1

When a person gives eggs to a chicken farmer with the intent that the chicken farmer have chickens sit on the eggs until they hatch, and then for the chicken farmer to raise the chicks with the profits to be divided between them, the owner of the eggs must provide the chicken farmer with a wage for his work and sustenance.

Similarly, when a person evaluates calves and ponies and then entrusts them to a caretaker with the intent that he tend to them until they grow into large animals with the profits to be divided between them, the owner of the animals must provide the caretaker with a wage for his work and sustenance for every day, like an unemployed worker. He must raise calves until they are three years old, and a donkey until it is capable of bearing a burden. He cannot sell the animal without the consent of his partner until this time.

Similarly, if one evaluates animals and then entrusts them to a caretaker to fatten them, with the profits to be divided between them, the owner of the animals must provide the caretaker with a wage for his work, like an unemployed worker. If the owner tells the caretaker: "Take the head and the fat tail for yourself in exchange for your work, aside from your share of the profits," it is permitted.

If the caretaker has other animals that he was also working to fatten in addition to this one that was evaluated, and similarly, if one has other calves, ponies or eggs, since he is caring for his own at the same time as he is caring for his colleagues', even if the owner gives him only a small amount as a wage for the entire period of the partnership, it is acceptable, and they may divide the profits equally. If the caretaker was already employed as the owner's sharecropper and he is taking care of animals belonging to both himself and the owner of the field, the owner does not have to pay him anything as a wage.

א

הנותן ביצים לבעל התרנגולים להושיב התרנגולים עליהן עד שיצאו האפרוחים ויגדל אותן בעל התרנגולים ויהיה הריוח ביניהם צריך להעלות שכר עמלו ומזונו וכן השם עגלים וסייחים על הרועה להיות מתעסק בהן שיגדילו והשכר לאמצע חייב להעלות לו שכר עמלו ומזונו בכל יום כפועל בטל ומגדל אותן עד שיהיו העגלים בני שלש שנים והחמור עד שתהא טוענת ואינו יכול למכור שלא מדעת חבירו בתוך זמן זה וכן השם בהמה על המפטם להיות מפטם אותה והשכר לאמצע צריך ליתן עמלו כפועל בטל ואם אמר לו הרי הראש והאליה שלך בעמלך יתר על מחצית השכר מותר היו למפטם בהמות אחרות שמפטם אותם עם זו השומא אצלו וכן אם היו לו עגלים וסייחין אחרים או ביצים אחרות שלו הואיל והוא מתעסק בשלו ובשל חבירו אפילו לא העלה לו אלא דבר מועט בכל ימי השותפות הזאת דיו וחולק בשכר בשוה ואם היה אריסו הואיל והוא מטפל בשלו ובשל בעל השדות אין צריך להעלות לו כלום:

2

When a person has calves or ponies evaluated, he has chickens sit on eggs, or he has an animal evaluated to be fattened with the profits to be divided between them and he does not pay a wage to the caretaker, the laws that govern such a relationship are the same as those that govern an investment of money. We see how much the animals or the eggs were evaluated for and how much profit was made, and the caretaker is given two thirds of the profit. If there is a loss, he is required to bear one third of the loss.

ב

השם עגלים או סייחין או הושיב תרנגולים או שם בהמה על הפטם למחצית שכר ולא העלה לו שכר הרי דינו כדין העסק של מעות רואין בכמה שמין הבהמות או הביצים וכמה הרויחו ונוטל המתעסק שני שלישי השכר ואם הפסידו משלם שליש ההפסד:

3

We evaluate a cow, a donkey and any other animal that usually performs work and eats, and the profits are divided between the owner and the caretaker. For although care is required, the caretaker is able to derive other profit for himself because of the work of the animals. For he may hire them or work with them himself and benefit from the fee or their work.

One should not evaluate a calf together with its mother, or a pony with its mother. For the calf or the pony does not perform any work, and yet it requires care.

ג

שמין פרה וחמור וכל דבר שדרכו לעשות ולאכול ויהיה השכר לאמצע אף על פי שזה מתעסק הרי יש לו ריוח אחר לעצמו בעבודת הבהמות שהרי שוכר אותה או עובד בה ונהנה בשכרה ובעבודתה ואין שמין עגל עם אמו ולא סייח עם אמו שהעגל והסייח אינו עושה כלום ויש בו עסק:

4

When a person has an animal evaluated and entrusts it to a colleague, until when is the colleague obligated to care for it? For a female donkey, 18 months. For an animal that lives in a corral - e.g., sheep or cattle - 24 months. If the owner desires to divide the profits within this period, the caretaker can prevent him from doing so, because they entered into a partnership without making any stipulations.

We set these rules because the care and profit ratio for an animal for the first year cannot be compared to that of the second year. In the first year, it requires much care and brings little profit, because at the beginning it becomes heavier only with much difficulty. In the second year, by contrast, it requires little care and there is much profit, because it becomes much heavier, gaining every day. Therefore, the caretaker may prevent him from dissolving the partnership until the end of the second year.

If the animal that was evaluated gives birth while in the possession of the caretaker, the calf is considered part of the profit and is divided between them. In a place where the custom is that the caretaker raises the offspring, he should raise them and afterwards sell them. In a place where it is not customary that the caretaker raise the offspring, he is nevertheless required to care for the offspring for a limited period. For a lightweight animal, he is required to care for it for 30 days. For a large animal, he is required to care for it for 50 days. Afterwards, the offspring is sols and the profits are divided.

If the caretaker desires to care for them longer than this period, he should evaluate them before three men on the thirtieth or fiftieth day. Afterwards, any profit that is made should be divided between them as follows: The caretaker should receive three fourths of the profit, and his partner, one fourth. The rationale is that the caretaker owns half of the offspring and because he cares for the half belonging to his colleague, he is given half of that half - i.e., a total of three fourths. If the caretaker did not make such a stipulation in the presence of three witnesses, he is considered to have waived this extra profit, and the offspring are divided equally among them.

In a place where it is customary to figure in a porter's fee to the money invested, that fee should be added. The entire fee that the administrator receives for carrying the merchandise should be figured into the profit on the investment. Similarly, if it is the local custom to add an extra fee for handling an animal, it should be added. In a place where it is customary to add an extra fee to the caretaker's wages for handling offspring, it should be added. Whenever a person enters into an investment or partnership agreement, he should not deviate from the local business practices.

ד

השם בהמה לחבירו עד מתי חייב לטפל בה באתונות שמנה עשר חדש ובגודרות והן הצאן והבקר ארבעה ועשרים חדש ואם בא לחלוק בתוך זמן זה חבירו מעכב עליו מפני שנשתתפו סתם לפי שאינו דומה טפילה של שנה ראשונה שהיא מרובה והריוח מועט שאינה משתמנת בתחלה אלא בקושי לטפילה של שנה האחרת שהיא מועט והריוח מרובה שהרי היא משתמנת הרבה ומוספת בכל יום לפיכך מעכב עליו עד סוף שנה שנייה ילדה הבהמה השומה אצלו הרי הולד מכלל הריוח לאמצע מקום שנהגו לגדל ולדותם יגדלו ואחר כך ימכרו מקום שנהגו שלא לגדל חייב המתעסק להטפל בולדות בדקה שלשים יום ובגסה חמשים יום וחולקין רצה להטפל בהן יתר על זמן זה שם אותן בפני שלשה ביום שלשים וביום החמשים וכל שירויחו אחר כך יטול המתעסק שלשה חלקים וחבירו רביע הריוח שהרי יש לו חצי הולד ומפני שנתעסק בחצי של חבירו נוטל חצי אותו החצי הרי שלשה רבעים ואם לא התנה כן בפני שלשה הרי מחל והולדות ביניהן בשוה כמות שהן מקום שנהגו להעלות שכר כתף למעות העסק מעלין ויהיה כל השכר שנוטל המתעסק בשכר שנושא על כתפו בכלל שכר המעות וכן אם דרכן להעלות שכר בהמה מעלין לו מקום שנהגו להעלות שכר ולדות בשכר עמלו מעלין וכל המתעסק או המשתתף סתם לא ישנה ממנהג המדינה:

5

The following rules apply when Reuven owns a field and invites Shimon to till it, to sow it or to plant within it, to manage the expenses spent on its account, to sell the produce, and to divide between them the profit that exceeds the cost. Whether they agreed to divide the profits equally or they agreed that Reuven would receive a larger share, whether all the expenses were undertaken by Reuven or by Shimon, any such arrangement is permitted. Even "the shade of interest" is not involved.

Shimon, who takes care of working the land, managing the expenses and selling the produce, is called a sharecropper. If the sharecropper claims: "I agreed to till the field for half the profits," but the owner of the field claims that they agreed on a third, we follow the local custom. The one whose claim departs from the local custom must bring proof to support his position.

ה

ראובן שהיתה לו שדה והוריד שמעון לתוכה לזרעה או לנטעה ולהוציא עליה הוצאות ולמכור הפירות וכל היתר על ההוצאה יהיה ביניהם בין שהתנו שיחלקו בשוה בין שהתנו שיטול ראובן יתר בין שהיתה ההוצאה כולה משל ראובן בין שהיתה משל שמעון בכל זה מותר ואין כאן אבק ריבית ושמעון המטפל בעבודת הארץ ובהוצאה ובמכירת הפירות הוא הנקרא אריס אריס אומר למחצה ירדתי ובעל השדה אומר לשליש הורדתיו הולכין אחר מנהג המדינה וזה שטען שלא כמנהג עליו להביא ראיה:

6

The following laws apply when a husband hires sharecroppers to till property belonging to his wife, and then he divorces her. If the husband is himself a sharecropper, since the husband does not have any connection to the property any longer, the sharecroppers' connection also ceases. If the value of the field increases, they are granted only the share of their expenses equal to the field's increase in value. And they must support their claim with an oath.

If the husband is not a sharecropper, we assume that the sharecroppers were hired according to the custom of the land, and they are given the share granted to other sharecroppers.

ו

בעל שהוריד אריסין בנכסי אשתו וגרשה אם היה הבעל אריס הואיל ונסתלק בעל נסתלקו הם ואין להם מן ההוצאה אלא שיעור השבח ובשבועה ואם אין הבעל אריס על דעת [מנהג] הארץ ירדו ושמין להם כאריס:

7

When brothers or other heirs do not divide the estate of their benefactor, but instead, they all use it together, they are considered partners in all matters.

If one of a group of brothers or one of a group of partners was appointed to the service of the king, the profit he receives is divided among them. If one of them becomes ill and is cured, the expenses required for his cure should be shared. If, however, he became sick because of his own negligence, he went out in the snow, or in the sun during the summer until he became ill or the like, he is responsible for bearing the expenses for his cure by himself.

ז

האחין או שאר היורשין שלא חלקו ירושת מורישן אלא כולן משתמשין בה ביחד הרי הן כשותפין לכל דבר אחד מן האחין או מן השותפין שנפל לאומנות המלך הריוח לאמצע חלה אחד מהן ונתרפא נתרפא מן האמצע ואם חלה בפשיעה כגון שהלך בשלג או בחמה בימי החום עד שחלה וכיוצא בזה הרי זה מתרפא משל עצמו: