SECTION 644 The [The Mitzvah to Dwell in a Sukkah]. (1)

סימן תרמד סֵדֶר הַלֵּל כָּל יְמֵי הַחַג וּבוֹ סָעִיף אֶחָד:

1 After the sheliach tzibbur repeats the morning Shemoneh Esreh, we take [in hand] the lulav and the other species in order to fulfill the positive Scriptural commandment,1 “And you shall take for yourselves on the first day....”2 [Before observing this commandment,] we recite the blessings Al Netilas Lulav and Shehecheyanu. The manner in which the lulav is taken, the blessings recited, and the naanuim,3 will be described in sec. 651.4

It is a positive mitzvah of Rabbinic origin to recite the whole of Hallel on all eight days of the festival because each day is considered as a Yom-Tov in its own right, for the sacrifices offered on each day are different from those of all the other days. On Pesach, by contrast, since the sacrifices offered on all the days of the festival are the same, the Sages ordained that the complete Hallel should be recited only on the first day.5 All the principles governing [the recitation of] Hallel, its laws, and the days on which Hallel is completed, have already been explained in sec. 488[:2-4] and 422.6

[The hymn] E-l Na LeOlam Tuaratz is not recited among the liturgical hymns of the first day of Sukkos.7

א אַחַר שֶׁחָזַר שְׁלִיחַ צִבּוּר תְּפִלַּת הַשַּׁחַר – נוֹטְלִין הַלּוּלָב וּמִינָיוא לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל תּוֹרָה,1 שֶׁנֶּאֱמַרב "וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן וגו'",2 וּמְבָרְכִין "עַל נְטִילַת לוּלָב"ג וְ"שֶׁהֶחֱיָנוּ".ד וְסֵדֶר נְטִילָתוֹ וּבִרְכוֹתָיו וְנִעְנוּעוֹ3 – יִתְבָּאֵר בְּסִימָן תרנ"א.ה,4

וּמִצְוַת עֲשֵׂה מִדִּבְרֵי סוֹפְרִיםו לִגְמֹר הַהַלֵּל כָּל שְׁמוֹנַת יְמֵי הַחַג,ז לְפִי שֶׁכָּל יוֹם וָיוֹם נֶחְשָׁב לְיוֹם טוֹב בִּפְנֵי עַצְמוֹ,ח כֵּיוָן שֶׁחָלוּק בְּקָרְבְּנוֹתָיו מִשְּׁאָר יָמִים, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּפֶסַח שֶׁכָּל קָרְבָּנוֹת שֶׁל כָּל הַיָּמִים הֵן שָׁוִין, לְפִיכָךְ לֹא תִּקְּנוּ לִגְמֹר הַהַלֵּל אֶלָּא בְּיוֹם רִאשׁוֹן בִּלְבַד.ט,5 וְכָל מִשְׁפַּט הַהַלֵּל וְהִלְכוֹתָיו וְיָמִים שֶׁגּוֹמְרִין אוֹתוֹ – כְּבָר נִתְבָּאֵר בְּסִימָן תפ"ח,י עַיֵּן שָׁם וּבְסִימָן תכ"[ב].יא,6

וְאֵין אוֹמְרִים "אֵל נָא לְעוֹלָם תָּעֳרַץ" בַּפִּיּוּטִים שֶׁל יוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל סֻכּוֹת:יב,7