SECTION 624 The Order [to be Followed] on the Night at the Close of Yom Kippur. (1–15)

סימן תרכד סֵדֶר מוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים וּבוֹ ט"ו סְעִיפִים:

1 [After Neilah] the Evening Service is recited.1 That obligation is not discharged by Neilah, even for those who extend its recitation into the night, because in it they mentioned Yom Kippur.

[In the Shemoneh Esreh of the Evening Service,] Havdalah is included in [the blessing] Chonen hadaas, as is done at the close of every Shabbos and festival.

א וּמִתְפַּלְלִין תְּפִלַּת עַרְבִית,1 שֶׁאֵין תְּפִלַּת נְעִילָה פּוֹטֶרֶת שֶׁל עַרְבִית א אֲפִלּוּ אוֹתָם הַמַּמְשִׁיכִים בָּהּ בַּלַּיְלָה,ב כֵּיוָן שֶׁהִזְכִּירוּ בָּהּ שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים.ג

וְאוֹמְרִים הַבְדָּלָה בְּ"חוֹנֵן הַדַּעַת",ד כְּמוֹ בְּכָל מוֹצָאֵי שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב:ה

2 At the close of the festival one must add [time] from the mundane realm to the realm of holiness, just as is done at its entry,2 as stated in sec. 608[:1].3 Thus, [before relaxing any of the prohibitions of Yom Kippur,4] one must wait a short time after the appearance of the stars.

In places where Havdalah is recited over a cup [of wine] in the synagogue on the night after every Shabbos and festival, the sheliach tzibbur should likewise recite Havdalah [on the night after Yom Kippur]. He should give the cup to a minor or to an adult to drink, if [that adult] intends to fulfill his obligation with this Havdalah.5 See sec. 295[:4].6

ב וְצָרִיךְ לְהוֹסִיף מִן הַחֹל עַל הַקֹּדֶשׁ בִּיצִיאָתוֹ ו כְּמוֹ בִּכְנִיסָתוֹ2 כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תר"ח,ז,3 דְּהַיְנוּ שֶׁיַּמְתִּינוּ4 מְעַט אַחַר צֵאת הַכּוֹכָבִים.ח

וּבִמְקוֹמוֹת שֶׁמַּבְדִּילִין עַל הַכּוֹס בְּבֵית הַכְּנֶסֶת בְּכָל מוֹצָאֵי שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב – גַּם עַכְשָׁו יַבְדִּיל הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר, וְיַטְעִים מִן הַכּוֹס לַקָּטָן, אוֹ לְגָדוֹל אִם מִתְכַּוֵּן לָצֵאת בְּהַבְדָּלָה זוֹ.ט,5 וְעַיֵּן בְּסִימָן רצ"ה:י,6

3 When reciting Havdalah over a cup [of wine] on the night after Yom Kippur, one should not recite a blessing over spices, for this was instituted only for the night after Shabbos, in order to counter [the faintness experienced at that time] when the additional soul [of Shabbos] takes its leave. If, however, Yom Kippur falls on Shabbos, the blessing over spices is recited, as is done at the close of every Shabbos.

ג הַמַּבְדִּיל עַל הַכּוֹס בְּמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים – אֵינוֹ מְבָרֵךְ עַל הַבְּשָׂמִים,יא שֶׁלֹּא תִּקְּנוּ אֶלָּא בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת כְּדֵי לְהָשִׁיב אֶת הַנֶּפֶשׁ יְתֵרָה שֶׁהָלְכָה לָהּ.יב

אֲבָל אִם חָל יוֹם הַכִּפּוּרִים בְּשַׁבָּת – מְבָרְכִין עַל הַבְּשָׂמִים כְּמוֹ בְּכָל מוֹצָאֵי שַׁבָּת:יג

4 However, a blessing must be recited over fire,7 even when [Yom Kippur] falls on a weekday, [thereby indicating that] it is a new entity from which we did not benefit on Yom Kippur, for it is forbidden to light fire [on that day].8 Therefore [the night after Yom Kippur] is different from the night after any other festival, when a blessing is not recited over [fire].

[The rationale is that] a blessing is recited over fire only at the time when it was brought into being, i.e., on the night after Shabbos, when fire was first created,9 or on the night after Yom Kippur, when fire is like a new entity for us, as was explained above.

ד אֲבָל עַל הָאוּר צָרִיךְ לְבָרֵךְ7 אֲפִלּוּ כְּשֶׁחָל בְּחֹל,יד לְפִי שֶׁהוּא דָּבָר חָדָשׁ שֶׁלֹּא נֶהֱנָה מִמֶּנּוּ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים טו שֶׁאָסוּר בְּהַבְעָרָה,8 לְפִיכָךְ אֵינוֹ דּוֹמֶה לִשְׁאָר מוֹצָאֵי יוֹם טוֹב שֶׁאֵין מְבָרְכִין עָלָיו,טז לְפִי שֶׁאֵין מְבָרְכִין עַל הָאוּר אֶלָּא בִּשְׁעַת חִדּוּשׁוֹ,יז דְּהַיְנוּ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת שֶׁהוּא תְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ,יח,9 אוֹ בְּמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁהוּא כְּמוֹ דָּבָר חָדָשׁ לָנוּ כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר:

5 On the night after Yom Kippur, the blessing is not recited over fire that was produced [that night] from flint or wood,10 nor over fire that was kindled from such fire,11 but only over fire that “rested”12 from work, such as a lamp that has been alight since the eve of Yom Kippur.

On the night after [any] Shabbos, a blessing may be recited over fire that was produced from flint or wood, because it was in this manner that fire was originally created on the night after [the first] Shabbos. As [our Sages relate,13 on the night after the first Shabbos of creation] Adam took two stones, struck them together, brought forth fire, and recited the blessing borei meorei ha’esh, [praising G‑d as “the Creator of the lights of fire”]. Hence on the night following [any] Shabbos, the blessing may be recited over any fire (unless it was used for forbidden labor on Shabbos, as stated in sec. 298[:7]) — even over fire produced at that time from flint, for this resembles the way it was originally brought into being.

On the night after Yom Kippur, by contrast, the reason for this blessing is that one was unable to benefit [from fire] on that day, and now this is permitted. Hence, the blessing should be recited only over fire that actually “rested,” i.e., that was kindled on the day before Yom Kippur and “rested” throughout the day of Yom Kippur. Even when Yom Kippur falls on Shabbos, the blessing should be recited — at night, at the close of the holy day — only over fire that was kindled on the day before Yom Kippur and “rested” throughout the day of Yom Kippur, to show that this day was sanctified in that fire was not kindled during that time.

ה וְאֵין מְבָרְכִין בְּמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים עַל הָאוּר שֶׁהוֹצִיאוּהוּ עַתָּה בְּמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים מִן הָאֲבָנִים אוֹ מִן הָעֵצִים,יט,10 וְלֹא עַל הָאוּר שֶׁהֻדְלַק מֵאוּר זֶה,כ,11 אֶלָּא עַל אוּר שֶׁשָּׁבַת כא,12 מִמְּלָאכָה, כְּגוֹן עֲשָׁשִׁית שֶׁהָיְתָה דּוֹלֶקֶת וְהוֹלֶכֶת מֵעֶרֶב יוֹם כִּפּוּר.כב

וְאַף עַל פִּי שֶׁבְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת מְבָרְכִין עַל הָאוּר הַיּוֹצֵא מִן הָאֲבָנִים וְעֵצִים,כג הַיְנוּ לְפִי שֶׁתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת הָיְתָה עַל דֶּרֶךְ זֶה, שֶׁנָּטַל אָדָם הָרִאשׁוֹן שְׁנֵי אֲבָנִים וְהִקִּישָׁן זֶה בָּזֶה וְיָצָא אוּר כד וּבֵרַךְ עָלָיו "בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ",כה,13 לָכֵן מְבָרְכִין בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת עַל כָּל אוּר שֶׁבָּעוֹלָם (אֶלָּא אִם כֵּן נַעֲשָׂה בּוֹ מְלָאכָה בְּשַׁבָּת כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן רח"צ כו) אֲפִלּוּ יָצָא עַתָּה מִן הָאֲבָנִים, לְפִי שֶׁזֶּהוּ כְּעֵין בְּרִיָּתוֹ, אֲבָל בְּמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁטַּעַם בִּרְכָתוֹ הוּא לְפִי שֶׁפָּסְקָה הֲנָאָתוֹ בּוֹ בַּיּוֹם וְעַכְשָׁו הֻתַּר לוֹ – אֵין לְבָרֵךְ אֶלָּא עַל אוּר שֶׁשָּׁבַת כז מַמָּשׁ,כח דְּהַיְנוּ שֶׁהֻדְלַק מֵעֶרֶב יוֹם כִּפּוּר וְשָׁבַת כָּל יוֹם הַכִּפּוּרִים.כט

וַאֲפִלּוּ אִם חָל יוֹם הַכִּפּוּרִים בְּשַׁבָּת – אֵין מְבָרֵךְ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת אֶלָּא עַל הָאוּר שֶׁהֻדְלַק מֵעֶרֶב יוֹם כִּפּוּר וְשָׁבַת כָּל יוֹם הַכִּפּוּרִים, כְּדֵי לְהַרְאוֹת שֶׁיּוֹם זֶה הוּא מְקֻדָּשׁ שֶׁשָּׁבַת מִן הָאוּר:ל

6 A blessing may not be recited over fire that a Jew lit from [the fire of] a non-Jew on the night after Yom Kippur, because labor had been performed with the non-Jew’s fire, for it was kindled on Yom Kippur. On the night after Shabbos, [by contrast,] a blessing may be recited over such [fire], because the blessing is recited over the flame that was [now] added — permissibly — to the Jew’s lamp. On the night after Yom Kippur, however, a blessing should not be recited over such [fire], because this additional flame came into being at the present time. Thus it resembles light that was produced from flint on the night after Yom Kippur over which — or over light kindled from such fire — a blessing may not be recited. Rather, the blessing is recited only over fire that has been alight from the day before Yom Kippur, or over fire kindled from such fire.

For this reason, it is customary to light a candle for Havdalah from the lamps in the synagogue that were alight since the day before Yom Kippur.14

ו יִשְׂרָאֵל שֶׁהִדְלִיק מִגּוֹי בְּמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים – אֵין מְבָרְכִין עָלָיו,לא מִפְּנֵי שֶׁאוּרוֹ שֶׁל גּוֹי נַעֲשֶׂה בּוֹ מְלָאכָה שֶׁהֻדְלַק בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים.לב וְאַף עַל פִּי שֶׁבְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת מְבָרְכִין עָלָיו,לג לְפִי שֶׁהוּא מְבָרֵךְ עַל תּוֹסֶפֶת שַׁלְהֶבֶת שֶׁל הֶתֵּר שֶׁנִּתְוַסֵּף בְּנֵרוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל,לד מִכָּל מָקוֹם בְּמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים – אֵין מְבָרֵךְ עָלָיו, לְפִי שֶׁתּוֹסֶפֶת שַׁלְהֶבֶת זוֹ הִיא נוֹלְדָה עַכְשָׁו, וְדוֹמֶה לְאוּר הַיּוֹצֵא מִן הָאֲבָנִים בְּמוֹצָאֵי יוֹם כִּפּוּר שֶׁאֵין מְבָרְכִין עָלָיו, וְלֹא עַל הָאוּר שֶׁהֻדְלַק מִמֶּנּוּ,לה אֶלָּא עַל הָאוּר שֶׁדָּלַק מֵעֶרֶב יוֹם כִּפּוּר אוֹ עַל הָאוּר שֶׁהֻדְלַק מִמֶּנּוּ. וְלָכֵן נוֹהֲגִין לְהַדְלִיק נֵר לַהַבְדָּלָה מֵעֲשָׁשִׁיּוֹת שֶׁל בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁדָּלְקוּ מֵעֶרֶב יוֹם כִּפּוּר:לו,14

7 Nevertheless, even if fire was kindled on Yom Kippur itself — in a permissible manner, such as for a patient — a blessing may be recited over it on the night after Yom Kippur,15 just as a blessing may be recited over it on the night after Shabbos, as explained in sec. 298[:7].16

ז וּמִכָּל מָקוֹם אֲפִלּוּ אוּר שֶׁהֻדְלַק בְּיוֹם כִּפּוּר עַצְמוֹ, אִם הֻדְלַק בְּהֶתֵּר כְּגוֹן לַחוֹלֶה – יְכוֹלִים לְבָרֵךְ עָלָיו בְּמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים לז,15 כְּמוֹ שֶׁמְּבָרְכִין עָלָיו בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן רח"צ:לח,16

8 According to [the letter of] the law, a blessing may be recited on the night after Yom Kippur over fire that was kindled from fire that “rested,” i.e., that was kindled before Yom Kippur. Nevertheless, it is desirable to be stringent and to recite the blessing over the actual fire that “rested” from daytime [on the eve of Yom Kippur].

Nevertheless, the blessing should not be recited over the synagogue candles17 themselves, even though they were kindled during the [previous] day, because they were kindled [primarily] in honor of the day and in honor of the synagogue, and not for illumination. And this blessing should be recited only over fire that was kindled for illumination, as stated in sec. 298[:15].18

Rather, one should kindle a lamp from a synagogue lamp that was kindled on the day before Yom Kippur and recite the blessing [of Havdalah] over both of them together. If it is impossible to recite Havdalah over both [flames] together, Havdalah should be recited over the lamp that was kindled from the lamps of the synagogue which were kindled on the previous day; one should not recite the blessing over the lamps of the synagogue alone.

[After the fact,] one who wrongly recited the blessing over the synagogue lights alone does not have to recite a repeated blessing over another lamp, because though they are kindled [primarily] in honor [of the synagogue], they are also kindled for illumination, for people pray by their light.19

ח אַף עַל פִּי שֶׁמִּן הַדִּין מֻתָּר לְבָרֵךְ בְּמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים עַל הָאוּר שֶׁהֻדְלַק מִן הָאוּר שֶׁשָּׁבַת, דְּהַיְנוּ שֶׁהֻדְלַק מֵעֶרֶב יוֹם כִּפּוּר כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר,לט מִכָּל מָקוֹם טוֹב לְהַחְמִיר וּלְבָרֵךְ עַל אוּר שֶׁשָּׁבַת מִבְּעוֹד יוֹם מַמָּשׁ.מ

וּמִכָּל מָקוֹם לֹא יְבָרֵךְ עַל נֵרוֹת17 שֶׁל בֵּית הַכְּנֶסֶת בְּעַצְמָן מא אַף עַל פִּי שֶׁהֻדְלְקוּ מִבְּעוֹד יוֹם, לְפִי שֶׁלֹּא הֻדְלְקוּ רַק לִכְבוֹד הַיּוֹם מב וְלִכְבוֹד בֵּית הַכְּנֶסֶת מג וְלֹא בִּשְׁבִיל לְהָאִיר, וְאֵין מְבָרְכִין אֶלָּא עַל הָאוּר שֶׁהֻדְלַק לְהָאִיר מד כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן רח"צ,מה,18 אֶלָּא מַדְלִיק נֵר אֶחָד מִנֵּר שֶׁל בֵּית הַכְּנֶסֶת הַדּוֹלֵק מֵעֶרֶב יוֹם כִּפּוּר וִיבָרֵךְ עַל שְׁנֵיהֶם בְּיַחַד.מו

וְאִם אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַבְדִּיל עַל שְׁנֵיהֶם בְּיַחַד – יַבְדִּיל עַל נֵר שֶׁהִדְלִיק מִן נֵרוֹת שֶׁל בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁהֻדְלְקוּ מִבְּעוֹד יוֹם, וְלֹא יַבְדִּיל עַל נֵרוֹת שֶׁל בֵּית הַכְּנֶסֶת בִּלְבַד.מז

וְאִם עָבַר וּבֵרַךְ עַל נֵרוֹת שֶׁל בֵּית הַכְּנֶסֶת בִּלְבַד אַף עַל פִּי שֶׁהֻדְלְקוּ לְכָבוֹד – אַף עַל פִּי כֵן אֵין צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְבָרֵךְ עַל נֵר אַחֵר, כֵּיוָן שֶׁעֲשׂוּיִין גַּם לְהָאִיר, שֶׁהֲרֵי מִתְפַּלְלִין לְאוֹרָן:מח,19

9 It is customary to eat [a festive meal] and be joyful on the night after Yom Kippur because it is a somewhat festive time,20 as stated in sec. 623[:14].21

A Heavenly voice resounds on the night after Yom Kippur proclaiming, “Go and eat in joy.”22

ט וְאוֹכְלִין וּשְׂמֵחִין בְּמוֹצָאֵי יוֹם כִּפּוּר,מט מִשּׁוּם שֶׁהוּא קְצָת יוֹם טוֹב נ,20 כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תרכ"ג,נא,21 וּבַת קוֹל יוֹצֵאת בְּמוֹצָאֵי יוֹם כִּפּוּר וְאוֹמֶרֶת "לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה":נב,22

10 Certain conscientious individuals undertake the stringency of observing Yom Kippur for two days, just as we observe all the festivals for two days in the Diaspora. If one observed this stringency and then desired to change his practice, he must go through [a process of] absolution,23 as would be necessary to release a vow.

This stringency should not be followed because of the risk involved.24 Moreover, at present, when the sanctification of the month [based on the testimony of witnesses who] sighted [the newborn moon]25 has been discontinued, we know the calculations according to which the months are determined. [It has been determined] that Elul is always a “short” month [i.e., of 29 days]; [the thirtieth day is] the first day of Rosh HaShanah, which is the first of Tishrei; and the tenth day of the month is Yom Kippur for us. [There is no longer any doubt about the matter.] We observe all the other festivals for two days only in order that we should not depart from the custom of our forefathers in the era in which the moon was sanctified [based on the testimony of witnesses who] sighted [the moon. The people living in the outlying Diaspora] did not know when the moon was sighted and which day had been established as Rosh HaShanah in Eretz Yisrael. Our forefathers, too, observed Yom Kippur for only one day, because of the risk involved, for a decree is not imposed on the community unless the majority of the community can uphold it.26 Why, then, should we undertake this stringency and fast unnecessarily?

י יֵשׁ אַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה שֶׁמַּחְמִירִין לַעֲשׂוֹת יוֹם כִּפּוּר שְׁנֵי יָמִים נג כְּמוֹ שֶׁאָנוּ עוֹשִׂים שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים בַּגּוֹלָה בִּשְׁאָר כָּל הַמּוֹעֲדוֹת, וּמִי שֶׁנָּהַג חֻמְרָא זוֹ וְרוֹצֶה לְשַׁנּוֹת מִנְהָגוֹ – צָרִיךְ הַתָּרָה23 כְּמוֹ נֶדֶר.נד

אֲבָל אֵין לִנְהֹג חֻמְרָא זוֹ, מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ לָחֹשׁ לְסַכָּנָה,נה,24 וְעוֹד שֶׁהֲרֵי עַכְשָׁו שֶׁבָּטֵל קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ עַל פִּי הָרְאִיָּה25 אָנוּ בְּקִיאִים בְּחֶשְׁבּוֹן קְבִיעוּת הֶחֳדָשִׁים,נו וְאָנוּ אוֹמְרִים שֶׁאֱלוּל לְעוֹלָם חָסֵר וְיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה הוּא רֹאשׁ חֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי נז וּבֶעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הוּא יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁלָּנוּ, וְאֵין אָנוּ עוֹשִׂין שְׁאָר כָּל הַמּוֹעֲדוֹת שְׁנֵי יָמִים אֶלָּא כְּדֵי שֶׁלֹּא לְשַׁנּוֹת מִמִּנְהַג אֲבוֹתֵינוּ שֶׁהָיוּ בִּזְמַן שֶׁהָיוּ מְקַדְּשִׁים הֶחֳדָשִׁים עַל פִּי הָרְאִיָּה וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִים יוֹם שֶׁנִּרְאֵית בּוֹ הַלְּבָנָה וְנִקְבַּע בּוֹ רֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְאִם כֵּן בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים אַף נח אֲבוֹתֵינוּ לֹא עָשׂוּ אֶלָּא יוֹם אֶחָד נט מֵחֲמַת חֲשַׁשׁ סַכָּנָה,ס שֶׁאֵין גּוֹזְרִין עַל הַצִּבּוּר אֶלָּא אִם כֵּן רֹב הַצִּבּוּר יְכוֹלִין לַעֲמֹד בָּהּ,סא,26 אִם כֵּן סב לָמָּה לָנוּ לְהַחְמִיר וּלְהִתְעַנּוֹת בְּחִנָּם:סג

11 People — even ten [praying] together — who observe [Yom Kippur] for two days should not deviate from the weekday prayers, for anyone who recites a Shemoneh Esreh that was not ordained by our Sages for a particular time is reciting blessings in vain. The Selichos and hymns [of Yom Kippur], however, may be recited as they desire, because they include no blessings [that would be recited] in vain — but only after they have completed Shemoneh Esreh. They may not interrupt the Shemoneh Esreh to recite them even if they are praying with their own quorum.

יא וְאוֹתָן הָעוֹשִׂין שְׁנֵי יָמִים יוֹם הַכִּפּוּרִים אֲפִלּוּ הֵם עֲשָׂרָה בְּיַחַד – אַף עַל פִּי כֵן לֹא יְשַׁנּוּ מִתְּפִלּוֹת שֶׁל חֹל,סד שֶׁכָּל הַמִּתְפַּלֵּל תְּפִלָּה שֶׁלֹּא תִּקְּנוּהוּ חֲכָמִים לַזְּמַן הַהוּא – הֲרֵי זֶה מְבָרֵךְ לְבַטָּלָה,סהאַךְ בִּסְלִיחוֹת וּפִיּוּטִים יֹאמְרוּ כִּרְצוֹנָם,סו כֵּיוָן שֶׁאֵין שָׁם בְּרָכָה לְבַטָּלָה, וּבִלְבַד שֶׁיֹּאמְרוּ אוֹתָם אַחַר סִיּוּם תְּפִלָּתָם, אֲבָל לֹא יַפְסִיקוּ בַּאֲמִירָתָם בְּאֶמְצַע הַתְּפִלָּה סז אֲפִלּוּ כְּשֶׁמִּתְפַּלְלִין בְּצִבּוּר שֶׁלָּהֶם:

12 If Yom Kippur falls on Thursday, they may not prepare any of their Shabbos needs [on Friday, which is their second day] — even through other people, nor [even] through a non-Jew — because they consider that day as Yom Kippur.27

On Shabbos, they may eat with other people who did not cook additional [food] for them. If, however, a non-Jew cooked food for himself on that day, and he knows [these individuals who are observing a second day of Yom Kippur], they may not eat what he cooked, even if a Jew helped [the non-Jew] and thus the prohibition against eating food cooked by non-Jews does not apply. This [safeguard] was ordained for fear that the non-Jew prepare additional food for them in the coming year[s]. When, by contrast, a Jew prepares food for himself, there is no cause for concern that he might cook more for these [individuals in the coming years], for he will presumably not transgress the prohibition against placing a stumbling block before the blind.28 [No Jew] would serve [these individuals who are observing a second day of Yom Kippur] food he has cooked, because they consider this day to be Yom Kippur.

יב וּכְשֶׁחָל יוֹם הַכִּפּוּרִים בְּיוֹם חֲמִישִׁי – אָסוּר לָהֶם לְהָכִין צָרְכֵי שַׁבָּת אֲפִלּוּ עַל יְדֵי אֲחֵרִים אוֹ עַל יְדֵי גּוֹי, כֵּיוָן שֶׁהֵן מַחֲזִיקִין יוֹם זֶה לְיוֹם הַכִּפּוּרִים,27 אַךְ יֹאכְלוּ בְּשַׁבָּת עִם אֲחֵרִים שֶׁלֹּא הִרְבּוּ לְבַשֵּׁל בִּשְׁבִילָם,סח אֲבָל אִם גּוֹי בִּשֵּׁל בְּיוֹם זֶה לְצָרְכּוֹ אִם הוּא מַכִּיר אוֹתָם אֲסוּרִים לֶאֱכֹל מִבִּשּׁוּלוֹ,סט אֲפִלּוּ אִם סִיַּע עִמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּעִנְיָן שֶׁאֵין בּוֹ מִשּׁוּם בִּשּׁוּלֵי גוֹיִם, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יַרְבֶּה הַגּוֹי בַּשָּׁנָה הַבָּאָה לְבַשֵּׁל גַּם בִּשְׁבִילָם,ע אֲבָל יִשְׂרָאֵל הַמְבַשֵּׁל בִּשְׁבִיל עַצְמוֹ – אֵין לָחֹשׁ שֶׁמָּא יַרְבֶּה לְבַשֵּׁל גַּם בִּשְׁבִילָם, שֶׁמִּן הַסְּתָם לֹא יַעֲבֹר עַל לָאו דְּ"לִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשׁוֹל",עא,28 וְלֹא יַאֲכִיל אוֹתָם מִבִּשּׁוּלוֹ,עב כֵּיוָן שֶׁהֵם מַחֲזִיקִין יוֹם זֶה לְיוֹם כִּפּוּר:

13 The days between Yom Kippur and Sukkos are days of rejoicing, for in this period the Altar [in the Beis HaMikdash] was inaugurated at the time of [King] Shlomo. Therefore we do not fast during these days, even on the anniversary of the passing of one’s father or mother,29 nor is Tachanun recited.30

יג הַיָּמִים שֶׁבֵּין יוֹם הַכִּפּוּרִים לְסֻכּוֹת הֵן יְמֵי שִׂמְחָה, שֶׁבָּהֶן הָיוּ מְחַנְּכִין אֶת הַמִּזְבֵּחַ בִּימֵי שְׁלֹמֹה,עג לְפִיכָךְ אֵין מִתְעַנִּין בָּהֶן אֲפִלּוּ יוֹם מִיתַת אָב וָאֵם,עד,29 וְאֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן:עה,30

14 It is customary on the day after Yom Kippur to rise early for [the Morning Service in] the synagogue.31

יד בַּיּוֹם שֶׁאַחַר יוֹם הַכִּפּוּרִים – מַשְׁכִּימִין לְבֵית הַכְּנֶסֶת:עו,31

15 (All the [activities] prohibited on Yom Kippur because of the mitzvah to afflict oneself — such as washing, anointing oneself, and wearing shoes — are permitted immediately after one has added a little [time] from the mundane realm to the realm of holiness,32 even though Havdalah has not yet been recited in the course of Shemoneh Esreh. The only exceptions are eating and drinking, for only eating, drinking, and the performance of actual work were forbidden before Havdalah, as was explained in sec. 299. Note the explanation there.)33

טו (כָּל הַדְּבָרִים הָאֲסוּרִים בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים מֵחֲמַת מִצְוַת עִנּוּי, כְּגוֹן רְחִיצָה וְסִיכָה וּנְעִילַת הַסַּנְדָּל – מֻתָּרִים מִיָּד אַחַר שֶׁהוֹסִיף מְעַט מֵחֹל עַל הַקֹּדֶשׁ,עז,32 אֲפִלּוּ לֹא הִבְדִּיל עֲדַיִן עח בַּתְּפִלָּה,עט חוּץ מֵאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, שֶׁלֹּא אָסְרוּ קֹדֶם הַבְדָּלָה אֶלָּא אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וַעֲשִׂיַּת מְלָאכָה מַמָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן רצ"ט,פ עַיֵּן שָׁם):33