SECTION 281 The Laws Pertaining to the Hymns [of Praise Recited] on Shabbos Day (1-5)

סימן רפא דיני זמירות ביום השבת וּבוֹ ה׳ סְעִיפִים׃

1 On Shabbos [morning], one must arrive at the synagogue earlier than on festivals, as will be stated in sec. 529[:8].1 Nevertheless, it is customary to arrive later than during the week [to enable additional] sleep, which is [one of the expressions of] Shabbos pleasure.2 Nevertheless, one should be very mindful not to [delay] beyond the prescribed times for the recitation of the Shema3and the Shemoneh Esreh.4 During the winter days, however, when the nights are long, one may [pray] as early as he does during the [rest of the] week.

א בְּשַׁבָּת צָרִיךְ לְהַקְדִּים לָבֹא לְבֵית הַכְּנֶסֶתא יוֹתֵר מִבְּיוֹם טוֹב,ב כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן תקכ"ט.ג,1

וּמִכָּל מָקוֹם, נוֹהֲגִים לְאַחֵר יוֹתֵר מִבְּחֹל,ד מִשּׁוּם הַשֵּׁנָה שֶׁהִיא עֹנֶג שַׁבָּת.ה,2 וּמִכָּל מָקוֹם, צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד שֶׁלֹּא לַעֲבוֹר זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע3 וּתְפִלָּה.ו,4

אֲבָל בִּימֵי הַחֹרֶף שֶׁהַלֵּילוֹת אֲרֻכִּים – יְכוֹלִים לְהַקְדִּים כְּמוֹ בְּחֹל:ז

Alter Rebbe's Shulchan Aruch (SIE)

The new layout – with the original text and the facing translation – provides a unique user-friendly approach to studying the Alter Rebbe’s work. An inclusive commentary provides insightful explanations and guidelines for actual practice.

2 It is customary to increase the hymns of praise recited on Shabbos, i.e., [a series of psalms beginning with] psalm 195 are added to Pesukei D’Zimrah.6 [Also,] after the Song of the Sea [of Reeds], the prayer Nishmas7is recited; it concludes with [the blessing] Yishtabach.8Afterwards, one begins reciting [the blessing] Yotzer or;9and the passages Hakol yoducha, Keil Adon, and LaKeil asher shavas [are added,]10every locale according to its custom.

Nevertheless, all of the above is voluntary, not obligatory.11 If one desires, he need not recite them at all, with the exception of LaKeil asher shavas. [That passage is obligatory, and] even if one forgot to recite it in the midst of his prayers, it is proper to recite it afterwards, since it relates the praise of the Shabbos. Nevertheless, if one remembered in the midst of his prayers – even before the conclusion of the blessing Yotzer Or12– he should not return to the beginning of the blessing to [add] it, since its [recitation] is only a custom. (Similarly, he should not [interrupt the recitation of his prayers and] recite this passage alone at the point of prayer where he recalled [his omission] since it does not relate to [those prayers].)

ב וְנוֹהֲגִים לְהַרְבּוֹת בִּזְמִירוֹת שֶׁל שַׁבָּת,ח דְּהַיְנוּ שֶׁמּוֹסִיפִים בִּפְסוּקֵי דְזִמְרָה:6 "לַמְנַצֵּחַ הַשָּׁמַיִם כוּ'",ט,5 וְאוֹמְרִים "נִשְׁמַת"7 אַחַר שִׁירַת הַיָּם,י וּמְסַיְּמִין בּוֹ "יִשְׁתַּבַּח".יא,8 וְאַחַר כָּךְ מַתְחִילִין "יוֹצֵר אוֹר",9 וְ"הַכֹּל יוֹדוּךָ", וְ"אֵל אָדוֹן", וְ"לָאֵל אֲשֶׁר שָׁבַת".יב,10 וּבְכָל מָקוֹם וּמָקוֹם לְפִי מִנְהָגוֹ.יג

וּמִכָּל מָקוֹם, אֵין כָּל זֶה חוֹבָה אֶלָּא רְשׁוּת,11 וְאִם רָצָה אֵינוֹ אוֹמֵר כְּלָל.יד מִלְּבַד "לָאֵל אֲשֶׁר שָׁבַת", שֶׁאַף אִם שָׁכַח לְאָמְרוֹ בְּתוֹךְ הַתְּפִלָּה – נָכוֹן לְאָמְרוֹ אַחַר הַתְּפִלָּה,טו הוֹאִיל וְהוּא מְדַבֵּר בְּשֶׁבַח הַשַּׁבָּת.טז

וּמִכָּל מָקוֹם, אִם נִזְכַּר בְּתוֹךְ הַתְּפִלָּה, אֲפִלּוּ קֹדֶם שֶׁסִּיֵּם בִּרְכַּת "יוֹצֵר"12 – לֹא יַחֲזוֹר לְרֹאשׁ הַבְּרָכָה בִּשְׁבִילוֹ, הוֹאִיל וְאֵינוֹ אֶלָּא מִנְהָג בְּעָלְמָא.יז

(וְהוּא הַדִּין שֶׁלֹּא יֹאמַר אוֹתוֹ לְבַדּוֹ בְּמָקוֹם שֶׁנִּזְכַּר, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ שַׁיָּךְ שָׁםיח):

3 It is befitting to prolong the hymns of praise recited on Shabbos and recite them with a pleasant melody as an expression of honor for the day. One should not admonish a sheliach tzibbur who prolongs their recitation with melodies even though the intent of the one delivering the admonishment is to prevent the neglect of Torah study. Nevertheless, [the sheliach tzibbur] should not overly prolong [the prayers,] so that [the congregation] will be able to eat before noon, as will be stated in sec. 288[:1].13

ג וְיֵשׁ לְהַאֲרִיךְ וּלְהַנְעִים בְּנִגּוּן הַזְּמִירוֹת שֶׁל שַׁבָּתיט בִּשְׁבִיל כְּבוֹד הַיּוֹם.כ וְאֵין לִמְחוֹת בִּשְׁלִיחַ צִבּוּר שֶׁמַּאֲרִיךְ בָּהֶם בְּנִגּוּן, אַף עַל פִּי שֶׁהַמּוֹחֶה מִתְכַּוֵּן מִשּׁוּם בִּטּוּל תּוֹרָה.

וּמִכָּל מָקוֹם, לֹא יַאֲרִיךְ יוֹתֵר מִדַּאי, כְּדֵי שֶׁיֹּאכְלוּ קֹדֶם חֲצוֹת הַיּוֹם,כא כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רפ"ח:כב,13

4 All the above applies with regard to a pleasant melody as is the custom in Pesukei D’Zimrah. This is unlike [some] singers who sing at length and separate the words [of the prayers] from each other. The sages of earlier eras have already roundly condemned such conduct. (See sec. 53[:14].)14

ד וְכָל זֶה בְּנִגּוּן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ נְעִימָה כְּעֵין שֶׁעוֹשִׂין בִּפְסוּקֵי דְזִמְרָה, אֲבָל לֹא כְּמוֹ הַמְשׁוֹרְרִים הַמַּאֲרִיכִים בְּשִׁיר וּמַפְרִידִים תֵּבָה מֵחֲבֶרְתָּהּ, וּכְבָר הִפְלִיגוּ הַקַּדְמוֹנִים בִּגְנוּתָם,כג (עַיֵּן סִמָּן נ"גכד):14

5 When one reaches the words “to You, we give thanks,” in [the prayer] Nishmas, he should not bow as one does in the blessing Modim,15for one should bow only in those places where our Sages instructed that we do so, as stated in sec. 113[:3].16

ה כְּשֶׁמַּגִּיעַ בְּ"נִשְׁמַת" לְ"וּלְךָ אֲנַחְנוּ מוֹדִים" – לֹא יִשְׁחֶה שָׁם כְּמוֹ בְּ"מוֹדִים",15 שֶׁאֵין לִשְׁחוֹת אֶלָּא בִּמְקוֹמוֹת שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים,כה כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן קי"ג:כו,16