SECTION 36 Laws Relating to the Precise Shape of the Scribal Letters. (1–6)

סימן לו דִּין דִּקְדּוּק כְּתִיבָתָן, וּבוֹ ו סְעִיפִים:

1 By1 initial preference, one should write in a script that perfectly and faithfully follows2 the shapes of the letters that were derived from the Talmud, the Midrashim, and the [Oral] Tradition received from the sages of the early generations. Nevertheless, deviating [from this] does not invalidate the script unless one marred the shape of a letter entirely, as will be explained.

א לְכַתְּחִלָּה1 צָרִיךְ לִכְתֹּב כְּתִיבָה תַּמָּהא,2 וּשְׁלֵמָהב בִּתְמוּנַת הָאוֹתִיּוֹת, שֶׁלְּמָדוּהָ מִדִּבְרֵי הַתַּלְמוּד וּמִדְרָשִׁים וְקַבָּלָה מֵהָרִאשׁוֹנִים. אֲבָל אִם שִׁנָּה – לֹא פָּסַל,ג אֶלָּא אִם כֵּן הִפְסִיד צוּרַת הָאוֹת לְגַמְרֵיד כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר:

2 These are the shapes of the letters:3

The upper [right arm] of the alef should be shaped like a yud.4 It must therefore have a thorn-like projection5 [extending from] three [of its corners], as is required of a yud. As an initial and preferred option, there should be one projection above. [There should also be] two projections below. The one to the right should touch the [diagonal] shaft6 of the alef; if it does not, [the letter] is invalid, as will be explained.7 Initially, there should also be a second projection to the left, which should not touch the shaft, though if it does touch, [the letter is still] valid, as stated in sec. 32[:26].

The initial preference is that the front [i.e., left] edge of this yud and its upper projections should be slightly slanted upward.

According to a tradition received from [R. Yehudah] the Chassid, it is initially preferable that the foot of this yud should touch the middle of the shaft of the alef, not its [lower] end. It is also initially preferable that the tip projecting from the right upper edge [of this yud] curve slightly upward, though not excessively.

According to the mystical tradition, the lower [leg at the left] should at times be shaped like a small, inverted dalet. According to the Kabbalistic tradition of the AriZal, it should be [written] in this manner in tefillin. At other times it should resemble a yud, hanging by its [projection] from the [shaft] of the alef. The initial preference, therefore, is that it should have a small projection at the lower right. According to the mystical tradition, this projection should be aligned directly under the upper projection of the upper yud.

(According to the mystical tradition, the upper [right corner] of the beis should be right-angled like a dalet, not rounded like a resh.)8 One must take care that there should be a projection at the back [of the right corner]9 and to make [that corner] square so that [the letter] not resemble a chaf. If it does resemble a chaf, it is invalid. If there is a doubt, the letter should be shown to a young child [for determination].10

Initially, it is preferable that [the beis] have a small crownlet11 on the left edge of its upper line.

According to the Kabbalah, it should have a thick heel at its base, for it should resemble a dalet [wedged] in the throat of a vav [lying flat]. The [right] upper corner [of the beis] should therefore be right-angled so that it resemble a dalet, and it should have a [distinctive] heel [at the right] below, in place of the head of the vav.

The head of the gimmel should be thick. By initial preference, its right leg should be thin and should extend slightly below the left foot. The left leg should not be slanted [excessively]; rather, it should extend [leftwards] horizontally, and the initial preference is that it be slightly raised towards the dalet [i.e., the following letter].12

There is an authority who has received the tradition that the body of the gimmel should resemble a zayin, i.e., the right leg should extend from the middle [of the lower edge] of the head and not from its [right] side like a vav. Similarly, [this tradition maintains] that the left heads of the letters שע"ט נ"ז ג"ץ should all resemble zayinin. It is for this reason that the crownlets [of these letters] are called zayinin. The Kabbalistic tradition of the AriZal differs, however, as will be explained.

The left leg should be low so that [another] letter can be written close to the head of the gimmel,13 for this is the tradition received from [R. Yehudah] the Chassid. [For this reason, too,] when one writes a vav immediately after a curved14 nun, one should write it in the midst of the curve of the nun, so that their heads will be next to each other. [Similarly,] when one writes a final15 chaf immediately after a curved14 tzaddik, it is desirable to curve the neck of the tzaddik slightly to the right, in order to bring [the upper right edge of] the final chaf a little closer to the heads of the tzaddik. One should not write any letter at an angle without reason, however, for the tradition received from the early generations is that the letters should stand straight, slanting neither to right or left.

The roof of the dalet should be long and its leg short, for if the leg were longer than the upper line the letter would resemble a final chaf, and would be invalid if a young child did not read it as a dalet.

The initial preference is that its leg should be straight and slanted slightly to the right, and that it should have a small crownlet atop the left end of its upper line. One should be careful to make the [protrusion] at its [upper right corner] square, so that the letter not resemble a resh and be invalid if a young child [did not] read it [as a dalet].

There are those who have received the tradition that it is not sufficient that it have a distinct angle at the [upper right corner]; rather, the initial preference is that it have a distinct heel there. For its shape resembles two vavin connected [at a right angle], and the heel takes the place of the head of one vav. One should also make a small projection atop the right end of its upper edge. This projection corresponds to the head of the other vav.

By initial preference, a small crownlet should be made at the left end of the upper edge of the hei. A small protrusion should also be made at [the right end of that line] so that it be square like a dalet and not rounded like a resh.

The [left leg that stands] within [the space of the hei] should not come close to the upper line. Instead, there should be enough space between them so that an average person will easily be able to identify the letter when reading a Torah scroll on the reader’s platform. If it actually touches the upper line, even as slightly as a hairsbreadth, the letter is invalid.16

This [left leg] should not be positioned [below] the middle of the upper line, but [below] its left end. If it was placed in the middle, the letter is invalid and must be corrected.17 If, however, it is impossible to correct it,18 it may be regarded as valid even as an initial and preferred option, as stated in sec. 32[:37].

There is an authority who has received the tradition that this [left leg] should be thin at the top and slightly thicker below, resembling a yud, for the shape of a hei consists of a dalet and a yud. (This applies to all letters hei except those in the Divine name י-ה-ו-ה, concerning which there is a different tradition, as will be explained.)19 This [leg] should be slanted downward to the right and not to the left, so that it not resemble a taf.20

The head of the vav should be short so that it will not resemble a resh, and its leg should be long so that it will not resemble a yud, and thus be rendered invalid if [mis]read by a young child.

It is desirable that its head be rounded on the right so that it not resemble a zayin. Though the head of the zayin protrudes on both sides [of the shaft, while the head of the vav protrudes only to the left], we should take the precaution [of rounding the upper right corner of the vav] lest the letter be rendered invalid if [mis]read as a zayin by a young child who is neither bright nor slow.

According to the mystical tradition, the leg [of the vav] should be extended evenly,21 gradually narrowing until it is pointed at its lower end.

According to the [Kabbalistic] tradition of the AriZal, there should be a small protrusion on the left of the head of every vav in the [passages of] tefillin, but not in Torah scrolls.

Care must be taken that the leg of the zayin not be elongated, which would make the letter resemble a [final, elongated] nun and be rendered invalid if [mis]read by a young child.

Its head should protrude [from the leg] on both sides, so that the letter not resemble a vav. According to the mystical tradition, [the head] should be square.

The initial preference is that a “hump” [like a small inverse “v”] be made at the top of [the ches, linking] its two legs. Also, a small crownlet should be placed on the [upper left corner of] the head of the left leg. The [upper] right [corner] of the head of the right leg, by contrast, should preferably be rounded.

As the initially preferred option, each of the legs should resemble the letter zayin. According to the Kabbalistic tradition of the AriZal, however, the right leg [of the ches] in tefillin should resemble a vav. In addition, the [diagonal] line of the hump that rises from the right leg should be thick, while the [diagonal line of the hump] that rises from the left leg should be thin.

If [the top of] the ches was lengthened22 so much that the shape of its [two component] letters zayin was entirely distorted, or even if one wrote a dalet and a zayin with a hump straddling them, the letter is invalid. And for tefillin there is no way to correct the matter, for then the letters would not be written in their proper order. If, however, one did not make a hump at all, [but instead gave the ches an unbroken horizontal roof,] the letter is acceptable after the fact, even if that line was extended considerably.

By initial preference, the right head of the tes should be bent over slightly, but not exceedingly. The left head should resemble a zayin (according to the opinion of those who require this form in all the letters שעטנ"ז ג"ץ. According to the Kabbalistic tradition of the AriZal, however, in tefillin it should resemble a straight vav.)23

The right head, by contrast, should preferably be rounded like a vav, [so that] it not provide a suitable base for the placing of crownlets. For if [the upper edge of] the first [i.e., right] head would be flat and suitable for [the placing of] crownlets like the second [i.e., left] head, one would not bypass it and place them on the second head — in the spirit of the principle that “one does not bypass the performance of mitzvos.”24

It is for this reason that all the letters yud at the right of the letters ayin, tzaddik and shin in a Torah scroll are written with their face25 tilted upwards, in a manner that makes them unsuitable as a base for the placing of crownlets.

The initial and preferred option is that the yud have a small crownlet at the top. Its head should curve downward at its left side, [producing] a resemblance to a small projection extending downward. This projection should, however, be shorter than the [right] leg of [the yud], lest [the letter] resemble a ches.

Its right leg should preferably curve slightly [to the left] to make its shape more distinct. This leg should be small, not large, lest [the letter] resemble a resh, and short, not long, lest it resemble a vav, and thus be rendered invalid if [mis]read by a young child.

[The letter] is invalid if it lacks the projection on the [lower] left. Needless to say, this applies if [it lacks] the leg on the right. [If the projection] on the left [is lacking], correction is effective even in tefillin, but not [if the right leg is lacking], as stated in sec. 32[:30].

According to a tradition received from [R. Yehudah] the Chassid, the curved chaf26 should preferably be rounded on every side, without any angles. If, however, one made its upper [right] corner angular, the letter is valid, provided its lower [right] corner is rounded. If, however, it is [angular] at both its lower and upper [right] corners, it resembles a beis and is [therefore] invalid.

The top line of the [final] chaf26 should be short so that [the letter] will not resemble a resh. Therefore, if it appears at the end of a line, it should not be extended [to reach the left margin]. With regard to all the other letters, though they should [preferably] not be extended [to the left], after the fact they are valid.27 This [letter], by contrast, is invalid if a young child who is neither bright nor slow does not read it correctly.

Initially, it is preferable that each of the [long final] letters extend downward to the degree that if [the vertical leg were] bent [to the left], the [final form of the] letter would [resemble] the curved form [of the same letter]. It is for this reason that the upper [right] corner of the [final] chaf should not be angular, but should be rounded like a resh. Thus, if one would bend [the leg of the final chaf to the left], a curved chaf would be formed, for there [should be] no difference between [the curved chaf and the final chaf] except that one is curved [to the left], and the other extends straight [downward].

If the upper [right] corner of a [final] chaf is made angular like a dalet,28 the letter is invalid and cannot be corrected in tefillin and mezuzos. For the law treats it as a resh that was written like a dalet, which must be scraped away entirely, as explained in sec. 32[:23, 25].

The neck of the lamed should be long, like a vav. Its head should be rounded on the right, but should have a [right] angle on the left, as a vav has, for the lamed is shaped like a curved chaf topped by a vav.

For this reason, its tail should be thick and curved well forward, and its back should be rounded to the right as is a curved chaf. But at the left [of the lamed], where its body joins its neck, an angle should be formed by the thin lower end of the vav that descends to join the shape of the chaf. All of this applies [only] as the initial and preferred option.

According to the mystical tradition, [the lamed] should have two crownlets atop its neck.29 The right one should be large, the left one, small.

By initial preference, the open mem and the [final] mem30 should be as alike as possible, for they are both called mem, except that one is open and the other closed. The upper and lower righthand [corners] of the open mem should therefore not be rounded, for a [final mem written thus] might appear as a samech to a young child who is neither bright nor slow.31 (Moreover, the letters must be immediately recognizable at first glance, without further observation.) Rather, the initial and preferred option is that the lower right corner [of the open mem] be angular.

As to the upper [right corner], there are those whose initial choice is to make it rounded, so that the shape of an open mem resemble that of a curved chaf and a vav.32 For this reason, the upper line [of the mem] should not be rounded, but should be extended straight [towards the left] until it reaches [a point] opposite the [left] end of its bottom line, so that the bulk of the letter will resemble a curved chaf.

There are those who make [the upper right corner] right-angled, so that the open mem be shaped like two [attached] letters vav.33 The halachah follows the former view.

The [line which constitutes the lower part of the] “nose”34 must reach as far down as the base line, so that [if they were to touch] it would close off [the letter]. The “nose” should preferably resemble a standing vav [whose head is] inclined slightly, but only slightly, [to the right]. For this reason, the gap between the [left end of the] roof of the letter [mem] and the head of its “nose” should not be so wide that the head of the “nose” would have to be extended [to the right]35 on an angle, [and thereby lean over so far that the left wall of the letter] would not be a standing vav.

As already explained, the initial and preferred option is that the closed [i.e., final] mem be rounded at the [upper] right [corner],36 but not at the lower [right corner]. Its roof should continue [to the left] beyond the [vertical line] that closes off [the letter], to the extent of the width of a quill,37 for this is the size of the [head of the vav which constitutes the left wall] of an open mem. For the closed mem also resembles a chaf and a vav, like the open mem, except that the vav encloses it.

The head of the nun38 should resemble the head of a zayin.39 For the initially preferred option is that [the curved nun] resemble the [final] nun as far as possible, for they are both called nun, except that one is curved and one is straight. [Conversely,] the final nun must be written in such a manner that if one would bend [its leg to the left], a curved nun would be formed, as will be explained.

The head [of a regular nun] should be narrow, and its base should be extended to the left significantly more than its head, so that it not resemble a beis. Its neck should be long enough to enable another letter to be placed next to its head, as mentioned above [with regard to the gimmel].

Its lower right corner should also be rounded. Likewise, the base of all the curved letters should preferably be rounded, so that if they were to be straightened, they would each resemble the straight [i.e., final] form of the same letter.

The [final] nun should resemble the shape of a zayin. [The leg] must, however, be long enough to form a curved nun if it was bent [to the left], as explained above with regard to a [final] chaf. If it is short, [the letter] should be shown to a young child who is neither bright nor slow. If he reads it as a zayin, it is invalid.

By initial preference, the roof of the samech should be straight, for this letter combines two letters: a curved chaf, with a vav fused to its [left] edge. It should be rounded at three of its corners [i.e., at all but the upper left corner].40

The initial and preferred option is that its roof should continue [to the left] beyond the [vertical line] that closes off [the letter], to the extent of the thickness of a quill, for this is the width of the roof of the vav which [constitutes its left side].

The first [i.e., right] head of the ayin should resemble a yud, facing slightly upwards for the reason explained above with regard to the letter tes.41 The body [of the base of the letter] should stand,42 so that another letter may be written next to it.43

The other head should resemble a zayin standing on it, for the reasons stated above [with regard to the letter tes and the letter gimmel]. According to the Kabbalistic tradition of the AriZal, however, the two lines of the ayin in tefillin should resemble two straight vavin.

According to a tradition received from [R. Yehudah] the Chassid, the initial preference is that the upper right corner of the curved pei44 be angular, both inside and outside.45 Its lower [right corner], by contrast, should be rounded on the outside, just as all the curved letters should preferably be rounded at the lower [right corner]. However, the inner edge [of the lower right corner] should be angular, so that the white space within the letter will resemble a beis, for this is a tradition received from [R. Yehudah] the Chassid. [See fig. 15]

By initial preference, the [final] pei should be rounded at its upper right [corner], just as the curved pei is [rounded] at its lower [right corner]. Nevertheless, it is a tradition received from [R. Yehudah] the Chassid that [its upper right corner] should be angular, like the curved [pei].46

[The letter] should preferably be long enough so that if [its leg] were to be bent [to the left], a curved pei would be formed.

The first [i.e., right] head of the curved tzaddik47 should be tilted slightly upward, for the reason explained above [with regard to the letters tes and ayin].41 Its leg should be attached to the middle of the neck [of the tzaddik], not at its lower end, so that the letter will not resemble an ayin. Its left head should resemble a zayin, for the reason explained above.48

Its neck should be long enough to enable another letter to be placed next to its head.49 Its base should be well extended to the left, for its shape resembles that of a curved nun with a yud attached to it [at its upper right]. Its lower right [corner] should preferably be rounded, as with all the curved letters.

According to the Kabbalistic tradition of the AriZal, the right head of every tzaddik in tefillin should resemble an inverse yud, and the left [side and the base of the letter should resemble] a curved nun.

The head of the [final] tzaddik should resemble that of the curved tzaddik. By initial preference, its leg should extend below the meeting point of its heads to a distance that would allow it [if bent to the left] to form a curved tzaddik.

By initial preference, a small crownlet should be placed atop the left end of its roof. Its right leg should slant sharply towards the left leg,50 which is suspended. This unattached left leg should be made to veer slightly to the right.51

The upper back [corner] of the resh should be fully curved, so that it will not resemble a dalet and be disqualified if a young child [mis]reads it. Its leg should be short, so that it will not resemble a [final] chaf and be disqualified if a child [mis]reads it.

The first two heads [at the right] of the letter shin should each resemble a yud, facing slightly upward for the reason explained above [with regard to the letters tes, ayin, and tzaddik].41 The third head [at the left of the shin] should resemble a zayin, for the reason explained there. According to the Kabbalistic tradition of the AriZal, however, each letter shin in tefillin should comprise three lines that appear like three straight letters vav.

The [line descending from the] middle head of the shin should be attached below to the left side [of the letter].

The base [of the shin] should not be wide; instead, the initially preferred option is that it be sharply pointed to the left. Thus [the lower end of] all of its three heads will be standing on one foot, like the kuf and the resh.

According to a tradition received from [the sages of] the early generations, the roof [of the taf] and its right leg should resemble a dalet. There are those who make its left leg resemble an inverse vav. Others make it resemble a small inverse dalet. [With regard to practice, the guiding principle is that] whenever there is no firmly established ruling, one should follow the prevailing custom.52 All the above options are initial preferences [only].

ב זוֹ תְּמוּנַת הָאוֹתִיּוֹת:ה,3

– צְרִיכָה לִהְיוֹת הַנְּקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה עֲשׂוּיָה כְּיוּ"ד,ו,4 וּלְפִיכָךְ צָרִיךְ לִהְיוֹת בָּהּ שְׁלֹשָׁה עֳקָצִים כְּמוֹ בְּיוּ"ד, עֹקֶץ אֶחָד לְמַעְלָהז,5 לְכַתְּחִלָּה, וּשְׁנַיִם לְמַטָּה, אֶחָד מִימִין הַנּוֹגֵעַ בְּגַג6 הָאָלֶ"ף, וְאִם לָאו – פְּסוּלָה כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר,ח,7 וְאֶחָד מִשְּׂמֹאל לְכַתְּחִלָּה, וְהוּא לֹא יִהְיֶה נוֹגֵעַ בְּגַגָּהּ, וְאִם נָגַע – כְּשֵׁרָה,ט כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר סִימָן לב.י

ויוּ"ד זוֹ צְרִיכָה לִהְיוֹת לְכַתְּחִלָּה שֶׁיִּהְיֶה פָּנֶיהָ עִם עֳקָצֶיהָ שֶׁלְּמַעְלָה הֲפוּכִים קְצָת כְּלַפֵּי מַעְלָה.יא

וְקַבָּלָה מֵהֶחָסִידיב שֶׁתְּהֵא רֶגֶל יוּ"ד זוֹ נוֹגַעַת בָּאָלֶ"ף לְכַתְּחִלָּה בְּאֶמְצַע גַּגָּהּ, וְלֹא בְּקָצֵהוּ. וְסוֹף הַגָּג שֶׁל צַד יָמִין צָרִיךְ לְכַתְּחִלָּה שֶׁיְּהֵא עָקֹם קְצָת כְּלַפֵּי מַעְלָה,יג וְלֹא יְהֵא עָקֹם הַרְבֵּה.

וּנְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה, פְּעָמִים שֶתְּמוּנָתָהּ כְּדָלֶי"ת קְטַנָּה הֲפוּכָה עַל פִּי הַסּוֹד, וְכֵן צָרִיךְ לִהְיוֹת בַּתְּפִלִּין עַל פִּי קַבָּלַת הָאֲרִ"י זַ"ל,יד וּפְעָמִים שֶׁתְּמוּנָתָהּ גַּם כֵּן כְּיוּ"ד תְּלוּיָה בְּתָגָהּ בְּגוּף הָאָלֶ"ף,טו וְלָכֵן לְכַתְּחִלָּה צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא לָהּ עֹקֶץ קָטָן לְצַד יָמִין לְמַטָּה,טז וְעַל פִּי הַסּוֹד צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא עֹקֶץ זֶה מְכֻוָּן כְּנֶגֶד עֹקֶץ הָעֶלְיוֹן שֶׁעַל הַיוּ"ד הָעֶלְיוֹנָה.יז

– (עַל פִּי הַסּוֹד צְרִיכָה לִהְיוֹת מְרֻבַּעַת לְמַעְלָהיח כְּמוֹ דָּלֶי"ת וְלֹא עֲגֻלָּה כְּרֵי"שׁ)8 צָרִיךְ לִזָּהֵר בַּתָּג9 שֶׁלְּאַחֲרֶיהָיט לְרַבְּעָהּ, שֶׁלֹּא תְּהֵא נִרְאֵית כְּכָ"ף, וְאִם נִרְאֵית כְּכָ"ף – פְּסוּלָה. וְאִם סָפֵק – אֲזַי מַרְאִין לְתִינוֹק.10 וְצָרִיךְ לְכַתְּחִלָּה שֶׁיְּהֵא לָהּ בְּרֹאשָׁהּ מִצַּד שְׂמֹאל תָּג קָטָן.כ,11

וְעַל פִּי הַקַּבָּלָה יְהֵא לָהּ עָקֵב עָב לְמַטָּה,כא כִּי תְּמוּנָתָהּ כְּמוֹ דָּלֶי"ת תּוֹךְ גָּרוֹן שֶׁל וָא"ו, עַל כֵּן צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לָהּ זָוִית לְמַעְלָה שֶׁתְּהֵא כְּמוֹ דָּלֶי"ת, וְעָקֵב טוֹבכב לְמַטָּה שֶׁיְּהֵא בִּמְקוֹם רֹאשׁוֹ שֶׁל וָא"ו.כג

– צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא רֹאשָׁהּ עָב, וְרֶגֶל יָמִין דַּקָּה תִּהְיֶה לְכַתְּחִלָּה,כד וְיוֹרֶדֶת מְעַט לְמַטָּה יוֹתֵר מִיֶּרֶךְ שְׂמֹאל,כה וְיֶרֶךְ שְׂמֹאל לֹא תִּהְיֶה עֲקֻמָּה אֶלָּא מְשׁוּכָה בְּשָׁוֶה וּמֻגְבַּהַת קְצָת כְּלַפֵּי דָּלֶי"תכו,12 לְכַתְּחִלָּה.

וְיֵשׁ מִי שֶׁקַּבָּלָה בְּיָדוֹ שֶׁגּוּף הָגִּימֶ"ל יִהְיֶה כְּמוֹ זַיִ"ן,כז שֶׁיִּמְשֹׁךְ רֶגֶל יָמִין מֵאֶמְצַע הָרֹאשׁ וְלֹא מִקָּצֵהוּ כְּמוֹ בְּוָי"ו, וְכֵן כָּל רָאשֵׁי שְׂמֹאלכח שֶׁבְּאוֹתִיּוֹת שע"ט נ"ז ג"ץ יִהְיוּ דּוֹמִין לְזַיִ"ן, וְעַל כֵּן הַתָּגִי"ן שֶׁעֲלֵיהֶן נִקְרְאוּ זַיִינִי"ן.כט אֲבָל קַבָּלַת הָאֲרִ"י זַ"ל אֵינוֹ כֵּן,ל כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר.לא

וְיֶרֶךְ שְׂמֹאל תְּהֵא נְמוּכָה,לב כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְלג אוֹת אֵצֶל רֹאשׁ הַגִּימֶ"ל,13 כִּי כֵּן קַבָּלָה מֵהֶחָסִיד. וְלִכְשֶׁיִּכְתֹּב וָא"ו אֵצֶל נוּ"ן כְּפוּפָה14 – יִכְתְּבֶנָּה בְּתוֹךְ כְּפִיפַת הַנּוּ"ן, כְּדֵי לְהַסְמִיךְ רָאשֵׁיהֶן זֶה אֵצֶל זֶה. וּכְשֶׁיִּכְתֹּב ך' פְּשׁוּטָה15 אֵצֶל צָדִ"י כְּפוּפָה14 – טוֹב לְעַקֵּם צַוַּאר הַצָּדִ"י מְעַט לְצַד יָמִין, כְּדֵי שֶׁיִּקְרַב קְצָת כָּ"ף הַפְּשׁוּטָה15 לְרָאשֵׁי הַצָּדִ"י, אֲבָל בְּלִי צֹרֶךְ לֹא יְעַקֵּם שׁוּם אוֹת, כִּי כֵּן קַבָּלָה מֵהָרִאשׁוֹנִיםלד שֶׁיְּהֵא כֻּלָּם בַּעֲמִידָה פְּשׁוּטִים, וְלֹא מֻטִּים לֹא לְיָמִין וְלֹא לִשְׂמֹאל.

– צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא גַּגָּהּ אָרֹךְ וְרַגְלָהּ קְצָרָה,לה שֶׁאִם תְּהֵא רַגְלָהּ אֲרֻכָּה מִגַּגָּהּ – תִּדְמֶה לְכָ"ף פְּשׁוּטָה וְתִפָּסֵל כְּשֶׁלֹּא יִקְרָאֶנָּה הַתִּינוֹק דָּלֶי"ת. וּלְכַתְּחִלָּה צָרִיךְ שֶׁתְּהֵא הָרֶגֶל פְּשׁוּטָה בְּשִׁפּוּעַ קְצָת לְצַד יָמִין,לו וְשֶׁיְּהֵא לָהּ תָּג קָטָן בְּרֹאשׁ גַּגָּהּ מִצַּד שְׂמֹאל.לז וְצָרִיךְ לִזָּהֵר בַּתָּג שֶׁלַּאֲחוֹרֶיהָ לְרַבְּעָהּ,לח שֶׁלֹּא תְּהֵא נִרְאֵית כְּרֵי"שׁ, וְתִפָּסֵל עַל יְדֵי קְרִיאַת הַתִּינוֹק.

וְיֵשׁ מִי שֶׁקַּבָּלָה בְּיָדוֹ שֶׁאֵינוֹ דַּי שֶׁיְּהֵא לָהּ זָוִיּוֹת חַדָּה מִלַּאֲחוֹרֶיהָ, אֶלָּא לְכַתְּחִלָּה יְהֵא לָהּ שָׁם עָקֵבלט טוֹב,מ כִּי תְּמוּנָתָהּ כְּמוֹ שְׁנֵי וָ"וִי"ן סְגוּרִים, וְהֶעָקֵב הוּא נֶגֶד רֹאשׁ הַוָּי"ו אֶחָד. וְיַעֲשֶׂה גַּם כֵּן עֹקֶץ קָטָן לְצַד יָמִיןמא בּוֹלֵט עַל פָּנֶיהָ לְמַעְלָה, וְעֹקֶץ זֶה הוּא כְּנֶגֶד רֹאשׁ הַוָּי"ו הַשֵּׁנִי.

– צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת לָהּ לְכַתְּחִלָּה תָּג קָטָן לְמַעְלָה מִצַּד שְׂמֹאל,מב וְגַם בַּאֲחוֹרֶיהָ יַעֲשֶׂה עֹקֶץ קָטָןמג שֶׁתְּהֵא מְרֻבַּעַת כְּמוֹ דָּלֶי"ת וְלֹא עֲגֻלָּה כְּרֵישׁ.

וְהַנְּקֻדָּה שֶׁבְּתוֹכָהּ לֹא תְּהֵא סְמוּכָה לְגַגָּהּ,מד אֶלָּא יְהֵא בֵּינֵיהֶם חָלָק כָּל כָּךְ בִּכְדֵי שֶׁאָדָם בֵּינוֹנִי יַכִּירֶנּוּ הֵיטֵב מֵעַל סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁעַל גַּבֵּי הַבִּימָה כְּשֶׁקּוֹרֵא בּוֹ, וְאִם נָגְעָה מַמָּשׁ בְּגַגָּהּמה אֲפִלּוּ נְגִיעָה דַּקָּה כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה – פְּסוּלָה.מו,16 וְלֹא תְּהֵא הַנְּקֻדָּה נֶגֶד אֶמְצַע הַגָּג אֶלָּא נֶגֶד סוֹפוֹמז בְּצַד שְׂמֹאל, וְאִם עֲשָׂאָהּ בָּאֶמְצַע – פְּסוּלָה, וְצָרִיךְ לְתַקְּנָהּ,17 אֶלָּא אִם כֵּן אֵין תִּקּוּן מוֹעִיל18 – אֲזַי יֵשׁ לְהַכְשִׁיר אֲפִלּוּ לְכַתְּחִלָּה כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר סִימָן לב.מח

וְיֵשׁ מִי שֶׁקַּבָּלָה בְּיָדוֹמט שֶׁהַנְּקֻדָּה תְּהֵא דַּקָּה לְמַעְלָה וְעָבָה קְצָת לְמַטָּה כְּעֵין יוּ"ד, כִּי תְּמוּנַת הַה' הוּא דָּלֶי"ת וְיוּ"ד (בְּכָל הַהֵ"יִין, חוּץ מֵהַהֵ"יִין שֶׁל שֵׁם הֲוָיָ"ה בָּרוּךְ הוּא, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם קַבָּלָה אַחֶרֶת כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר).נ,19 וְתִהְיֶה הַנְּקֻדָּה עֲקֻמָּה לְמַטָּה לְצַד יָמִין, וְלֹא לְצַד שְׂמֹאל, פֶּן תִּדְמֶה לְתָי"ו.20

– צָרִיךְ לִהְיוֹת רֹאשָׁהּ קָצָר,נא שֶׁלֹּא תִּדְמֶה לְרֵי"שׁ, וְרַגְלָהּ אֲרֻכָּה, שֶׁלֹּא תִּדְמֶה לְיוּ"ד,נב וְתִפָּסֵל עַל יְדֵי קְרִיאַת הַתִּינוֹק. וְטוֹב שֶׁתִּהְיֶה עֲגֻלָּה לְצַד יָמִין בְּרֹאשָׁהּ, שֶׁלֹּא תִּדְמֶה לְזַיִ"ן.נג וְאַף עַל פִּי שֶׁרֹאשׁ הַזַּיִ"ן עוֹבֵר מִשְּׁנֵי צְדָדִין, מִכָּל מָקוֹם יֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁמָּא תִּינוֹק שֶׁאֵינוֹ חָכָם וְלֹא טִפֵּשׁ יִקְרָאֶנָּה זַיִ"ן וְתִפָּסֵל.

וְעַל פִּי הַסּוֹד צָרִיךְ לִהְיוֹת רַגְלָהּ פְּשׁוּטָה בְּשָׁוֶה,21 וְעָבְיָהּ מִתְמַעֵט וְהוֹלֵךְנד מְעַט מְעַט, עַד שֶׁתְּהֵא חַדָּה לְמַטָּה.

וְעַל פִּי קַבָּלַת הָאֲרִ"י זַ"לנה צָרִיךְ לִהְיוֹת עֹקֶץ קָטָן מִצַּד שְׂמֹאל בְּרֹאשׁ כָּל הַוָּ"וִין שֶׁבַּתְּפִלִּין, וְלֹא בְּסֵפֶר תּוֹרָה.נו

– צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא תְּהֵא רַגְלָהּ אֲרֻכָּה,נז שֶׁלֹּא יִתְדַּמֶּה לְנוּ"ן פְּשׁוּטָה וְתִפָּסֵל עַל יְדֵי קְרִיאַת הַתִּינוֹק, וְרֹאשָׁהּ צָרִיךְ לִהְיוֹת עוֹבֵר מִשְּׁנֵי צְדָדִין שֶׁלֹּא תִּדְמֶה לְוָי"ו, וְיִהְיֶה מְרֻבָּע – עַל פִּי הַסּוֹד.נח

– לְכַתְּחִלָּה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת לָהּ חֲטוֹטָרוֹתנט עַל גַּבֵּי שְׁתֵּי רַגְלֶיהָ, וְגַם תָּג קָטָן בְּרֹאשׁ רֶגֶל שְׂמֹאל,ס אֲבָל רֶגֶל יָמִין יִהְיֶה רֹאשׁוֹ עָגֹל לְצַד יָמִיןסא לְכַתְּחִלָּה, וּשְׁתֵּי רַגְלֶיהָ צְרִיכִים לִהְיוֹת כִּשְׁנֵי זַיִי"נִיןסב לְכַתְּחִלָּה.

וְעַל פִּי קַבָּלַת הָאֲרִ"י זַ"לסג צְרִיכָה לִהְיוֹת רֶגֶל הַיְמָנִית כְּמוֹ וָי"ו בַּתְּפִלִּין, וְקַו הַחֲטוֹטָרוֹת שֶׁעַל רֶגֶל הַיָּמִין יִהְיֶה עָב, וְשֶׁעַל רֶגֶל הַשְּׂמֹאל יִהְיֶה דַּק.

וְאִם הֶאֱרִיךְ הַחֵי"תסד,22 עַד שֶׁנִּשְׁתַּנָּה צוּרַת הַזַּיִי"נִין לְגַמְרֵי, אֲפִלּוּ עָשָׂה דָּלֶי"ת וְזַיִ"ן וַחֲטוֹטָרוֹת עַל גַּבּוֹ – פְּסוּלָה, וּבַתְּפִלִּין אֵין לָהּ תִּקּוּן,סה מִשּׁוּם שֶׁלֹּא כְּסִדְרָן. אֲבָל אִם לֹא עָשָׂה לָהּ חֲטוֹטָרוֹת כְּלָל,סו אֲפִלּוּ הֶאֱרִיכָהּ הַרְבֵּה – כְּשֵׁרָה בְּדִיעֲבַד.

– צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה רֹאשׁ יָמִין שֶׁלָּהּ כָּפוּף מְעַט לְמַטָּהסז לְכַתְּחִלָּה, אֲבָל לֹא יִהְיֶה כָּפוּף הַרְבֵּהסח לְכַתְּחִלָּה, וְרֹאשׁ שְׂמֹאל שֶׁלָּהּ יִהְיֶה כְּזַיִ"ןסט (לְדִבְרֵי הַמַּצְרִיכִים כֵּן בְּכָל אוֹתִיּוֹת שעטנ"ז ג"ץ, אֲבָל לְפִי קַבָּלַת הָאֲרִ"י זַ"לע תִּהְיֶה כְּוָי"ו יְשָׁרָה בַּתְּפִלִּין).23 אֲבָל רֹאשׁ יָמִין לְכַתְּחִלָּה יִהְיֶה עָגֹל כְּוָי"ו, וְלֹא יְהֵא רָאוּי לְהוֹשִׁיב עָלָיו כִּתְרֵי הַתָּגִין,עא שֶׁאִם רֹאשׁ רִאשׁוֹן הָיָה שָׁוֶה וְהָגוּן לַתָּגִין כְּמוֹ רֹאשׁ הַשֵּׁנִי – לֹא הָיוּ מְדַלְּגִין עָלָיו לְהוֹשִׁיבָם בָּרֹאשׁ הַשֵּׁנִי, דּוֹמֶה לְמַה שֶּׁאָמְרוּ:עב "אֵין מַעֲבִירִין עַל הַמִּצְוֹת".24 וּמִטַּעַם זֶה כָּל הַיוּ"דִין שֶׁבְּצַד יָמִין בְּעַיִ"ן וְצָדִ"י וְשִׁי"ן שֶׁבְּסֵפֶר תּוֹרָהעג כֻּלָּם פְּנֵיהֶם25 כְּלַפֵּי מַעְלָה, וְאֵין רְאוּיִין לְהוֹשִׁיב עֲלֵיהֶן כִּתְרֵי הַתָּגִין.

– צָרִיךְ לִהְיוֹת עָלֶיהָ תָּג קָטָן מִלְמַעְלָהעד לְכַתְּחִלָּה, וְצָרִיךְ לַעֲשׂוֹת רֹאשָׁהּ כָּפוּף בִּשְׂמֹאלוֹ לְמַטָּהעה שֶׁיִּהְיֶה כְּמוֹ עֹקֶץ קָטָן יוֹרֵד לְמַטָּה, וְיִהְיֶה עֹקֶץ זֶה קָצָר מֵרַגְלָהּעו פֶּן תִּדְמֶה לְחֵי"ת, וְרַגְלָהּ יִהְיֶה כָּפוּף קְצָת לְכַתְּחִלָּה לְהֵיטִיב צוּרָתָהּ,עז וְיִהְיֶה רֶגֶל קָטָן וְלֹא גָּדוֹל פֶּן תִּדְמֶה לְרֵי"שׁ.עח וְיִהְיֶה קָצָר וְלֹא אָרֹךְ שֶׁלֹּא תִּדְמֶה לְוָי"ועט וְתִפָּסֵל עַל יְדֵי קְרִיאַת הַתִּינוֹק, וְאִם חָסֵר עֻקְצָהּ הַשְּׂמָאלִי, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר רַגְלָהּ הַיְמָנִית – פְּסוּלָה, וּבִשְּׂמָאלִי מוֹעִיל תִּקּוּן אֲפִלּוּ בִּתְפִלִּין, אֲבָל לֹא בַּיְמִינִיפ כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן לב.פא

כְּפוּפָה26 – קַבָּלַת הֶחָסִידפב שֶׁהִיא צְרִיכָה לִהְיוֹת עֲגֻלָּה מִכָּל צַד, וְלֹא יִהְיֶה לָהּ שׁוּם זָוִיּוֹת לְכַתְּחִלָּה, וְאִם עָשָׂה לָהּ זָוִית בַּאֲחוֹרֶיהָ מִלְמַעְלָה – כְּשֵׁרָהפג אִם הִיא עֲגֻלָּה לְּמַטָּה. אֲבָל אִם עָשָׂה מִלְּמַטָּה וּמִלְמַעְלָה – הֲרֵי זו דּוֹמֶה לְבֵי"ת וּפְסוּלָה.פד

פְּשׁוּטָה – צָרִיךְ לִהְיוֹת גַּגָּהּ26 קָצָר, שֶׁלֹּא תִּדְמֶה לְרֵי"שׁ, לָכֵן לֹא יִמְשֹׁךְ אוֹתָהּ בְּסוֹף הַשִּׁיטָה.פה וְאַף עַל פִּי שֶׁכָּל הָאוֹתִיּוֹת אֵין לְמָשְׁכָן,פו מִכָּל מָקוֹם בְּדִיעֲבַד כְּשֵׁרוֹת,27 אֲבָל זוֹ פְּסוּלָה,פז אִם תִּינוֹק שֶׁאֵינוֹ חָכָם וְלֹא טִפֵּשׁ אֵינוֹ קוֹרְאָהּ כְּהִלְכָתָהּ.

וּלְכַתְּחִלָּה צָרִיךְ לִהְיוֹת כָּל הַפְּשׁוּטוֹת אֲרֻכּוֹת כְּשִׁעוּר שֶׁאִם נִכְפְּלוּ יִהְיוּ כְּפוּפוֹת.פח וּמִטַּעַם זֶה לֹא יַעֲשֶׂה לְכָ"ף פְּשׁוּטָה זָוִיּוֹת לְמַעְלָה, אֶלָּא תִּהְיֶה עֲגֻלָּה כְּמוֹ רֵי"שׁ,פט שֶׁאִם כּוֹפְפִין אוֹתָהּ שֶׁתֵּעָשֶׂה כָּ"ף כְּפוּפָה, שֶׁאֵין חִלּוּק בֵּינֵיהֶם, רַק שֶׁזּוֹ כְּפוּפָה וְזוֹ פְּשׁוּטָה. וְאִם עָשָׂה לָהּ זָוִיּוֹת לְמַעְלָה כְּמוֹ דָּלֶי"ת28 – פְּסוּלָה,צ וְאֵין לָהּ תִּקּוּן בִּתְפִלִּין וּמְזוּזוֹת, שֶׁדִּינָהּ כְּרֵי"שׁ שֶׁעֲשָׂאָהּ כְּמוֹ דָּלֶי"ת שֶׁצָּרִיךְ לִגְרֹר אֶת כֻּלָּהּ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן לב.צא

– צָרִיךְ לִהְיוֹת צַוָּארוֹ אָרֹךְ כְּוָי"ו,צב וְרֹאשׁוֹ עָגֹל לְצַד יָמִין, וּלְצַד שְׂמֹאל זָוִיּוֹת לְרֹאשׁוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא רֹאשׁ הַוָּי"ו,צג כִּי תְּמוּנַת הַלָּמֶ"ד הִיא כְּמוֹ כָּ"ף כְּפוּפָה וְעָלֶיהָ וָי"ו.צד וּמִטַּעַם זֶה יִהְיֶה זְנָבָהּ עָב וְכָפוּף הֵיטֵב לְפָנֶיהָ, וְתִהְיֶה עֲגֻלָּה מֵאַחֲרֶיהָ לְצַד יָמִין כְּכָ"ף כְּפוּפָה.צה,29 אֲבָל לְצַד שְׂמֹאל מְקוֹם חִבּוּר גּוּפָהּ וְצַוָּארָהּ – יִהְיֶה לָהּ זָוִיּוֹת בֵּין סוֹף הַוָּי"ו שֶׁיּוֹרֵד בְּדַקּוּת לְצוּרַת כָּ"ף.צו וְכָל זֶה לְכַתְּחִלָּה.צז

וְעַל פִּי הַסּוֹד צָרִיךְ לִהְיוֹת לָהּ שְׁנֵי תָּגִין עַל רֹאשׁ צַוָּארָהּ,צח יְמִינָהּ – גָּדוֹל, וּשְׂמֹאלָהּ – קָטָן.צט

פְּתוּחָה וּמֶ"ם סְתוּמָה30 – צָרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ שָׁוִיןק לְכַתְּחִלָּה בְּכָל הַיְכֹלֶת, שֶׁהֲרֵי שְׁתֵּיהֶן נִקְרָאוֹת מֶ"מִין, אֶלָּא שֶׁזּוֹ מֶ"ם פְּתוּחָה וְזוֹ מֶ"ם סְתוּמָה. וְלָכֵן אֵין לַעֲשׂוֹת מֶ"ם פְּתוּחָה עֲגֻלָּהקא לְמַעְלָה וּלְמַטָּה בְּצַד יָמִין, שֶׁאִם יַעֲשֶׂה בַּסְּתוּמָה שֶׁמָּא יִתְדַּמֶּה לְסָמֶ"ךְ לְתִינוֹק שֶׁאֵינוֹ חָכָם וְלֹא טִפֵּשׁ31 (וְעוֹד כִּי הָאוֹתִיּוֹת צְרִיכִים לִהְיוֹת נִכָּרוֹת מִיָּד כְּשֶׁרוֹאִין אוֹתָן בִּרְאִיָּה קַלָּה וְלֹא עַד שֶׁיִּסְתַּכֵּל בָּהֶן קְצָת), אֶלָּא תִּהְיֶה לָהֶן זָוִיּוֹת לְמַטָּה בְּצַד יָמִין לְכַתְּחִלָּה.

אֲבָל לְמַעְלָה – יֵשׁ שֶׁעוֹשִׂין שָׁם עֲגֻלּוֹתקב לְכַתְּחִלָּה, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה תְּמוּנַת הַמֶ"ם פְּתוּחָה כְּכָ"ף כְּפוּפָה וּוָי"ו.קג,32 וּמִטַּעַם זֶה אֵין עוֹשִׂין גַּג עָגֹל, אֶלָּא מַאֲרִיכִים אוֹתָהּ בְּשָׁוֶה עַד כְּנֶגֶד קְצֵה מוֹשָׁב הַתַּחְתּוֹן,קד שֶׁעַל יְדֵי כֵן דּוֹמֶה גּוּפָהּ לְכָ"ף כְּפוּפָה. וְיֵשׁ שֶׁעוֹשִׂין אוֹתָהּ שָׁם מְרֻבַּעַת,קה וְנִמְצָא תְּמוּנַת הַמֶ"ם פְּתוּחָה הִיא שְׁנֵי וָ"וִין.קו,33 וְהָעִקָּר כַּסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה.קז

וְהַחַרְטוֹם34 צָרִיךְ שֶׁיַּגִּיעַ עַד כְּנֶגֶד מוֹשָׁב הַתַּחְתּוֹן,קח כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לִסְתֹּם, וּתְמוּנָתוֹ לְכַתְּחִלָּה הִיא כְּמוֹ וָי"ו עוֹמֶדֶת מֻטָּה קְצָת וְלֹא הַרְבֵּה,קט וְלָכֵן לֹא יִהְיֶה הַפְּגָם שֶׁבֵּין הַגָּג וּבֵין רֹאשׁ הַחַרְטוֹם גָּדוֹל כָּל־כָּךְ שֶׁיִּצְטָרֵךְ לִמְשֹׁךְ מִמֶּנָּה35 בְּעַקְמִימוּת, וְלֹא יִהְיֶה וָי"ו עוֹמֶדֶת.

סְתוּמָה – כְּבָר נִתְבָּאֵר שֶׁיֵּשׁ לַעֲשׂוֹתָהּ עֲגֻלָּה בְּצַד יָמִיןקי לְכַתְּחִלָּה36 אֲבָל לֹא לְמַטָּה,קיא וְגַגָּהּ יִהְיֶה עוֹבֵר מִחוּץ לִסְתִימָה כָּעֳבִי קוּלְמוֹס,קיב,37 כִּי זֶהו שִׁעוּר הַנְּקֻדָּה שֶׁל מֶ"ם הַפְּתוּחָה, כִּי מֶ"ם סְתוּמָה גַּם כֵּן תְּמוּנָתָהּ כָּ"ף וּוָי"ו כְּמוֹ הַפְּתוּחָה, אֶלָּא שֶׁהַוָּי"ו סוֹתַמְתָּהּ.

– יְהֵא רֹאשָׁהּ38 כְּזַיִ"ן,קיג,39 לְפִי שֶׁצְּרִיכָה לִהְיוֹת שָׁוָה לְנו"ן פְּשׁוּטָה בְּכָל הַיְכֹלֶת לְכַתְּחִלָּה, שֶׁהֲרֵי שְׁתֵּיהֶן נִקְרָאוֹת נוּ"נִין אֶלָּא שֶׁזּוֹ כְּפוּפָה וְזוֹ פְּשׁוּטָה, וְהַפְּשׁוּטָה צְרִיכָה לִהְיוֹת גַּם כֵּן בְּעִנְיָן שֶׁאִם תִּכְפְּפֶנָּה תִּהְיֶה כְּפוּפָה כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. וְיִהְיֶה הָרֹאשׁ קָצָר, וּמוֹשָׁבָהּ הַתַּחְתּוֹן מָשׁוּךְ לְצַד שְׂמֹאל הֵיטֵב יוֹתֵר מִן הָרֹאשׁקיד שֶׁלֹּא תִּדְמֶה לְבֵי"ת, וְצַוָּארָהּ קְצָת אָרֹךְ, כְּדֵי לְהַסְמִיךְ אוֹת אֵצֶל רֹאשָׁהּקטו כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב לְמַעְלָה,קטז וְתִהְיֶה עֲגֻלָּה גַּםקיז מִלְּמַטָּה לְצַד יָמִין.קיח

וְכֵן כָּל הָאוֹתִיּוֹת הַכְּפוּפוֹת – צְרִיכִים לִהְיוֹת לְכַתְּחִלָּה עֲגֻלּוֹת לְמַטָּה,קיט שֶׁאִם תְּפַשֵּׁטְנָה תִּהְיֶה פְּשׁוּטָה.

פְּשׁוּטָה – תֹּאַר צוּרָתָהּ כְּמוֹ זַיִ"ן,קכ אַךְ שֶׁהִיא אֲרֻכָּה כְּשִׁעוּר שֶׁתְּהֵא רְאוּיָה לְהֵעָשׂוֹת נוּ"ן כְּפוּפָה אִם תִּכְפְּפֶנָּה,קכא כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה בְּכָ"ף פְּשׁוּטָה. וְאִם הִיא קְצָרָה – מַרְאִין לְתִינוֹק שֶׁאֵינוֹ חָכָם וְלֹא טִפֵּשׁ, וְאִם קוֹרְאָהּ זַיִ"ן – פְּסוּלָה.

– צָרִיךְ שֶׁתְּהֵא מִלְמַעְלָה גַּגָּהּ שָׁוֶהקכב לְכַתְּחִלָּה, כִּי הִיא מְחֻבֶּרֶת מִשְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת: כָּ"ף כְּפוּפָה דְּבוּקָה עִם וָי"וקכג בְּסוֹפָהּ. וְצָרִיךְ שֶׁתְּהֵא עֲגֻלָּה בִּשְׁלֹשֶׁת זָוִיּוֹתֶיהָ.40 וְגַגָּהּ לְמַעְלָה יְהֵא לְכַתְּחִלָּה עוֹבֵר חוּץ לִסְתִימָה כָּעֳבִי קוּלְמוֹס, שֶׁהוּא שִׁעוּר גַּגּוֹ שֶׁל וָי"ו הַדְּבוּקָה בְּסוֹפָהּ.קכד

– יִהְיֶה רֹאשׁ הָרִאשׁוֹן כְּעֵין יוּ"ד שֶׁפָּנֶיהָ מְעַט לְמַעְלָה,קכה מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה בְּאוֹת ט.41 וְגוּפָהּ יִהְיֶה בַּעֲמִידָה,קכו,42 כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהַסְמִיךְ אוֹת אֶצְלָהּ.קכז,43 וְרֹאשׁ הַשֵּׁנִי הוּא כְּמוֹ זַיִ"ן עוֹמֵד בָּהּ, מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה שָׁם.קכח

אֲבָל עַל פִּי קַבָּלַת הָאֲרִ"י זַ"לקכט יִהְיֶה שְׁנֵי קַוִּין שֶׁל הָעַיִי"נִן שֶׁבַּתְּפִלִּין כִּשְׁתֵּי וָ"וִין יְשָׁרוֹת.

כְּפוּפָהקל – קַבָּלָה מֵהֶחָסִיד לַעֲשׂוֹת לָהּ זָוִיּוֹת לְכַתְּחִלָּה לְמַעְלָה בְּצַד יָמִין44 מִבִּפְנִים וּמִבַּחוּץ.45 אֲבָל לְמַטָּה תִּהְיֶה עֲגֻלָּה מִבַּחוּץ, כְּמוֹ כָּל הַכְּפוּפוֹת שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת עֲגֻלּוֹת לְמַטָּהקלא לְכַתְּחִלָּה. אֲבָל מִבִּפְנִים שָׁם תְּהֵא לָהּ זָוִיּוֹת, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא בַּלָּבָן שֶׁבִּפְנִים צוּרַת בֵּי"ת, כִּי כֵּן קַבָּלָה מֵהֶחָסִיד.קלב

פְּשׁוּטָה – צְרִיכָה לִהְיוֹת עֲגֻלָּה לְמַעְלָהקלג בְּצַד יָמִין לְכַתְּחִלָּה, כְּמוֹ שֶׁהַכְּפוּפָה הִיא לְמַטָּה.קלד אֲבָל קַבָּלַת הֶחָסִידקלה לַעֲשׂוֹתָהּ מְרֻבַּעַת לְמַעְלָה, כְּמוֹ שֶׁהַכְּפוּפָה הִיא לְמַעְלָה.46 וּצְרִיכָה לִהְיוֹת אֲרֻכָּה לְכַתְּחִלָּה כְּשִׁעוּר שֶׁתִּהְיֶה רְאוּיָה לְהֵעָשׂוֹת פֵּ"א כְּפוּפָה אִם תִּכְפְּפֶנָּה.קלו

כְּפוּפָה – רֹאשָׁהּ הָרִאשׁוֹן47 יְהֵא כָּפוּף קְצָת כְּלַפֵּי מַעְלָה,קלז מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה.קלח,41 וִירֵכָהּ יַדְבִּיק בְּאֶמְצַע צַוָּארָה,קלט וְלֹא לְמַטָּה פֶּן תִּדְמֶה לְעַיִ"ן. וְרֹאשָׁהּ הַשֵּׁנִי כְּמוֹ זַיִ"ן,קמ מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה.קמא,48 וְצַוָּארָהּ קְצָת אָרֹךְ, כְּדֵי לְהַסְמִיךְ אוֹת אֵצֶל רֹאשָׁהּ.קמב,49 וּמוֹשָׁבָהּ מָשׁוּךְ לְצַד שְׂמֹאל הֵיטֵב, כִּי תֹּאַר גּוּפָהּ הִיא כְּמוֹ נוּ"ן כְּפוּפָה וְיוּ"ד עָלֶיהָ.קמג וְתִהְיֶה עֲגֻלָּה לְמַטָּה בְּצַד יָמִיןקמד לְכַתְּחִלָּה, כְּמוֹ בְּכָל הַכְּפוּפוֹת.

וְעַל פִּי קַבָּלַת הָאֲרִ"י זַ"לקמה כָּל הַצָּדִ"י שֶׁבִּתְפִלִּין יְהֵא רֹאשׁ יָמִין כְּמוֹ יוּ"ד הֲפוּכָה וּשְׂמֹאלָהּ נוּ"ן כְּפוּפָה.קמו

פְּשׁוּטָה – תְּהֵא רֹאשָׁהּ כְּמוֹ שֶׁל כְּפוּפָה.קמז וְרַגְלָהּ תֵּרֵד לְמַטָּה מִדִּבּוּק הָרָאשִׁים לְכַתְּחִלָּה, בִּכְדֵי שֶׁיְּהֵא רָאוּי לַעֲשׂוֹתָהּ כְּפוּפָה.קמח

– צָרִיךְ לִהְיוֹת תָּג קָטָן עַל גַּגָּהּ בְּצַד שְׂמֹאלקמט לְכַתְּחִלָּה. וִירֵכָהּ הַיְמָנִית צְרִיכָה לִהְיוֹת עֲקֻמָּה הֵיטֵב לְצַד רֶגֶל שְׂמֹאל הַתְּלוּיָה.קנ,50 וְיֵשׁ לִמְשֹׁךְ רֶגֶל שְׂמֹאל הַתְּלוּיָה בַּאֲלַכְסוֹן קְצָת לְצַד יָמִין.קנא,51

– תִּהְיֶה עֲגֻלָּה מַמָּשׁ מֵאֲחוֹרֶיהָ לְמַעְלָה,קנב שֶׁלֹּא תִּדְמֶה לְדָלֶי"ת וְתִפָּסֵל עַל יְדֵי קְרִיאַת הַתִּינוֹק. וִירֵכָהּ קָצָר, שֶׁלֹּא תִּדְמֶה לְכָ"ף פְּשׁוּטָה וְתִפָּסֵל עַל יְדֵי קְרִיאַת הַתִּינוֹק.

– שְׁנֵי רָאשֶׁיהָ הָרִאשׁוֹנִים יִהְיוּ כְּעֵין יוּ"דקנג שֶׁפָּנֶיהָ לְמַעְלָה,קנד מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה,קנה וְרֹאשָׁהּ הַשְּׁלִישִׁי כְּעֵין זַיִ"ן מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר שָׁם.

וּלְפִי קַבָּלַת הָאֲרִ"י זַ"לקנו כָּל הַשִּׁי"נִין שֶׁבַּתְּפִלִּין יִהְיוּ שְׁלֹשָׁה קַוִּין כְּשָׁלֹשׁ וָ"וִין יְשָׁרוֹת.

וְצָרִיךְ לְדַבֵּק רֹאשׁ הָאֶמְצָעִי לְצַד שְׂמֹאל לְמַטָּה,קנז וְלֹא יְהֵא מוֹשָׁב רָחָב לְמַטָּה אֶלָּא חַדקנח לְצַד שְׂמֹאל לְכַתְּחִלָּה, וְאָז יִהְיוּ כָּל הַשְּׁלֹשָׁה רָאשִׁים עוֹמְדִים לְמַטָּה עַל רֶגֶל אַחַת, כְּמוֹ הַקּוּ"ף וְהָרֵי"שׁ.

– קַבָּלָה מֵהָרִאשׁוֹנִים שֶׁיִּהְיֶה גַּגָּהּ עִם רֶגֶל יָמִין כְּמוֹ דָּלֶי"ת.קנט וְרֶגֶל שְׂמֹאל – יֵשׁ שֶׁעוֹשִׂין כְּעֵין וָי"ו הֲפוּכָה,קס וְיֵשׁ שֶׁעוֹשִׂיןקסא כְּמוֹ דָּלֶי"ת קְטַנָּה הַהֲפוּכָה.קסב וְכָל מָקוֹם שֶׁהַהֲלָכָה רוֹפֶפֶת בְּיָדְךָ – הַלֵּךְ אַחַר הַמִּנְהָג.קסג,52 וְכָל זֶה לְכַתְּחִלָּה:

3 Every letter must be an undivided unit; thus, the yud in the letters alef, ayin, pei, tzaddik, and shin, and the leg of the taf, must touch the body of their respective letters. If one [component] does not touch [the body of the letter], the tefillin are invalid until they are corrected. [See fig. 38, sec. 32, footnote 130.] [The fact that] a child reads [the letter as intended] does not validate it, as was stated in sec. 32[:21].53

Similarly, [all sides of] the [final] mem and the samech must completely adhere and adjoin each other. A separation even as slight as a hairsbreadth disqualifies them.

The same principle applies to all the letters, with the exception of the leg of the hei and the kuf, which should not touch the body [of their respective letters]. If they do touch, the tefillin are invalid. Correcting them is not effective, as was explained in their place.54

ג כָּל הָאוֹתִיּוֹת צְרִיכִים לִהְיוֹת גֹּלֶם אֶחָד,קסד כְּגוֹן יוּ"די הָאָלֶ"ף, וְהָעַיִ"ן, וְהַפֵּ"א, וְהַצָּדִ"י, וְהַשִּׁי"ן, וְרַגְלֵי הַתָּי"ו – צְרִיכִים לִהְיוֹת נוֹגְעוֹת בָּאוֹת, וּבְאַחַת שֶׁאֵינָהּ נוֹגַעַת פְּסוּלִין הַתְּפִלִּין עַד שֶׁיְּתַקְּנוּ,קסה וְאֵין קְרִיאַת הַתִּינוֹק מוֹעֶלֶת בָּזֶה כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן לב.קסו,53

וְכֵן מֶ"ם סְתוּמָה וְסָמֶ"ךְ צְרִיכִין לִהְיוֹת מֻדְבָּקוֹת וּסְמוּכוֹת לְגַמְרֵי, וַאֲפִלּוּ פֵּרוּד דַּק כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה פּוֹסֵל בָּהֶם.

וְכֵן בִּשְׁאָר אוֹתִיּוֹת, חוּץ מֵרֶגֶל הַה' וְהַקּוּ"ף, שֶׁאֵין לָהֶם לִגַּע, וְאִם נָגְעוּ – פְּסוּלִין הַתְּפִלִּין,קסז וְאֵין תִּקּוּן מוֹעִיל בָּהֶן כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר שָׁם:קסח,54

4 Whenever there is a doubt as to whether a letter is not of the required size55 and thereby disqualified, or whether its shape is distorted to the extent that it is disqualified,56 [the letter] should be shown to a small child who is neither bright nor slow.57 If he reads it correctly, it is valid. If, however, we know that the letter is not written according to law, the fact that a young child reads it [as intended] does not validate it, as was explained in sec. 32[:21].

ד כָּל אוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהּ סָפֵק: שֶׁמָּא אֵין בָּהּ כַּשִּׁעוּר הָרָאוּי בְּעִנְיָן שֶׁהִיא פְּסוּלָה,55 אוֹ שֶׁמָּא אֵין צוּרָתָהּ עָלֶיהָ בְּעִנְיָן שֶׁהִיא פְּסוּלָה56 – מַרְאִין לְתִינוֹק שֶׁאֵינוֹ חָכָם וְלֹא טִפֵּשׁ,57 וְאִם יוֹדֵעַ לִקְרוֹתָהּ כְּהִלְכָתָהּ – כְּשֵׁרָה.קסט אֲבָל אִם יָדוּעַ לָנוּ שֶׁאֵין הָאוֹת כְּהִלְכָתָהּ – אֵין קְרִיאַת הַתִּינוֹק מוֹעֶלֶתקע כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן לב:קעא

5 Whenever any of the letters שעטנ"ז ג"ץ and similarly, the [final] nun and the curved tzaddik, are written, they should be adorned with three small crownlets.58

These crownlets should touch the body of the letters themselves, and each crownlet should be distinct from the other. If they do not touch the body of the letter, or if they touch each other, they are invalid, and the initial and preferred option is that they should be corrected. After the fact, however, even if [these letters are written] without any crownlets at all, they are valid.

Certain authorities disqualify [passages] if the letters שעטנ"ז ג"ץ were written without crownlets. One should be mindful of their opinion and rule stringently [because a question of] Scriptural Law is involved, and correct such letters.59 Correction is acceptable even with regard to tefillin. This is not considered as if the letters had not been written in their correct order, for the body of the letter was written in its required shape.

ה אוֹתִיּוֹת שעטנ"ז ג"ץ,קעב וְהוּא הַדִּין נוּ"ן פְּשׁוּטָה וְצָדִ"י כְּפוּפָהקעג בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם – צָרִיךְ לְזַיְּנָן בִּשְׁלֹשָׁה תָּגִיןקעד קְטַנִּים,קעה,58 וְצָרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ הַתָּגִין נוֹגְעִים בְּגוּף הָאוֹתִיּוֹת,קעו וְכָל אֶחָד נִפְרָד מֵחֲבֵירוֹ, וְאִם אֵינָן נוֹגְעִין בְּגוּף הָאוֹת אוֹ שֶׁנּוֹגְעִין זֶה בָּזֶה – פְּסוּלִין,קעז וְצָרִיךְ לְתַקְּנָן לְכַתְּחִלָּה. אֲבָל בְּדִיעֲבַד אֲפִלּוּ לֹא עָשָׂה לָהֶן כְּלָל תָּגִין – כְּשֵׁרִין.קעח

וְיֵשׁ פּוֹסְלִיןקעט אִם לֹא תִּיֵּג שעטנ"ז ג"ץ. וְיֵשׁ לָחוּשׁ לְדִבְרֵיהֶם לְהַחְמִיר בְּשֶׁל תּוֹרָה וּלְתַקְּנָן.קפ,59 וַאֲפִלּוּ בִּתְפִלִּין מוֹעִיל תִּקּוּן,קפא וְאֵין בָּזֶה מִשּׁוּם שֶׁלֹּא כְּסִדְרָן, הוֹאִיל וְגוּף הָאוֹת צוּרָתוֹ עָלָיו:

6 It is the custom of scribes to add further crownlets in other places.60 This is not problematic, except that when they do this on a yud or a vav, they should take care to make the crownlets thin so that the shape of the vav or the yud will not be marred.

ו וְנָהֲגוּ הַסּוֹפְרִים לַעֲשׂוֹת עוֹד תָּגִין בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת,קפב,60 וְאֵין חֲשָׁשׁ בָּזֶה.קפג רַק שֶׁיִּזָּהֲרוּ מְאֹד כְּשֶׁעוֹשִׂין עַל הַיּוּ"ד אוֹ עַל הַוָּא"ו שֶׁיַּעֲשׂוּ תָּגִין דַּקִּין,קפד שֶׁלֹּא תִּתְקַלְקֵל צוּרוֹת הַוָּא"ו אוֹ הַיּוּ"ד: