SECTION 619 The Order of [the Prayers on] the Night of Yom Kippur. (1–18)

סימן תריט סֵדֶר לֵיל יוֹם הַכִּפּוּרִים וּבוֹ י"ח סְעִיפִים:

1 Before the prayer service on the night of Yom Kippur, a limited reprieve1 is customarily granted to all the transgressors — i.e., to those who have violated the decrees and bans imposed by the community — so that we can pray together with them2 as one united group.3 As our Sages taught,4 “Any communal fast that does not include the sinners of Israel is not a fast [that evokes G‑d’s mercy] — for galbanum has an unpleasant odor, yet the Torah lists it5 among the spices of the incense offering.”6

How is this limited reprieve granted to them? The congregant of the highest spiritual standing has two members of the congregation join him to represent the entire congregation to grant the reprieve [to the transgressors].7 If the congregant of the highest spiritual standing is also the (town’s permanent) sheliach tzibbur,8 he does not need to have others join him to grant the remission, for it is known that he is the emissary of the congregation. Thus it is as if the entire congregation granted it to them.

He should say the following words: “By the authority of the Heavenly tribunal and by the authority of the earthly tribunal, with the sanction of the Omnipresent and with the sanction of the congregation, we grant license to pray together with the sinners”; i.e., the tribunals agree to join G‑d’s sanction to that of the congregation to grant [the sinners] license.

One should not begin by saying “With the sanction of the Omnipresent and with the sanction of the congregation” and only then say “By the authority of the Heavenly tribunal….”9

א לֵיל יוֹם הַכִּפּוּרִים נוֹהֲגִין שֶׁקֹּדֶם שֶׁמִּתְפַּלְלִין מַתִּירִים1 לְכָל הָעֲבַרְיָנִים,א וְהֵן הָעוֹבְרִים עַל גְּזֵירוֹת וְחֶרָמוֹת הַקָּהָל ב מַתִּירִין לָהֶן כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לְהִתְפַּלֵּל עִמָּהֶם ג,2 בַּאֲגֻדָּה אַחַת,ד,3 שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים ה,4 כָּל תַּעֲנִית צִבּוּר שֶׁאֵין בּוֹ מִפּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל – אֵינוֹ תַּעֲנִית, שֶׁהֲרֵי חֶלְבְּנָה רֵיחָהּ רַע וּמְנָאָהּ הַכָּתוּב ו,5 עִם סַמָּנֵי הַקְּטֹרֶת.6

וְכֵיצַד מַתִּירִין לָהֶם? הַגָּדוֹל שֶׁבַּקָּהָל מְצָרֵף עִמּוֹ שְׁנֵי אֲנָשִׁים, כְּדֵי שֶׁהֵם יִהְיוּ מְשֻׁלָּחִים שֶׁל כָּל הַקָּהָל לְהַתִּיר לָהֶם.7 וְאִם הַגָּדוֹל שֶׁבַּקָּהָל הוּא שְׁלִיחַ צִבּוּר8 (קָבוּעַ בָּעִיר) – אֵינוֹ צָרִיךְ לְצָרֵף עִמּוֹ שׁוּם אָדָם לְהַתִּיר לָהֶם, לְפִי שֶׁיָּדוּעַ שֶׁהוּא שְׁלִיחַ הַצִּבּוּר, וַהֲרֵי זֶה כְּאִלּוּ כָּל הַקָּהָל הִתִּירוּ לָהֶם.ז וְיֹאמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן "בִּישִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה וּבִישִׁיבָה שֶׁל מַטָּה, עַל דַּעַת הַמָּקוֹם וְעַל דַּעַת הַקָּהָל, אָנוּ מַתִּירִין לְהִתְפַּלֵּל עִם הָעֲבַרְיָנִים",ח כְּלוֹמַר שֶׁהַיְשִׁיבוֹת מַסְכִּימוֹת לְצָרֵף דַּעַת הַמָּקוֹם לְדַעַת הַקָּהָל לְהַתִּיר לָהֶם. וְלֹא יֹאמַר ט בַּתְּחִלָּה "עַל דַּעַת הַמָּקוֹם וְעַל דַּעַת הַקָּהָל" וְאַחַר כָּךְ "בִּישִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה כו'":י,9

2 The sheliach tzibbur then recites Kol Nidrei. The expression he should use is “from this Yom Kippur until the next Yom Kippur (may it come to us favorably)…,” because the intent of this traditional wording is to stipulate that all the vows to be undertaken in the coming year are to be of no effect.10 [The rationale for this is that] people are not mindful with regard to vows and thus they transgress the prohibition,11 “He shall not desecrate his word.” Vows are therefore nullified at the outset, before they take effect — for a stipulation can nullify a vow so that it should not take effect at all, as stated in Yoreh Deah, sec. 21112 (where all the laws governing the nullification of vows may be found). For this reason, the wording to be used is icharatna behon, implying that as to “all the vows that I will take in the coming year, I regret them from the present time and stipulate that they will be of no effect.”13

ב וְאַחַר כָּךְ אוֹמֵר הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר "כָּל נִדְרֵי כו'".יא וְיֹאמַר "מִיּוֹם הַכִּפּוּרִים זֶה עַד יוֹם כִּפּוּרִים הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה כו'",יב וְנוֹהֲגִין כֵּן כְּדֵי לְהַתְנוֹת עַל כָּל נְדָרִים שֶׁיִּדֹּרוּ בַּשָּׁנָה הַבָּאָה שֶׁיִּהְיוּ בְּטֵלִים,יג,10 לְפִי שֶׁאֵין הָעוֹלָם נִזְהָרִים בִּנְדָרִים וְעוֹבְרִים עַל11 "לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ",יד לְכָךְ מְבַטְּלִין אוֹתָן בַּתְּחִלָּה קֹדֶם שֶׁיָּחוּלוּ, שֶׁהַתְּנַאי מוֹעִיל לְבַטֵּל הַנֶּדֶר שֶׁלֹּא יָחוּל כְּלָל כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּיוֹרֶה דֵעָה סִימָן רי"א טו,12 (וְעַיֵּן שָׁם כָּל דִּינֵי בִּטּוּל הַנֶּדֶר), וּלְכָךְ צָרִיךְ לוֹמַר "אִיחֲרַטְנָא בְּהוֹן כו'",טז כְּלוֹמַר כָּל הַנְּדָרִים שֶׁאֶדֹּר בַּשָּׁנָה הַבָּאָה אֲנִי מִתְחָרֵט עֲלֵיהֶן מֵעַכְשָׁו וּמַתְנֶה עֲלֵיהֶן שֶׁיִּהְיוּ בְּטֵלִין:יז,13

3 The entire congregation should also recite Kol Nidrei in a whisper together with the sheliach tzibbur. (See Yoreh Deah, loc. cit., [which states that] one should recite it in a slightly raised voice so that it may be heard by the people standing nearby.) Every individual will [thus] make a stipulation concerning the vows he will undertake in the coming year, for the stipulation made by the sheliach tzibbur is not effective with regard to other individuals. This is why it was ordained that [the operative verbs] should be expressed in the singular: de’indarna, di nedarna, dinedarna,14 de’ishtabana, or de’acharimna. [That is to say:] “Whatever vows and oaths that I undertake, or commitments to dedicate [property] for sacred use or to forbid its use by myself or by others, from this Yom Kippur until the coming Yom Kippur — [may they be nullified].”15

(In the phrase di nedarna, the first nun should not be vocalized with a kamatz, for that would imply “[those] that I have already vowed.”)

ג וְגַם כָּל הַקָּהָל יֹאמְרוּ "כָּל נִדְרֵי כו'" בְּלַחַשׁ עִם הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר יח (וְעַיֵּן בְּיוֹרֶה דֵעָה שָׁם יט דְּצָרִיךְ לוֹמַר בְּקוֹל רָם מְעַט בְּעִנְיָן שֶׁיְּהֵא נִשְׁמָע לְהָעוֹמְדִים אֶצְלוֹ), כְּדֵי שֶׁיַּתְנֶה כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ עַל נְדָרָיו שֶׁיִּדֹּר בַּשָּׁנָה הַבָּאָה,כ שֶׁאֵין תְּנַאי הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר מוֹעִיל לַאֲחֵרִים,כא וּלְכָךְ נִתַּקֵּן בִּלְשׁוֹן יָחִיד "דְּאִינְדַּרְנָא",כב אוֹ "דִּי נְדַרְנָא",כג אוֹ "דִּנְדַרְנָא",כד,14 "אוֹ דְּאִשְׁתַּבַּעֲנָא",כה "אוֹ דְּאַחֲרִימְנָא כו כו'", כְּלוֹמַר מַה שֶּׁאֶדֹּר וְאֶשָּׁבַע וְאַחֲרִים וְאֶאֱסֹר נְכָסַי, בֵּין עַל נַפְשִׁי בֵּין עַל נְפָשׁוֹת אֲחֵרוֹת, "מִיּוֹם כִּפּוּרִים זֶה עַד יוֹם הַכִּפּוּרִים כו'"15 (וְלֹא יֹאמַר דִּי נָדַרְנָא בְּקָמָ"ץ תַּחַת נוּ"ן רִאשׁוֹנָה, לְפִי שֶׁמַּשְׁמָעוּתָהּ הוּא שֶׁנָּדַרְתִּי כְּבָר כז):

4 It is customary to begin Kol Nidrei while it is still day,16 because vows are not released on Shabbos and festivals.17 Though we are not releasing past vows but are nullifying future vows, [the statement] somewhat resembles the release of vows. Thus there is cause for concern that people may mistakenly think that vows may be released on Shabbos and festivals. [Indeed,] it is for this reason that two men are customarily instructed to stand next to the sheliach tzibbur when he recites Kol Nidrei, so that [people] will not mistakenly think that vows can be released by one [judge].

ד וְנוֹהֲגִין לְהַתְחִיל "כָּל נִדְרֵי" מִבְּעוֹד יוֹם,כח,16 דְּאֵין מַתִּירִין נְדָרִים בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב,כט,17 וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין אָנוּ מַתִּירִין הַנְּדָרִים שֶׁלֶּעָבָר אֶלָּא אָנוּ מְבַטְּלִין הַנְּדָרִים שֶׁלְּהַבָּא,ל מִכָּל מָקוֹם הוּא דּוֹמֶה קְצָת לְהַתָּרַת נְדָרִים,לא וְיֵשׁ לָחֹשׁ שֶׁמָּא יִטְעוּ לוֹמַר מַתִּירִין נְדָרִים בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב. וּמִטַּעַם זֶה נוֹהֲגִין לְהַעֲמִיד שְׁנֵי אֲנָשִׁים אֵצֶל הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר בְּשָׁעָה שֶׁאוֹמֵר "כָּל נִדְרֵי", כְּדֵי שֶׁלֹּא יִטְעוּ לוֹמַר מַתִּירִין נְדָרִים בְּיָחִיד:לב

5 It is customary for the sheliach tzibbur to recite [Kol Nidrei] three times, each time in a louder voice. In this manner, it will be listened to with awe and reverence.

He should then continue chanting until nightfall so that the Evening Service will [begin] at the appropriate time.

ה וְנוֹהֲגִין שֶׁהַשְּׁלִיחַ צִבּוּר אוֹמֵר אוֹתוֹ ג' פְּעָמִים,לג וְכָל פַּעַם מַגְבִּיהַּ הַקּוֹל יוֹתֵר מִבָּרִאשׁוֹנָה,לד לְפִי שֶׁבְּדֶרֶךְ זוֹ נִשְׁמָע בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה.לה

וּמַמְשִׁיךְ בְּנִגּוּנִים עַד הַלַּיְלָה,לו כְּדֵי לְהִתְפַּלֵּל עַרְבִית בִּזְמַנָּהּ:לז

6 The sheliach tzibbur then recites the verse beginning VeNislach18 three times and the congregation recites the verse VaYomer A-donai19 three times.20

One should not deviate from a town’s local custom, even with regard to the liturgical hymns or melodies,21 so that he will not disturb the concentration of the congregants.

ו וְאַחַר כָּךְ אוֹמֵר הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר לח ג' פְּעָמִים לט "וְנִסְלַח כו'",מ,18 וְהַקָּהָל אוֹמְרִים ג' פְּעָמִים20 "וַיֹּאמֶר ה' כו'".מא,19

וְאַל יְשַׁנֶּה אָדָם מִמִּנְהַג הָעִיר אֲפִלּוּ בְּפִיּוּטִים אוֹ בְּנִגּוּנִים שֶׁמְּנַגְּנִים שָׁם,מב,21 שֶׁלֹּא יְבַלְבֵּל דַּעַת הַקָּהָל:מג

7 The sheliach tzibbur should then recite the blessing Shehecheyanu without a cup [of wine].22 [The rationale is that] Yom Kippur is a [festival] that comes at appointed intervals, and hence the blessing Shehecheyanu should be recited, as is done on all the festivals. Nevertheless, the blessing cannot be recited over a cup [of wine,23 even] while it is still day, for by reciting the blessing [that praises G‑d for] “enabling us to reach this season,” the individual has accepted Yom Kippur upon himself,24 and thus may not drink from the cup. Nor may he recite the blessing over the cup of wine and give it to a child [to drink], for the reason explained in sec. 556. Note [the explanation] there.25

ז וְאַחַר כָּךְ אוֹמֵר הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר "שֶׁהֶחֱיָנוּ" בְּלֹא כּוֹס,מד,22 לְפִי שֶׁיּוֹם הַכִּפּוּרִים הוּא דָּבָר הַבָּא מִזְּמַן לִזְמַן וְצָרִיךְ לְבָרֵךְ "שֶׁהֶחֱיָנוּ" כְּמוֹ בְּכָל הָרְגָלִים,מה אֶלָּא שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבָרֵךְ עַל הַכּוֹס23 מִבְּעוֹד יוֹם, מִשּׁוּם שֶׁכֵּיוָן שֶׁבֵּרַךְ שֶׁ"הִגִּיעָנוּ לִזְמַן הַזֶּה" – הֲרֵי קִבֵּל עָלָיו יוֹם הַכִּפּוּרִים,24 וְאָסוּר לוֹ לִשְׁתּוֹת מִן הַכּוֹס, וְגַם אִי אֶפְשָׁר לְבָרֵךְ עַל הַכּוֹס וְלִתֵּן מִמֶּנּוּ לְתִינוֹק,מו מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תקנ"ו,מז עַיֵּן שָׁם:25

8 According to the letter of the law, it would be appropriate for the entire congregation to fulfill their obligation with the blessing [Shehecheyanu] recited by the sheliach tzibbur instead of each one reciting it individually, for26 “a king’s glory is seen amidst a multitude of people,” as stated in sec. 298[:20].27 At present, however, since a sheliach tzibbur does not generally intend to fulfill the obligation on behalf of others, every individual should recite the blessing himself in a whisper,28 [but] should take care to complete [the blessing] before the sheliach tzibbur does, so that he can respond Amen to his blessing.

A similar principle also applies to the recitation of the blessing before Hallel29 and the blessing [recited before performing the mitzvah of] lulav [and esrog] in the synagogue.30

ח וּמִן הַדִּין הָיָה נָכוֹן שֶׁכָּל הַקָּהָל יֵצְאוּ יְדֵי חוֹבָתָן בְּבִרְכַּת הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר וְלֹא יְבָרֵךְ כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ מח,26 לְפִי שֶׁ"בְּרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ" מט כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן רצ"ח,נ,27 אֶלָּא שֶׁעַכְשָׁו עַל הָרֹב אֵין הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר מְכַוֵּן כְּלָל לְהוֹצִיא אֲחֵרִים, לָכֵן יְבָרֵךְ כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְעַצְמוֹ נא בְּלַחַשׁ,28 וְיִזָּהֵר לְסַיֵּם קֹדֶם שֶׁיְּסַיֵּם הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לַעֲנוֹת אָמֵן אַחַר בִּרְכַּת הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר.נב וְכֵן הַדִּין בְּבִרְכַּת הַלֵּל.נג,29 וְכֵן הַדִּין בְּבִרְכַּת הַלּוּלָב נד שֶׁבְּבֵית הַכְּנֶסֶת:נה,30

9 On both the night and the day of Yom Kippur, we say Baruch Shem Kevod Malchuso LeOlam Vaed in a loud voice. [The rationale for this is] that the Midrash31 relates that “when Moshe ascended on high [to receive the Torah], he heard the angels praising the Holy One, blessed be He, [by saying] Baruch Shem Kevod Malchuso LeOlam Vaed. He brought [this expression of praise] down for the Jewish people, but commanded them to say it quietly — just like the man who stole a beautiful object from the king’s palace and gave it to his wife, but told her, ‘Do not adorn yourself with it except in the privacy of your home.’ ”

This is why throughout the year we say [Baruch Shem Kevod Malchuso LeOlam Vaed] in a whisper, but on Yom Kippur — when we resemble the angels, as stated in sec. 610[:9] — we say it aloud and publicly.

ט לֵיל יוֹם הַכִּפּוּרִים וּמָחֳרָתוֹ אוֹמְרִים "בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד" בְּקוֹל רָם,נו לְפִי שֶׁאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ נז,31 כְּשֶׁעָלָה מֹשֶׁה לַמָּרוֹם שָׁמַע לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת שֶׁהָיוּ מְקַלְּסִין לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא "בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד", וְהוֹרִידוֹ לְיִשְׂרָאֵל, וְצִוָּה לָהֶם לְאָמְרוֹ בַּחֲשַׁאי, מָשָׁל לְאָדָם שֶׁגָּנַב חֵפֶץ נָאֶה מִתּוֹךְ פַּלְטֵרִין שֶׁל מֶלֶךְ וּנְתָנָהּ לְאִשְׁתּוֹ וְאָמַר לָהּ אַל תִּתְקַשְּׁטִי בּוֹ אֶלָּא בְּצִנְעָא בְּתוֹךְ בֵּיתֵךְ, לָכֵן כָּל הַשָּׁנָה אוֹמְרִים אוֹתוֹ בְּלַחַשׁ,נח אֲבָל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁאָנוּ דּוֹמִין לְמַלְאָכִים כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תר"י נט – אָנוּ אוֹמְרִים אוֹתוֹ בְּקוֹל רָם בְּפַרְהֶסְיָא:

10 If [Yom Kippur] falls on Shabbos, the passage beginning Vaychulu is recited after Shemoneh Esreh. The sheliach tzibbur then recites the single blessing that summarizes the seven blessings of Shemoneh Esreh, and should conclude it with the words Mekadesh HaShabbos.32 He does not mention Yom Kippur in this blessing, for the reason explained in sec. 268[:14].

We do not recite the passages of Kabbalas Shabbos,33 but we do say Mizmor Shir LeYom HaShabbos34 before Barchu.35

י אִם חָל בְּשַׁבָּת אוֹמְרִים "וַיְכֻלוּ" אַחַר תְּפִלַּת עַרְבִית, וְהַשְּׁלִיחַ צִבּוּר אוֹמֵר בְּרָכָה אַחַת מֵעֵין שֶׁבַע ס וְחוֹתֵם "מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת",32 וְאֵינוֹ מַזְכִּיר יוֹם הַכִּפּוּרִים בִּבְרָכָה זוֹ סא מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן רס"ח.סב

וְאֵין אוֹמְרִים קַבָּלַת שַׁבָּת,33 אֲבָל "מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת"34 יֵשׁ לְאָמְרוֹ סג קֹדֶם "בָּרְכוּ":סד,35

11 When [Yom Kippur] falls on Shabbos, the prayer beginning Avinu Malkeinu is not recited except in the course of the Neilah service, as will be explained in sec. 623[:9]. However, the other penitential prayers36 and the other supplications37 are recited, as is done when [Yom Kippur] falls on a weekday.

יא וְאֵין אוֹמְרִים "אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ" כְּשֶׁחָל בְּשַׁבָּת,סה מִלְּבַד בִּתְפִלַּת נְעִילָה כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תרכ"ג,סו אֲבָל שְׁאָר הַסְּלִיחוֹת36 וְהַתְּחִנּוֹת37 אוֹמְרִים כְּמוֹ כְּשֶׁחָל בְּחֹל:סז

12 Even when [Yom Kippur] falls on Shabbos, we do not recite the phrase be’ahavah mikra kodesh [in the middle blessing of Shemoneh Esreh].38 We do, however, say be’ahavah the first time this word appears in this passage [VaTiten lanu… be’ahavah], even if [Yom Kippur] falls on a weekday.

יב אֵין אוֹמְרִים "בְּאַהֲבָה מִקְרָא קֹדֶשׁ"38 אֲפִלּוּ כְּשֶׁחָל בְּשַׁבָּת,סח אֲבָל "בְּאַהֲבָה" הָרִאשׁוֹן אוֹמְרִים סט אֲפִלּוּ בְּחֹל:ע

13 [In the course of that middle blessing,] it is customary not to say Elokeinu V’Elokei Avoseinu, Retzeh BiMenuchaseinu… (“Our G‑d, and G‑d of our ancestors, please find favor in our rest…”) when [Yom Kippur] falls on Shabbos.39 Since this is a day of affliction and we do not derive so much satisfaction from our rest, how can we pray that the Holy One, blessed be He, should derive satisfaction from our rest when it is not complete?

We do, however, say vehanchileinu… be’ahavah uveratzon Shabbas kodshecha… (“Grant us… as a heritage with love and desire Your holy Shabbos…,”), for this request relates to all the Shabbasos of the year that are not Yom Kippur. After that we say vetaheir libeinu… (“Purify our hearts so that we will serve You in truth, for You are the One Who forgives…”); that is, He purifies our hearts by means of forgiveness.

(This order differs from that found in certain machzorim which maintain that in the prayers of Rosh HaShanah and Yom Kippur, vetaheir libeinu should be recited before vehanchileinu. For how is it appropriate to say ki Atah salchan (“for You are the One Who forgives”) or ki Atah Elokim emes… (“for You are the true G‑d”) after that [request]?)40

יג וְנוֹהֲגִין שֶׁאֵין אוֹמְרִים "אֱלֹקֵינוּ וֵאלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ רְצֵה בִּמְנוּחָתֵנוּ" כְּשֶׁחָל בְּשַׁבָּת,עא,39 דְּכֵיוָן שֶׁהוּא יוֹם עִנּוּי אֵין לָנוּ רָצוֹן כָּל כָּךְ בִּמְנוּחָתֵנוּ,עב וְאֵיךְ נִתְפַּלֵּל שֶׁיִּרְצֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּמְנוּחָתֵנוּ שֶׁאֵינָהּ מְנוּחָה גְּמוּרָה,עג אֲבָל אוֹמְרִים "וְהַנְחִילֵנוּ עד בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ כו'", שֶׁזֶּהוּ בַּקָּשָׁה עַל כָּל שַׁבְּתוֹת הַשָּׁנָה עה שֶׁאֵינָן יוֹם הַכִּפּוּרִים, וְאַחַר כָּךְ אוֹמְרִים "וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת כִּי אַתָּה סָלְחָן כו'", כְּלוֹמַר שֶׁעַל יְדֵי הַסְּלִיחָה מְטַהֵר לִבֵּנוּ עו (וּדְלֹא כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בִּקְצָת מַחֲזוֹרִים בִּתְפִלַּת רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים "וְטַהֵר לִבֵּנוּ כו'" קֹדֶם "וְהַנְחִילֵנוּ כו'", שֶׁאֵיךְ שַׁיָּךְ לוֹמַר אַחַר כָּךְ "כִּי אַתָּה סָלְחָן כו'", אוֹ "כִּי אַתָּה אֱלֹהִים אֱמֶת" עז,40):

14 During all the prayer services of Yom Kippur, [following longstanding custom,] we should have two people stand next to the sheliach tzibbur, one to his right and one to his left, as is the practice on all communal fasts and as is stated in sec. 566; see that source. At present, the custom of having two men stand next to the sheliach tzibbur is not followed at all on any of the communal fasts, for the reason[s] explained in that section.41 Hence, it is not necessary to do so on Yom Kippur either. It is therefore customary that the men who stood near the sheliach tzibbur during the recitation of Kol Nidrei leave [their place next to] him immediately after Barchu.42

יד בְּכָל תְּפִלּוֹת יוֹם הַכִּפּוּרִים צָרִיךְ לְהַעֲמִיד שְׁנֵי אֲנָשִׁים אֵצֶל הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר אֶחָד מִימִינוֹ וְאֶחָד מִשְּׂמֹאלוֹ,עח כְּמוֹ בְּכָל תַּעֲנִית צִבּוּר כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תקס"ו עט עַיֵּן שָׁם, וְעַכְשָׁו אֵין נוֹהֲגִין כְּלָל לְהַעֲמִיד שְׁנֵי אֲנָשִׁים אֵצֶל הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר בְּכָל תַּעֲנִית צִבּוּר מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר שָׁם,פ,41 וְלָכֵן גַּם בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים אֵין צָרִיךְ לְהַעֲמִיד,פא וְלָכֵן נוֹהֲגִין שֶׁתֵּכֶף אַחַר "בָּרְכוּ"42 הוֹלְכִין מֵעַל הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר הָאֲנָשִׁים שֶׁעָמְדוּ אֶצְלוֹ בִּשְׁעַת אֲמִירַת "כָּל נִדְרֵי":פב

15 Some people follow the custom of standing on their feet for the entire day and night [of Yom Kippur]; i.e., as long as they are awake at night, they do not sit down. However, they should sleep at night, so that they will be able to pray with concentration during the day without dozing off during their prayers.43

טו יֵשׁ נוֹהֲגִין לַעֲמֹד עַל רַגְלֵיהֶם כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה,פג דְּהַיְנוּ כָּל זְמַן שֶׁהֵם נֵעוֹרִים בַּלַּיְלָה אֵין יוֹשְׁבִין.פד אֲבָל מִכָּל מָקוֹם צְרִיכִין לִישֹׁן בַּלַּיְלָה, כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְהִתְפַּלֵּל בַּיּוֹם בְּכַוָּנָה וְלֹא יִתְנַמְנְמוּ בִּתְפִלָּתָם:פה,43

16 If [people who stand throughout] feel weak, they may lean on something [for support].

If one stood throughout Yom Kippur once and intended to do so indefinitely, but then desired to change his custom, he must request a formal absolution [of his commitment] as with the release of a vow, as stated in Yoreh Deah, sec. 215.44

טז וְאִם נֶחֶלְשׁוּ – יְכוֹלִים לִסְמֹךְ לְשׁוּם דָּבָר.פו וּמִי שֶׁעָמַד פַּעַם אַחַת כָּל יוֹם הַכִּפּוּרִים וְהָיָה בְּדַעְתּוֹ לִנְהֹג כֵּן לְעוֹלָם, אִם רוֹצֶה לְשַׁנּוֹת מִנְהָגוֹ – צָרִיךְ הַתָּרָה כְּמוֹ נֶדֶר,פז כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּיוֹרֶה דֵעָה סִימָן רט"ו:פח,44

17 Women should not stand throughout Yom Kippur. To do so would be pointless, because the primary reason for standing is to resemble the angels who are called “the ones who stand.”45 This is not relevant with regard to women, as stated in sec. 610[:9].

יז הַנָּשִׁים אֵין לָהֶם לַעֲמֹד כָּל יוֹם הַכִּפּוּרִים,פט לְפִי שֶׁאֵין תּוֹעֶלֶת בַּעֲמִידָתָם, שֶׁעִקַּר טַעַם הָעֲמִידָה הוּא כְּדֵי לִהְיוֹת דֻּגְמַת הַמַּלְאָכִים שֶׁנִּקְרָאִים "עוֹמְדִים",צ,45 וְזֶה אֵין שַׁיָּךְ בַּנָּשִׁים כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תר"י:צא

18 Though throughout the year it is forbidden to sleep in a synagogue, it is customary to sleep there on the night of Yom Kippur, because hymns and praises are recited there for most of the night. Besides, some people sleep there to watch [in turn] over the candles. Thus there is no question of a prohibition, since this done for the sake of the synagogue, as explained in sec. 151.46 However, one should make a point of sleeping on the west side of the synagogue, distant from the Holy Ark, or in the women’s section of the synagogue if there are no women there. People who do not intend to recite hymns and praises in the synagogue should not sleep there at all.

The chazzanim47 who are due to lead the prayers during the day should not remain awake throughout the night, because not sleeping at night will affect their voices. Indeed, everyone would do well not to remain awake the entire night, as stated [in subsection 15] above.

Before going to sleep, it is advisable to recite the first four psalms of the book of Tehillim, for they are a safeguard against having a nocturnal seminal emission.48 In addition, one should make a point of not covering himself with [so many] blankets and spreads that [his body] will be excessively warmed. One should at least leave his legs uncovered, as alluded to by the uncovering of Boaz’ legs,49 so that one’s body will not become excessively warmed.

יח אַף עַל פִּי שֶׁבְּכָל הַשָּׁנָה אָסוּר לִישֹׁן בְּבֵית הַכְּנֶסֶת,צב מִכָּל מָקוֹם בְּלֵיל יוֹם הַכִּפּוּרִים נוֹהֲגִין לִישֹׁן בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, לְפִי שֶׁאוֹמְרִים שָׁם שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת רֹב הַלַּיְלָה, וְיֵשׁ יְשֵׁנִים שָׁם כְּדֵי לִשְׁמֹר אֶת הַנֵּרוֹת, וְאֵין כָּאן חֲשַׁשׁ אִסּוּר צג כֵּיוָן שֶׁהוּא צֹרֶךְ בֵּית הַכְּנֶסֶת צד כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קנ"א.צה,46 אַךְ יִזָּהֲרוּ לִישֹׁן בְּמַעֲרָב צו רָחוֹק מִן הָאָרוֹן,צז אוֹ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁל נָשִׁים אִם אֵין שָׁם נָשִׁים.צח אֲבָל אוֹתָם שֶׁאֵינָם רוֹצִים לוֹמַר שָׁם שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת – לֹא יִישְׁנוּ כְּלָל בְּבֵית הַכְּנֶסֶת.צט וְהַחַזָּנִים47 הַמִּתְפַּלְלִים בַּיּוֹם – לֹא יֵעוֹרוּ כָּל הַלַּיְלָה, לְפִי שֶׁמַּפְסִידִים אֶת קוֹלָם כְּשֶׁאֵינָם יְשֵׁנִים בַּלַּיְלָה.ק וַאֲפִלּוּ כָּל אָדָם – טוֹב לוֹ שֶׁלֹּא יֵעוֹר כָּל הַלַּיְלָה,קא כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה.קב

וְטוֹב לוֹמַר קֹדֶם הַשֵּׁנָה ד' מִזְמוֹרִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל תְּהִלִּים,קג שֶׁהֵם שְׁמִירָה לְקֶרִי.קד,48 וְגַם טוֹב לִזָּהֵר שֶׁלֹּא יַעֲטֹף אֶת עַצְמוֹ בְּכָרִים וּכְסָתוֹת, שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי חִמּוּם, וְעַל כָּל פָּנִים יִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְכַסּוֹת רַגְלָיו, זֵכֶר לַדָּבָר "וַתְּגַל מַרְגְּלֹתָיו" קה שֶׁל בֹּעַז,49 שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי חִמּוּם:קו