם שֶׁאֵין בֵּית עוֹבֵד כּוֹכָבִים מַפְסִיק וְאֵין לָחוּשׁ לִבְהֵמָה טְמֵאָה, מֻתָּר אֲפִלּוּ לְכַתְּחִלָּה לְהַנִּיחָן לַחֲלוֹב. אֲבָל אִם בֵּית עוֹבֵד כּוֹכָבִים מַפְסִיק, צָרִיךְ שֶׁיְהֵא שָׁם יִשְֹרָאֵל. וַאֲפִלּוּ קָטָן אוֹ קְטַנָּה בְּנֵי ט' שָׁנָה סָגֵי.

14

Cheese made by a non-Jew is forbidden. But if a Jew supervised the milking, and the making of the cheese, then, if during the process the cheese was owned by a Jew, it is permitted to be eaten. If, however, during the process it was owned by a non-Jew, it is forbidden.

יד

גְּבִינוֹת הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים אֲסוּרוֹת. וְאִם הַיִשְֹרָאֵל רוֹאֶה הַחֲלִיבָה וַעֲשִׂיַת הַגְּבִינוֹת, אִם הַגְּבִינוֹת בִּשְׁעַת עֲשִׂיָּתָן הֵן שֶׁל יִשְֹרָאֵל מֻתָּרוֹת. אֲבָל אִם הַגְּבִינוֹת בִּשְׁעַת עֲשִׂיָּתָן הֵן שֶׁל עוֹבֵד כּוֹכָבִים אֲסוּרוֹת.

15

The use of butter [of a non-Jew] depends on the custom of the various localities. There are communities that do not eat butter made by a non-Jew. There are other communities that do permit its use. If you travel from a community where the butter is not eaten to one where it is eaten, even though you plan to return to your original community, you may eat the butter. And if you travel from a community where the butter is eaten to a place where it is not, you may not eat the butter. Presently [at the time of the author], it is rumored that the butter is adulterated with lard. Therefore, conscientious Jews should refrain from using it.

טו

הַחֶמְאָה תַּלְיָא בְּמִנְהַג הַמְּקוֹמוֹת. יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁאֵין אוֹכְלִין חֶמְאָה שֶׁל עוֹבֵד כּוֹכָבִים, וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁאוֹכְלִין אוֹתָהּ. וּמִי שֶׁהוֹלֵךְ מִמָּקוֹם שֶׁאֵין אוֹכְלִין אוֹתָהּ לְמָקוֹם שֶׁאוֹכְלִין אוֹתָהּ, אַף עַל פִּי שֶׁדַּעְתּוֹ לַחֲזוֹר לִמְקוֹמוֹ. אוֹכֵל שָׁם עִמָּהֶם. וְהַהוֹלֵךְ מִמָּקוֹם שֶׁאוֹכְלִין אוֹתָהּ לְמָקוֹם שֶׁאֵין אוֹכְלִין אוֹתָהּ, אָסוּר לְאָכְלָהּ שָׁם. (כָּעֵת נִשְׁמָע שֶׁמְזַיְפִין אֶת הַחֶמְאָה בְֹּשֹמַן חֲזִיר, עַל כֵּן שׁוֹמֵר נַפְשׁוֹ יִרְחָק).