SECTION 45 Laws Relating to [Wearing] Tefillin in a Cemetery or Bathhouse. (1–3)

סימן מה דִּין תְּפִלִּין בְּבֵית הַקְּבָרוֹת וּבְבֵית הַמֶּרְחָץ, וּבוֹ [ג] סְעִיפִים:

1 It is forbidden to approach within four cubits of a corpse or a grave while wearing head-tefillin, for this is considered as “mocking the poor.”1 If a cemetery is surrounded by a wall, one should adopt the stringency of not entering at all while wearing head-tefillin, even when one stays very far from the graves, lest he inadvertently come within four cubits of a grave.

If, however, one is outside the wall, he is permitted [to wear tefillin] even when he is close to it — indeed, even if he is within four cubits of the graves. For the wall creates a distinction, and thus he does not appear to be “mocking the poor.”

א אָסוּר לִכָּנֵס בְּתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁל מֵתא אוֹ שֶׁל קֶבֶר וּתְפִלִּין בְּרֹאשׁוֹ, מִשּׁוּם "לֹעֵג לָרָשׁ".ב,1

וּבֵית הַקְּבָרוֹת שֶׁהוּא מֻקָּף מְחִצָּה – יֵשׁ לְהַחְמִירג שֶׁלֹּא לִכָּנֵס בְּתוֹכוֹ כְּלָל בִּתְפִלִּין שֶׁבְּרֹאשׁוֹ אֲפִלּוּ רָחוֹק הַרְבֵּה מִן הַקְּבָרוֹת, שֶׁמָּא יִתְקָרֵב בְּתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁל אֵיזֶה קֶבֶר בְּלִי דַּעַת.

אֲבָל חוּץ לַמְחִצָּה – מֻתָּר אֲפִלּוּ בְּסָמוּךְ לָהּ אַף עַל פִּי שֶׁהוּא תּוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת לְהַקְּבָרוֹת, מִפְּנֵי שֶׁהַמְחִצָּה מַפְסֶקֶת וְאֵינוֹ נִרְאֶה כְּ"לֹעֵג לָרָשׁ":ד

2 When does the above apply? When [the tefillin] are overtly visible. If they are covered there is no sense of “mocking the poor,” and it is permitted [to wear them] in all situations.

The straps must also be covered. Therefore, even though it is permitted to enter [a cemetery] while wearing only arm-tefillin, for they are covered, one must take care that the strap around one’s finger is also covered.

ב בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁהֵן מְגֻלִּין, אֲבָל אִם הֵן מְכֻסִּין – אֵין כָּאן "לוֹעֵג לָרָשׁ", וּמֻתָּר בְּכָל עִנְיָן.ה וְצָרִיךְ שֶׁגַּם הָרְצוּעוֹת תִּהְיֶינָה מְכֻסּוֹת. לְפִיכָךְ אַף עַל פִּי שֶׁמֻּתָּר לִכָּנֵס בִּתְפִלִּין שֶׁל יָד לְבַדָּהּ הוֹאִיל וְהִיא מְכֻסָּהו – צָרִיךְ לִזָּהֵר בָּרְצוּעָה שֶׁעַל אֶצְבָּעוֹ שֶׁתִּהְיֶה גַּם כֵּן מְכֻסָּה:ז

3 As to a bathhouse:2 In the outermost room, where everyone stands fully clothed, one may as an initial option put on tefillin on one’s head and arm.

In the middle room, where some people stand clothed and some stand naked, it is forbidden to put on tefillin initially, even when there are no naked people there. If, however, one was wearing one’s head-tefillin, he is not obliged to remove them when entering such a place.3

In the innermost room, where everyone stands naked, even if one was [already] wearing his head-tefillin he must remove them when he enters, even when there is no one present.

When does the above apply? In a bathhouse which is very dirty because of the steam of the hot water used there. By contrast, a person wearing tefillin may enter the mikveh room — which is not dirty, because cold water is used there — when there is no one naked there at the time, even though [usually] everyone stands there naked.

For this reason, the blessing for immersion in a mikveh may be recited even before descending into the water,4 even though [at times] people stand naked in the area above the pool.5

If someone is standing naked [in the inner room of a mikveh], it is forbidden to enter while [wearing] tefillin or while [carrying] any other Biblical text, for it is forbidden to stand naked in the presence of a Biblical text.6 (For this reason one must be careful to keep small children covered, so that they will not be naked in the presence of sacred texts. See the conclusion of sec. 275[:13].)

Here End the Laws of Tefillin

ג בְּבֵית הַמֶּרְחָץ,2 בַּבַּיִת הַחִיצוֹןח שֶׁכָּל הָעוֹמְדִים בּוֹ הֵן לְבוּשִׁים – מֻתָּר לְהָנִיחַ שָׁם תְּפִלִּין עַל רֹאשׁוֹ וּזְרוֹעוֹ לְכַתְּחִלָּה.

וּבַבַּיִת הָאֶמְצָעִי שֶׁמִּקְצָת בְּנֵי אָדָם עוֹמְדִים שָׁם לְבוּשִׁים וּמִקְצָתָן עֲרֻמִּים – אָסוּר לְהָנִיחַ שָׁם תְּפִלִּין לְכַתְּחִלָּה אֲפִלּוּ בִּשְׁעַת שֶׁאֵין שָׁם אָדָם עָרֹם.ט אֲבָל אִם הָיוּ בְּרֹאשׁוֹ – אֵין צָרִיךְ לְחָלְצָן כְּשֶׁנִּכְנָס לְשָׁם.י,3 וּבַבַּיִת הַפְּנִימִי שֶׁכָּל הָעוֹמְדִים בּוֹ הֵם עֲרֻמִּים, אֲפִלּוּ הָיוּ בְּרֹאשׁוֹ – צָרִיךְ לְחָלְצָן כְּשֶׁנִּכְנָס לְשָׁם, אֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁאֵין שָׁם אָדָם.יא

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בַּמֶּרְחָץ שֶׁזֻּהֲמָתוֹ רַבָּה מֵהֶבֶל הַחַמִּין שֶׁמִּשְׁתַּמְּשִׁין בּוֹ, אֲבָל בְּבֵית הַטְּבִילָה אַף עַל פִּי שֶׁעוֹמְדִים בּוֹ עֲרֻמִּים, כֵּיוָן שֶׁתַּשְׁמִישׁוֹ בְּצוֹנֵן – אֵין בּוֹ זֻהֲמָא וּמֻתָּר לִכָּנֵס בּוֹ בִּתְפִלִּין, כְּשֶׁאֵין שָׁם אָדָם עָרֹם.יב לָכֵן מְבָרְכִין בִּרְכַּת הַטְּבִילָה בַּמִּקְוֶה אֲפִלּוּ קֹדֶם שֶׁיָּרַד לַמַּיִם,יג,4 אַף עַל פִּי שֶׁלְּמַעְלָה מֵהַמַּיִם עוֹמְדִים שָׁם עֲרֻמִּים.יד,5

אֲבָל אִם יֵשׁ שָׁם עָרֹם – אָסוּר לִכָּנֵס לְתוֹכוֹ בִּתְפִלִּין אוֹ בִּשְׁאָר כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ,טו שֶׁאָסוּר לַעֲמֹד עָרֹם בִּפְנֵי כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁטז,6 (וְלָכֵן צָרִיךְ לִזָּהֵר לְכַסּוֹת הַקְּטַנִּים שֶׁלֹּא יִהְיוּ עֲרֻמִּים בִּפְנֵי הַסְּפָרִים, עַיֵּן סוֹף סִימָן ערה).יז

סְלִיק הִלְכוֹת תְּפִלִּין