SECTION 298 The Laws Governing the Havdalah Candle (1-21)

סימן רחצ דִּין נֵר הַבְדָּלָה וּבוֹ כ"א סְעִיפִים:

1 Every Saturday night,1 if a person possesses a candle, he must recite the blessing Borei meorei ha’eish,[praising G‑d, “Who created the lights2 of fire”] over the light of a candle.3 If a person does not possess a light on Saturday night, he need not seek one out, like one must seek [out objects with which] to perform other mitzvos,4 because this blessing was ordained merely to commemorate the creation of fire on Saturday night. [On the first Saturday night of his existence,] Adam, the first man, took two stones and struck them against each other, producing fire.5 True, we do not recite a blessing over all other entities, [in commemoration of] the time they were created. Nevertheless, since [kindling] a fire was forbidden on Shabbos and became permitted Saturday night,6 it is as if it was now created anew. [Hence,] a blessing is recited over it at the time of its creation.

א צָרִיךְ לְבָרֵךְ "בּוֹרֵא מְאוֹרֵי2 הָאֵשׁ"א בְּכָל מוֹצָאֵי שַׁבָּת1 עַל אוֹר הַנֵּר3 אִם יֵשׁ לוֹ, אֲבָל אִם אֵין לוֹ אוּר בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת – אֵין צָרִיךְ לְחַזֵּר אַחֲרָיו כְּדֶרֶךְ שֶׁצָּרִיךְ לְחַזֵּר אַחַר שְׁאָר מִצְוֹת,ב,4 לְפִי שֶׁלֹּא תִקְּנוּ בְּרָכָה זוֹ אֶלָּא לְזֵכֶר שֶׁנִּבְרָא הָאוּר בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת,ג שֶׁנָּטַל אָדָם הָרִאשׁוֹן ב' אֲבָנִים וְהִקִּישָׁן זוֹ בְּזוֹ וְיָצָא מֵהֶן אוּר.ד,5

וְאַף שֶׁאֵין מְבָרְכִים עַל שְׁאָר כָּל הַדְּבָרִים בְּשָׁעָה שֶׁנִּבְרְאוּ, מִכָּל מָקוֹם הָאוּר כֵּיוָן שֶׁנֶּאֱסַר בְּשַׁבָּת וְהֻתַּר בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת6 – הֲרֵי זֶה כְּאִלּוּ נִבְרָא עַתָּה מֵחָדָשׁ, וּמְבָרְכִים עָלָיו בִּשְׁעַת בְּרִיאָתוֹ:ה

Alter Rebbe's Shulchan Aruch (Kehot Publication Society)

The new layout – with the original text and the facing translation – provides a unique user-friendly approach to studying the Alter Rebbe’s work. An inclusive commentary provides insightful explanations and guidelines for actual practice.

2 When does the statement that one need not seek out [a candle] apply? On Saturday nights [throughout the year]. However, on the night following Yom Kippur, even if [that holiday] falls during the week, there are authorities who maintain that one must seek out [a flame for] the blessing over fire, since it is a blessing of Havdalah – blessing the Holy One, blessed be He for making a distinction between [Yom Kippur] and other festivals, for on it [alone] are we forbidden to kindle a fire until that time, [i.e.,] nightfall.7

ב בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לְחַזֵּר אַחֲרָיו בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּתוֹת, אֲבָל בְּמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים אֲפִלּוּ כְּשֶׁחָל בְּחֹל – יֵשׁ אוֹמְרִיםו שֶׁצָּרִיךְ לְחַזֵּר אַחַר בִּרְכַּת הָאוּר, לְפִי שֶׁהִיא כְּבִרְכַּת הַבְדָּלָה, שֶׁמְּבָרֵךְ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהִבְדִּיל לָנוּ זֶה הַיּוֹם מִשְּׁאָר יוֹם טוֹב שֶׁנֶּאֱסַר בּוֹ לְהַבְעִיר אוּר עַד עַתָּה בַּלַּיְלָה:7

3 A person who does not have a cup of wine over which to recite Havdalah8 [readily available] should make a blessing over fire9 as soon as he sees it10 (see sec. 559).11 Similarly, if he possesses spices, he should recite the blessing over them.12

ג מִי שֶׁאֵין לוֹ כּוֹס לְהַבְדִּיל8 – צָרִיךְ לְבָרֵךְ עַל הָאוּר9 מִיָּד שֶׁרוֹאֶהז,10 (עַיֵּן סִמָּן תקנ"טח),11 וְכֵן עַל הַבְּשָׂמִים אִם יֵשׁ לוֹ:ט,12

4 The optimum manner of fulfilling the mitzvah is to recite the blessing over a torch13 containing many [burning] brands and many [sources of] light , for the blessing uses the wording Borei meorei ha’eish [“Who created the lights of fire” in the plural,] an expression implying many sources of light.

Nevertheless, even when one recites the blessing over only one candle, he should recite the blessing Borei meorei ha’eish, for a candle’s light contains many hues,14 flames that are red, white, and green.15

An oil lamp that has many wicks burning is considered as a torch (see fig. 19).16 Even when there are only two brands burning together or two wicks in one candle (provided they do not emerge from two openings, but from the same opening), it is considered as a torch.

Similarly, if (two oil lamps or beeswax or tallow candles are brought together so that their lights are joined together, they are considered as a torch, for there are many lights combined together. If, however, their lights are not joined together, each candle is considered as an independent light, even if they are brought close to each other, unless) one braided two beeswax candles together, (thus) fusing them into one candle, (at which time) they are considered as a torch. (Even though their lights are not joined together, since they were made into something comparable to a single entity, they are not considered as independent [lights].)

It is desirable not to use a torch made from foul-smelling wood (called kin) for Havdalah if there is an alternative, for it is necessary to restore the soul with a pleasant fragrance on Saturday night.17 There are those who, for an esoteric reason, customarily recite Havdalah using a torch made from beeswax candles18 and not from other candles or wood.

ד מִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר לְבָרֵךְ עַל אֲבוּקָהי,13 שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֵצִים הַרְבֵּה וּמְאוֹרוֹת הַרְבֵּה,יא שֶׁהֲרֵי מְבָרְכִים "בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ",יב,3 לְשׁוֹן רִבּוּי מְאוֹרוֹת.יג

וּמִכָּל מָקוֹם, אַף כְּשֶׁמְּבָרֵךְ עַל הַנֵּר – יְבָרֵךְ "בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ", שֶׁהַרְבֵּה גְוָנִין14 יֵשׁ בָּאוּר,יד שַׁלְהֶבֶת אֲדֻמָּה, לְבָנָה וִירַקְרֶקֶת.טו,15

וְנֵר שֶׁל שֶׁמֶן שֶׁיֵּשׁ בָּהּ פְּתִילוֹת הַרְבֵּה דּוֹלְקוֹת – הֲרֵי זוֹ אֲבוּקָה.טז,16 וְאַף אִם אֵין שָׁם אֶלָּא ב' עֵצִים דּוֹלְקִים יַחַד, וְכֵן ב' פְּתִילוֹת בְּנֵר אֶחָדיז (אִם אֵינָן בִּשְׁתֵּי פִיּוֹת הַנֵּר אֶלָּא בְּפֶה אֶחָדיח) – הֲרֵי זוֹ אֲבוּקָה.

וְכֵן אִם (ב' נֵרוֹת שֶׁל שֶׁמֶן אוֹ שֶׁל שַׁעֲוָה וְחֵלֶב מְקֹרָבִים זֶה לָזֶה עַד שֶׁאוֹרוֹתֵיהֶם מְדֻבָּקִים יַחַד – הֲרֵי זוֹ אֲבוּקָה, שֶׁהֲרֵי יֵשׁ כַּאן רִבּוּי מְאוֹרוֹת בְּיַחַד.יט אֲבָל אִם אֵין אוֹרוֹתֵיהֶם מְדֻבָּקִים יַחַד – הֲרֵי כָּל נֵר נֶחְשָׁב בִּפְנֵי עַצְמוֹ אַף עַל פִּי שֶׁהֵם מְקֹרָבִים זֶה לָזֶה, אֶלָּא אִם כֵּן) קָלַע ב' נֵרוֹת שֶׁל שַׁעֲוָה זֶה עַל גַּבֵּי זֶה וַעֲשָׂאָן נֵר אֶחָד, (שֶׁאָז) דִּינָם כַּאֲבוּקָהכ (אַף אִם אֵין אוֹרוֹתֵיהֶם מְדֻבָּקִים יַחַד, כֵּיוָן שֶׁעֲשָׂאָן כְּעֵין גּוּף אֶחָד – אֵין כָּל אֶחָד נֶחְשָׁב בִּפְנֵי עַצְמוֹ).

וְטוֹב לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִקַּח לְהַבְדָּלָה אֲבוּקָה מֵעֵצִים שֶׁרֵיחָן רַע (שֶׁקּוֹרִין קִי"ן)כא אִם אֶפְשָׁר בְּעִנְיָן אַחֵר,כב שֶׁהֲרֵי בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת אָנוּ צְרִיכִים לְהָשִׁיב נֶפֶשׁ בְּרֵיחַ טוֹב.כג,17

וְיֵשׁ נוֹהֲגִין מִטַּעַם הַיָּדוּעַ לָהֶם לְהַבְדִּיל עַל אֲבוּקָה מִנֵּרוֹת שֶׁל שַׁעֲוָה,כד,18 וְלֹא מִשְּׁאָר נֵרוֹת, וְלֹא מֵעֵצִים:

Fig. 19: An Oil Lamp with Many Wicks
Fig. 19: An Oil Lamp with Many Wicks

Fig. 20: A Braided Havdalah Candle
Fig. 20: A Braided Havdalah Candle

5 If a person does not have a torch, he can still fulfill the mitzvah in the optimum manner by lighting a candle for Havdalah in addition to the particular light which illumines the house.19 ([This course of action is acceptable even] if he cannot put the two20 next to each other in a manner that the lights of the two will be joined together).21

ה אִם אֵין לוֹ אֲבוּקָה – עַל כָּל פָּנִים יֵשׁ לוֹ לְמִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר לְהַדְלִיק נֵר אֶחָד לְהַבְדָּלָה חוּץ מֵהַנֵּר הַמְּיֻחָד לְהָאִיר בַּבַּיִתכה,19 (אִם אִי אֶפְשָׁר לְקָרְבָם20 כָּל כָּךְ זֶה אֵצֶל זֶה עַד שֶׁיִּהְיוּ אוֹרוֹתֵיהֶם מְדֻבָּקִים יַחַדכו):21

6 Even though one can see the light, he should not recite a blessing over it unless he is close enough to it so that he can derive benefit from it to the degree that he could use its light to differentiate between the coins of one country and the coins of another country.22

It is customary to look at one’s nails23 to see whether he can benefit from [the flame’s] light and differentiate between one coin and another, like he differentiates between his nails and his flesh. Moreover, nails are a sign of blessing, for they always grow and develop. One should look at the nails of his right hand while holding the cup [of wine] in his left hand, as stated in sec. 296[:16].24

It is customary to look at the palms of one’s hands, because there is a sign that leads to blessing in the lines of one’s hands. One should bend the four fingers over the thumb25 towards the palm of the hand, for then he sees his nails and his palm at the same time. [Thus,] he will not see the inner side of his fingers, only their outer side where the nails are.26 There are some who have the custom that they then spread out their four fingers and look at the outer side [of their hands, gazing at] their nails.

ו אֵין מְבָרְכִים עַל הָאוּר אַף עַל פִּי שֶׁרוֹאֵהוּ עַד שֶׁיִּהְיֶה סָמוּךְ לוֹ כָּל כָּךְ שֶׁיָּכוֹל לֵהָנוֹת מִמֶּנּוּכז כָּל כָּךְ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרוֹ עַד שֶׁיּוּכַל לְהַכִּיר לְאוֹרוֹ בֵּין מַטְבֵּעַ מְדִינָה זוֹ לְמַטְבֵּעַ מְדִינָה אַחֶרֶת.כח,22

וְנוֹהֲגִין לְהִסְתַּכֵּל בְּצִפָּרְנַיִם,23 לִרְאוֹת שֶׁיּוּכַל לֵהָנוֹת לְאוֹרוֹכט וּלְהַכִּיר בֵּין מַטְבֵּעַ לְמַטְבֵּעַ כְּמוֹ שֶׁמַּכִּיר בֵּין צִפֹּרֶן לְבָשָׂר,ל וְעוֹד שֶׁהַצִּפָּרְנַיִם הֵן סִמַּן בְּרָכָה שֶׁהֵן פָּרוֹת וְרָבוֹת לְעוֹלָם.לא וְיֵשׁ לִרְאוֹת בְּצִפָּרְנֵי יַד יָמִין, וְיֶאֱחוֹז הַכּוֹס בִּשְׂמֹאלוֹ,לב כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רצ"ו.לג,24

וְנוֹהֲגִין לְהִסְתַּכֵּל בְּכַפּוֹת הַיָּדַיִם שֶׁיֵּשׁ בְּשִׂרְטוּטֵי הַיָּד סִמָּן לְהִתְבָּרֵךְ בּוֹ.לד וְיֵשׁ לִכְפּוֹף הַד' אֶצְבָּעוֹת עַל הָאֲגוּדָל25 לְתוֹךְ כַּף הַיָּד,לה שֶׁאָז רוֹאֶה הַצִּפָּרְנַיִם עַם הַכַּף בְּבַת אַחַת,לו וְאֵינוֹ רוֹאֶה אָז פְּנֵי (הַצִּפָּרְנַיִם) [הָאֶצְבָּעוֹת] שֶׁבִּפְנִים אֶלָּא אֲחוֹרֵיהֶם שֶׁשָּׁם הַצִּפָּרְנַיִם.לז,26 וְיֵשׁ נוֹהֲגִין לִפְשׁוֹט אַחַר כָּךְ הַד' אֶצְבָּעוֹת וְלִרְאוֹת מֵאֲחוֹרֵיהֶם עַל הַצִּפָּרְנַיִם:לח

7 This blessing should not be recited over a flame that did not rest on Shabbos from work associated with a transgression.27 For example, when a lamp was kindled on Shabbos, a blessing may not be recited over it on Saturday night, since the task of kindling the flame on Shabbos involved the commission of a transgression. Even if a non-Jew kindled [a flame] for his own sake, since kindling the flame would have involved a transgression were it to have be kindled by a Jew, [the act] is considered an activity involving a transgression. If one transgressed and recited the blessing, he must recite a blessing again over a flame that rested [from transgression], if he possesses [such a flame].28

If, however, a non-Jew kindled a flame for a sick person who was not dangerously ill, or even if a Jew [kindled a flame] for a woman after childbirth or another person who was dangerously ill, [the kindling of] the flame is not considered an activity involving a transgression and a blessing may be recited over it on Saturday night.29 Similarly, if a lantern was continuously burning from Friday to Saturday night, one may recite this blessing over it on Saturday night. [The fact that] it burned throughout the Shabbos is not considered an activity involving a transgression, since it was kindled in a permitted manner on Friday.30

ז אֵין מְבָרְכִים עַל הָאוּר שֶׁלֹּא שָׁבַת בְּשַׁבָּתלט מִמְּלֶאכֶת עֲבֵרָה,מ,27 כְּגוֹן נֵר שֶׁהֻדְלַק בְּשַׁבָּת אֵין מְבָרְכִים עָלָיו בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, הוֹאִיל וְנַעֲשָׂה מְלֶאֶכת הַבְעָרָה בְּשַׁבָּת בְּאוּר זֶה בַּעֲבֵרָה.מא וַאֲפִלּוּ הִדְלִיקוֹ נָכְרִי לְצֹרֶךְ עַצְמוֹ,מב כֵּיוָן שֶׁאִם הָיָה יִשְׂרָאֵל מַדְלִיקוֹ הָיָה עוֹבֵר עָלָיו – הֲרֵי זוֹ מְלֶאכֶת עֲבֵרָה.מג וְאִם עָבַר וּבֵרַךְ עָלָיו – צָרִיךְ לַחֲזוֹר לְבָרֵךְ עַל אוּר שֶׁשָּׁבַתמד אִם יֵשׁ לוֹ.28

אֲבָל אִם הִדְלִיקוֹ נָכְרִי לְצֹרֶךְ חוֹלֶה שֶׁאֵין בּוֹ סַכָּנָה,מה אוֹ אֲפִלּוּ יִשְׂרָאֵל לְצֹרֶךְ חַיָּה אוֹ שְׁאָר חוֹלֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנָה – אֵין זוֹ מְלֶאכֶת עֲבֵרָה וּמְבָרְכִים עָלֶיהָ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת.מו,29

וְכֵן עֲשָׁשִׁית שֶׁהָיְתָה דוֹלֶקֶת וְהוֹלֶכֶת מֵעֶרֶב שַׁבָּת עַד מוֹצָאֵי שַׁבָּת – מְבָרְכִים עָלֶיהָ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת,מז שֶׁאֵין זוֹ מְלֶאכֶת עֲבֵרָה מַה שֶּׁדָּלְקָה בְּשַׁבָּת, הוֹאִיל וְהֻדְלְקָה בְּהֶתֵּר מֵעֶרֶב שַׁבָּת:מח,30

8 A blessing may not be recited over a flame associated with the worship of a false deity,31 for it is forbidden to derive benefit from articles used in the worship of false deities. It is even forbidden to benefit from the light of a lamp burning before [a false deity].

True, the blessing is recited over the flame,32 and a flame is not an entity of substance, and [thus] the prohibition associated with the worship of false deities does not encompass it.33 Nevertheless, as long as the flame is attached to a coal associated with the worship of false deities, it is prohibited to benefit from [the flame] because of the [forbidden] coal to which it is attached. [This restriction] therefore applies even if it rested over Shabbos, i.e., it was kindled on Saturday night. [The rationale is that] one may only recite a blessing over a light from which one may benefit, as explained above.34 If one transgressed and recited a blessing over it, he must recite a [second] blessing over another flame, if he possesses one.

If, however, a Jew kindled his lamp from a lamp associated with the worship of a false deity, a blessing may be recited over it. [The rationale is that] it is permitted to benefit from it, even though it was kindled from a flame associated with the worship of false deities, because a flame is not an entity of substance. (If a non-Jew kindled a flame from a lamp associated with the worship of a false deity, a blessing may not be recited over it. This is a Rabbinic safeguard, as will be explained.)35

ח אֵין מְבָרְכִים עַל אוּר שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה,מט,31 שֶׁאָסוּר לֵהָנוֹת מִתַּשְׁמִישֵׁי עֲבוֹדָה זָרָה, וְאַף הַנֵּר הַדּוֹלֵק לְפָנֶיהָ אָסוּר לֵהָנוֹת לְאוֹרוֹ.נ וְאַף עַל פִּי שֶׁהַבְּרָכָה הִיא עַל הַשַּׁלְהֶבֶתנא,32 וְשַׁלְהֶבֶת אֵין בָּהּ מַמָּשׁ וְאֵין אִסּוּר עֲבוֹדָה זָרָה חָל עָלֶיהָ בִּפְנֵי עַצְמָהּ,נב,33 מִכָּל מָקוֹם כָּל זְמַן שֶׁהַשַּׁלְהֶבֶת קְשׁוּרָה בְּגַחֶלֶת שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה אָסוּר לֵהָנוֹת מִמֶּנָּה מֵחֲמַת אִסּוּר הַגַּחֶלֶת שֶׁהִיא קְשׁוּרָה בָּהּ,נג וְלָכֵן אֵין מְבָרְכִים עָלֶיהָ אַף אִם שָׁבְתָה בְּשַׁבָּת, כְּגוֹן שֶׁהֻדְלְקָה בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת,נד לְפִי שֶׁאֵין מְבָרְכִים אֶלָּא עַל אוּר שֶׁיּוּכַל לֵהָנוֹת מִמֶּנּוּ כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר.נה,34 וְאִם עָבַר וּבֵרַךְ – צָרִיךְ לְבָרֵךְ עַל אוּר אַחֵר אִם יֵשׁ לוֹ.נו

אֲבָל אִם יִשְׂרָאֵל הִדְלִיק נֵר שֶׁלּוֹ מִנֵּר שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה – מְבָרְכִין עָלָיו, שֶׁמֻּתָּר לֵהָנוֹת מִמֶּנּוּ אַף עַל פִּי שֶׁהֻדְלַק מִשַּׁלְהֶבֶת שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁהַשַּׁלְהֶבֶת אֵין בּוֹ מַמָּשׁ.נז

(אֲבָל נָכְרִי שֶׁהִדְלִיק מִנֵּר שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה – אֵין מְבָרְכִין עָלָיו מִשּׁוּם גְּזֵרָה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵרנח):35

9 [When our Sages] forbade reciting a blessing over a flame that did not rest from work associated with a transgression, i.e., a candle that was kindled on Shabbos, [they forbade reciting a blessing only] on that candle itself. If, however, on Saturday night, a Jew lit a candle from [that flame], a blessing may be recited on it.36 Although [the flame of] this candle is also comprised of the flame from the first candle that did not rest, it nevertheless also contains additional light – the accruement to the flame from the kindling of the second candle on Saturday night – which is permitted. He is reciting the blessing on the additional [light], which is permitted.

In contrast, on Saturday night, a blessing may not be recited over a candle that was kindled on Shabbos itself even though an extensive time has passed and much [of its] light was increased [during the time] when it was permitted.37 [This restriction is] a decree lest one recite a blessing over the initial pillar of the flame that did not rest, i.e., immediately after the departure of the Shabbos, when nothing had yet been added to that initial pillar [of flame] that had been burning just before the departure of the Shabbos.

There are no grounds, however, to decree [against reciting a blessing over] a candle which a Jew kindled [from the candle kindled on Shabbos] even if he kindled it from that candle immediately [upon] the departure of the Shabbos. [True, one might argue that] if one will permit a blessing to be recited on it, one might err and recite the blessing over the first pillar of light from a candle that did not rest [on Shabbos. Nevertheless, that contention is not accepted because] it can be assumed that, generally, a candle that did not rest on Shabbos was not kindled by a Jew on Shabbos, but rather by a non-Jew. And if one is allowed to recite a blessing over a candle kindled by a Jew [from a candle kindled on Shabbos], he will not err and recite a blessing over a candle kindled by a non-Jew [on Shabbos], for an error will not be made between a Jew and a non-Jew.

When, however, a non-Jew kindled a candle on Saturday night, a blessing should not be recited over it38 unless he kindled it from [the flame of a Jew]. If, however, he kindled it from [the flame of] another non-Jew, a blessing should not be recited over it. [This restriction is] a decree lest one recite a blessing over a candle that a non-Jew kindled on Shabbos, reciting the blessing over it immediately on the departure of the Shabbos, before it was augmented by permitted light.39 When, however, the flame of a non-Jew over which a blessing is recited comes from a Jew,40 as long as the activity of a Jew is involved – even if the Jew lit [his candle] from a non-Jew – there are no grounds for [instituting] a [restrictive] decree [out of fear that one might recite a blessing] over the first pillar of light coming from a candle kindled on Shabbos. How much more so does the above apply when the initial activity was performed by a Jew, i.e., the Jew produced the fire from wood or stones,41 or kindled [the flame] from a flame that was burning from Friday or from coals that were kindled on Friday! [Certainly,] one may recite a blessing over a candle that a non-Jew kindled from such a flame.

ט לֹא אָסְרוּ לְבָרֵךְ עַל אוּר שֶׁלֹּא שָׁבַת מִמְּלֶאכֶת עֲבֵרָה, דְּהַיְנוּ נֵר שֶׁהֻדְלַק בְּשַׁבָּת, אֶלָּא עַל אוֹתוֹ נֵר עַצְמוֹ, אֲבָל אִם הִדְלִיק יִשְׂרָאֵל מִמֶּנּוּ נֵר אַחֵר בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת – מְבָרְכִים עָלָיו,נט,36 שֶׁאַף שֶׁיֵּשׁ בְּנֵר זֶה אוּר מֵהַנֵּר הָרִאשׁוֹן שֶׁלֹּא שָׁבַת – מִכָּל מָקוֹם יֵשׁ בּוֹ תּוֹסֶפֶת שֶׁל הֶתֵּר, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁהָאוּר מִתּוֹסֵף מֵאֵלָיו בְּהַדְלָקַת הַשֵּׁנִי בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת שֶׁהוּא זְמַן הֶתֵּר, וַהֲרֵי הוּא מְבָרֵךְ עַל הַתּוֹסֶפֶת שֶׁל הֶתֵּר.ס

אֲבָל אוֹתוֹ נֵר עַצְמוֹ שֶׁהֻדְלַק בְּשַׁבָּת – אֵין מְבָרְכִין עָלָיו בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, אֲפִלּוּ לְאַחַר זְמַן מְרֻבֶּה שֶׁכְּבָר נִתּוֹסֵף בּוֹ הַרְבֵּה אוּר בִּזְמַן הֶתֵּר,37 מִשּׁוּם גְּזֵרָה שֶׁמָּא יָבֹאוּ לְבָרֵךְ עַל עַמּוּד רִאשׁוֹן שֶׁל הָאוּר שֶׁלֹּא שָׁבַת, דְּהַיְנוּ בִּיצִיאַת הַשַּׁבָּת מִיָּד, שֶׁעֲדַיִן לֹא נִתּוֹסֵף כְּלוּם עַל עַמּוּד הָרִאשׁוֹן שֶׁדָּלַק בְּרֶגַע שֶׁלִּפְנֵי יְצִיאַת הַשַּׁבָּת.סא

אֲבָל בְּנֵר שֶׁהִדְלִיק מִמֶּנּוּ יִשְׂרָאֵל בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, אֲפִלּוּ הִדְלִיקוֹ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת מִיָּד – אֵין לִגְזוֹר אִם נַתִּיר לְבָרֵךְ עָלָיו שֶׁמָּא יִטְעוּ לְבָרֵךְ עַל נֵר הָרִאשׁוֹן שֶׁלֹּא שָׁבַת, לְפִי שֶׁסְּתָם נֵר שֶׁלֹּא שָׁבַת לֹא הֻדְלַק בְּשַׁבָּת עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל אֶלָּא עַל יְדֵי נָכְרִי,סב וּמִפְּנֵי שֶׁנַּתִּיר לְבָרֵךְ עַל נֵר שֶׁהִדְלִיק יִשְׂרָאֵל – לֹא יִטְעוּ לְבָרֵךְ עַל נֵר שֶׁהִדְלִיק נָכְרִי, שֶׁיִּשְׂרָאֵל בְּנָכְרִי אֵינוֹ מִתְחַלֵּף.

אֲבָל נָכְרִי שֶׁהִדְלִיק נֵר בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת – אֵין מְבָרְכִים עָלָיוסג,38 אֶלָּא אִם כֵּן הִדְלִיקוֹ מִיִּשְׂרָאֵל, אֲבָל אִם הִדְלִיקוֹ מִנָּכְרִי אַחֵר – אֵין מְבָרְכִים עָלָיו,סד,36 גְּזֵרָה שֶׁמָּא יָבֹאוּ לְבָרֵךְ עַל נֵר שֶׁהִדְלִיק נָכְרִי בְּשַׁבָּת, וִיבָרְכוּ עָלָיו בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת מִיָּד36 קֹדֶם שֶׁיִּתּוֹסֵף הָאוּר שֶׁל הֶתֵּר.סה,39

אֲבָל כְּשֶׁאוּר זֶה שֶׁל נָכְרִי שֶׁמְּבָרֵךְ עָלָיו בָּא מִיִּשְׂרָאֵל,סו,40 אַף עַל פִּי שֶׁגַּם הַיִּשְׂרָאֵל הִדְלִיק מִנָּכְרִי,סז כֹּל שֶׁיַּד הַיִּשְׂרָאֵל בָּאֶמְצַע – אֵין לִגְזוֹר36 מִשּׁוּם עַמּוּד הָרִאשׁוֹן שֶׁל נֵר שֶׁהֻדְלַק בְּשַׁבָּת. וְכָל שֶׁכֵּן אִם יַד יִשְׂרָאֵל בִּתְחִלָּתוֹ, שֶׁהַיִּשְׂרָאֵל הוּא שֶׁהוֹצִיא הָאוּר מֵעֵצִים וַאֲבָנִים41 בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, אוֹ שֶׁהִדְלִיקוֹ מֵאוּר הַדּוֹלֵק מֵעֶרֶב שַׁבָּת אוֹ מִגֶּחָלִים שֶׁהֻבְעֲרוּ מֵעֶרֶב שַׁבָּת, שֶׁמְּבָרְכִים עַל נֵר שֶׁהִדְלִיק הַנָּכְרִי מִמֶּנּוּ:סח

10 [Even] if, on Saturday night, a non-Jew produced fire from wood or stones, from a fire or coals kindled on Friday, or from a fire kindled on Shabbos in a permitted circumstance,42 a blessing may not be recited on such fires. Nevertheless, if a non-Jew kindled another candle from them, a blessing may be recited over it. (Other authorities reverse the rulings, maintaining that a blessing should not be recited on a candle [lit from another candle, for our Sages] decreed that [a blessing should not be recited] on any candle that a non-Jew kindled on Saturday night from a source other than a Jew’s [candle], lest [one use] a candle kindled on Shabbos. Nevertheless, [the Sages] did not issue any decrees against a fire that a non-Jew produced from wood or stones or from coals.43 Weight should be given to both of these opinions and a Jew should light [another] candle from this fire or from this candle [so that] he can recite a blessing over it according to all authorities.)

י וְאִם נָכְרִי הוֹצִיא אוּר בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת מֵעֵצִים וַאֲבָנִים אוֹ מֵאוּר וְגֶחָלִים שֶׁמֵּעֶרֶב שַׁבָּת, אוֹ מֵאוּר שֶׁהֻדְלַק בְּשַׁבָּת בְּהֶתֵּרסט,42 – אֵין מְבָרְכִים עַל אוֹרוֹת אֵלּוּ בְּעַצְמָן.

אֲבָל אִם הִדְלִיק הַנָּכְרִי מֵהֶם נֵר אַחֵר – מְבָרְכִים עָלָיו.ע

(וְיֵשׁ אוֹמְרִים בְּהֵפֶךְ,עא שֶׁעַל נֵר זֶה אֵין מְבָרְכִים עָלָיו, שֶׁגָּזְרוּ עַל כָּל נֵר שֶׁהִדְלִיק נָכְרִי בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת שֶׁלֹּא מִיִּשְׂרָאֵל מִשּׁוּם נֵר שֶׁהִדְלִיקוֹ בְּשַׁבָּת, אֲבָל עַל אוֹתוֹ אוּר עַצְמוֹ שֶׁהוֹצִיא הַנָּכְרִי בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת מֵעֵצִים וַאֲבָנִים אוֹ מִגֶּחָלִים – לֹא גָזְרוּ עָלָיו כְּלָל.43

וְיֵשׁ לָחוּשׁ לְדִבְרֵי שְׁנֵיהֶם, שֶׁיַּדְלִיק יִשְׂרָאֵל נֵר מֵאוּר זֶה אוֹ מִנֵּר זֶה, וִיבָרֵךְ עָלָיו לְדִבְרֵי הַכֹּל):

11 If a person transgressed and recited a blessing over a candle that a non-Jew lit from [the candle of] another non-Jew, he does not have to recite another blessing. This law also applies if one recited a blessing over Saturday night over a candle that was kindled on Shabbos after a permitted flame accrued to it,44 because [in both these instances] it is forbidden only because of [our Sages’] decree.

יא אִם עָבַר וּבֵרַךְ עַל נֵר שֶׁהִדְלִיק נָכְרִי מִנָּכְרִי – אֵין צָרִיךְ לַחֲזוֹר וּלְבָרֵךְ, כֵּיוָן שֶׁאֵין אָסוּר אֶלָּא מִשּׁוּם גְּזֵרָה.עב וְהוּא הַדִּין בְּנֵר שֶׁהֻדְלַק בְּשַׁבָּת, אִם בֵּרַךְ עָלָיו בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת לְאַחַר שֶׁנִּתּוֹסֵף בּוֹ אוּר שֶׁל הֶתֵּר,44 שֶׁאֵין אִסּוּרוֹ אֶלָּא מִשּׁוּם גְּזֵרָה:עג

12 When a lamp was kindled for non-Jews – even if it was kindled from [the flame of] a Jew – a blessing may not be recited on it, for it can be assumed that a festive gathering of non-Jews is associated with the worship of false deities.45 Thus the lamp must be considered like the lamp of a false deity.

יב נָכְרִים שֶׁהִדְלִיקוּ נֵר לִפְנֵיהֶם, אַף עַל פִּי שֶׁהִדְלִיקוּהוּ מִיִּשְׂרָאֵל – אֵין מְבָרְכִים עָלָיו, שֶׁסְּתָם (א) מְסִבַּת נָכְרִים לַעֲבוֹדָה זָרָה,45 וַהֲרֵי זֶה כְּנֵר שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה:עד

13 [The following laws apply when a person] was walking outside a large city [on Saturday night] and saw a flame.46 If most of the inhabitants of the city are non-Jews, he may not recite a blessing over it, because it can be assumed that it is the flame of a non-Jew that was not kindled from the flame of a Jew.47 If the majority of the inhabitants are Jewish, or even if the ratio is half and half, he may recite a blessing over it if he can benefit from its light to distinguish one coin from another.48

יג הָיָה הוֹלֵךְ חוּץ לַכְּרָךְ וְרָאָה אוּר,46 אִם רֹב אַנְשֵׁי הַכְּרָךְ נָכְרִים – אֵינוֹ מְבָרֵךְ עָלָיו,עה שֶׁמִּן הַסְּתָם הוּא אוּר שֶׁל נָכְרִי שֶׁלֹּא הִדְלִיק מִיִּשְׂרָאֵל.47 וְאִם רֹב יִשְׂרָאֵל, אוֹ אֲפִלּוּ מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָהעו – מְבָרֵךְ עָלָיו אִם הוּא יָכוֹל לֵהָנוֹת כַּאן לְאוֹרוֹעז לְהַכִּיר בֵּין מַטְבֵּעַ לְמַטְבֵּעַ:עח,48

14 When a flame is produced from wood or stones on Saturday night, a blessing may be recited on it even though it did not rest on Shabbos, but was brought into being at this time. [The rationale is that] the sole reason a blessing is recited over a flame is to recall how fire originally came into being on [the first] Saturday night when Adam, the first man, struck stones against each other.49 On the night after Yom Kippur, by contrast, the blessing should be recited only on a flame that actually rested [the entire day],50 not even on a candle kindled by a Jew from [the flame of] a non-Jew, as will be explained in sec. 624[:5].

יד אוּר שֶׁהוֹצִיאוּהוּ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת מֵעֵצִים וַאֲבָנִים, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שָׁבַת בְּשַׁבָּת, שֶׁנִּבְרָא עַתָּה מֵחָדָשׁ – מְבָרְכִים עָלָיו,עט שֶׁהֲרֵי אֵין מְבָרְכִים עַל הָאוּר אֶלָּא לְזֵכֶר שֶׁנִּבְרָא הָאוּר בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת מֵאֲבָנִים שֶׁהִקִּישָׁן אָדָם הָרִאשׁוֹן זוֹ בְּזוֹ.פ,49

אֲבָל בְּמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים אֵין מְבָרְכִין אֶלָּא עַל הָאוּר שֶׁשָּׁבַת מַמָּשׁ,פא,50 וְלֹא אֲפִלּוּ עַל נֵר שֶׁהִדְלִיק יִשְׂרָאֵל מִנָּכְרִי, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן תרכ"ד:פב

15 When coals are flaming to the extent that if one would put a sliver of wood between them, it would catch fire, a blessing may be recited over [the coals],51 as long as they were kindled with the intent of providing light.52 If, however, they were kindled to provide warmth, a blessing may not be recited over them, for a blessing may not even be recited over a candle if it was not kindled to provide light, as will be explained.53

טו גֶּחָלִים הַבּוֹעֲרוֹת כָּל כָּךְ שֶׁאִלּוּ מַכְנִיס קִיסָם בֵּינֵיהֶן הוּא נִדְלָק – מְבָרְכִים עֲלֵיהֶם.פג,51 וְהוּא שֶׁעֲשׂוּיִין כְּדֵי לְהָאִיר,פד,52 אֲבָל אִם עֲשׂוּיִין כְּדֵי לְהִתְחַמֵּם כְּנֶגְדָּן – אֵין מְבָרְכִין עֲלֵיהֶם,פה שֶׁאֲפִלּוּ עַל הַנֵּר אֵין מְבָרְכִין אִם אֵינוֹ עָשׂוּי לְהָאִיר, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר:פו,53

16 A blessing may not be recited over the light of a furnace used in the initial stage of the process of firing bricks, because then it is not kindled to provide light. After [the bricks] have been fired, it is then used to illuminate and a blessing may be recited over it.54

טז אוּר שֶׁל כִּבְשָׁן בִּתְחִלַּת שְׂרֵפַת הַלְּבֵנִים – אֵין מְבָרְכִים עָלָיו, שֶׁאָז אֵינוֹ עָשׂוּי לְהָאִיר. אֲבָל אַחַר שֶׁנִּשְׂרְפָה – אָז עָשׂוּי לְהָאִיר, וּמְבָרְכִים עָלָיו:פז,54

17 In the Talmudic era, a blessing would sometimes be recited over the lamp kindled in a synagogue. For example, if an important person would lodge as a guest in the synagogue, the lamp would be kindled to provide light for him [specifically].55 Alternatively, if the synagogue attendant ate in the room next to the synagogue which had windows open to the synagogue,56 the lamp is considered as having been kindled to provide light for him if the moon does not provide [sufficient] light for him there. If, however, there is no important person lodging there or the attendant would not eat there, even though a lamp is burning [in the synagogue], they would not recite a blessing over it, for it was not kindled to provide light, but rather in honor of the Divine presence.57

For this reason, in the present era, when guests do not lodge in the synagogues,58 nor do attendants eat there, a blessing should not be recited over a synagogue lamp. (Moreover, at present, it is customary to kindle [lamps] in the synagogue even during the day, as an expression of honor for the Divine presence. Therefore, even if lamps are also kindled at night to provide light, a blessing should not be recited over them, since they are also kindled during the day.)59 (If, however, more lamps are kindled at night than during the day in order to provide light, a blessing may be recited over them.)60

יז נֵר שֶׁל בֵּית הַכְּנֶסֶת,פח בִּימֵיהֶם הָיוּ מְבָרְכִים עָלָיו לִפְעָמִים, אִם הָיָה אָדָם חָשׁוּב מִתְאָרֵחַ אֶצְלָם בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, שֶׁאָז הַנֵּר נַעֲשֶׂה לְהָאִיר לוֹ,פט,55 אוֹ אִם שַׁמַּשׁ הַכְּנֶסֶת אוֹכֵלצ בַּחֶדֶר הַסָּמוּךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁחַלּוֹנוֹתָיו פְּתוּחִים לְבֵית הַכְּנֶסֶת,צא,56 שֶׁנַּעֲשֶׂה הַנֵּר לְהָאִיר לוֹ אִם אֵין הַלְּבָנָה מְאִירָה לוֹ שָׁמָּה.צב אֲבָל אִם לֹא הָיָה שָׁם אָדָם חָשׁוּב וְלֹא שַׁמָּשׁ הָאוֹכֵל שָׁם וְיֵשׁ נֵר דּוֹלֵק שָׁם – לֹא הָיוּ מְבָרְכִין עָלָיו, שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה לְהָאִיר אֶלָּא לִכְבוֹד שְׁכִינָה.צג,57

לְפִיכָךְ, עַכְשָׁו שֶׁאֵין לָנוּ אוֹרְחִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶתצד,58 וְלֹא שַׁמָּשׁ הָאוֹכֵל שָׁםצה – אֵין מְבָרְכִים עַל נֵר שֶׁבְּבֵית הַכְּנֶסֶת.

(וְעוֹד, שֶׁעַכְשָׁו דַּרְכֵּנוּ לְהַדְלִיק בְּבֵית הַכְּנֶסֶת אֲפִלּוּ בַּיּוֹםצו בִּשְׁבִיל כְּבוֹד שְׁכִינָה, וּלְפִיכָךְ אַף אִם מַדְלִיקִים בַּלַּיְלָה גַּם בִּשְׁבִיל לְהָאִיר – אֵין מְבָרְכִים עָלָיו, הוֹאִיל וְאַף בַּיּוֹם הָיוּ מַדְלִיקִים אוֹתוֹ).59

(אֲבָל אִם מַרְבִּים נֵרוֹת בַּלַּיְלָה יוֹתֵר מִבַּיּוֹם בִּשְׁבִיל לְהָאִיר – מְבָרְכִים עֲלֵיהֶם):60

18 A blessing may not be recited on a lamp kindled for the sake of a person who passed away61 – should he be taken out for burial on Saturday night – if he was an important person in whose honor a lamp would have been kindled even if he was buried during the day. Thus, the lamp that is carried before his [bier] on Saturday night was not kindled solely to provide light, since such a lamp would also have been carried before his [bier] during the day.62

A blessing may, by contrast, be recited over a lamp carried [Saturday] night before [the bier of] a person who is not so important that a lamp would be carried before him were he to be buried during the day, for such a lamp was kindled solely for the purpose of providing light.

יח אֵין מְבָרְכִים עַל נֵר שֶׁל מֵתצז,61 כְּשֶׁמּוֹצִיאִים אוֹתוֹ לִקְבוּרָה בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, אִם הוּא מֵת חָשׁוּבצח שֶׁאִלּוּ הָיוּ מְקַבְּרִים אוֹתוֹ בַּיּוֹם הָיוּ גַם כֵּן מוֹצִיאִים נֵר לְפָנָיו לִכְבוֹדוֹ,צט שֶׁנִּמְצָא נֵר זֶה שֶׁמּוֹצִיאִים לְפָנָיו בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת אֵינוֹ עָשׂוּי בִּשְׁבִיל לְהָאִיר בִּלְבָד,ק כֵּיוָן שֶׁאַף בַּיּוֹם הָיוּ מוֹצִיאִים לְפָנָיו.62

אֲבָל מֵת שֶׁאֵינוֹ חָשׁוּב כָּל כָּךְ לְהוֹצִיא לְפָנָיו נֵר כְּשֶׁהָיוּ מְקַבְּרִים אוֹתוֹ בַּיּוֹם – מְבָרְכִים עַל הַנֵּר שֶׁהוֹצִיא לְפָנָיו בַּלַּיְלָה, שֶׁהוּא עָשׂוּי בִּשְׁבִיל לְהָאִיר בִּלְבָד:קא

19 A blind person may not recite the blessing over the candle on Saturday night, because even when a person sees a candle, he may not recite a blessing unless he can benefit from its light to the extent that he can differentiate between one coin and another.63 Instead, [the blind person] should recite Havdalah without reciting the blessing over the candle.64

יט סוּמָא לֹא יְבָרֵךְ עַל הַנֵּר בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, שֶׁהֲרֵי אֵין מְבָרְכִין עַל הַנֵּר אֲפִלּוּ כְּשֶׁרוֹאֶה אוֹתוֹ אֶלָּא כְּשֶׁיּוּכַל לֵהָנוֹת מֵאוֹרוֹ כָּל כָּךְ עַד שֶׁיּוּכַל לְהַכִּיר בֵּין מַטְבֵּעַ לְמַטְבֵּעַ,קב,63 אֶלָּא יַבְדִּיל בְּלֹא בִּרְכַּת הַנֵּר:קג,64

20 If [a group of] people lingered [in their studies] in the synagogue on Saturday night65 and a flame was brought to them, they should not recite a blessing over it individually. Instead, one should recite the blessing and all the others should listen and fulfill their obligation [through his blessing].66 True, [there is a drawback to this course of action]. If each person would recite the blessing individually, they would not neglect their studies to the same degree as in this instance, because they must cease studying until everyone becomes quiet and listens.67 Nevertheless, the present [course of action] embellishes [the mitzvah] more, [in accordance with the spirit of the verse]:68 “The King’s glory is [evident] amidst a multitude of people.”

כ הָיוּ יוֹשְׁבִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת וְהֵבִיאוּ לָהֶם אוּר – לֹא יְבָרְכוּ עָלָיו כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ, אֶלָּא אֶחָד מְבָרֵךְ וְכֻלָּם שׁוֹמְעִים וְיוֹצְאִים יְדֵי חוֹבָתָן.קד,66

וְאַף עַל פִּי שֶׁאִם הָיָה כָּל אֶחָד מְבָרֵךְ בִּפְנֵי עַצְמוֹ לֹא הָיוּ מְבַטְּלִים כָּל כָּךְ מִלִּמּוּדָםקה כְּמוֹ עַכְשָׁו שֶׁצְּרִיכִים לְבַטֵּל עַד שֶׁיִּשְׁתְּקוּ כֻלָּם וְיִשְׁמְעוּ,67 מִכָּל מָקוֹם עַכְשָׁו יֵשׁ הִדּוּר יוֹתֵר,קו,68 כִּי "בְּרֹב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ":קז

21 If a lamp was hidden in one’s bosom, even though he is [also] holding it in his hand, he may not recite a blessing upon it,69 since it is hidden and he cannot see it and [make use of] its light to differentiate between one coin and another,70 unless he removes it from his bosom.

Even if one is able to distinguish between one coin and another by the light of a lamp, but he cannot see its flame, e.g., the lamp is positioned in a corner [of a room] and he is standing slightly to its side and can make use of its light even though he cannot see its flame, he should not recite the blessing over it unless he can see its flame.71

If the candle is in a lantern and one can see the flame through the [glass] walls, he may recite the blessing over it. (There are authorities who differ [with this ruling]).72

כא הָיָה נֵר טָמוּן בְּחֵיקוֹ,קח אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בְּיָדוֹ – אֵינוֹ מְבָרֵךְ עָלָיו,69 כֵּיוָן שֶׁהוּא טָמוּן וְאֵינוֹ יָכוֹל לִרְאוֹתוֹ וּלְהַכִּיר בֵּין מַטְבֵּעַ לְמַטְבֵּעַ70 לְאוֹרוֹ אִם לֹא יוֹצִיאֶנּוּ מֵחֵיקוֹ.

וַאֲפִלּוּ נֵר שֶׁיָּכוֹל לְהַכִּיר בֵּין מַטְבֵּעַ לְמַטְבֵּעַ לְאוֹרוֹ אֶלָּא שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִרְאוֹת אֶת הַשַּׁלְהֶבֶת, כְּגוֹן שֶׁהַנֵּר עוֹמֵד בְּקֶרֶן זָוִיתקט וְהוּא עוֹמֵד מִן הַצַּד קְצָתקי בְּעִנְיָן שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה הַשַּׁלְהֶבֶת, אַף עַל פִּי שֶׁיָּכוֹל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרָהּ – לֹא יְבָרֵךְ עַד שֶׁיּוּכַל לִרְאוֹת הַשַּׁלְהֶבֶת.71

וְאִם הַנֵּר הוּא בַּעֲשָׁשִׁית שֶׁיָּכוֹל לִרְאוֹת הַשַּׁלְהֶבֶת מִתּוֹךְ דָּפְנֵי הָעֲשָׁשִׁית – יָכוֹל לְבָרֵךְ עָלָיו.קיא

(וְיֵשׁ חוֹלְקִיםקיב):72