SECTION 84 The Possibility of Reciting [the Shema] in a Bathhouse. (1)

סימן פד אִם מֻתָּר לִקְרוֹת בַּמֶּרְחָץ וּבוֹ סָעִיף אֶחָד:

1 One may recite [the Shema] in a new bathhouse in which people have never bathed,1 for unlike the designation of a structure as a lavatory, its [mere] designation [as a bathhouse] does not bring about a prohibition.2 [This distinction is made] because a lavatory is particularly loathsome.

As to a bathhouse that has been in use:3 In the outermost room, where everyone stands fully clothed, it is permitted to recite the Shema and Shemoneh Esreh.4 In the middle room, where some people stand clothed and some are naked, one may greet a friend,5 but may not recite6 the Shema, Shemoneh Esreh, nor speak words of Torah,7 even when no one there is naked.8 One may, however, think about words of Torah even when there are naked men present.9 It is also permitted to issue a halachic ruling there, provided one does not explain the rationale for his decision, for [delivering the ruling] is equivalent to merely thinking about words of Torah, since he is thinking of the reason in his heart.

In the innermost room, where everyone stands naked, it is forbidden even to greet a friend, for Shalom is one of the names of the Holy One, Blessed be He, as it is written,10 “And he called Him ‘G‑d, Shalom.’” Similarly, it is forbidden to greet a friend [with this word] in alleyways where filth is present.

Some authorities hold that a person whose name is Shalom may not be called by name [in the innermost room of a bathhouse], but only [by a name used] in a non-Jewish language. Others permit this, since what [the caller] has in mind is not the concept of Shalom, but rather that person’s name. (With regard to Rabbinic rulings, one should follow the more lenient view. This is the common practice.)

It is forbidden to respond Amen there or to think about any holy matter.11 If one is asked regarding a point of Jewish law, it is [even] forbidden to tell him, “One may not reply in a bathhouse.”12 In the middle room, however, one may tell him this.13

א מֶרְחָץ חָדָשׁ שֶׁלֹּא רָחֲצוּ בּוֹ – מֻתָּר לִקְרוֹת בּוֹ,א,1 שֶׁאֵין קְרִיאַת שֵׁם אוֹסַרְתּוֹ כְּמוֹ שֶׁאוֹסֶרֶת בְּבֵית הַכִּסֵּא,2 לְפִי שֶׁבֵּית הַכִּסֵּא הוּא מָאוּס בְּיוֹתֵר.ב

וּמֶרְחָץ יָשָׁן,3 בַּבַּיִת הַחִיצוֹן שֶׁכָּל הָעוֹמְדִים שָׁם הֵם לְבוּשִׁים – מֻתָּר לִקְרוֹת שָׁם קְרִיאַת שְׁמַע וּלְהִתְפַּלֵּל.ג,4

וּבָאֶמְצַע שֶׁקְּצָת מִן הָעוֹמְדִים שָׁם הֵם לְבוּשִׁים וּקְצָתָם עֲרֻמִּים – יֵשׁ שָׁם שְׁאִילַת שָׁלוֹם,5 אֲבָל לֹא6 קְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה וְדִבְרֵי תּוֹרָה7 (א) אֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁאֵין שָׁם אָדָם עָרֹם.ד,8 אֲבָל מֻתָּר לְהַרְהֵר שָׁם בְּדִבְרֵי תּוֹרָהה אֲפִלּוּ כְּשֶׁיֵּשׁ שָׁם עֲרֻמִּים.ו,9 וּמֻתָּר לִפְסֹק שָׁם דִּין, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יֹאמַר טַעֲמוֹ שֶׁל דָּבָר, שֶׁזֶּה אֵינוֹ אֶלָּא כְּמוֹ הִרְהוּר בְּדִבְרֵי תּוֹרָה שֶׁמְּחַשֵּׁב הַטַּעַם בְּלִבּוֹ.ז

וְהַבַּיִת הַפְּנִימִי שֶׁכָּל הָעוֹמְדִים שָׁם הֵם עֲרֻמִּים – אֲפִלּוּ שְׁאִילַת שָׁלוֹם אָסוּר כִּי "שָׁלוֹם" הוּא שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא,ח שֶׁנֶּאֱמַר:ט,10 "וַיִּקְרָא לוֹ ה' שָׁלוֹם". וְהוּא הַדִּין שֶׁאָסוּר לִתֵּן שָׁלוֹם לַחֲבֵרוֹ בִּמְבוֹאוֹת הַמְטֻנָּפוֹת.י

וְאָדָם שֶׁשְּׁמוֹ שָׁלוֹם – יֵשׁ אוֹסְרִיןיא לִקְרוֹת בִּשְׁמוֹ אֶלָּא בִּלְשׁוֹן (לע"ז). וְיֵשׁ מַתִּירִין,יב כֵּיוָן שֶׁאֵין מִתְכַוֵּן עַל עִנְיַן הַשָּׁלוֹם אֶלָּא לְהַזְכָּרַת שְׁמוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אָדָם (וּבְדִבְרֵי סוֹפְרִים הַלֵּךְ אַחַר הַמֵּקֵל.יג וְכֵן נוֹהֲגִין).

וְאָסוּר לַעֲנוֹת שָׁם אָמֵן,יד וְלֹא לְהַרְהֵר בְּשׁוּם דָּבָר שֶׁבִּקְדוּשָּׁה.טו,11 וְאִם שָׁאַל לוֹ אָדָם דְּבַר הֲלָכָה – אָסוּר לוֹמַר לוֹ אֵין מְשִׁיבִין בַּמֶּרְחָץ.12 אֲבָל בַּבַּיִת הָאֶמְצָעִי מֻתָּר לוֹמַר לוֹ כָּךְ:טז,13