SECTION 274 The Laws Pertaining to Breaking Bread on Shabbos (1-8)

סימן עדר דִּינֵי בְּצִיעַת הַפַּת בְּשַׁבָּת וּבוֹ ח' סְעִיפִים׃

1 A person1 is obligated to eat three meals on Shabbos.2This [obligation] is alluded to by the fact that the word hayom (“today”) is stated three times with regard to partaking of the manna on Shabbos,3as it is written:4 “Eat it today, because today is a Shabbos unto G‑d. Today, you will not find it….”

א שָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת חַיָּב כָּל אָדָםא,1 לֶאֱכוֹל בְּשַׁבָּת.ב,2 וְרֶמֶז לָזֶה, שֶׁשָּׁלֹשׁ פְּעָמִים "הַיּוֹם" נֶאֱמַר גַּבֵּי אֲכִילַת הַמָּן בְּשַׁבָּת,ג,3 שֶׁנֶּאֱמַרד,4 "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אִכְלֻהוּ הַיּוֹם, כִּי שַׁבָּת הַיּוֹם לַה', הַיּוֹם לֹא תִמְצָאֻהוּ וְגוֹ'":

2 Every person – male or female – is obligated to break bread on two whole loaves. There is an allusion to this [as well as in the passage regarding the manna:] “Collect a twofold portion of bread (lechem mishneh).”

It is not necessary to cut open5 both loaves. Instead, one should hold both of them in his hand6 and slice open one of them, for the term lechem mishneh was mentioned only with regard to collecting, i.e., holding [in one’s hand]. (One may release the other loaf from his hand when slicing. Holding the two loaves while reciting the blessing Ha­Motzi suffices.)

One must slice the upper loaf, for one should not bypass a mitzvah.7 When does this apply? On Shabbos day or on the night of a festival. On Friday night, however, there are those who, for an esoteric reason, slice the bottom loaf. So that they do not bypass the mitzvah, they hold the lower loaf closer to their person than the upper loaf. Thus they do not bypass the mitzvah at all. Alternatively, when reciting the blessing HaMotzi, they take the upper loaf, place it below the other, and break bread on it.8

ב וְחַיָּב כָּל אָדָם לִבְצוֹעַ עַל שְׁתֵּי כִּכָּרוֹתה שְׁלֵמוֹת,ו אֶחָד אֲנָשִׁים וְאֶחָד נָשִׁים,זוּסְמַךְ לְזֶה,ח שֶׁנֶּאֱמַרט "לָקְטוּ לֶחֶם מִשְׁנֶה וְגוֹ'".

וְאֵין צָרִיךְ שֶׁיִּבְצַע5 מִשְׁתֵּיהֶן, אֶלָּא שֶׁיֶּאֱחוֹז שְׁתֵּיהֶן בְּיָדוֹ6 וְיִבְצַע מֵאַחַת מֵהֶן,י שֶׁהֲרֵי לֹא נֶאֱמַר "לֶחֶם מִשְׁנֶה" אֶלָּא בִּלְקִיטָה,יא דְּהַיְנוּ אֲחִיזָה.יב

(וְרַשַּׁאי לְהַשְׁמִיט הַשְּׁנִיָּה מִיָּדוֹ בִּשְׁעַת הַבְּצִיעָה, וְדַי בְּמַה שֶּׁאָחַז שְׁתֵּיהֶן בִּשְׁעַת בִּרְכַּת "הַמּוֹצִיא"יג).

וְצָרִיךְ לִבְצוֹע מִן הָעֶלְיוֹנָה,יד שֶׁאֵין מַעֲבִירִין עַל הַמִּצְוֹת.טו,7

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, אוֹ בְּלֵיל יוֹם טוֹב,טז אֲבָל בְּלֵיל שַׁבָּת יֵשׁ נוֹהֲגִין מִטַּעַם הַיָּדוּעַ לָהֶםיז לִבְצוֹעַ עַל הַתַּחְתּוֹנָה,יח וּכְדֵי שֶׁלֹּא לַעֲבוֹר עַל הַמִּצְוֹת מַנִּיחִין הַתַּחְתּוֹנָה קָרוֹב אֶצְלָם יוֹתֵר מֵהָעֶלְיוֹנָה, וְנִמְצָא שֶׁאֵין כַּאן מַעֲבִיר עַל הַמִּצְוָה כְּלָל,יט אוֹ לוֹקְחִין הָעֶלְיוֹנָה בִּשְׁעַת בִּרְכַּת "הַמּוֹצִיא" וּמַנִּיחִים אוֹתָהּ לְמַטָּה וּבוֹצְעִין עָלֶיהָ:כ,8

3 On Shabbos, it is a mitzvah to slice a large piece of bread that will suffice for the entire meal,9 because this demonstrates that one cherishes the Shabbos meal,as [evidenced by] his desire to eat abundantly at it. True, during the week he should not do so, because he would appear gluttonous.10 Nevertheless, since he does not do so on weekdays, only on Shabbos, it is apparent that he is not doing so out of gluttony, but in honor of the Shabbos.

ג מִצְוָה לִבְצוֹעַ בְּשַׁבָּת פְּרוּסָה גְדוֹלָה שֶׁתַּסְפִּיק לוֹ לְכָל הַסְּעֻדָּה,כא,9 מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כִּמְחַבֵּב סְעֻדַּת שַׁבָּת, שֶׁחָפֵץ לֶאֱכוֹל בָּהּ הַרְבֵּה.כב וְאַף עַל פִּי שֶׁבְּחֹל אֵין לַעֲשׂוֹת כֵּן מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּרַעַבְתָן,כג,10 מִכָּל מָקוֹם הוֹאִיל וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה כֵן כָּל יְמוֹת הַחֹל אֶלָּא בְּשַׁבָּת בִּלְבָד – נִכָּר הַדָּבָר שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה בִּשְׁבִיל רַעַבְתָנוּת, אֶלָּא בִּשְׁבִיל כְּבוֹד הַשַּׁבָּת:כד

4 Those participating in the meal may not partake [of the bread] until the person breaking bread [first] partakes [of the bread that he cuts].11 [This ruling applies] if they require his loaf, i.e., there are not two loaves of bread in front of every individual and they rely on the blessing HaMotzi he recites over his two loaves and partakes of them, in order to fulfill their obligation of having two loaves. If, however, two loaves are placed before each one of them, so that they need not partake of the two loaves before [the person who broke bread], they may partake of their bread before he partakes of his bread.12

ד אֵין הַמְסֻבִּין רַשָּׁאִים לִטְעוֹם עַד שֶׁיִּטְעוֹם הַבּוֹצֵעַכה,11 אִם הֵם זְקוּקִים לְכִכָּרוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵין לָהֶם לֶחֶם מִשְׁנֶה לִפְנֵי כָּל אֶחָד,כו וְהֵם יוֹצְאִים יְדֵי חוֹבָתָם בְּמַה שֶּׁשּׁוֹמְעִים מִמֶּנּוּ בִּרְכַּת "הַמּוֹצִיא" שֶׁמְּבָרֵךְ עַל לֶחֶם מִשְׁנֶה, וְאוֹכְלִים מֵאוֹתוֹ לֶחֶם מִשְׁנֶה.כז

אֲבָל אִם יֵשׁ לֶחֶם מִשְׁנֶה לִפְנֵי כָּל אֶחָד מֵהֶם, שֶׁאֵינָם זְקוּקִים לִטְעוֹם מִלֶּחֶם מִשְׁנֶה שֶׁלְּפָנָיו – יְכוֹלִים לִטְעוֹם מִמַּה שֶּׁלִּפְנֵיהֶם קֹדֶם שֶׁטָּעַם הוּא מִמַּה שֶּׁלְּפָנָיו:כח,12

5 Even if a person ate a large variety of delicacies and many different types of cooked food, even if they are of the five species of grain, he does not fulfill the obligation of the three meals of which a person is obligated to partake on Shabbos,13unless he partakes of bread over which the blessings of HaMotzi and Grace are recited.14

[The rationale is] that with regard to partaking of manna, from which the obligation for three meals was derived,15 it is written:16Moshe said to them, ‘It is the bread that G‑d gave….’ ” (Moreover, the fundamental mainstay of a meal is bread, for it provides man with life.)17

ה אֲפִלּוּ אָכַל אָדָם כָּל מִינֵי מַעֲדַנִּים וּמִינֵי תַבְשִׁילִין הַרְבֵּה אַף עַל פִּי שֶׁהֵם מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִים – אֵינוֹ יוֹצֵא יְדֵי חוֹבַת ג' סְעֻדּוֹת שֶׁחַיָּב אָדָם לִסְעוֹד בְּשַׁבָּת,13 עַד שֶׁיֹּאכַל לֶחֶםכט שֶׁמְּבָרְכִין עָלָיו "הַמּוֹצִיא" וּבִרְכַּת הַמָּזוֹןל,14 (וְעוֹדלא שֶׁעִקָּר סְעֻדָּה הוּא הַלֶּחֶםלב שֶׁעָלָיו יִחְיֶה הָאָדָםלג),17 לְפִי שֶׁלְּגַבֵּי אֲכִילַת הַמָּן שֶׁמִּמֶּנָּה לָמְדוּ ג' סְעֻדּוֹתלד,15 נֶאֶמַר בָּהּ לֶחֶם,לה שֶׁנֶּאֱמַרלו,16 "וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מֹשֶׁה הוּא הַלֶּחֶם אֲשֶׁר נָתַן וְגוֹ'":

6 Once one eats slightly more than an egg-sized portion, he fulfills his obligation. Eating only an egg-sized portion18 is, however, considered as snacking19 and one does not thereby fulfill his obligation. There are, however, other authorities who maintain that one fulfills his obligation with an olive-sized portion.20 And there are authorities who maintain that for the third meal, one need not partake of bread at all. All [these different views] will be explained in sec. 291[:1, 7].

ו וְכֵיוָן שֶׁאָכַל יֶתֶר מְעַט מִכְּבֵיצָה – יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ,לז אֲבָל כְּבֵיצָה בִּלְבָד18 נִקְרֵאת אֲכִילַת עֲרַאי,לח,19 וְאֵינוֹ יוֹצֵא בָּהּ. וְיֵשׁ אוֹמְרִיםלט שֶׁבִּכְזַיִת בִּלְבָד יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ.20 וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁבִּסְעֻדָּה שְׁלִישִׁית אֵין צָרִיךְ לֶחֶם כְּלָל, וְיִתְבָּאֵר הַכֹּל בְּסִמָּן רצ"א:מ

7 It is desirable to recite a blessing21 over two bundles of myrtle branches before reciting Kiddush at night and during the day and in the midst of the third [Shabbos]meal.22

ז טוֹב לְבָרֵךְ21 עַל ב' אֲגֻדּוֹת שֶׁל הֲדַס קֹדֶם קִדּוּשׁ שֶׁל לַיְלָה וְשֶׁל יוֹם, וּבְתוֹךְ סְעֻדָּה שְׁלִישִׁית:מא,22

8 If there are factors that, to a certain extent, prevent one from partaking of a meal on [Friday] night, he may postpone the meal until [Shabbos] day and partake of three meals during the day.23 He must, however, recite Kiddush at night and, immediately thereafter, partake of an olive-sized portion of a product of the five species [of grain] or drink another reviis of wine, as stated in sec. 273[:7]. If, however, there are no constraining factors, one should not do so, since there is a commandment to refrain from eating even while it is still day on Friday so that one will eat with an appetite at night, as explained in sec. 249[:9].

ח אִם יֵשׁ קְצָת אֹנֶס שֶׁלֹּא יוּכַל לִסְעוֹד בַּלַּיְלָה – יָכוֹל לִדְחוֹת הַסְּעֻדָּה עַד לְמָחָר,מב שֶׁיֹּאכַל ג' סְעֻדּוֹת בַּיּוֹם.מג,23 וּבִלְבָד שֶׁיְּקַדֵּשׁ בַּלַּיְלָה, וְיֹאכַל מִיָּד אַחַר הַקִּדּוּשׁ כְּזַיִת מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִים, אוֹ שֶׁיִּשְׁתֶּה עוֹד רְבִיעִית יַיִן,מד כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רע"ג.מה

אֲבָל אִם אֵין שָׁם אֹנֶס – אֵין לַעֲשׂוֹת כֵּן,מו שֶׁהֲרֵי אֲפִלּוּ מִבְּעוֹד יוֹם מִצְוָה לִמְנוֹעַ מִלֶּאֱכוֹל כְּדֵי שֶׁיֹּאכַל בַּלַּיְלָה לְתֵאָבוֹן, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רמ"ט:מז