SECTION 614 Laws Relating to Anointing Oneself and Wearing Shoes on Yom Kippur. (1–11)

סימן תריד דִּינֵי סִיכָה וּנְעִילַת הַסַּנְדָּל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים וּבוֹ י"א סְעִיפִים:

1 What does [the prohibition against] anointing oneself involve? It is forbidden to anoint part of one’s body just as [it is forbidden to anoint] the entire body.1

If one is sick, even though he is not in danger, or if there are scabs on his scalp, he may anoint himself as usual without hesitation, for all that was forbidden was anointing for pleasure.2

However, one who is not sick at all is forbidden [to anoint himself], even if he does not seek to derive pleasure but only to remove dirt.3 [This prohibition] does not resemble [the prohibition against] washing, which is permitted so long as it is not done for pleasure. Since anointing oneself is more pleasurable than washing, [the Sages] were more stringent (and forbade it even when it is not done for pleasure) — unless it is done without any pleasurable intent at all, such as for medical reasons.

א סִיכָה כֵּיצַד? א אָסוּר לָסוּךְ מִקְצָת גּוּפוֹ כְּכָל גּוּפוֹ.ב,1 וְאִם הָיָה חוֹלֶה ג אֲפִלּוּ אֵין בּוֹ סַכָּנָה,ד אוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֲטָטִין בְּרֹאשׁוֹ – סָךְ כְּדַרְכּוֹ וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ,ה שֶׁלֹּא אָסְרוּ אֶלָּא סִיכָה שֶׁל תַּעֲנוּג.ו,2 אֲבָל בְּלֹא שׁוּם חֹלִי, אֲפִלּוּ אֵינוֹ מִתְכַּוֵּן לְתַעֲנוּג ז אֶלָּא לְהַעֲבִיר אֶת הַזֻּהֲמָא – אָסוּר.ח,3 וְאֵינוֹ דּוֹמֶה לִרְחִיצָה שֶׁכָּל שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן לְתַעֲנוּג מֻתָּר,ט לְפִי שֶׁהַסִּיכָה מִתְעַנְּגִין בָּהּ יוֹתֵר מִתַּעֲנוּג רְחִיצָה,י לְפִיכָךְ הֶחְמִירוּ בָּהּ יוֹתֵר (וְאָסְרוּ אַף בְּשֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן לְתַעֲנוּג), אֶלָּא אִם כֵּן שֶׁהַסִּיכָה אֵינָהּ שֶׁל תַּעֲנוּג כְּלָל, כְּגוֹן שֶׁסָּךְ לִרְפוּאָה:יא

Alter Rebbe's Shulchan Aruch (SIE)

The new layout – with the original text and the facing translation – provides a unique user-friendly approach to studying the Alter Rebbe’s work. An inclusive commentary provides insightful explanations and guidelines for actual practice.

2 What does [the prohibition against] wearing shoes involve? It is forbidden to wear leather shoes or leather sandals, even on one foot, regardless of whether one is at home or in the public domain. The prohibition applies everywhere.4

It is even forbidden to wear a wooden shoe that is lined with leather.5 Even an amputee may not wear his prosthetic limb if it is lined with leather.6 (I.e., if one’s leg was amputated, an artificial limb is made with a cavity [to fit] the stump.)

If possible, one should be stringent and not wear a wooden shoe, even if it is not lined with leather.7

ב נְעִילַת הַסַּנְדָּל כֵּיצַד? יב אָסוּר לִנְעֹל מִנְעָל שֶׁל עוֹר וְסַנְדָּל שֶׁל עוֹר יג אֲפִלּוּ בְּרַגְלוֹ אַחַת,יד וְאֵין חִלּוּק בֵּין בֵּיתוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים – בְּכָל מָקוֹם אָסוּר.טו,4

וַאֲפִלּוּ סַנְדָּל שֶׁל עֵץ וּמְחֻפֶּה עוֹר – אָסוּר.טז,5 וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא קִטֵּעַ – אָסוּר לוֹ לִלְבֹּשׁ קַב שֶׁלּוֹ יז (פֵּרוּשׁ יח מִי שֶׁנִּקְטְעוּ רַגְלָיו עוֹשֶׂה לוֹ דְּפוּס כְּמִין רֶגֶל וְחוֹקֵק בּוֹ בֵּית קִבּוּל וּמַנִּיחַ רֹאשׁ שׁוֹקוֹ בְּתוֹכוֹ) אִם הוּא מְחֻפֶּה עוֹר.יט,6 וּמִי שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ – טוֹב לְהַחְמִיר בְּסַנְדָּל שֶׁל עֵץ אֲפִלּוּ אֵינוֹ מְחֻפֶּה עוֹר:כ,7

3 It is, however, permissible to wear sandals or shoes made of reeds, straw, cloth, or other substances,8 because [then] one’s feet feel the bumps on the ground; [indeed,] he feels as if he is barefoot. Moreover, [the Sages] forbade only a shoe, and [a foot-covering] that is not made of leather is considered a garment, not a shoe.

ג אֲבָל מֻתָּר לִנְעֹל סַנְדָּל אוֹ מִנְעָל שֶׁל גֶּמִי וְשֶׁל קַשׁ וְשֶׁל בֶּגֶד אוֹ שֶׁל שְׁאָר מִינִים,כא,8 שֶׁהֲרֵי גּוּשֵׁי הָאָרֶץ מַגִּיעַ לְרַגְלָיו וּמַרְגִּישׁ שֶׁהוּא יָחֵף,כב וְעוֹד שֶׁלֹּא אָסְרוּ אֶלָּא מִנְעָל וְכָל שֶׁאֵינוֹ שֶׁל עוֹר אֵינוֹ נִקְרָא מִנְעָל כג אֶלָּא מַלְבּוּשׁ:כד

4 Similarly, one is permitted to wind a stiff cloth around one’s feet and go out wearing this even to the public domain.9 On all the Shabbasos of the year it is forbidden to wear [such a footcovering] in the public domain, since this is not the ordinary manner of dress.10 On Yom Kippur, however, one may not wear sandals, nor can one wear leather shoes; hence [such a footcovering] is considered an ordinary manner of dress for that day.

However, some authorities forbid wearing such a footcovering in the public domain unless one is going somewhere for the sake of a mitzvah or another matter that he must attend to on that day, and he is pampered, so that socks alone will not suffice because they are made of soft fabric. [The latter authorities argue that only] in such a situation was license granted to go out to the public domain wearing a stiff cloth wound around one’s feet. It is preferable to be stringent and follow the [latter] opinion.

All authorities agree that it is permitted to go out to the public domain wearing cloth socks, for they are being worn in the ordinary manner. Similarly, it is permitted to go out, even to the public domain, wearing any kind of shoes made of any substance other than leather.

On Yom Kippur, it is permitted to stand on cushions and bedding, even if made of leather, for doing so is not considered as deriving the kind of comfort that comes from wearing shoes. It was forbidden only to wear [leather] when clasped around one’s feet. Nevertheless, may blessings light upon one who is stringent [and does not stand] on leather cushions and bedding.

When does the above apply? At times other than when reciting the Shemoneh Esreh prayer. When one is reciting the She­moneh Esreh prayer, it is forbidden to stand on cushions and bedding even if they are not made of leather, for [doing so] during prayer appears prideful.

However, it is permitted to stand on objects other than cushions and bedding, [e.g., rugs or straw mats,] even when reciting Shemoneh Esreh, provided that [their upper surface] is not more than three handbreadths above the ground, as stated in sec. 90[:1-2].

ד וְכֵן מֻתָּר לִכְרֹךְ בֶּגֶד כה קָשֶׁה כו סְבִיב רַגְלָיו. וּמֻתָּר לָצֵאת בּוֹ אֲפִלּוּ לִרְשׁוּת הָרַבִּים,כז,9 אַף עַל פִּי שֶׁבְּכָל שַׁבְּתוֹת הַשָּׁנָה אָסוּר לָצֵאת בּוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ דֶּרֶךְ מַלְבּוּשׁ,כח,10 מִכָּל מָקוֹם בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים כֵּיוָן שֶׁאָסוּר בִּנְעִילַת הַסַּנְדָּל וְאִי אֶפְשָׁר לוֹ לִנְעֹל מִנְעָל שֶׁל עוֹר כט – נִקְרָא זֶה דֶּרֶךְ מַלְבּוּשׁ לְאוֹתוֹ הַיּוֹם.ל

וְיֵשׁ אוֹסְרִין לא לָצֵאת בּוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים, אֶלָּא אִם כֵּן הוֹלֵךְ לִדְבַר מִצְוָה, אוֹ לִשְׁאָר דָּבָר הֶכְרֵחִי לוֹ בַּיּוֹם הַהוּא, וְהוּא מְפֻנָּק וְאֵין דַּי לוֹ בִּלְבִישַׁת אַנְפִּילָאוֹת מִפְּנֵי שֶׁהֵן עֲשׂוּיִין מִבֶּגֶד רַךְ – אָז הִתִּירוּ לוֹ לָצֵאת לִרְשׁוּת הָרַבִּים בְּבֶגֶד קָשֶׁה וְכָרוּךְ סְבִיב רַגְלָיו. וְטוֹב לְהַחְמִיר כִּסְבָרָא זוֹ.

אֲבָל לָצֵאת לִרְשׁוּת הָרַבִּים בְּאַנְפִּילָאוֹת שֶׁל בֶּגֶד – מֻתָּר בְּכָל עִנְיָן לְדִבְרֵי הַכֹּל,לב כֵּיוָן שֶׁלּוֹבְשָׁן דֶּרֶךְ לְבִישָׁה.לג וְהוּא הַדִּין שֶׁמֻּתָּר לָצֵאת בְּכָל מִין מִנְעָל שֶׁאֵינוֹ שֶׁל עוֹר לד אֲפִלּוּ לִרְשׁוּת הָרַבִּים.לה

מֻתָּר לַעֲמֹד בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים עַל גַּבֵּי כָּרִים וּכְסָתוֹת לו אֲפִלּוּ הֵן שֶׁל עוֹר,לז שֶׁאֵין זֶה הֲנָאַת דֶּרֶךְ נְעִילָה, וְלֹא אָסְרוּ אֶלָּא כְּשֶׁהוּא מַנְעִיל בְּרַגְלָיו.לח מִכָּל מָקוֹם הַמַּחְמִיר בְּכָרִים וּכְסָתוֹת שֶׁל עוֹר – תָּבוֹא עָלָיו בְּרָכָה.לט

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת תְּפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, אֲבָל בְּשָׁעָה שֶׁמִּתְפַּלֵּל תְּפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה – אָסוּר לַעֲמֹד עַל גַּבֵּי כָּרִים וּכְסָתוֹת אֲפִלּוּ אֵינָן שֶׁל עוֹר,מ מִשּׁוּם שֶׁנִּרְאֶה כְּמִתְגָּאֶה אִם יַעֲמֹד עַל כָּרִים בִּשְׁעַת תְּפִלָּה.מא אֲבָל מֻתָּר לַעֲמֹד עַל שְׁאָר דְּבָרִים חוּץ מִן כָּרִים וּכְסָתוֹת אֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁמִּתְפַּלֵּל תְּפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה אִם אֵינוֹ גָּבוֹהַּ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים מִן הָאָרֶץ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן צ':מב

5 A woman who has given birth may wear [leather] shoes on Yom Kippur for 30 days after giving birth11 because the cold is harmful for her. Similarly, [leather] shoes may be worn by one who is sick, even though he is not in danger, but cold is harmful for him, and similarly by one whose [foot] is wounded.

ה חַיָּה מג כָּל שְׁלֹשִׁים יוֹם אַחַר לִדְתָּהּ מד – מֻתֶּרֶת לִנְעֹל אֲפִלּוּ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים,11 מִפְּנֵי שֶׁהַצִּנָּה מה קָשָׁה לָהּ.מו וְכֵן חוֹלֶה אֲפִלּוּ אֵין בּוֹ סַכָּנָה מז אֶלָּא שֶׁהַצִּנָּה קָשָׁה לוֹ,מח וְכֵן מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַכָּה בְּרַגְלָיו מט – מֻתָּרִים לִנְעֹל:

6 Similarly, if it rains and one desires to walk from the synagogue to his home or vice versa, then if he is pampered and is distressed when his feet become soiled because of the rain, he may wear [leather] shoes. Once he reaches home or the synagogue, he should remove them. One who is not pampered, however, is not given such license.

Nevertheless, if the streets are filled with sludge and mud, any person is permitted to wear [leather] shoes, for in this regard everyone is considered as pampered. (Some authorities maintain that even when [the streets are filled with] mud and sludge, license is granted only to one who is known to be pampered — but not everyone has the right to say, “I am pampered.” The custom, however, is to follow the first opinion.)

There is no [license to follow] the practice of many of the common people who walk in the street with [leather] shoes even though there is no sludge or mud. When they reach the synagogue, they continue to walk with their shoes; they do not remove them until they reach their place. Such people “walk in darkness”12 and may be termed transgressors, if they do not listen to the voice of those who instruct them.

ו וְכֵן אִם יָרְדוּ גְּשָׁמִים וְרוֹצֶה לֵילֵךְ מִבֵּית הַכְּנֶסֶת לְבֵיתוֹ אוֹ לְהֵפֶךְ וְהוּא אָדָם מְפֻנָּק נ וּמִצְטַעֵר נא בְּלִכְלוּךְ רַגְלָיו בְּמֵי גְּשָׁמִים נב – מֻתָּר לוֹ לִנְעֹל, וּכְשֶׁיַּגִּיעַ לְבֵיתוֹ אוֹ לְבֵית הַכְּנֶסֶת יַחְלְצֵם.נג אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ מְפֻנָּק – אָסוּר.נד

אֲבָל אִם יֵשׁ שָׁם רֶפֶשׁ וָטִיט – מֻתָּר לְכָל אָדָם לִנְעֹל, לְפִי שֶׁהַכֹּל חֲשׁוּבִין מְפֻנָּקִין לְעִנְיָן זֶה נה (וְיֵשׁ אוֹמְרִים נו דְּאַף בְּטִיט וָרֶפֶשׁ אֵין הֶתֵּר אֶלָּא לְמִי שֶׁיָּדוּעַ שֶׁהוּא מְפֻנָּק, אֲבָל אֵין כָּל אָדָם יָכוֹל לוֹמַר מְפֻנָּק אֲנִי. אֲבָל הַמִּנְהָג כַּסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה).

אֲבָל לֹא כְּמוֹ שֶׁנּוֹהֲגִין רַבִּים מֵהֲמוֹן עַם שֶׁהוֹלְכִים בָּרְחוֹב בְּמִנְעָלִים אַף שֶׁאֵין שָׁם רֶפֶשׁ וָטִיט וּכְשֶׁבָּאִין לְבֵית הַכְּנֶסֶת הֵם הוֹלְכִים גַּם כֵּן בְּמִנְעָלִים רַק בְּהַגִּיעוֹ לִמְקוֹמוֹ חוֹלֵץ, וְאֵלּוּ בַּחֲשֵׁכָה יִתְהַלְּכוּ12 וּפוֹשְׁעִים נִקְרְאוּ אִם אֵינָן שׁוֹמְעִים לְקוֹל מוֹרֵיהֶם:נז

7 If one walks in a place where there are scorpions or other creatures that bite, he may wear even leather [shoes]. This license applies even when one is not going for a purpose associated with a mitzvah, but is merely strolling, lest he be bitten by a scorpion or the like.

ז הַהוֹלֵךְ בְּמָקוֹם שֶׁמְּצוּיִים עַקְרַבִּים אוֹ שְׁאָר דְּבָרִים הַנּוֹשְׁכִין – מֻתָּר לוֹ לִנְעֹל אֲפִלּוּ מִנְעָל שֶׁל עוֹר,נח,11 וַאֲפִלּוּ אֵינוֹ הוֹלֵךְ לִדְבַר מִצְוָה נט אֶלָּא לְטַיֵּל ס מֻתָּר לִנְעֹל כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְּׁכֶנּוּ עַקְרָב וְכַיּוֹצֵא בּוֹ:

8 If one walks from his home to the synagogue in shoes, he should not wear them in the synagogue, nor should he leave them [there] in a visible place, because the dirt on [them] compromises the dignity of the synagogue. [This applies in particular] on this holy day, which should be honored with clean clothes and all matters associated with purity. Hence, one should leave [his shoes] in a discreet place in the synagogue so they will not be seen. If possible,13 he should send them home.

ח כְּשֶׁהוֹלֵךְ מִבֵּיתוֹ לְבֵית הַכְּנֶסֶת בְּמִנְעָלִים – לֹא יֵלֵךְ בָּהֶן בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. וְכֵן לֹא יַנִּיחֵם בְּבֵית הַכְּנֶסֶת בְּגִלּוּי,סא לְפִי שֶׁלִּכְלוּךְ שֶׁעַל גַּבֵּי הַמִּנְעָלִים הוּא זִלְזוּל לְבֵית הַכְּנֶסֶת בְּיוֹם קָדוֹשׁ כָּזֶה שֶׁחַיָּבִים לְכַבְּדוֹ בִּכְסוּת נְקִיָּה סב וּבְכָל דְּבַר טָהֳרָה,סג אֶלָּא יַנִּיחֵם בְּמָקוֹם מֻצְנָע בְּבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁלֹּא יִרְאוּ, אוֹ יִשְׁלָחֵם לְבֵיתוֹ סד אִם אֶפְשָׁר לוֹ:סה,13

9 A person walking on a journey is forbidden to wear shoes on Yom Kippur even though this is permitted on Tishah BeAv, because the prohibition against wearing shoes on Yom Kippur is basically Scriptural in origin, as stated in sec. 611[:2]; see that source. Therefore [the Sages] ruled more stringently than with regard to Tishah BeAv.

ט הַמְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ, אַף עַל פִּי שֶׁבְּתִשְׁעָה בְּאָב מֻתָּר בִּנְעִילַת הַסַּנְדָּל סו – בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים אָסוּר,סז לְפִי שֶׁעִקַּר אִסּוּר נְעִילַת הַסַּנְדָּל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים הוּא מִן הַתּוֹרָה כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תרי"א סח עַיֵּן שָׁם, לְפִיכָךְ הֶחְמִירוּ בּוֹ יוֹתֵר מִבְּתִשְׁעָה בְּאָב:

10 For the same reason, a person walking among non-Jews who fears that they will mock him is forbidden to wear [leather] shoes on Yom Kippur, even though on Tishah BeAv one is permitted to wear [leather] shoes [in such circumstances].

י וְכֵן מִטַּעַם זֶה הַהוֹלֵךְ בֵּין הַנָּכְרִים וְחוֹשֵׁשׁ שֶׁלֹּא יַלְעִיגוּ עָלָיו, אַף עַל פִּי שֶׁבְּתִשְׁעָה בְּאָב מֻתָּר לִנְעֹל סט – בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים אָסוּר:ע

11 Whenever one is permitted to wear [leather] shoes [on Yom Kippur], it is advisable to switch [shoes], wearing his left shoe on his right foot and his right shoe on his left foot.

יא כָּל מָקוֹם שֶׁמֻּתָּר לִנְעֹל – טוֹב שֶׁיַּחְלִיף מִנְעָל שֶׁל שְׂמֹאל בְּיָמִין וְשֶׁל יָמִין לִשְׂמֹאל:עא