דריסת כו'. לכאורה אפשר שכל שאין המים רשות הרבים גמורה הקילו בהם במחיצה תלויהא ורבים בוקעים בהם היינו ששים ריבוא כמ"ש המג"א סי' שס"גב. אבל זה אינו שכל שבוקעים תחת המחיצה אף שאינם ששים ריבוא אי אפשר לומר גוד אחית דלא גרע מבקיעת גדיים שאינם ששים ריבוא ואפילו בחורבה שבכרמלית אסרו מחיצה תלויהג ואפילו בארץ ישראל שאין מגדלין בה בהמה דקה כללד אלא כל שהגדיים יכולים לבקוע במקום זה אלא שהמניעה היא מצד אחר ולא מחמת זה המקום אסור (וכמו שאסרו מחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה אפי' בבית עיין סי' תר"לה) וכל שכן אדם שלא הזכירו גדיים אלא להחמיר אפילו בג' טפחיםו ולא הקילו במים אלא משום שהמקום גורם שאין גדיים ואדם בוקעים שםז אבל כשבוקעים פשיטא דבקיעה מבטלת גוד אחית דאף אי הוה בעינן ששים ריבוא לבטל גוד אחית הרי אין המניעה מחמת זה המקום אלא מחמת שאין ששים ריבוא בעיר אבל באמת אין צריך ששים ריבוא אלא לרשות הרבים אבל מ"מ רשות היחיד אין כאן לפי שאין אומרים גוד אחית ואין כאן מחיצות.

דגוד אחית לא דמי לגוד אסיקח דהתם אפילו ששים ריבוא בוקעים לא מבטלי מחיצה מדאורייתא ואפילו עשויה בידי שמים כדאיתא בעירובין דף כ"בט הילכך גם מדרבנן לא מתסיר בפחות מששים ריבוא לפי מ"ש המג"א בסי' שס"גי (ואין ראיה כלל לכאן עיין במ"ש בסימן שמ"היא) מה שאין כן הכא דאפילו גדיים מעכבי מדאורייתא כדאיתא בדף ק"א.

ועיין גמרא ריש פרק ט' דעירוביןיב דאפילו גוד אסיק לא אמרינן עכ"פ מדרבנן במחיצה נדרסת בעירובין דף כ"ב ע"ב סוף ד"ה ואיזהו כו' דהיינו דוקא בדניחא תשמישתיה היינו לאפוקי כשאין העבד כו' דאפילו ששים ריבוא בוקעים לא הוה רשות הרבים משא"כ ברקק פחות מעשרהיג ודוק היטב: