At the beginning of this text, we explained that with regard to other types of impurity, if a person moves a source of impurity which imparts impurity when carried, he contracts impurity. If, however, the source of impurity caused a person to move, he does not contract impurity.


כבר ביארנו בתחלת ספר זה שאם הסיט האדם את הטומאה שהיא מטמאה במשא נטמא משום נושא אבל אם הסיטה הטומאה את האדם לא נטמא:


None of the sources of impurity imparts impurity when moving a pure person or a pure k'li except a zav and the like. This is the extra dimension of impurity - that if a zav moves something that is pure, that entity contracts impurity - that exists with regard to a zav that has no comparison in the entire Torah.

What is implied? A beam was positioned on top of a fence and a pure person or pure keilim, even earthenware containers, were on one side and a zav moved the other side. Since the person or the keilim were moved by the zav, it is as if he touched them. They become impure and are considered as a primary derivative of impurity according to Scriptural Law. Needless to say, the person or the keilim become impure if the zav lifted them up. All the laws that apply to a zav also apply to a zavah, a nidah, and a woman after childbirth.

Thus it can be concluded that when a pure person moves a zav, he is impure because it is as if he carried a zav. And when a zav moves a pure entity, whether a person or a k'li, even an earthenware container, that entity is impure, because having the zav move other entities is equivalent to him touching them.


אין בכל אבות הטומאות כולן טומאה שאם תסיט את האדם הטהור או את הכלי הטהור תטמא אותן אלא הזב או חביריו בלבד וזו היא הטומאה היתירה בזב שלא מצינו כמותה בכל התורה שאם הסיט את הטהורין טמאין כיצד היתה קורה מוטלת על ראש הגדר ואדם טהור או כלים אפילו כלי חרס על קצתה והניד הזב את הקצה השני הואיל ונתנדנדו מחמת הזב ה"ז כמי שנגע בהן וטמאין ונעשו ראשון לטומאה דין תורה ואין צ"ל שאם נשא הזב את האדם או את הכלים שטמאן ואחד זב וזבה נדה ויולדת בכל הדברים האלו הנה למדת שהאדם הטהור שהסיט את הזב נטמא משום נושא זב והזב שהסיט את הטהור בין אדם בין כלים אפילו כלי חרס טמאין מפני שהנדת הזב לאחרים כאילו נגע בהן:


There is a more stringent dimension to the impurity imparted by a zav moving an entity than to the impurity he imparts by touching it. If a zav touches an earthenware container that is firmly sealed close, it is pure. If, however, the zav moves the article, it becomes impure.

A similar stringency applies to an earthenware container that is hollow like a ball for which an opening was not made, e.g., a double frying pan. If it was moved by a zav, it is impure, even though it would be considered pure were it to have been located in a tent containing a human corpse, for it is like an earthenware container that is sealed close, for its opening is sealed. Similarly, when a needle is entirely embedded in a piece of wood or a ring is entirely embedded in a brick, if a zav moves the wood or the brick, the keilim embedded within become impure. Similar laws apply in all analogous situations.


חומר בהיסט הזב ממגעו שאם נגע בכלי חרס המוקף צמיד פתיל טהור ואם הסיטו טימאהו וכן כלי חרס שהוא נבוב ככדור ועדיין לא נעשה לו פה כמו אלפסין אירניות אם הסיטן הזב טמאים ואף על פי שהן טהורין באהל המת שהרי הן ככלי חרס המוקף צמיד פתיל שפתחו סתום וכן מחט שהיתה בלועה בתוך העץ וטבעת הבלועה בתוך הלבינה והסיט הזב את העץ או הלבינה נטמאו הכלים הבלועים שבתוכן וכן כל כיוצא בזה:


When a zav inserts his hand or foot into the inner space of an earthenware container, since he did not touch the inside of the container, nor did he move it, it remains pure. The rationale is that a nidah or the like do not impart impurity through their limbs alone.


זב שהכניס ידו או רגלו לאויר כלי חרס הואיל ולא נגע בו מתוכו ולא הנידו הרי זה טהור שאין הנדה וכיוצא בה מטמאין לאיברים:


When a zav had a rod held fast in the folds of his skin and used the end of the rod to move a person or a k'li, he or it remain pure, as implied by Leviticus 15:11: "Anything that will be touched by the zav when his hands were not washed in water." According to the Oral Tradition, it was taught that this verse is speaking about a zav moving entities. It uses the wording "touch" to teach the following concept: Just as touch involves one's hand and other parts of the body like one's hands, i.e., revealed limbs that can touch, so too, moving an object must be performed by a revealed portion of the body and not by a hidden portion.

If a rod was in the folds of the skin of a pure person and he moved a zav with it, he contracts impurity. For one who moves an impure object is considered as if he carried it. Hence, just as one who carries an article in the hidden portions of his body contracts impurity, as we stated at the beginning of this book, so too, one who moves an impure object with the hidden portions of his body contracts impurity.


זב שהיה קנה אחוז בתוך קומטו והסיט והוציא בקצה הקנה אדם או כלי הרי הן טהורין שנאמר וכל אשר יגע בו הזב וידיו לא שטף במים מפי השמועה למדו שהכתוב הזה מדבר בהיסט הזב והוציאו בלשון נגיעה לומר מה נגיעה בידיו והדומה לידיו משאר גופו הגלוי אצל הנגיעה אף היסטו עד שיסיט בגלוי שבגופו לא שיסיט בבית הסתרים היה הקנה בקומטו של טהור והסיט בו את הזב טמא שהמסיט את הטומאה כנושא אותה וכשם שהנושא בבית הסתרים טמא כמו שביארנו בתחלת ספר זה כך המסיט בבית הסתרים טמא:


The following laws apply when a zav was on one side of a scale and a k'li made to lie on or ride on was placed on the other side. If the zav outweighed them, causing them to rise, they are considered as keilim which he touched, for he moved them. If they outweighed him, they contract the impurity associated with articles on which one lies and become a primary source of impurity. The rationale is that they lifted up the zav. Thus it is as if he stood on them.

If there were other keilim, foods, liquids, or another person on the other side of the scale, whether they outweighed the zav or he outweighed them, they are all considered a primary derivative of impurity.


הזב בכף מאזנים וכלי העשוי למשכב או למרכב בכף שניה כנגדו כרע הזב הרי הן ככלים שנגע בהן שהרי הסיטן כרעו הן טמאין משום משכב ונעשו אב שהרי נשאו הזב וכאילו עמד עליהן היה בכף שניה שאר הכלים או אוכלין ומשקין או אדם בין שכרעו הן בין שכרע הזב כולן ראשון לטומאה:


The following laws apply when a zav and a pure person:

a) were sitting on opposite ends of a bench or a board that moved up and down,

b) both climbed a tree that was not strong, i.e., its trunk is not thick enough for a cavity fit to contain a fourth of a kab to be hollowed out within,

c) ascended a booth that is not strong, i.e., one that can be bent over by a person's hand and when he does so, he presses it and moves it,

d) climbed an Egyptian ladder that was not affixed with nails, or

e) ascended a ramp, a beam, or a door which was not firmly held in place with mortar.

In all these instances, they are impure because the entity they are ascending will shake back and forth and it would be as if the zav is moving the pure person. If, however, they sat in a large boat which would not be affected by the movement of one person, on a board or a bench that was not shaky, or climbed a tree or a booth that was strong, or an Egyptian ladder that was nailed down, or a ramp, a beam, or a door that was held in place with mortar, the pure person remains pure, even if they ascended from the same side.


הזב והטהור שישבו על הספסל או על הנסר בזמן שהן מחגירין או שעלו באילן שכחו רע והוא האילן שאין בעובי עיקרו כדי לחוק רובע הקב או שעלו בסוכה שכחה רע והוא שנחבא בה ודוחק אותה תזוז בו או שעלו בסולם מצרי שאינו קבוע במסמר או שעלו על הכבש ועל הקורה ועל הדלת בזמן שאינן מחוברין בטיט הרי זה טמא מפני שהן מתנדנדין בהן וכאילו הסיט הזב את הטהור שעמו אבל אם ישבו בספינה גדולה שאינה יכולה להסיט באדם או על הנסר או על הספסל בזמן שאינם מחגירין או שעלו באילן ובסוכה שכחן יפה או בסולם מצרי הקבוע במסמר או בכבש ובקורה ובדלת שמחוברים בטיט אפילו עלו מצד אחד הרי זה טהור:


When both a zav and a pure person were closing or opening a door at the same time, the pure person remains pure. If one was closing the door and the other opening it, the pure person contracts impurity.

The following laws apply when one lifted the other out of a pit. If the impure person lifted out the pure person, he imparted impurity to him, because he moved him. If the pure person lifted up the impure person, he contracts impurity, because it is as if he carried the impure person, as we explained.


זב וטהור שהיו שניהם כאחד מגיפין את הדלת או פותחין הרי זה טהור היה אחד מגיף ואחד פותח נטמא העלו זה את זה מן הבור אם הטמא העלה את הטהור טמאהו מפני שהסיטו ואם הטהור העלה את הטמא נטמא במשאו כמו שביארנו:


When a zav and a pure person where pulling ropes back and forth, one pulling in one direction and the other, in the other direction, the pure person contracts impurity. If they were weaving together, whether standing or sitting, or working a mill, unloading or loading a donkey, if their burden is heavy, the pure person contracts impurity. If it is light, he remains pure.


זב וטהור שהיו מפשילין בחבלים אם היה זה מושך אילך וזה מושך אילך נטמא היו אורגין בין בעומדין בין ביושבין או טוחנין או פורקין מן החמור או טוענין בזמן שמשאן כבד הרי זה טמא ואם היה משוי קל טהור:


When a pure person was administering lashes to a zav, he is pure. When a zav is administering lashes to a pure person, he is impure. The rationale is that that if the pure person will move, the impure person will fall. Thus he is leaning on him. Accordingly, even the clothes of the pure person contract impurity.


טהור שהיה מכה את הזב הרי זה טהור וזב שהכה את הטהור טמאהו שאם ימשך הטהור והרי הטמא נופל ונמצא כאילו נשען עליו ולפיכך אף בגדי הטהור טמאין:


When a portion of a zav's body was resting above a pure person or a portion of a pure person's body was resting above a zav, the pure person contracts impurity.

What is implied? If a finger of a zav was placed above a pure person or a pure person placed his finger above a zav, even if there is a stone, a beam, or the like between them, the pure person contracts impurity.

Similarly, when entities joined to a zav's body rest on a pure person or entities joined to a pure person's body rest on the zav, the pure person contracts impurity. It is as if each one carried the body of the other. These are what is meant by the term "entities joined to the body": the teeth, the nails, and the hair. It appears to me that this impurity is of Rabbinic origin.


זב שנישא מקצתו על הטהור או טהור שנישא מקצתו על הזב נטמא כיצד אצבעו של זב שהניחה למעלה מן הטהור או הטהור שהניח אצבעו למעלה מן הזב אע"פ שיש ביניהן אבן או קורה וכיוצא בהם הרי זה טמא וכן חבורי הזב שנישאו על הטהור או חבורי טהור שנישאו על הזב הרי זה טמא וכאילו נשא כל אחד מהם עצמו של חבירו ואלו הם החיבורים: השינים הציפורנים והשיער שלהן ויראה לי שטומאה זו מדבריהם: