SECTION 299 To Neither Eat, Drink, Nor Perform Any Work Before Reciting Havdalah (1-21)

סימן רצט שֶׁלֹּא לֶאֱכוֹל וְשֶׁלֹּא לִשְׁתּוֹת וְלֹא לַעֲשׂוֹת שׁוּם מְלָאכָה קֹדֶם שֶׁיַּבְדִּיל וּבוֹ כ"א סְעִיפִים:

1 Our Sages prohibited eating any food or drinking any beverage1 other than water2 on Saturday night before one recites Havdalah3over a cup [of wine], even though he already recited Havdalah in the She­moneh Esreh.4 Even tasting [or sipping] a small amount [of food or drink] is forbidden, for the reason mentioned in sec. 271[:9].5

א אָסְרוּ חֲכָמִים לֶאֱכוֹל שׁוּם דָּבָר, אוֹ לִשְׁתּוֹת שׁוּם מַשְׁקֶה,א,1 חוּץ מִמַּיִם,ב,2 בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, עַד שֶׁיַּבְדִּיל3 עַל הַכּוֹס,ג אַף עַל פִּי שֶׁהִבְדִּיל כְּבָר בִּתְפִלָּה.4 וַאֲפִלּוּ לִטְעוֹם מְעַט אָסוּר, מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רע"א:ד,5

2 Even if a person sits down to drink while it is still day, he must cease when bein hashmashos6arrives, for there is an unresolved question whether night is considered [to begin at this time]. If, however, a person sat down to eat a [proper] meal while it was still day,7 he is not even required to cease drinking.8 [This leniency applies] even after night had certainly fallen. He may continue his meal into the night for as long as he desires, since he began [his meal] at a permitted time. If, however, he forgot9 and began his meal when it was forbidden to do so, i.e., from bein hashmashos and onward, he must cease [eating and drinking] as soon as he remembers [the prohibition].

There are authorities who permit one even to begin [his meal] during bein hashmashos. It is only forbidden [to begin eating and drinking] when night had certainly fallen, for this is the appropriate time for the recitation of Havdalah. This has become widespread custom with regard to large [communal] feasts. They are begun during bein hashmashos. [The celebrants] should not be admonished, since they have [a halachic source] on which to rely.10 Nevertheless, fundamentally, the halachah follows the first opinion.

All authorities agree that once night has certainly fallen, one must cease even if he sat down11 only to drink12 while it was still day. [Similarly,] even regarding eating, if one forgets and begins eating after night has certainly fallen, he must cease immediately upon remembering [the prohibition. However,] if he remembers after reciting the blessing HaMotzi,13 [but] before tasting the piece of bread over which he recited the blessing, he should taste it immediately [after having recited the blessing,] and then recite Havdalah.14 For were he to first recite Havdalah, the blessing HaMotzi would be considered as having been recited in vain, since afterwards, he would need to recite it again, because he would have made a considerable interruption between reciting the blessing and partaking [of the bread].15

ב וַאֲפִלּוּ הָיָה יוֹשֵׁב וְשׁוֹתֶה מִבְּעוֹד יוֹם – צָרִיךְ לְהַפְסִיקה כְּשֶׁמַּגִּיעַ3 בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת,6 שֶׁהוּא סְפֵק לַיְלָה.ו

אֲבָל אִם הָיָה יוֹשֵׁב וְאוֹכֵל מִבְּעוֹד יוֹם7 – אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַפְסִיקז אֲפִלּוּ מִשְּׁתִיָּה,ח,8 אֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּגִּיעַ וַדַּאי לַיְלָה,ט וְרַשַּׁאי לְהַמְשִׁיךְ בִּסְעֻדָּתוֹ כַּמָּה שֶׁיִּרְצֶה תּוֹךְ הַלַּיְלָה, כֵּיוָן שֶׁהִתְחִיל בְּהֶתֵּר.

אֲבָל אִם שָׁכַח9 וְהִתְחִיל הַסְּעֻדָּה בְּאִסּוּר,י דְּהַיְנוּ מִבֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת וְאֵילַךְ – צָרִיךְ לְהַפְסִיק מִיָּד שֶׁנִּזְכַּר.

וְיֵשׁ מַתִּירִיןיא אֲפִלּוּ לְהַתְחִיל בְּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת, בֵּין לֶאֱכוֹל בֵּין לִשְׁתּוֹת, וְאֵין אִסּוּר אֶלָּא בְּוַדַּאי לַיְלָה, שֶׁאָז הוּא זְמַן הָרָאוּי לְהַבְדָּלָה.

וְכֵן נִתְפַּשֵּׁט הַמִּנְהָג בִּסְעֻדּוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁמַּתְחִילִין בְּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת,יב וְאֵין לִמְחוֹת בְּיָדָם, כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ לָהֶם עַל מַה שֶּׁיִּסְמְכוּ.10 (א) אֲבָל הָעִקָּר כַּסְבָרָא הָרִאשׁוֹנָה.

וּלְדִבְרֵי הַכֹּל, כְּשֶׁמַּגִּיעַ וַדַּאי לַיְלָה – צָרִיךְ אֲפִלּוּ לְהַפְסִיק אִם הָיָה קָבוּעַ11 לִשְׁתִיָּה בִּלְבָד12 מִבְּעוֹד יוֹם. וַאֲפִלּוּ מֵאֲכִילָה אִם (ב) שָׁכַחיג וְהִתְחִיל בְּוַדַּאי לַיְלָה – צָרִיךְ לְהַפְסִיקיד מִיָּד שֶׁנִּזְכַּר.

וְאִם נִזְכַּר לְאַחַר שֶׁבֵּרַךְ "הַמּוֹצִיא"13 קֹדֶם שֶׁטָּעַם פְּרוּסַת "הַמּוֹצִיא" – יִטְעָמֶנָּה מִיָּד, וְאַחַר כָּךְ יַבְדִּיל,טו,14 שֶׁאִם יַבְדִּיל מִתְּחִלָּה – תְּהֵא בִּרְכַּת "הַמּוֹצִיא" לְבַטָּלָה, שֶׁאַחַר כָּךְ יִצְטָרֵךְ לַחֲזוֹר וּלְבָרֵךְ "הַמּוֹצִיא", כֵּיוָן שֶׁהִפְסִיק כָּל כָּךְ בֵּין בְּרָכָה לִטְעִימָה:טז,15

3 [If a group of people] were sitting together and eating while it was still day on Shabbos and they sat down16 to drink after having completed their meal, they need not interrupt [their drinking to recite Havdalah] at nightfall, since their entire sitting17 is considered as one [long] meal as long as they did not recite Grace.

Even if they said to one another, “Let us recite Havdalah,”18 and they then changed their minds and decided to [continue] drinking or eating, they are permitted to [continue to] drink and/or eat. They are not required to cease [drinking or eating] because they decided and agreed to recite Havdalah. Nor are they required to recite [new] blessings over what they now decided to eat or drink19 before reciting Havdalah. [The rationale is that] they do not divert their attention entirely from eating and drinking20 until they [actually] recite Havdalah immediately after stating their decision to do so, since they have the license to change their minds and eat and/or drink immediately before reciting Havdalah.

ג הָיוּ יוֹשְׁבִים וְאוֹכְלִים מִבְּעוֹד יוֹם וְאַחַר גְּמַר הַסְּעֻדָּה קָבְעוּ11 לִשְׁתִיָּהיז,16 – אֵין צָרִיךְ לְהַפְסִיק כְּשֶׁיַּגִּיעַ הַלַּיְלָה, שֶׁהַכֹּל17 נֶחְשָׁב לִסְעֻדָּה אַחַת כָּל זְמַן שֶׁלֹּא בֵרְכוּ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן.

וַאֲפִלּוּ אָמְרוּ זֶה לָזֶה "בֹּאוּ וְנַבְדִּיל"18 וְחָזְרוּ וְנִמְלְכוּ לִשְׁתּוֹת אוֹ לֶאֱכוֹל – הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִים לִשְׁתּוֹת וְלֶאֱכוֹל, וְאֵינָם צְרִיכִין לְהַפְסִיק מֵחֲמַת שֶׁגָּמְרוּ בְּדַעְתָּם וְאָמְרוּ לְהַבְדִּיל,יח וְגַם אֵינָם צְרִיכִין לַחֲזוֹר וּלְבָרֵךְ עַל מַה שֶּׁנִּמְלְכוּ לֶאֱכוֹל וְלִשְׁתּוֹת קֹדֶם שֶׁיַּבְדִּילוּ, לְפִי שֶׁלֹּא הִסִּיחוּ דַעְתָּם19 לְגַמְרֵי מֵאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה20 עַד שֶׁיַּבְדִּילוּ עַל יְדֵי אֲמִירָה זוֹ שֶׁאָמְרוּ לְהַבְדִּיל מִיָּד, כֵּיוָן שֶׁיְּכוֹלִים עֲדַיִן לַחֲזוֹר בָּהֶם וְלֶאֱכוֹל וְלִשְׁתּוֹת מִיָּד קֹדֶם שֶׁיַּבְדִּילוּ:

4 [The following laws apply when a person] makes an interruption when drinking in order to recite Havdalah over a cup [of wine, at nightfall on Saturday night] after he [had previously sat down to eat or drink]. Even if he had only sat down to drink, in which instance, he is obligated to interrupt [his drinking] and recite Havdalah at nightfall – indeed, it is now forbidden for him [to drink any more] until he recites Havdalah21 – he nevertheless does not have to recite the blessing Borei pri hagafen on the cup of wine over which he recites Havdalah.22 [The rationale is that] it is covered by the blessing Borei pri hagafen that he recited over what he had drunk initially, even though there was a time in the interim – i.e., from nightfall until he recites Havdalah – when it was forbidden [for him to drink].23 Needless to say, if he interrupts a meal24 and recites Havdalah over wine, he need not recite the blessing Borei pri hagafen on it if he already recited that blessing during his meal or before his meal.25

If one recites Havdalah on beer, there is no necessity to recite the blessing Shehakol over [the beer] in the midst of a meal, even though he did not recite that blessing before the meal or in the midst of the meal. [The rationale is that] the blessing HaMotzi covers the beer26 [over which he recites] Havdalah, just like it covers other beer that one drinks in the midst of a meal.

Since there are authorities who differ with this view, as an initial preference, it is desirable not to recite Havdalah, neither on beer nor on wine, before reciting Grace, when one already recited the blessing Borei pri hagafen over wine [beforehand].27

If one desires to recite Havdalah [in the midst of a meal in which he drank wine] or if he had sat down merely to drink, in which instance, he is obligated to make an interruption and recite Havdalah, he should not recite the blessing [Borei pri hagafen] on the cup [of wine] over which he recites Havdalah, as mandated by the first opinion, since fundamentally, [this first opinion is accepted as] halachah.

ד הַמַּפְסִיק לְהַבְדִּיל עַל הַכּוֹס בְּאֶמְצַע שְׁתִיָּתוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה קָבוּעַ לִשְׁתִיָּה בִּלְבָד שֶׁהוּא חַיָּב לְהַפְסִיק וּלְהַבְדִּיל כְּשֶׁיַּגִּיעַ הַלַּיְלָה, וְאָסוּר לוֹ מֵעַתָּה לִשְׁתּוֹת עוֹד עַד שֶׁיַּבְדִּיליט,21 – אַף עַל פִּי כֵן אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן" עַל כּוֹס שֶׁל הַבְדָּלָה,22 שֶׁנִּפְטַר בְּבִרְכַּת "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן" שֶׁבֵּרַךְ עַל שְׁתִיָּה הָרִאשׁוֹנָה, אַף עַל פִּי שֶׁבֵּינְתַיִם הָיָה שְׁעַת אִסּוּר,23 דְּהַיְנוּ מִשֶּׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה עַד שֶׁהִבְדִּיל.כ

וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם מַפְסִיק בְּאֶמְצַע אֲכִילָתוֹ24 וּמַבְדִּיל עַל הַיַּיִן, שֶׁאֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ עָלָיו "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן" אִם כְּבָר בֵּרַךְ "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן" עַל יַיִן שֶׁבְּתוֹךְ הַסְּעֻדָּה אוֹ שֶׁלִּפְנֵי הַסְּעֻדָּה.כא,25

וְאִם הוּא מַבְדִּיל עַל הַשֵּׁכָר – אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ עָלָיו "שֶׁהַכֹּל" בְּתוֹךְ הַסְּעֻדָּה,כב אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא בֵרַךְ עֲדַיִן "שֶׁהַכֹּל" לֹא בְּתוֹךְ הַסְּעֻדָּה וְלֹא לִפְנֵי הַסְּעֻדָּה, שֶׁבִּרְכַּת "הַמּוֹצִיא" פּוֹטֶרֶת אֶת הַשֵּׁכָר26 שֶׁל הַבְדָּלָה, כְּמוֹ שֶׁפּוֹטֶרֶת שְׁאָר שֵׁכָר שֶׁשּׁוֹתִין בְּתוֹךְ הַסְּעֻדָּה.כג

וּלְפִי שֶׁיֵּשׁ חוֹלְקִים עַל כָּל זֶה,כד (ג) לָכֵן טוֹב לִזָּהֵר לְכַתְּחִלָּה שֶׁלֹּא לְהַבְדִּיל קֹדֶם בִּרְכַּת הַמָּזוֹןכה לֹא עַל הַשֵּׁכָר, וְלֹא עַל הַיַּיִן אִם כְּבָר בֵּרַךְ "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן" עַל יַיִן.27 וְאִם הוּא רוֹצֶה לְהַבְדִּיל, אוֹ שֶׁלֹּא הָיָה קָבוּעַ אֶלָּא לִשְׁתִיָּה בִּלְבָד, שֶׁהוּא חַיָּב לְהַפְסִיק וּלְהַבְדִּיל – לֹא יְבָרֵךְ עַל כּוֹס שֶׁל הַבְדָּלָה, כְּדֵעָה א' שֶׁהִיא עִקָּר:כו

5 If one recites the Evening Service in the midst of his meal,28 his obligation to recite Havdalah takes effect and he may not return to his meal without first reciting Havdalah over a cup of wine. Even if he recited the Evening Service while it was still day,29 his obligation to recite Havdalah immediately takes effect and he is forbidden to taste anything aside from water until he recites Havdalah.30

ה אִם הִתְפַּלֵּל תּוֹךְ הַסְּעֻדָּה28 – חָל עָלָיו חוֹבַת הַבְדָּלָה, וְאָסוּר לוֹ לַחֲזוֹר לִסְעֻדָּתוֹ עַד שֶׁיַּבְדִּיל מִתְּחִלָּה עַל הַכּוֹס.כז וַאֲפִלּוּ הִקְדִּים לְהִתְפַּלֵּל עַרְבִית מִבְּעוֹד יוֹםכח,29 – חָל עָלָיו חוֹבַת הַבְדָּלָה מִיָּד, וְאָסוּר לוֹ לִטְעוֹם כְּלוּם,כט חוּץ מִמַּיִם,ל עַד שֶׁיַּבְדִּיל:30

6 When a person is sitting and eating from the daytime onward – in which instance he is not required to interrupt his meal and recite Havdalah before Grace31 – he should also drink from the cup [of wine] over which Grace was recited even though he did not yet recite Havdalah.32 [The rationale is that] the cup over which Grace is recited is considered as part of the meal for someone who is always meticulous to recite Grace over a cup [of wine]. If, however, one sometimes recites Grace without a cup [of wine] because he relies on the authorities who maintain that Grace does not require a cup [of wine],33 he is forbidden to drink from the cup over which Grace is recited before Havdalah at this time.34

ו כְּשֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וְאוֹכֵל מִבְּעוֹד יוֹם שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לְהַפְסִיק מִסְּעֻדָּתוֹלא וּלְהַבְדִּיל קֹדֶם בִּרְכַּת הַמָּזוֹן31 – יֵשׁ לוֹ לִשְׁתּוֹת גַּם כֵּן מִכּוֹס שֶׁל בִּרְכַּת הַמָּזוֹןלב אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִבְדִּיל עֲדַיִן,32 לְפִי שֶׁכּוֹס שֶׁל בִּרְכַּת הַמָּזוֹן הוּא גַם כֵּן מִכְּלַל הַסְּעֻדָּה לְמִי שֶׁנִּזְהָר לְעוֹלָם לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן עַל הַכּוֹס. אֲבָל מִי שֶׁמְּבָרֵךְ לִפְעָמִים בְּלֹא כוֹס לְפִי שֶׁסּוֹמֵךְ עַל הָאוֹמְרִים שֶׁבִּרְכַּת הַמָּזוֹן אֵינָהּ טְעוּנָה כּוֹסלג,33 – אָסוּר לוֹ לִשְׁתּוֹת עַתָּה מִכּוֹס בִּרְכַּת הַמָּזוֹן קֹדֶם הַבְדָּלָה:לד,34

7 Both a person who is permitted to partake of [the cup over which Grace was recited before Havdalah] as well as a person who is forbidden to do so before Havdalah may not recite Havdalah over it immediately, before drinking from it. Instead, he should recite Havdalah on another cup of wine if he possesses one. [The rationale is that] Grace is a distinct holy statement and Havdalah is a distinct holy statement, and two [distinct] holy statements should not be recited over [the same] cup of wine when it is possible to recite them over two cups, because mitzvos should not be performed in bundles.35

If, however, he does not possess another cup of wine, over which to recite Havdalah, he should recite Havdalah on [the cup over which he recited Grace]36 immediately, before he drinks from it after Grace.37 He should not delay the recitation of Havdalah and the drinking of the cup of wine until afterwards. [The rationale is that] according to the authorities who maintain that Grace must be recited over a cup [of wine], it is necessary to drink that cup directly after Grace.

(Even those authorities who maintain that [Grace] does not need [to be recited over] a cup [of wine] would agree that on this occasion, since the person is reciting Grace over a cup of wine – for according to all authorities, the optimum manner of fulfilling the mitzvah is to recite [Grace] over a cup of wine – he should drink the cup directly after [reciting] Grace so as to fulfill the mitzvah in the optimum manner, even though he is not obligated to do so. For this reason, if he possesses [sufficient] wine for a [separate] cup for Havdalah, he should recite Havdalah over it immediately after Grace. He should not recite the blessing Borei pri hagafen on the first cup of wine over which he recited Grace, but rather on the second cup over which he recites Havdalah. After drinking the [wine from the] cup of Havdalah, he should drink the [wine from the] cup over which Grace was recited to fulfill the mitzvah in the optimum manner.)

ז בֵּין מִי שֶׁמֻּתָּר לוֹ לִשְׁתּוֹת מִמֶּנּוּ וּבֵין (ד) מִי שֶׁאָסוּר לוֹ לִשְׁתּוֹת מִמֶּנּוּ קֹדֶם הַבְדָּלָה – אֵינוֹ יָכוֹל גַּם לְהַבְדִּיל עָלָיו מִיָּד קֹדֶם שֶׁיִּשְׁתֶּה מִמֶּנּוּ, אֶלָּא יַבְדִּיל עַל כּוֹס יַיִן אַחֵר אִם יֵשׁ לוֹ,לה לְפִי שֶׁבִּרְכַּת הַמָּזוֹן הִיא קְדֻשָּׁה בִּפְנֵי עַצְמָהּ וְהַבְדָּלָה הִיא קְדֻשָּׁה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, וְאֵין אוֹמְרִים ב' קְדֻשּׁוֹת עַל כּוֹס יַיִן אֶחָד כְּשֶׁאֶפְשָׁר לְאָמְרָן עַל ב' כּוֹסוֹת, לְפִי שֶׁאֵין עוֹשִׂין מִצְוֹת חֲבִילוֹת חֲבִילוֹת.לו,35

אֲבָל אִם אֵין לוֹ עוֹד יַיִן לְכוֹס הַבְדָּלָה – צָרִיךְ לְהַבְדִּיל עָלָיולז,36 מִיָּד קֹדֶם שֶׁיִּשְׁתֶּה מִמֶּנּוּ אַחַר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן,37 וְלֹא יְאַחֵר הַהַבְדָּלָה עִם הַשְּׁתִיָּה לְאַחַר זְמַן,לח לְפִי שֶׁצָּרִיךְ לִשְׁתּוֹת מִכּוֹס בִּרְכַּת הַמָּזוֹן מִיָּד אַחַר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן לְהָאוֹמְרִים שֶׁבִּרְכַּת הַמָּזוֹן טְעוּנָה כּוֹס.

(וְאַף לְהָאוֹמְרִים שֶׁאֵינָהּ טְעוּנָה כּוֹס, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁהוּא מְבָרֵךְ עַכְשָׁו בִּרְכַּת הַמָּזוֹן עַל הַכּוֹס, לְפִי שֶׁלְּדִבְרֵי הַכֹּל יֵשׁ עַל כָּל פָּנִים מִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר לְבָרֵךְ עַל הַכּוֹס,לט אִם כֵּן יֵשׁ לוֹ גַם כֵּן לִשְׁתּוֹתוֹ מִיָּד אַחַר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן לְמִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין חִיּוּב בַּדָּבָר, וְלָכֵן יֵשׁ לוֹ לְהַבְדִּיל מִיָּד אַחַר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן עַל כּוֹס זֶה כְּדֵי לִשְׁתּוֹתוֹ מִיָּד.מ

וְאִם יֵשׁ לוֹ עוֹד יַיִן לְכוֹס הַבְדָּלָה – יֵשׁ לוֹ לְהַבְדִּיל מִיָּד עַל כּוֹס שֶׁל יַיִן הַשֵּׁנִי, וְלֹא יְבָרֵךְ "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן" עַל כּוֹס הָרִאשׁוֹן שֶׁל בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, אֶלָּא עַל כּוֹס שֵׁנִי שֶׁל הַבְדָּלָה, וּמִיָּד אַחַר שְׁתִיַּת כּוֹס הַבְדָּלָה – יִשְׁתֶּה גַם כֵּן כּוֹס בִּרְכַּת הַמָּזוֹן לְמִצְוָה מִן הַמֻּבְחָרמא):

8 Fundamentally, the mitzvah of Havdalah [should be fulfilled] on [Saturday] night.38 If one forgot to – or purposely did not – recite Havdalah on Saturday night, he should recite Havdalah the following day.39 In the interim, he is forbidden to taste anything other than water until he recites Havdalah,40 just as he is forbidden [to do so before Havdalah] at night. If one ate, whether accidentally or deliberately, before he recited Havdalah, he must cease eating immediately, as [is required] of one who began eating [before Havdalah] at night.

If one failed to recite Havdalah on Sunday, he should recite Havdalah on Monday41 before he partakes of anything, as explained with regard to Sunday. The same law applies until the end42 of Tuesday. From then on, however, he may not recite Havdalah. [The rationale is that] the first three days of the week are called “the days after Shabbos.” In a larger sense, they can be considered as Motza’ei Shabbos.43 The last three days of the week, by contrast, are called “the days before [the coming] Shabbos” and they have no connection to the preceding Shabbos.44

ח עִקַּר מִצְוַת הַבְדָּלָה בַּלַּיְלָה.מב,38 שָׁכַח אוֹ הֵזִידמג וְלֹא הִבְדִּיל בְּלֵיל מוֹצָאֵי שַׁבָּת – יַבְדִּיל לְמָחָרמד בַּיּוֹם.39 וְאָסוּר לוֹ אָז לִטְעוֹם מְאוּמָה,מה חוּץ מִמַּיִם,מו עַד שֶׁיַּבְדִּיל,40 כְּמוֹ שֶׁאָסוּר בַּלַּיְלָה. שָׁכַח אוֹ הֵזִידמז וְאָכַל קֹדֶם הַבְדָּלָה – צָרִיךְ לְהַפְסִיק מִיָּד וּלְהַבְדִּיל,מח כְּמוֹ אִם הִתְחִיל לֶאֱכוֹל בַּלַּיְלָה.מט

וְאִם לֹא הִבְדִּיל לְמָחָר בְּיוֹם א' – יַבְדִּיל בְּיוֹם שֵׁנִינ,41 קֹדֶם שֶׁיִּטְעוֹם, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּיוֹם א', וְכֵן עַד סוֹף42 יוֹם ג'. אֲבָל מִשָּׁם וְאֵילַךְ אֵינוֹ יָכוֹל לְהַבְדִּיל עוֹד,נא לְפִי שֶׁג' יָמִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל הַשָּׁבוּעַ נִקְרָאִים יָמִים שֶׁאַחַר הַשַּׁבָּת, וַהֲרֵי הֵן בִּכְלַל מוֹצָאֵי שַׁבָּת,43 אֲבָל ג' יָמִים הָאַחֲרוֹנִים נִקְרָאִים יָמִים שֶׁלִּפְנֵי הַשַּׁבָּת הַבָּאָה, וְאֵין לָהֶם עִנְיָן לְשַׁבָּת שֶׁעָבְרָה:נב,44

9 When one recites Havdalah from Sunday onward, he should recite only the blessing Borei pri hagafen and the blessing of Havdalah. He should not, however, recite the blessing over fire, because the blessing over fire is recited only on Saturday night, when it was first brought into being by Adam the first man, as stated in sec. 298[:1].

Similarly, our Sages required the recitation of a blessing over spices only on Saturday night, which is close to the departure of the Shabbos.45Afterwards, there is no connection between them and the cup of wine over which Havdalah is recited. Hence, it is forbidden to interrupt between the blessing recited over the wine and drinking it with the recitation of the blessing over them.

ט כְּשֶׁמַּבְדִּיל בְּיוֹם רִאשׁוֹן אוֹ מִשָּׁם וְאֵילַךְ – לֹא יְבָרֵךְ אֶלָּא בִּרְכַּת "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן" וּבִרְכַּת הַהַבְדָּלָה, אֲבָל לֹא יְבָרֵךְ עַל הָאוּר,נג שֶׁאֵין מְבָרְכִין עַל הָאוּר אֶלָּא בְּלֵיל מוֹצָאֵי שַׁבָּת, שֶׁהוּא תְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹנד עַל יְדֵי אָדָם הָרִאשׁוֹן, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רח"צ.נה וְכֵן עַל הַבְּשָׂמִים לֹא הִצְרִיכוּ לְבָרֵךְ אֶלָּא בְּלֵיל מוֹצָאֵי שַׁבָּתנו שֶׁהוּא סָמוּךְ לִיצִיאַת הַשַּׁבָּת,נז,45 אֲבָל אַחַר כָּךְ אֵין לָהֶם עִנְיָן לְכוֹס הַהַבְדָּלָה, וּלְפִיכָךְ אָסוּר לְהַפְסִיק בְּבִרְכָתָם בֵּין בִּרְכַּת הַיַּיִן לִשְׁתִיָּתוֹ:

10 A person who fasts for three days and three nights from Saturday night onward should hear Havdalah from another person. If there are no others with him, he may recite Havdalah on Shabbos day46 from p’lag haminchah onward without spices or a lamp.47 He should drink from the cup [of wine] and then accept his fast.48 At night, he should recite the blessings over the candle and the spices without a cup [of wine].49 He may also recite the Evening Service while it is still day before he recites Havdalah,50 provided he recites the Shema at its appropriate time, as stated in sec. 293[:2].

If, however, one will fast only two days, he should not recite Havdalah while it is still day on Shabbos. Instead, [he should recite it] on Monday night.51

י מִי שֶׁמִּתְעַנֶּה ג' יָמִים וְג' לֵילוֹת מִלֵּיל מוֹצָאֵי שַׁבָּת וְאֵילַךְ – יִשְׁמַע הַבְדָּלָה מֵאֲחֵרִים. וְאִם אֵין אֲחֵרִים אֶצְלוֹ – יָכוֹל לְהַבְדִּיל בְּשַׁבָּתנח,46 מִפְּלַג הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָהנט בְּלֹא בְּשָׂמִים וְנֵר47 וְלִשְׁתּוֹת מֵהַכּוֹס, וְאַחַר כָּךְ מְקַבֵּל הַתַּעֲנִית עָלָיו.48 וּבַלַּיְלָה יְבָרֵךְ עַל הַנֵּר וּבְשָׂמִים בְּלֹא כוֹס.ס,49 וְיָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל עַרְבִית גַּם כֵּן מִבְּעוֹד יוֹם קֹדֶם שֶׁיַּבְדִּיל,סא,50 וּבִלְבָד שֶׁיִּקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע בִּזְמַנָּה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רצ"ג.סב

אֲבָל מִי שֶׁמִּתְעַנֶּה ב' יָמִים בִּלְבָד – לֹא יַבְדִּיל בְּשַׁבָּת מִבְּעוֹד יוֹם אֶלָּא בְּמוֹצָאֵי יוֹם ב':סג,51

11 [A complicated situation arises] if one fasts two days and two nights before Rosh HaShanah and Rosh HaShanah falls on Tuesday.52 He should not wait to recite Havdalah until Monday night, the night when Rosh HaShanah [commences. The rationale is that if he does so,] he will have to recite the blessings over the wine, [as well as the blessings of] Kiddush, Havdalah, and Shehechiyanu, over a single cup of wine or over one loaf of bread,53 as would be necessary for him to do when a festival falls on Saturday night, for the reason to be explained in sec. 473[:6]. Doing so [when the festival does not fall on a Saturday night] would violate a prohibition, because two distinct holy statements are not recited over a single cup [of wine]. For the Kiddush recited for the festival is a distinct holy statement, unrelated to Havdalah,which distinguishes the departure of the Shabbos [and the transition to] a weekday.54 When, by contrast, a festival falls on Saturday night, the holiness of the festival is mentioned also in Havdalah, for the Havdalah blessing speaks of the distinction between “the holy and the holy.” Thus, both Kiddush and Havdalah focus on the same theme.55 In this instance, however, the Havdalah he recites must be the Havdalah recited on Saturday night, which speaks of the distinction between “the holy and the mundane.” This theme is entirely unrelated to the festival Kiddush. Therefore, the two cannot be recited over the same cup of wine or loaf of bread for the reason mentioned above.56

יא וּמִי שֶׁמִּתְעַנֶּה ב' יָמִים וּב' לֵילוֹת לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְחָל רֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּיוֹם ג'52 – לֹא יַמְתִּין מִלְּהַבְדִּיל עַד מוֹצָאֵי יוֹם ב' שֶׁהוּא לֵיל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, לְפִי שֶׁיִּצְטָרֵךְ לוֹמַר יַקְהַ"זסד עַל כּוֹס אֶחָד אוֹ עַל פַּת אֶחָד53 כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ בְּיוֹם טוֹב שֶׁחָל בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, מִטַּעַם שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן תע"ג,סה וְיֵשׁ בְּזֶה אִסּוּר מִשּׁוּם שֶׁאֵין אוֹמְרִים ב' קְדֻשּׁוֹת עַל כּוֹס אֶחָד, שֶׁקִּדּוּשׁ יוֹם טוֹב הִיא קְדֻשָּׁה בִּפְנֵי עַצְמָהּ וְאֵין לָהּ עִנְיָן לְהַבְדָּלַת מוֹצָאֵי שַׁבָּת שֶׁל חֹל,סו,54 מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּיוֹם טוֹב שֶׁחָל בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת שֶׁמַּזְכִּירִין קְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב גַּם בַּהַבְדָּלָה, שֶׁמַּבְדִּילִין בֵּין קֹדֶשׁ לְקֹדֶשׁ, הֲרֵי הַקִּדּוּשׁ וְהַהַבְדָּלָה כְּעִנְיָן אֶחָד,סז,55 אֲבָל כַּאן שֶׁצָּרִיךְ לְהַבְדִּיל הַבְדָּלַת מוֹצָאֵי שַׁבָּת שֶׁהִיא בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל – אֵין לָהּ עִנְיָן כְּלָל לְקִדּוּשׁ שֶׁל יוֹם טוֹב, לְפִיכָךְ אֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר שְׁתֵּיהֶן עַל כּוֹס אֶחָד אוֹ עַל פַּת אֶחָד, מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה:סח,56

12 Should it occur that one delayed the recitation of Havdalah [for Shabbos]until the night of Rosh HaShanah, he should hear Kiddush from someone else,57 and he should not taste the piece of bread over which he recites HaMotzi until he recites Havdalah over a cup [of wine] and drinks [from it], for he is forbidden to taste anything before Havdalah. Afterwards, he should recite HaMotzi and partake of the bread immediately so that Kiddush will have been recited in the place of a meal.58

Even if others recited Kiddush on bread and thus also fulfilled his obligation for the blessing HaMotzi [when they recited Kiddush, the person required to recite Havdalah] must recite the blessing HaMotzi again himself, since he interrupted between hearing the blessing HaMotzi and partaking of the bread by reciting Havdalah over a cup of wine [in the interim]. True, he fulfilled his obligation for Kiddush because they partook of the bread, even though he did not partake of it yet. Nevertheless, the fact that they partook of the bread is not effective for him [with regard to the blessing HaMotzi,] and his recitation of Havdalah is considered] an interruption between the blessing HaMotzi and [his] eating [the bread], as explained in sec. 167[:10].59

יב וְאִם אֵרַע שֶׁהִמְתִּין מִלְּהַבְדִּיל עַד לֵיל רֹאשׁ הַשָּׁנָה – יִשְׁמַע קִדּוּשׁ מֵאֲחֵרִים.57 וְלֹא יִטְעוֹם פְּרוּסַת "הַמּוֹצִיא" עַד שֶׁיַּבְדִּיל עַל הַכּוֹס וְיִשְׁתֶּה, שֶׁהֲרֵי אָסוּר לִטְעוֹם כְּלוּם קֹדֶם הַבְדָּלָה, וְאַחַר כָּךְ יְבָרֵךְ "הַמּוֹצִיא" וְיֹאכַלסט מִיָּד כְּדֵי שֶׁיְּהֵא הַקִּדּוּשׁ בִּמְקוֹם סְעֻדָּה.58

וְאַף אִם הָאֲחֵרִים קִדְּשׁוּ עַל פַּת וְהוֹצִיאוּ אוֹתוֹ יְדֵי חוֹבָתוֹ אַף מִבִּרְכַּת "הַמּוֹצִיא" – אַף עַל פִּי כֵן צָרִיךְ הוּא גַם כֵּן לְבָרֵךְ "הַמּוֹצִיא" לְעַצְמוֹ, הוֹאִיל וְהִפְסִיק בְּהַבְדָּלָה עַל הַכּוֹס בֵּין שְׁמִיעָתוֹ בִּרְכַּת "הַמּוֹצִיא" לַאֲכִילָתוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁיְּדֵי קִדּוּשׁ יָצָא בְּמַה שֶּׁטָּעֲמוּ הֵם מֵהַפַּת אַף שֶׁהוּא עֲדַיִן לֹא טָעַם, מִכָּל מָקוֹם לְעִנְיַן הֶפְסֵק בֵּין בִּרְכַּת "הַמּוֹצִיא" לָאֲכִילָה – אֵין טְעִימָתָם מוֹעֶלֶת לוֹ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן קס"ז:ע,59

13 When a person recites Havdalah on wine and wants to partake of a meal immediately [thereafter], the question of whether the blessing recited over the wine of Havdalah covers the wine one drinks in the midst of the meal is explained in sec. 174[:5].60 That source also explains when one must recite a blessing after partaking of the cup – containing wine or other beverages – over which Havdalah was recited prior to the meal. Consult that source.61

יג הַמַּבְדִּיל עַל הַיַּיִן וְרוֹצֶה לִסְעוֹד מִיָּד, אִם בִּרְכַּת הַיַּיִן שֶׁל הַבְדָּלָה פּוֹטֶרֶת הַיַּיִן שֶׁבְּתוֹךְ הַסְּעֻדָּה – נִתְבָּאֵר בְּסִמָּן קע"ד,עא,60 וְשָׁםעב נִתְבָּאֵר אֵימָתַי צָרִיךְ לְבָרֵךְ בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה עַל כּוֹס הַבְדָּלָה שֶׁלִּפְנֵי הַסְּעֻדָּה, בֵּין שֶׁהוּא יַיִן בֵּין שֶׁהוּא שְׁאָר מַשְׁקִים, עַיֵּן שָׁם:61

14 One who desires to partake of a meal immediately after Havdalah should be careful not to bring bread to the table before he recites Havdalah. If it was brought, he must cover it so that the bread will not see that it is being shamed.62 For according to halachic reasoning, the blessing over the bread should be recited before the blessing over the wine when he desires to partake of [the bread] immediately. [The rationale is that bread]63 precedes wine in the verse64 that praises Eretz Yisrael, as “a land of wheat, barley… [vines].” In this situation, however, he may not recite [the blessing over the bread] first. Thus, this is a disgrace for it. Therefore, it should be covered. If, however, he does not want to eat [the bread] immediately, it is not necessary to cover [the bread].

יד אִם רוֹצֶה לִסְעוֹד תֵּכֶף לְהַבְדָּלָהעג – צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא יָבִיאוּ לֶחֶם לַשֻּׁלְחָן קֹדֶם הַבְדָּלָה. וְאִם הֵבִיאוּ – צָרִיךְ לְכַסּוֹתוֹ בְּמַפָּה עַד אַחַר הַהַבְדָּלָה,עד שֶׁלֹּא יִרְאֶה הַפַּת בָּשְׁתּוֹ,עה,62 שֶׁהֲרֵי מִן הַדִּין הָיָה צָרִיךְ לְהַקְדִּים בִּרְכַּת הַלֶּחֶם לְבִרְכַּת הַיַּיִן כְּשֶׁרוֹצֶה לֶאֱכוֹל מִיָּדתעו לְפִי שֶׁהוּא63 מֻקְדָּם לְיַיִן בְּשֶׁבַח אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בַּפָּסוּקעז,64 "אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעוֹרָה וְגוֹ'", אֶלָּא שֶׁעַכְשָׁו אֵינוֹ יָכוֹל לְהַקְדִּימוֹ, וַהֲרֵי זֶה בִּזָּיוֹן לוֹ,עח לָכֵן יֵשׁ לְכַסּוֹתוֹ.

אֲבָל אִם אֵינוֹ רוֹצֶה לִסְעוֹד מִיָּד – אֵינוֹ צָרִיךְ לְכַסּוֹתוֹ:עט

15 Even though the Shabbos has already departed, and [moreover,] a person [has already also] added from the mundane to the holy,65 it is forbidden for him to tend to his own needs before he ushers out the [Shabbos] king,66 i.e., recites Havdalah over a cup of wine or [recites Atah chonantanu]in the She­moneh Esreh. [This prohibition also includes tending to] one’s needs [in a manner] forbidden on Shabbos only according to Rabbinic Law. (However, those [Shabbos]prohibitions that are of Rabbinic origin and dependent on speech [and not on actions] are permitted for the reason explained at the end of sec. 263,67 with the exception of requesting one’s needs from G‑d, which is forbidden before one recites Havdalah in the Shemoneh Esreh for the reasons explained in sec. 294[:1].)68

Similarly, there are authorities who permit [performing all activities] forbidden by Rabbinic Law that are not at all associated with labors [forbidden on Shabbos], nor are they forbidden as a shvus,69[rather, they were forbidden] only because they represent “mundane activity.”70 This is also the accepted practice on the night following Yom Kippur, as will be explained in sec. 623[:11].71

טו אַף עַל פִּי שֶׁיָּצָא הַשַּׁבָּת וְהוֹסִיף מֵחֹל עַל הַקֹּדֶשׁפ,65 – אָסוּר לְאָדָם שֶׁיַּעֲשֶׂה חֲפָצָיופא קֹדֶם שֶׁיְּלַוֶּה אֶת הַמֶּלֶךְ,פב,66 דְּהַיְנוּ שֶׁיַּבְדִּיל אוֹ עַל הַכּוֹס אוֹ בִּתְפִלָּה,פג וַאֲפִלּוּ חֲפָצִים הָאֲסוּרִים בְּשַׁבָּת עַצְמָהּ מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים.פד

(אֲבָל אִסּוּרי דִּבְרֵי סוֹפְרִים הַתְּלוּיִים בְּדִבּוּר מֻתָּרִים, מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסוֹף סִמָּן רס"ג,פה,67 חוּץ מִבַּקָּשַׁת צְרָכָיו שֶׁאָסְרוּ קֹדֶם שֶׁיַּבְדִּיל בִּתְפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רצ"דפו).68

וְכֵן יֵשׁ מַתִּירִין כָּל אִסּוּרֵי דִּבְרֵי סוֹפְרִים שֶׁאֵין בָּהֶם סְרַךְ מְלָאכָה וְאֵינָן אֲסוּרִים מִשּׁוּם שְׁבוּת69 אֶלָּא מִשּׁוּם עוּבְדִין דְּחֹל.70 וְכֵן נוֹהֲגִים בְּמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בסִמָּן תרכ"[ג]:פז,71

16 Should a person desire to perform even one of the labors actually [forbidden on Shabbos] before he recites Havdalah in the Shemoneh Esreh or over a cup of wine, he should say: Baruch Ha­Mavdil bein kodesh lechol, “Blessed is He Who distinguishes between the holy and the mundane,” without mentioning [G‑d’s] name or His sovereignty. Thus, [after] he makes some sort of distinction to usher out the [Shabbos] king, he may perform work. However, even if he recited Havdalah in the Shemoneh Esreh and said [Baruch] HaMavdil, he is still forbidden to taste anythingbefore reciting Havdalah over a cup [of wine].72

טז וְאִם רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת אֲפִלּוּ מְלָאכָה גְמוּרָה קֹדֶם שֶׁיַּבְדִּיל בִּתְפִלָּה אוֹ עַל הַכּוֹס – אוֹמֵר "בָּרוּךְ הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל"פח בְּלֹא שֵׁם וּמַלְכוּתפטלְהֶכֵּר בְּעָלְמָא, לְלַוּוֹת הַמֶּלֶךְ,צ וְעוֹשֶׂה מְלָאכָה.

אֲבָל אָסוּר לִטְעוֹם כְּלוּם אַף אִם הִבְדִּיל בִּתְפִלָּה וְגַם אָמַר "הַמַּבְדִּיל", עַד שֶׁיַּבְדִּיל עַל הַכּוֹס:צא,72

17 If a festival falls on Saturday night and one wishes to perform a labor that is permitted on a festival [but forbidden on Shabbos] before he recites Havdalah [i.e., VaTodi’einu,] in the She­moneh Esreh, he should say Baruch HaMavdil bein kodesh lekodesh, “Blessed is He Who distinguishes between the holy and the holy,” without mentioning [G‑d’s] name or [His] sovereignty.73

יז אִם חָל יוֹם טוֹב בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת וְרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה הַמֻּתֶּרֶת בְּיוֹם טוֹב קֹדֶם שֶׁיַּבְדִּיל בִּתְפִלָּה – אוֹמֵר "בָּרוּךְ הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְקֹדֶשׁ"צב בְּלֹא שֵׁם וּמַלְכוּת:73

18 Women who do not recite the Evening Service74 and [thus] do not recite Havdalah in the Evening Service on Saturday night, should be instructed to recite Baruch HaMavdil bein kodesh lechol75before they perform a labor [forbidden on Shabbos when they have not yet heard] Havdalah recited over a cup [of wine]. If they do not know how to recite Baruch HaMavdil, they should listen to it recited by others.

[Nevertheless], if they perform [actions forbidden on Shabbos] before hearing [Havdalah or reciting Baruch HaMavdil], they should not be admonished. [The basis for not admonishing them:] Some authorities maintain that [at this point in time, i.e., prior to Havdalah, our Sages] forbade only the performance of actual labor, e.g., writing,76 weaving, chopping trees, and the like. In contrast, [activities that] do not involve strenuous activity at all – merely kindling a lamp, transferring articles from one domain to another, or carrying articles four cubits in the public domain77 – were not forbidden at all. True, fundamentally, this opinion is not accepted as halachah. ([Indeed, the concept that the performance of labors] that do not involve strenuous activity [before Havdalah] was permitted [is mentioned only by certain authorities who rule extremely stringently. They] maintain that even if one recited Havdalah in the Shemoneh Esreh and also recited Baruch HaMavdil without a blessing, he is still forbidden to perform labors [forbidden on Shabbos] until he recites Havdalah over a cup [of wine]. According to these authorities, one is permitted to perform at least those labors that do not involve strenuous activity after one recites Havdalah in the Shemoneh Esreh. [We are compelled to interpret their words in this manner,] because a candle is kindled for Havdalah [before the blessing is recited].78 Nevertheless, [according to these authorities,] before one recites Havdalah in the Shemoneh Esreh – or at the very least, recites Baruch HaMavdil – there is no license to perform any labor [forbidden on Shabbos], even those forbidden merely by Rabbinic Law.) Nevertheless, there is no necessity to admonish those women who are accustomed [to relying on this view].

They must, however, be admonished if they perform actual labor. Therefore, it should be taught publically that men should teach their daughters to say Baruch HaMavdil immediately [upon the departure of the Shabbos] on Saturday night, because many kindle wood and fires or warm water, which are labors utterly [forbidden on Shabbos].

יח אוֹתָן הַנָּשִׁים שֶׁאֵינָן מִתְפַּלְלוֹת עַרְבִיתצג,74 וְאֵינָן מַבְדִּילוֹת בִּתְפִלָּה בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת – יֵשׁ לְלַמְּדָן לוֹמַר "בָּרוּךְ הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל"75 קֹדֶם עֲשִׂיַּת מְלָאכָהצד לִפְנֵי הַבְדָּלָה שֶׁעַל הַכּוֹס. וְאִם אֵינָן יוֹדְעוֹת לוֹמַר "הַמַּבְדִּיל" – צְרִיכוֹת לִשְׁמוֹעַ מֵאֲחֵרִים.

וְאִם עוֹשׂוֹת קֹדֶם שְׁמִיעָתָן – אֵין לִמְחוֹת בְּיָדָן, כִּי יֵשׁ אוֹמְרִיםצה שֶׁלֹּא אָסְרוּ אֶלָּא מְלָאכוֹת גְּמוּרוֹת, כְּגוֹן כּוֹתֵב76 וְאוֹרֵג וַחֲטִיבַת עֵצִים וְכַיּוֹצֵא בָהֶם, אֲבָל הַדְלָקַת הַנֵּר בְּעָלְמָא וְהוֹצָאָה מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת וְטִלְטוּל ד' אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים77 שֶׁאֵין בָּהֶם טֹרַח כְּלָל – לֹא אָסְרוּ כְּלָל.

וְאַף שֶׁאֵין דִּבְרֵיהֶם עִקָּרצו (וְלֹא הֻתְּרוּ מְלָאכוֹת שֶׁאֵין בָּהֶם טֹרַח אֶלָּא לְיֵשׁ אוֹמְרִיםצז שֶׁאַף שֶׁהִבְדִּיל בִּתְפִלָּה וְגַם אָמַר "הַמַּבְדִּיל" בְּלֹא בְרָכָה אָסוּר בִּמְלָאכָה עַד שֶׁיַּבְדִּיל עַל הַכּוֹס, שֶׁלְּדִבְרֵיהֶם, עַל כָּל פָּנִים, בִּמְלָאכוֹת שֶׁאֵין בָּהֶם טֹרַח – מֻתָּר מִיָּד שֶׁהִבְדִּיל בִּתְפִלָּה, שֶׁהֲרֵי מַדְלִיקִים נֵר לְהַבְדָּלָה,צח,78 אֲבָל קֹדֶם שֶׁהִבְדִּיל בִּתְפִלָּה – אֵין הֶתֵּר בְּשׁוּם מְלָאכָה, אֲפִלּוּ דְּבָרִים הָאֲסוּרִים מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, עַל כָּל פָּנִים, אִם לֹא אָמַר "הַמַּבְדִּיל"), מִכָּל מָקוֹם הַנָּשִׁים שֶׁנָּהֲגוּ כָּךְ – אֵין צָרִיךְ לִמְחוֹת בְּיָדָן.

אֲבָל אִם הֵן עוֹשׂוֹת מְלָאכוֹת גְּמוּרוֹת – צָרִיךְ לִמְחוֹת בְּיָדָן. וְלָכֵן יֵשׁ לִדְרוֹשׁ בָּרַבִּים שֶׁיְּלַמְּדוּ בְּנוֹתֵיהֶם לוֹמַר "הַמַּבְדִּיל" בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת מִיָּד, מִפְּנֵי שֶׁהַרְבֵּה מֵהֶן מַבְעִירוֹת עֵצִים וְאֵשׁ וּמְחַמְּמוֹת מַיִם, שֶׁהֵן מְלָאכוֹת גְּמוּרוֹת:צט

19 All the above applies regarding admonishing women who do not know to recite Baruch HaMavdil. Men, by contrast, are forbidden to even carry a candle79 or the like before they recite Havdalah in the She­moneh Esreh or recite Baruch HaMavdil.

Every meticulous person80 should, as a personal stringency, avoid kindling [a light] or performing any forbidden labor before the congregation recites the order of Kedushah,81 even though he had already recited Havdalah in the Shemoneh Esreh and also recited Baruch HaMavdil. Anyone who performs a labor [forbidden on Shabbos] before the recitation of the order of Kedushah will never see a sign of blessing from that labor.82

Nevertheless, carrying a lamp or the like is permitted directly after reciting Havdalah in the Shemoneh Esreh or reciting Baruch HaMavdil. The synagogue attendant is permitted to kindle lights in the synagogue directly after reciting Havdalah in the Shemoneh Esreh (or after reciting Baruch HaMavdil) even though the congregation did not yet recite the order of Kedushah (for [he is doing so] for the sake of a mitzvah).83 (Nevertheless, he must be careful not to kindle [these lights] until after the congregation responds to Barchu.)

יט וְכָל זֶה לְעִנְיַן לִמְחוֹת בְּנָשִׁים שֶׁאֵינָן יוֹדְעוֹת לוֹמַר "הַמַּבְדִּיל", אֲבָל הָאֲנָשִׁים אֲסוּרִיםק אֲפִלּוּ בְּטִלְטוּל הַנֵּר79 וְכַיּוֹצֵא בָזֶה קֹדֶם שֶׁיַּבְדִּילוּ בִּתְפִלָּה אוֹ שֶׁיֹּאמְרוּ "הַמַּבְדִּיל".

וְכָל בַּעַל נֶפֶשׁ80 יַחְמִיר לְעַצְמוֹ שֶׁלֹּא לְהַדְלִיק וְלֹא לַעֲשׂוֹת שׁוּם מְלָאכָה קֹדֶם סֵדֶר קְדֻשָּׁה שֶׁל הַצִּבּוּר,81 אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר הִבְדִּיל בִּתְפִלָּהקא וְגַם אָמַר "הַמַּבְדִּיל". וְכָל הָעוֹשֶׂה מְלָאכָה קֹדֶם סֵדֶר קְדֻשָּׁה – אֵינוֹ רוֹאֶה סִמַּן בְּרָכָה לְעוֹלָם מֵאוֹתָהּ מְלָאכָה.קב,82

אֲבָל טִלְטוּל הַנֵּר וְכַיּוֹצֵא בָזֶה – מֻתָּרקג מִיָּד אַחַר שֶׁהִבְדִּיל בִּתְפִלָּה אוֹ אָמַר "הַמַּבְדִּיל".

וְשַׁמַּשׁ הַכְּנֶסֶת רַשַּׁאי לְהַדְלִיק נֵרוֹת בְּבֵית הַכְּנֶסֶת מִיָּד אַחַר שֶׁהִבְדִּיל בִּתְפִלָּהקד (אוֹ שֶׁאָמַר "הַמַּבְדִּיל"), אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא אָמְרוּ הַצִּבּוּר עֲדַיִן סֵדֶר קְדֻשָּׁה (כֵּיוָן שֶׁהִיא לְצֹרֶךְ מִצְוָהקה).83 (וּמִכָּל מָקוֹם, צָרִיךְ לִזָּהֵר לְהַדְלִיק אַחַר שֶׁאָמְרוּ הַצִּבּוּר "בָּרְכוּ"קו):

20 There are some who are accustomed to draw water from wells or natural springs every Saturday night. [The rationale is that] our Sages said84 that the well of Miriam85 passes through all the wells and natural springs every Saturday night. Anyone who encounters it and drinks of its waters will be immediately healed from all his afflictions. Therefore, they are accustomed to draw water every Saturday night since, perhaps, they will chance upon the well of Miriam.

כ קְצָת נוֹהֲגִים לִדְלוֹת מַיִם בְּכָל מוֹצָאֵי שַׁבָּת מֵהַבְּאֵרוֹת אוֹ מֵהַמַּעְיָנוֹת,קז לְפִי שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִיםקח,84 שֶׁבְּאֵרָהּ שֶׁל מִרְיָם85 שֶׁהִיא בְּיַמָּהּ שֶׁל טְבֶרְיָא הִיא מְחַזֶּרֶת בְּכָל מוֹצָאֵי שַׁבָּת עַל כָּל הַבְּאֵרוֹת וְהַמַּעְיָנוֹת, וְכָל מִי שֶׁפּוֹגֶעַ בָּהּ וְשׁוֹתֶה מִמֵּימֶיהָ מִתְרַפֵּא מִיָּד מִכָּל תַּחֲלוּאָיו, לְכָךְ נוֹהֲגִין לִדְלוֹת בְּכָל מוֹצָאֵי שַׁבָּת, כִּי אוּלַי יִזְדַּמְּנוּ לָהֶם מִבְּאֵרָהּ שֶׁל מִרְיָם:

21 In sec. 263[:25],86 it was explained whether a person who [extended the Shabbos late into the night,] adding significantly from the mundane to the holy, is permitted to ask someone who already recited Havdalah to cook for him, and whether he is permitted to eat this food immediately.87

כא מִי שֶׁמּוֹסִיף מֵחֹל עַל הַקֹּדֶשׁ הַרְבֵּה אִם מֻתָּר לוֹמַר לְמִי שֶׁהִבְדִּיל שֶׁיְּבַשֵּׁל לוֹ וִיהֵא מֻתָּר לוֹ לֶאֱכוֹל מִיָּד מִתַּבְשִׁיל זֶה87 – נִתְבָּאֵר בְּסִמָּן רס"ג:קט,86