Shulchan Aruch: Chapter 361 - The Laws [Governing] a Roof that Borders on a Public Domain

SECTION 361 The Laws [Governing] a Roof that Borders on a Public Domain (1-6) (1-8)

סימן שסא דִּין גַּג הַסָּמוּךְ לִרְשׁוּת הָרַבִּים וּבוֹ ו' סְעִיפִים:

1 [The following laws apply to] a roof that borders on a public domain:1 [If] it is not ten handbreadths high on the side that borders on the public domain, but it is ten [handbreadths] high on its other sides which are located in a courtyard, it is a private domain in a complete sense according to Scriptural Law. Nevertheless, since [the portion of the roof bordering the public domain] is within a ten [handbreadth height] of the public domain2 and many people use it – they place hats and small utensils on it – [the roof] bears a resemblance to a public domain.3 It is [therefore] forbidden for the roof’s owner to use [the roof] from the courtyard,4 unless he makes a permanent ladder [leading] to it from his courtyard. Then, [by doing so, the owner] reveals his intent – that he is removing the roof from the influence of [the passersby in] the public domain. Instead, it is convenient for [the owner] to use [the roof] for his own purposes.5 [See fig. 50. Placing] a ladder there temporarily, however, does not remove [the roof from the influence of the public domain]. Since [the owner] will ultimately remove the ladder, it is as if [the ladder] does not exist.6

א גַּג הַסָּמוּךְ לִרְשׁוּת הָרַבִּיםא^,1 וְאֵינוֹ גָבוֹהַּ י' טְפָחִיםב בְּצִדּוֹ שֶׁבִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וּבִשְׁאָר צְדָדִין שֶׁבֶּחָצֵר הוּא גָבוֹהַּ עֲשָׂרָהג – רְשׁוּת הַיָּחִיד גְּמוּרָה הִיא מִן הַתּוֹרָה.ד וְאַף עַל פִּי כֵן, הוֹאִיל וְהוּא בְּתוֹךְ עֲשָׂרָה לִרְשׁוּת הָרַבִּים2 וְרַבִּים מִשְׁתַּמְּשִׁים בּוֹ, שֶׁמַּנִּיחִים בּוֹ כּוֹבָעִים וְכֵלִים קְטַנִּיםה^,1 – הֲרֵי זֶה כִּרְשׁוּת הָרַבִּים,3 וְאָסוּר לְבַעַל הַגַּג לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ מֵחָצֵרו^,4 עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה לוֹ סֻלָּם קָבוּעַ מֵחֲצֵרוֹ,ז שֶׁאָז גִּלָּה דַעְתּוֹ שֶׁסִּלֵּק לְגַג זֶה מִכֹּחַ רְשׁוּת הָרַבִּים אֶלָּא נוֹחַ לוֹ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּעַצְמוֹ עָלָיו.ח^,5 אֲבָל סֻלָּם עֲרַאי – אֵין כַּאן סִלּוּק, שֶׁכֵּיוָן שֶׁסּוֹפוֹ לִטּוֹל הַסֻּלָּם, כְּמוֹ שֶׁאֵינוֹ הוּא:ט^,6

Fig. 50: A house that adjoins the public domain. a) The roof, 20 handbreadths above the courtyard; b) An embankment 14 handbreadths high, separating the public domain from the house and the courtyard; c) The public domain; d) The courtyard

2 What is meant by a permanent ladder? One that is affixed there both on Shabbos and during the week. If, however, [the ladder] is affixed there only on Shabbos and not during the week, or the reverse, it is not considered [a] permanent [ladder].7

ב וְאֵיזֶהוּ סֻלָּם קָבוּעַ? כֹּל שֶׁקְּבָע[וֹ] שָׁם בֵּין לְשַׁבָּת בֵּין לְחֹל. אֲבָל אִם קְבָעוֹ לְשַׁבָּת וְלֹא לְחֹלי אוֹ לְהֵפֶךְ,יא אֵין זֶה קָבוּעַ:7

3 If, however, [the roof] is [also] raised [ten handbreadths] on the side [bordering] on the public domain, not even a ladder is necessary.8

If, however, [the roof] is less than ten [handbreadths high on both sides of the roof, i.e.,] on the side [above] the public domain [and] on the side [adjoining] the courtyard, even though the inner space of the home [between the floor and the roof] is ten handbreadths [high],9 the roof is not deemed a private domain, but rather a karmelis, and a ladder is not at all effective [in having the roof deemed as the owner’s domain].10

ג אֲבָל אִם מִצִּדּוֹ שֶׁבִּרְשׁוּת הָרַבִּים הוּא גָבוֹהַּ, אֲפִלּוּ סֻלָּם אֵין צָרִיךְ.יב^,8

אֲבָל אִם אֵינוֹ גָבוֹהַּ עֲשָׂרָה בֵּין מִצַּד רְשׁוּת הָרַבִּים בֵּין מִצַּד הֶחָצֵר,יג אַף עַל פִּי שֶׁהַבַּיִת שֶׁבְּתוֹכוֹ יֵשׁ בּוֹ י' טְפָחִים9 – אֵינוֹ נִקְרֵאת עַל הַגַּג רְשׁוּת הַיָּחִיד, אֶלָּא כַּרְמְלִית הוּא, וְאֵין סֻלָּם מוֹעִיל לוֹ כְּלָל:יד^,10

4 When a courtyard opens up entirely11 – or has an opening of more than ten cubits – to a public domain, the place where the wall [is open] is deemed as “an area adjacent to a public domain,”12 which is categorized as a karmelis.13 It is permitted to bring [an object] from the courtyard to the place where the wall [is open], but not to the public domain, nor to a private domain, nor [to carry] more than four cubits [in the courtyard itself. The rationale is that] a courtyard that is open to a public domain is considered as a karmelis, for it is like a corner adjacent to a public domain, as explained in sec. 345[:20].

If [a courtyard] is open to a karmelis, it is deemed a karmelis according to Rabbinic Law. (Even though, according to Scriptural Law, [the courtyard] is a private domain, it is permitted to carry from [the courtyard] to [an area that is] a karmelis in a complete sense14 for the reason explained in sec. 346[:6-7].)15

If, however, the open portion [of the wall] is less than ten [cubits wide] and [the courtyard] is not entirely open [from this side], it does not cause [carrying] to be forbidden, because [the open portion] is considered as an entrance.16

ד חָצֵר שֶׁנִּפְרְצָהטו בְּמִלּוּאָהּ11 אוֹ בְּיָתֵר מֵעֶשֶׂר אַמּוֹתטז לִרְשׁוּת הָרַבִּים – מְקוֹם מְחִצָּהיז נִדּוֹן כְּצִדֵּי רְשׁוּת הָרַבִּים12 שֶׁהֵן כַּרְמְלִית,13 וּמֻתָּר לְטַלְטֵל מִתּוֹךְ הֶחָצֵר לִמְקוֹם הַמְּחִצָּה,יח אֲבָל לֹא לִרְשׁוּת הָרַבִּיםיט וְלֹא לִרְשׁוּת הַיָּחִידכ וְלֹא לְחוּץ לְד' אַמּוֹת, מִפְּנֵי שֶׁתּוֹךְ הֶחָצֵר שֶׁנִּפְרְצָה לִרְשׁוּת הָרַבִּים נַעֲשָׂה גַם כֵּן כַּרְמְלִית,כא שֶׁהֲרֵי הוּא כְּקֶרֶן זָוִית הַסְּמוּכָה לִרְשׁוּת הָרַבִּים, שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שמ"ה.כב

וְאִם נִפְרְצָה לְכַרְמְלִית, הֲרֵי הוּא כַּרְמְלִית מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים (וְאַף עַל פִּי כֵן, אַף שֶׁהוּא רְשׁוּת הַיָּחִיד מִן הַתּוֹרָה,כג מֻתָּר לְטַלְטֵל מִמֶּנּוּ לְכַרְמְלִית גְּמוּרָהכד^,14 מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שמ"וכה^,15).

אֲבָל אִם הַפִּרְצָה הִיא פָּחוֹת מֵעֶשֶׂר וְאֵינָהּ בְּמִלּוּאָהּ – אֵינָהּ אוֹסֶרֶת, מִפְּנֵי שֶׁהִיא כְּפֶתַח:כו^,16

5 If [the wall around a courtyard] is breached in a corner, i.e., there is open space on both sides [of the walls that would meet] at the corner, even [an opening] that is less than ten [cubits wide17 causes carrying] to be forbidden. [The rationale is that] it is not common to make an entrance at a corner.18

Similar [laws apply] if [the walls of] a house are breached at their corner19[and open] to a public domain or a karmelis.20Even [an opening] that is less than ten [cubits wide causes carrying] to be forbidden, provided the roof is also open above the corner, i.e., the remainder of [the roof] runs diagonally from one wall to the wall next to it. In such an instance, the principle “the edge of the roof descends and closes off [the area]”21 is not applied. [The reason this principle is not applied is] because its [motivating] rationale is that [when an open part of a wall is covered by a roof], it appears as an entrance. [That rationale is not applicable in the case at hand,] because it is not at all common to make an entrance in a corner.

When, however, an opening [in a wall] is not at a corner, the principle “the edge of the roof descends and closes off [the area]” is applied, even if [the opening] is more than ten [cubits wide], as long as [the wall] is not entirely [open].

There are authorities who maintain that even if [the side of an enclosure] is open in its entirety – [indeed,] even if two adjoining sides [of an enclosure] are entirely open, [when] there is a roof above them, the principle, “the edge of the roof descends and closes off [the area],” is applied,22 provided there remain two adjoining walls. If, by contrast, two [opposite] sides [of an enclosure] are entirely open – or [have openings wider] than ten [cubits, even though] there are two complete walls on the [other] opposite sides,23 the principle “the edge of the roof descends and closes off [the area]” is not applied, since there is open space and a passageway from one opening to the other.24 Fundamentally, the halachah follows this view. Nevertheless, it is desirable [to be stringent] and give weight to the first opinion, as stated in sec. 346[:12].

ה אִם נִפְרְצָה בְּקֶרֶן זָוִית מַמָּשׁ, דְּהַיְנוּ שֶׁהַפִּרְצָה תּוֹפֶסֶת מִשְׁתֵּי רוּחוֹתֶיהָ אֵצֶל הַזָּוִיּוֹת, אֲפִלּוּ בְּפָחוֹת מֵעֶשֶׂר17 אָסוּר, לְפִי שֶׁאֵין דֶּרֶךְ לַעֲשׂוֹת פֶּתַח בְּקֶרֶן זָוִית.כז^,18

וְכֵן בֵּית שֶׁנִּפְרַץ בְּקֶרֶן זָוִית מַמָּשׁכח^,19 לִרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ לְכַרְמְלִית,כט^,20 אֲפִלּוּ בְּפָחוֹת מֵעֶשֶׂר19 אָסוּר אִם גַּם הַקֵּרוּי נִפְרַץ מֵעַל הַזָּוִית, עַד שֶׁהַנִּשְׁאָר הוּא בַּאֲלַכְסוֹן מִכֹּתֶל זֶה לְכֹתֶל שֶׁאֶצְלוֹ, שֶׁאָז אֵין אוֹמְרִים בּוֹ "פִּי תִקְרָה יוֹרֵד וְסוֹתֵם",ל^,21 לְפִי שֶׁהַטַּעַם שֶׁאוֹמְרִים "פִּי תִקְרָה יוֹרֵד וְסוֹתֵם" הוּא מִשּׁוּם שֶׁדּוֹמֶה לְפֶתַח, וּבְקֶרֶן זָוִית אֵין דֶּרֶךְ לַעֲשׂוֹת שָׁם פֶּתַח כְּלָל.לא

אֲבָל פֶּתַח שֶׁאֵינָהּ בְּקֶרֶן זָוִית אוֹמְרִים בָּהּ "פִּי תִקְרָה יוֹרֵד וְסוֹתֵם", אֲפִלּוּ הִיא יְתֵרָה מֵעֶשֶׂרלב^,19 רַק שֶׁאֵינָהּ בְּמִלּוּאָהּ.לג^,19

וְיֵשׁ אוֹמְרִיםלד שֶׁאֲפִלּוּ הִיא בְּמִלּוּאָהּ, אֲפִלּוּ נִפְרְצוּ ב' מְחִצּוֹת זוֹ אֵצֶל זוֹ בְּמִלּוּאָםלה וְנִשְׁאַר קֵרוּי עֲלֵיהֶם – אוֹמְרִים בּוֹ "פִּי תִקְרָה יוֹרֵד וְסוֹתֵם"22 אִם נִשְׁאָר שָׁם ב' מְחִצּוֹת דְּבוּקוֹת זוֹ בְּזוֹ.לו אֲבָל אִם נִפְרְצוּ ב' מְחִצּוֹת זוֹ כְּנֶגֶד זוֹ בְּמִלּוּאָהּ אוֹ בְּיוֹתֵר מֵעֲשָׂרָה, וְנִשְׁאָר ב' מְחִצּוֹת שְׁלֵמוֹת זוֹ כְּנֶגֶד זוֹלז^,23 – כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵיהֶם פִּלּוּשׁלח וְקַפַּנְדַּרְיָאלט מִפִּרְצָה זוֹ לְפִרְצָה שֶׁכְּנֶגְדָּהּ, אֵין אוֹמְרִים בָּהֶן "פִּי תִקְרָה יוֹרֵד וְסוֹתֵם".24 וְכֵן עִקָּר.מ וְאַף עַל פִּי כֵן טוֹב לָחוּשׁ לִסְבָרָא הָרִאשׁוֹנָה,מא כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שמ"ו:מב

6 There are authorities who maintain that the principle, “the edge of the roof descends and closes off [the area],” is not applied – even if only one side of a structure is open – unless the roof is four handbreadths wide.25

There are other authorities who maintain that [for this principle to be applied], the roof must not be slanted like our roofs are today, for then they do not have edges and [our Sages] only said “the edge of the roof descends and closes off [the area” and that is not applicable in this instance.26

ו יֵשׁ אוֹמְרִיםמג שֶׁאֵין פִּי תִקְרָה יוֹרֵד וְסוֹתֵם אֲפִלּוּ לְפִרְצָה שֶׁמֵּרוּחַ אֶחָד, אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ בְּרֹחַב הַקֵּרוּי ד' טְפָחִים.מד^,25

וְיֵשׁ אוֹמְרִיםמה שֶׁצָּרִיךְ גַּם כֵּן שֶׁלֹּא יְהֵא פִּי הַתִּקְרָה מְשֻׁפָּע כְּגַגִּין שֶׁלָּנוּ,מו שֶׁאָז אֵין בָּהֶם פֶּה, וְלֹא אָמְרִינָן אֶלָּא "פִּי תִקְרָה יוֹרֵד וְסוֹתֵם":26

« Previous

Shulchan Aruch: Chapter 360 - The Laws [Governing the Construction of] Barriers [to Enable Carrying] on Shabbos

Shulchan Aruch: Chapter 362 - Which Partitions are Defined as Walls [to Permit] Carrying [within their Confines]

Footnotes

Eruvin 84b.

As stated in sec. 345:17, the ten handbreadths of space above a public domain are considered as part of that domain. Subsection 3 below mentions the law that applies when the roof is ten handbreadths high.

See sec. 345:13.

The owner may, however, carry on the roof itself.

See the Kuntreis Acharon (note 2) to sec. 353, which elaborates on the concepts that a) the use of private property adjacent to the public domain by people at large can cause the property to be considered as part of the public domain, b) the construction of a permanent ladder is effective in asserting the owner’s control over his property.

See sec. 372:11, which mentions similar concepts concerning a ladder between courtyards.

Sec. 372:11, however, states that a ladder that is affixed only for Shabbos is considered “permanent.” A distinction can, however, be made between the two instances. Sec. 372 speaks of the ladder serving as an entrance between the two courtyards. Hence, as long as it is affixed for Shabbos, it serves that purpose. Here, by contrast, the ladder must designate the roof as being solely for the owner’s use. Hence, it must be present during the week as well.

If the roof is at least ten handbreadths above the public domain, it is solely considered a private domain, and it is unnecessary for its owner to take any further steps to call attention to his ownership. (See sec. 345:13.)

I.e., even though the earth below the roof was hollowed out and thus the inner space of the building is ten handbreadths high. See sec. 345:22, which mentions an opposite case, when a building’s outer wall is ten handbreadths high but the inner wall is less than ten handbreadths high.

10.

Marei Mekomos VeTziyunim cites sec. 345:23 which, based on the principle that a private domain extends until the heavens, explains that when a roof does not extend beyond the walls of a house, it is deemed a private domain. Hence, in this instance, one would think that since the inside of the home is a private domain, the roof should also be placed in that category. Possibly, the two rulings can be reconciled as follows: In that instance, the roof is only used by the homeowner. In the case at hand, by contrast, the roof is also used by the passersby in the public domain because of its low height.

11.

See sec 360:7 for a definition of this term.

12.

Eruvin 94a.

13.

As explained in sec. 345:6, 20, this area is classified as a karmelis because people at large will be forced into it at times when the public domain is very crowded.

14.

I.e., it is permitted to carry an object within four cubits from the courtyard to the karmelis, as the Alter Rebbe stated in sec. 346:6. A marginal note appended to the Alter Rebbe’s Shulchan Aruch draws support for this ruling from the ruling of the Shulchan Aruch of Rav Yosef Caro (Orach Chayim 365:4), which is explained in sec. 365:6 of the Alter Rebbe’s Shulchan Aruch.

15.

As stated in that source, our Sages feared that if it will be forbidden to move an object from such an area to a karmelis, people may err and say that such a place is not categorized as a karmelis, but rather a private domain, and they will then move objects more than four cubits inside it.

16.

See sec. 362:18, where this principle is explained.

See sec. 373:1.

Eruvin 94a.

Ibid., 94a-b.

Ibid., 95a.

This principle is applied in several contexts with regard to the laws of eruvim. See Eruvin 25a, 90b, 94b. See also sec. 346:8-9, 12, sec. 363:1, sec. 365:6, et al.

22.

According to the first opinion, by contrast, this principle is applied only when the side is not entirely open.

23.

Eruvin 95a; Sukkah 18b.

24.

See the Kuntreis Acharon (note 1) to sec. 346, which explains the concept that the above principle is not applied when a roof is placed over a domain through which people pass freely.

25.

See sec. 363:1, which states that a korah (“beam”) one handbreadth wide is sufficient to enable carrying to be permitted in a lane. There is, however, a difference between the two instances. As explained in that section, a beam is not considered a partition, it merely serves as a distinguishing factor. In this instance, however, since a valid partition is needed, there must be a roof at least four handbreadths wide above the enclosed area.

26.

It is only said that a virtual wall descends from a roof when the roof has a horizontal bottom with a vertical edge. Only then is then can the edge be described as pi tikra, literally, “the mouth of the roof.” (Mishnah Berurah 345:14). Since the edge of the roof the Alter Rebbe is describing is not lying horizontally, it is not said that a virtual wall descends from it. See sec. 358:20 for an exception to this rule.

Sources

א.

רב נחמן אמר שמואל עירובין פד, ב. טור ושו"ע ס"א.

ב.

גמרא שם. טור ושו"ע שם.

ג.

רשב"א בעבודת הקדש שער ג ריש ס"א. הובא במ"מ הל' שבת פי"ד ה"ט. שו"ע שם.

ד.

עבודת הקדש ומ"מ שם. והיינו אף שחצר שנפרצה במילואה לרה"ר לא הוי רה"י מה"ת כדלקמן סעיף הבא. וראה שו"ת שערי ציון ס"ד ענף ד סי"ג.

ה.

רב פפא שם. רמב"ם פי"ד ה"ט. עבודת הקדש ומ"מ ושו"ע שם. מ"א ס"ק ב.

ו.

עבודת הקדש ומ"מ ושו"ע שם (משא"כ בגג עצמו. ראה דרכי משה ס"ק א).

ז.

רב נחמן אמר שמואל שם. טור ושו"ע שם.

ח.

רש"י שם ד"ה סולם קבוע. ט"ז ס"ק א. מ"א ס"ק ג. וראה לעיל סי' שנג קו"א ס"ק ב.

ט.

רש"י שם ד"ה סולם ארעי. ט"ז שם. וראה לקמן סי' שעב סי"א.

י.

עבודת הקודש ומ"מ ושו"ע שם. וראה לקמן סי' שעב סי"א דהתם סגי בקבעו לשבת.

יא.

לבוש ס"א.

יב.

הגהות אשרי עירובין פ"ח ס"ו. הובא בב"י ד"ה גג הסמוך. לבוש ס"א.

יג.

תוס' שם. רש"י שם ד"ה לאו משום. ב"י שם. מ"א ס"ק א. (וצ"ע למה אינו ניתר במחיצות החצר סביב. עי' תוס' וסוס"י שנז, גבי ביב שבין החצר לרה"ר שדינו כחורי רה"י). וראה שו"ת שערי ציון שם.

יד.

(ובמ"א ס"ק א יש טעות סופר). וכ"ה בתוספת שבת ס"ק א (ופסק כר"ת בתוס' והגהות אשרי שם דמועיל סולם) ופרי מגדים שם (ורוצה לחלק אם מכתפים עליו). וראה כף החיים ס"ק ה. מ"מ וציונים. וראה לעיל סי' שמה סכ"ג ב' דיעות אם רה"י שבתוך הבית עולה עד לרקיע (גם על הגג).

טו.

משנה עירובין צד, א וכחכמים. טור ושו"ע ס"ב.

טז.

רש"י שם ד"ה חצר שנפרצה. טור ושו"ע שם.

יז.

גמרא שם. טור ושו"ע שם.

ראה ב"י סי' שעד.

משנה שם.

רש"י שם ד"ה פטור.

כדלעיל סי' שמה ס"ו וש"נ.

כב.

סעיף כ.

כג.

כדלעיל סי' שמה ס"ו.

כד.

תוס' שבת דף ט, א ד"ה אע"ג. ב"י סי' שעד ד"ה ומ"ש או לכרמלית. דלא כמ"א שם ס"ק ג. וכ"מ בסי' שסה ס"ד ודו"ק.

כה.

סעיף ו-ז.

כו.

עולת שבת ס"ק ב. וכדלקמן סי' שסב סי"ח וש"נ. ולענין מקום מחיצה ראה לעיל סי' שנח סכ"א שחודו הפנימי יורד וסותם, וש"נ.

כז.

משנה עירובין צד, א כפירוש רב שם רע"ב. רש"י שם ד"ה כגון וד"ה דפיתחא. טור ושו"ע ס"ב. מ"א ס"ק ד. וראה גם לקמן סי' שעג.

כח.

משנה שם כפירוש רב שם ע"ב. טור ושו"ע שם.

כט.

דהכי מוקי לה למתניתין רב שם צה, א. תוס' שם ד"ה ושמואל.

ל.

תוס' שם ד"ה בשתי וד"ה וקירויו. רא"ש שם פ"ט ס"ג. טור ושו"ע שם.

לא.

תוס' שם ד"ה בשתי. רא"ש שם. ב"י ד"ה ואם נפרץ. לבוש ס"ב.

לב.

גמרא שם לרב.

לג.

גמרא ללישנא קמא לשמואל (כפירוש וגירסת תוס' שם ד"ה בשתי ר"ח ור"ת ור"י, ורא"ש שם פ"ט ס"ג). וגם רב מודה בזה ללישנא בתרא, דכוותיה פסק בעל המאור שם ד"ה חצר שנפרצה (הובא ברא"ש שם, ובריטב"א שם ד"ה איכא דאמרי ביותר מעשר, ובב"י ד"ה אבל פירצה). עבודת הקודש שער א סט"ו (הובא במ"מ פי"ז הל"ה, ובב"י שם). שו"ת מהרי"ל סי' קטו (הובא במ"א סי' שנח ס"ק ג, ובט"ז סי' שסה ס"ק ו).

לד.

רא"ש שם. טור ושו"ע שם. ובב"י שם כתב שכן נראה דעת הרי"ף ורמב"ם פי"ז הל"ה. וראה פס"ד שסא, ד.

לה.

משא"כ לדיעה הא' דלעיל היינו דוקא כשאינם במילואם, דלכו"ע אין חילוק בין מרוח אחת לשתים (תוס' שם).

לו.

תוס' ורא"ש שם בשם ר"ת. טור ורמ"א ס"ב.

לז.

משנה שם צה, א כחכמים. סוכה יח, ב. טור ורמ"א שם.

לח.

סוכה שם.

לט.

רש"י סוכה שם ד"ה מודינא לך. וראה גם לעיל סי' שמו קו"א ס"ק א.

מ.

ב"י שם. עי' מ"א סי' שמו ס"ק ג.

מא.

מהרי"ל שם.

מב.

סעיף יב.

מג.

תוס' שם פו, א ד"ה קורה. רא"ש שם פ"ח ס"ז. רמ"א ס"ב.

מד.

ראה לקמן סי' שסה ס"ו "ובריאה לקבל מעזיבה".

מה.

רש"י שם צד, ב ד"ה אמרי בי רב, לפירושו בגמרא שם. טור ושו"ע ס"ב (ומ"ש הט"ז ס"ק ב, לפרש בדברי הטור באופן אחר, אינו עולה כלל לפ"ד רש"י, אלא סבירא ליה בהא דסי' שנח שרק בקרפף הקילו (וכדלעיל שם ס"כ), דלא כט"ז. ותוס' שם ד"ה וקירויו ורא"ש שם סבירא להו ג"כ הכי, מדלא הקשו זה על רש"י, לומר שגם בגג משופע אמרינן יורד וסותם).

מו.

רש"י שם.

By Rabbi Schneur Zalman of Liadi

Rabbi Shneur Zalman of Liadi (18 Elul 1745-24 Tevet 1812), known as "the Alter Rebbe," was one of the main disciples of the Maggid of Mezritch, and the founder of the Chabad Chassidism. He is the author of Shulchan Aruch HaRav and Tanya as well as many other major works in both Jewish law and the mystical teachings.

Translated by Eliyahu Touger and Sholom B Wineberg.

The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.

Browse Book

Alter Rebbe's Shulchan Aruch »

By Rabbi Schneur Zalman of Liadi

Buy Book

The new layout – with the original text and the facing translation – provides a unique user-friendly approach to studying the Alter Rebbe’s work. An inclusive commentary provides insightful explanations and guidelines for actual practice.

In this Book