SECTION 342 During Bein Hashmashos, One May Perform Acts Forbidden by Our Sages Due to Prohibitive Decrees (1)

סימן שמב בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת מֻתָּר לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים שֶׁאָסְרוּ חַזַ"ל מִשּׁוּם גְּזֵרָה וּבוֹ סְעִיף אֶחָד:

1 All the prohibitions forbidden by Rabbinic Law were imposed only on the Shabbos day itself. They are, however, permitted bein hashmashos,1 provided a factor associated with a mitzvah is involved, e.g., climbing a tree2 or swimming across water3 to bring a lulav or a shofar,4 or [when] one is extremely preoccupied, anxious, and in need of a particular article even if it is only necessary for his personal affairs, provided it is a matter very necessary for him or it involves a substantial loss. ([Moreover, if] it is a matter definitely necessary for Shabbos, even if it is not a matter of great necessity, e.g., to make an eruv encompassing a courtyard so that one may carry from his house to the courtyard, [that, too, is permitted bein hashmashos].) [This subject] is explained in its entirety in sec. 261[:1-2].5

There is an authority who was in doubt whether license for all the above was also granted on Saturday night bein hashmashos, because it is possible that the holiness of the Shabbos day does not depart because of a doubt.6 [Nevertheless,] one may rule leniently.7 (See Magen Avraham, the conclusion of sec. 623[:4] and sec. 588.)8

א כָּל הַדְּבָרִים שֶׁהֵם אֲסוּרִים מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים – לֹא גָזְרוּ עֲלֵיהֶם אֶלָּא בְּעַצְמוֹ שֶׁל יוֹם, אֲבָל בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת מֻתָּרִים.א,1 וְהוּא שֶׁיְּהֵא שָׁם דְּבַר מִצְוָה, כְּגוֹן לַעֲלוֹת בָּאִילָן2 אוֹ לָשׁוּט עַל פְּנֵי הַמַּיִם3 לְהָבִיא לוּלָב אוֹ שׁוֹפָר,ב,4 אוֹ שֶׁהוּא טָרוּד וְנֶחְפָּז וְנִצְרָךְ לְדָבָר זֶה,ג אֲפִלּוּ הוּא צֹרֶךְ דְּבַר הָרְשׁוּתד אֶלָּא שֶׁהוּא צֹרֶךְ גָּדוֹל אוֹ הֶפְסֵד מְרֻבֶּהה (אוֹ שֶׁהוּא צֹרֶךְ גָּמוּר לְשַׁבָּתו אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ צֹרֶךְ גָּדוֹל,ז כְּגוֹן לְעָרֵב עֵרוּבֵי חֲצֵרוֹת כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְטַלְטֵל מִבַּיִת לְחָצֵר), כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר כָּל זֶה בְּסִמָּן רס"א.ח,5

וְיֵשׁ מִי שֶׁהָיָה מִסְתַּפֵּקט אִם הִתִּירוּ כָּל זֶה גַּם בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, כִּי שֶׁמָּא מִסָּפֵק לֹא פָקְעָה קְדֻשַּׁת עֶצֶם הַיּוֹם.6 וְיֵשׁ לְהָקֵלי,7 (עַיֵּן מָגֵן אַבְרָהָם סוֹף סִמָּן תר[כ]"גיא וְסִמָּן תקפ"חיב):8