The following - all types of partners, sharecroppers, guardians of orphans who were appointed by the court, a woman who does business in the family home or who was charged by her husband to serve as a storekeeper, and a member of the household - are all required by Rabbinic Law to take an oath, despite the fact that the claimant does not have a certain claim against them, lest they may have stolen something from their colleague while performing business on his behalf, or perhaps they were not exact when making a reckoning.

Why did the Sages ordain this oath? Because these people give themselves license, thinking that they are deserving of whatever they will take from the property of the owner, since they do business and work on his behalf. Therefore, the Sages ordained that they are required to take an oath despite the fact that the claimant does not have a certain claim against them, so that they will perform all their deeds justly and in good faith.


השותפין כולן והאריסין והאפוטרופין שמינו אותם ב"ד על היתומים והאשה שהיא נושאת ונותנת בתוך הבית או שהושיבה בעלה חנוונית ובן הבית כל אחד מאלו נשבע מדבריהם בטענת ספק שמא גזל חבירו במשא ומתן או שמא לא דקדק בחשבון שביניהם ולמה תקנו חכמים שבועה זו מפני שאלו מורין לעצמן שכל מה שיקחו מנכסי בעל המעות ראוי הוא להם מפני שנושאין ונותנין וטורחין לפיכך תקנו להם חכמים שחייבין שבועה בטענת ספק כדי שיעשו כל מעשיהן בצדק ואמונה:


None of the above are required to take an oath because of an indefinite claim until the plaintiff suspects them of taking two silver pieces - i.e., two silver me'ah, as will be explained. If, however, they are suspected of taking less than this amount, they are not required to take an oath.


ואין כל אחד מאלו נשבע בטענת ספק עד שיחשוד המשביע אותן בשתי כסף שהן שתי מעין של כסף כמו שיתבאר אבל אם חושדין בפחות מזה אינם נשבעין:


Based on this, my teachers ruled that if one partner died, the heirs cannot compel their father's partners to take an oath concerning an indefinite claim. For they are not knowledgeable about their father's affairs and do not know for certain that their father suspected the partner of wrongdoing so that it can be said that the heirs suspect the partner of taking two silver me'ah.

There are, however, others who rule that the heir may require him to take an oath despite the fact that his claim is indefinite. It is proper to rule in this manner. For we see that the heirs may require a widow who became a guardian during the lifetime of her husband to take an oath.


מכאן הורו רבותי שאם מת השותף האחד אין היורש יכול להשביע שותפו של אביו בטענת שמא שהרי אינו יודע הדבר שחשדו בו אביו בודאי כדי שיחשוד אותו זה היורש בשתי כסף ויש מי שהורה שמשביע אותו היורש בטענת שמא וכזה ראוי לדון שהרי היורשין משביעין את האשה שנעשת אפוטרופא בחיי בעלה:


Although there are no witnesses that a person was his colleague's sharecropper or partner, but rather he himself admits to this fact, saying: "I am his partner, sharecropper or member of his household - but I did not steal anything from him," he must take an oath while holding a sacred article. The rationale is that we do not employ the principle of migo to free a person from the responsibility of taking an oath, but only to free him from a financial commitment.

Which member of the household can be required to take an oath because of an indefinite claim? One who brings workers in and leads workers out, who brings produce in and takes produce out. When, however, a member of the household is not involved in the business affairs of the household, but merely enters and leaves, he cannot be required to take an oath because of an indefinite claim.

Similarly, a guardian appointed by the father of orphans before his death cannot be required by the orphans to take an oath because of an indefinite claim. Similarly, a woman who did not serve as a guardian in her husband's lifetime, and did not do business with the property of the estate after her husband's burial cannot be required to take an oath because of an indefinite claim.

Similarly, if she did business with the property of the estate between her husband's death and burial, she is not required to take an oath regarding the transactions conducted during this period. For if she were required to take an oath, she would not sell any property in order to make the burial possible, and the deceased would become loathsome.


אע"פ שאין שם עדים שזה אריסו או שותפו אלא הוא מודה מפי עצמו ואמר שותפו או אריסו או בן ביתו אני אבל לא גזלתי כלום הרי זה נשבע בנקיטת חפץ שאין אומרים מיגו לפוטרו שבועה אלא לפוטרו ממון איזהו בן הבית שיש לו להשביע בטענת ספק זה שמכניס פועלים ומוציא פועלים ומכניס לו פירות ומוציא לו פירות אבל בן הבית שאינו נושא ונותן אלא נכנס ברגלו ויוצא בלבד אינו יכול להשביע מספק וכן אפוטרופוס שמינהו אבי יתומים אין היתומים משביעין אותו בטענת ספק וכן האשה שלא נעשת אפוטרופא בחיי בעלה ולא נשאה ולא נתנה לאחר קבורת בעלה אין משביעין אותה מספק וכן אם נשאה ונתנה בין מיתה וקבורה אין משביעין על זה שנשתמש בין מיתה לקבורה שאם אתה אומר שתשבע על זה לא תמכור לקבורה ונמצא המת מתנוול:


When a person sends an article with a colleague to sell, or sends money with him to purchase produce or merchandise for him, even though the principal did not pay the agent a wage, and the agent does not own any portion of the merchandise nor derive any benefit from it, since he did business with his colleague's money, he is considered a member of his household. Even though the principal has merely an indefinite claim, the agent can be required to take an oath that he did not steal anything from him when he brought him the merchandise that he purchased or a portion of it, or the money from the sale he conducted for him.


המשלח ביד חבירו חפץ למכרו או ששלח מעות בידו לקנות לו פירות או סחורה אף על פי שלא נתן לו שכר על זה ואין לו חלק ולא הנאה בשליחות זו הואיל ונשא ונתן בממון חבירו הרי זה כבן בית ויש לו להשביע מספק שלא גזל לו כלום בעת שהביא לו הסחורה שקנה או מקצתה או המעות שמכר לו מהן:


When both partners are involved in the business of the partnership or the one who is involved in the business entrusts the merchandise - or a portion of the merchandise - or the funds belonging to the partnership without weighing, measuring or counting them, there is a doubt concerning both of them, and either one can require the other to take the oath required of a partner. If, however, only one of the partners does business and the other is not involved in the business dealings at all, only the former can be required to take this oath.


השותפין שנושאין ונותנין ביחד או שהיה האחד נושא ונותן ומפקיד הסחורה או מקצתה או המעות עם השני בלא משקל ולא מדה ולא מניין הרי שניהם נכנסין לספק ויש לכל אחד מהן להשביע את חבירו שבועת השותפין אבל אם היה האחד הוא שנושא ונותן והשני לא נתעסק עמו כלל אין נשבע אלא זה שנשא ונתן:


The above oath can be administered when the initial relationship is still current. If, however, the partners or the sharecroppers dissolved their relationship, the woman was divorced, the member of the household went elsewhere, or the agent brought the principal the merchandise he purchased for him or the money from the merchandise he sold for him, the principal remained silent without making a claim against the other party, and the other party departed, the principal is not able to require that other party to take an oath because of an indefinite claim afterwards. If, however, the principal has a definite claim against him, he can require him to take an oath, and then require him to take additional oaths concerning anything he desires.

Similarly, if at a later time, the other person is required to take an oath to the principal - whether required by Scriptural Law or by Rabbinic Law - e.g., he became a partner or a member of the person's household again - the principal can require him to take an oath that he did not steal anything during their present partnership or while he was his partner, sharecropper, member of his household or guardian previously. Similar laws apply in all analogous situations.


חלקו השותפין והאריסין ונתגרשה האשה ונפרד מעליו בן הבית והביא לו השליח סחורה שקנה לו או מעות שמכר לו בהן ושתק והלכו להם ולא תבעם מיד אינו יכול לחזור ולהשביעו בטענת ספק אבל אם היתה לו טענת ודאי משביעו עליה ומגלגל בה כל מה שירצה וכן אם נתחייב לו שבועה אחר זמן בין של תורה בין של דבריהם כגון שנעשה לו שותף או בן בית פעם אחרת הרי זה יכול לגלגל עליו שלא גזלתני בשותפות זו שבינינו ולא כשהיית שותפי או אריסי או בן ביתי או אפוטרופי בראשונה וכן כל כיוצא בזה:


When partners have dissolved their partnership, but the partnership is still owed debts by others, the partners cannot require each other to take an oath because of an indefinite claim, for they have already divided the partnership's resources. The debts that remain are not significant in this context, for they are matters of public knowledge. When any portion of the debt is repaid, they will each take their appropriate portion of the debt.

Similar concepts apply if it has been made known that cash remains in the coffers of the partnership, but the partners have not taken their portion of that cash. Neither may require an oath of the other, because cash is considered as if it is already divided.

Similarly, if a reckoning was made of the assets of the partnership possessed by all the partners, and it was determined that one partner was holding a specific and known entity belonging to another, it is considered as if the assets were divided, even though he had not taken it as of that time.

If, however, any of the produce belonging to the partnership remained, and it had not been divided or weighed, or any dimension of the partnership remained concerning which an accounting had not been made and thus, neither of them knew the extent of the portion that is due him, the partnership is still considered viable, and either may require the other to take the oath mentioned above.


השותפים שחלקו ונשאר להם חובות אצל אחרים אינן יכולין להשביע זה את זה מספק שהרי חלקו והחוב שנשאר דבר ידוע הוא בכל מה שיפרעו יקח זה חלקו מן החוב וזה חלקו מן החוב ובן אם נשאר להם מעות בכיס וכבר ידעו אותן ועדיין לא נטלו כל אחד חלקו אין משביעין זה את זה שהמעות כחלוקין הם וכן אם עשו חשבון כל השותפין ונשאר לאחד מהן אצל חבירו דבר קצוב וידוע אע"פ שעדיין לא נטלו הרי חלקו אבל אם נשאר ביניהם כל שהוא מן הפירות ועדיין לא חלקו אותן ולא ידעו משקלם או שנשאר ביניהם צד מן השותפות שלא עשו בו חשבון ולא ידע כל אחד מהן כמה חלקו המגיעו הרי השותפות קיימת עדיין ומשביעין זה את זה:


When a person issues a claim against a colleague after the dissolution of a partnership, he cannot compel him to take an oath except through the convention of gilgul sh'vuah, as explained above. He may, however, have a ban of ostracism issued against anyone who stole from his colleague while he was his partner, sharecropper or member of his household, and does not admit that he stole.


מי שתבע את חבירו אחר חלוקה אינו יכול להשביעו אלא ע"י גלגול כמו שביארנו אבל יש לו להחרים סתם על מי שגזלו כלום כשהיה שותפו או אריסו או בן ביתו ולא יודה במה שגזל: