1

Dough which is made of the five grains1 require the separation of challah. Before separating challah the following berachah is said: Baruch ata Adonoy, Elokeinu, Melech ha'olam asher kideshanu bemitzvosav vetzivanu lehafrish challah [min ha'isah.] A kazayis2 of dough is then taken and burned in fire. The custom is to burn it in the oven in which the bread will be baked.

א

עִסָּה מֵחֲמֵשֶׁת מִינֵי דָּגָן חַיֶּבֶת בְּחַלָּה. קֹדֶם שֶׁמַּפְרִישִׁין הַחַלָּה מְבָרְכִין, בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָנוּ לְהַפְרִישׁ חַלָּה. וְנוֹטְלִין כַּזַּיִת מִן הָעִסָּה וְשׂוֹרְפִין אוֹתָהּ בָּאֵשׁ. וְהַמִּנְהָג לְשָׂרְפָהּ בַּתַנוּר שֶׁיֹּאפוּ שָׁם אֶת הַלֶּחֶם (שכ"ב שכ"ד שכ"ח).

2

What is the minimum amount of dough from which you must separate challah? An amount containing 5 quarters of flour, which is equivalent [to the displacement of] 43 and 1/5 eggs.3

ב

כַּמָּה שִׁעוּר הָעִסָּה שֶׁיִתְחַיֵּב בְּחַלָּה. כָּל שֶׁנַּעֲשָֹה מֵחֲמֵשֶׁת רְבָעִים קֶמַח, וְהֵם כְּמוֹ מ"ג בֵּיצִים וְחֹמֶשׁ בֵּיצָה (וְעַיֵּן בַּכְּלָלִים אֵיךְ מוֹדְדִין) (שכ"ד).

3

Matzos which are baked for Pesach, even though each individual batch does not have the required amount of flour, nevertheless, since the matzos are placed in one container, the container combines them into one unit and you must separate challah. You must be careful that all the matzos are inside the container. Even though part of a matzoh is inside the container and some of it protrudes out of the container, it is, nevertheless, considered as one unit. But if whole matzos are lying above [outside] the container and are not [at all] inside the container, they cannot be considered joined to the rest; and even if they are covered by a cloth, it is not sufficient.4 But if you place the matzos in a sheet and you cover them with this same sheet, the sheet is considered like a container and it combines all the matzos into one unit, even though in the middle some of the matzos are uncovered. But be careful that a whole matzah does not protrude outside of the covering.

ג

הַמַּצּוֹת שֶׁאוֹפִין לַפֶּסַח, אַף עַל פִּי שֶׁבְּכָל עִסָּה בִּפְנֵי עַצְמָהּ לֹא הָיָה שִׁעוּר חַלָּה, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁמַּנִּיחִין אוֹתָן לְתוֹךְ כְּלִי אֶחָד, הַכְּלִי מְצָרְפָן וְחַיָּבִין בַּחַלָּה. וּצְרִיכִין לְהַשְׁגִּיחַ שֶׁיִּהְיוּ כָּל הַמַּצּוֹת מֻנָּחוֹת בְּתוֹךְ הַכְּלִי. וְאַף עַל פִּי שֶׁקְּצָת מִן הַמַּצָּה בְּתוֹךְ הַכְּלִי, וּקְצָתָהּ בּוֹלֶטֶת חוּץ לַכְּלִי, גַּם כֵּן מִצְטָרְפוֹת. אֲבָל אִם מַצּוֹת שְׁלֵמוֹת מֻנָּחוֹת רַק לְמַעְלָה וְלֹא בְּתוֹךְ הַכְּלִי, אֵינָן מִצְטָרְפוֹת. וַאֲפִלּוּ כִּסָּה אוֹתָן בְּמַפָּה, לֹא מַהֲנִי. אֲבָל אִם מַנִּיחַ הַמַּצּוֹת בְּסָדִין, וּמְכַסֶּה אוֹתָן גַּם כֵּן עִם הַסָּדִין, נֶחְשָׁב הַסָּדִין כְּמוֹ כְּלִי וּמְצָרְפָן, וְאַף שֶׁבְּאֶמְצַע מְגֻלִּין. רַק יִזָּהֵר שֶׁלֹּא תֵּצֵא מַצָּה שְׁלֵמָה חוּץ לַכִּסּוּי (שכה ובד"ה ופרמ"ג באוֹרַח חַיִּים תנ"ז)

4

Leaven taken from dough for the purpose of fermenting other dough, must be removed before separating challah. But leaven which is taken for fermenting liquids called borscht, should be removed after you have separated challah.

ד

שְׂאוֹר שֶׁנּוֹטְלִין מִן הָעִסָּה, כְּדֵי לְחַמֵּץ בּוֹ עִסָּה אַחֶרֶת, צְרִיכִין לִקַּח קֹדֶם שֶׁמַּפְרִישִׁין הַחַלָּה. אֲבָל שְׂאוֹר שֶׁנּוֹטְלִין לְחַמֵּץ בּוֹ מַשְׁקֶה שֶׁקּוֹרִין חֲמִיצָה, צְרִיכִין לִקַּח לְאַחַר שֶׁהִפְרִישׁוּ חַלָּה.

5

After Pesach when you buy leaven from a non-Jew to ferment dough, be careful to separate a piece of dough for challah which is greater in size than the leaven [bought from the non-Jew].

ה

לְאַחַר פֶּסַח שֶׁלּוֹקְחִין שְׂאוֹר מֵאֵינוֹ יְהוּדִי לְחַמֵּץ בּוֹ הָעִסָּה, צְרִיכִין לִזָּהֵר לְהַפְרִישׁ חַלָּה יוֹתֵר גְּדוֹלָה מִמַּה שֶּׁהָיָה הַשְּׂאוֹר (שכ"ד).

6

When you make dough for cooking or frying, separate challah without reciting the berachah. But if you intend baking some of the dough, even a small portion, separate challah with a berachah.

ו

הָעוֹשֶׂה עִסָּה כְּדֵי לְבַשְּׁלָהּ אוֹ לְטַגְּנָהּ מַפְרִישִׁין מִמֶּנָּהּ חַלָּה בְּלֹא בְּרָכָה. וְאִם עוֹשִׂין לֶאֱפוֹת קְצָת מִמֶּנָּהּ, אֲפִלּוּ דָּבָר מוּעָט, מַפְרִישִׁין מִמֶּנָּהּ חַלָּה בִּבְרָכָה.

7

If the dough is kneaded with eggs or fruit juices, many questions arise [concerning the requirement for challah], therefore you should add some water, milk, bee honey, wine or olive oil when kneading the dough. Then the challah may be separated with a berachah.

ז

אִם הָעִסָּה נִלּוֹשָׁה בְּבֵיצִים אוֹ בִּשְׁאָר מֵי פֵּרוֹת, יֵשׁ בָּהּ כַּמָּה סְפֵקוֹת. וְלָכֵן צָרִיךְ לְעָרֵב בָּעִסָּה קְצָת מַיִם אוֹ חָלָב אוֹ דְּבַשׁ דְּבוֹרִים אוֹ יַיִן אוֹ שֶׁמֶן זַיִת, דְּאָז מַפְרִישִׁין מִמֶּנָּהּ חַלָּה בִּבְרָכָה (שכ"ט).

8

The mitzvah of separating the challah is the province of the woman of the house. But if the woman is not home, and there is concern that by the time she returns the dough will be ruined, then the maid [obviously a Jewish maid] or someone else may separate the challah.

ח

מִצְוַת הַפְרָשַׁת חַלָּה שַׁיֶכֶת לְהָאִשָּׁה בַּעֲלַת הַבַּיִת. אַךְ אִם הָאִשָּׁה אֵינָהּ בְּבֵיתָהּ, וְיֵשׁ לָחוּשׁ כִּי עַד שֶׁתָּבֹא תִּתְקַלְקֵל הָעִסָּה, אָז יְכוֹלָה גַּם הַמְשָׁרֶתֶת אם אָדָם אַחֵר לְהַפְרִישׁ (שכ"ח)

9

If you forget to separate challah on Friday, [from the bread to be eaten on Shabbos], in countries outside the land of Israel you may eat it on Shabbos, but you must set aside one piece, and separate challah from it after Shabbos is over. The piece should be large enough for the separation of challah with some remaining dough unsanctified, for there must be a noticeable remainder. If the day before Pesach occurs on Shabbos and you forgot to separate challah, from the challos baked for Shabbos5 there is a great controversy [as to the best procedure to follow.] Therefore, be especially careful on the day preceeding Shabbos, to remember to separate challah.

ט

שָׁכַח לְהַפְרִישׁ חַלָּה בְּעֶרֶב שַׁבָּת, בְּחוּצָה לָאָרֶץ אוֹכְלִין בְּשַׁבָּת וּמַנִּיחִין חֲתִיכָה אַחַת וּמַפְרִישִׁין מִמֶּנָּהּ חַלָה בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת. וְצָרִיךְ שֶׁתְּהֵא חֲתִיכָה כְּדֵי לְהַפְרִישׁ מִמֶּנָּהּ חַלָּה, וְיִשָּׁאֵר מִמֶּנָּהּ עוֹד חֻלִּין, דִּבְעֵינָן שֶׁיִהְיוּ שְׁיָרֶיהָ נִכָּרִין. וְעֶרֶב פֶּסַח שֶׁחַל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, וְשָׁכְחוּ לְהַפְרִישׁ חַלָּה מִן הַחַלּוֹת שֶׁאָפוּ לִכְבוֹד שַׁבָּת, יֵשׁ בָּזֶה מְבוּכָה גְּדוֹלָה, עַל כֵּן צָרִיךְ כָּל אִישׁ לְהִזָּהֵר בְּעֶרֶב שַׁבָּת וּלְהַזְכִּיר עַל הַפְרָשַׁת חַלָּה (וְעַיֵּן לְקַמָּן סוֹף סִימָן קט"ו).