A tree should be planted at least 25 cubits away from a city. A carob tree and a wild fig tree should be planted at least 50 cubits away. These measures were instituted for the aesthetic appearance of the city. When a tree is found within these distances, it should be cut down. If the tree was planted there before the city expanded to its present size, the inhabitants of the city must pay the owner for his tree. If there is a doubt concerning the matter, and it is not known which came first, the owner of the tree is not reimbursed. Instead, he must take his tree and depart.


מרחיקין את האילן מן העיר כ"ה אמה ובחרוב ובשקמה חמשים אמה מפני נויי העיר וכל אילן הנמצא קרוב לעיר פחות מזה קוצצין אותו ואם האילן קדם נותנין לו בני העיר דמיו ואם היה הדבר ספק ולא נודע אי זה מהם קדם אין לבעל האילן דמים אלא נוטל עציו והולך:


A significantly large threshing floor should be separated from a city at least 50 cubits, so that the wind will not carry the straw when the produce is winnowed and cause it to harm the inhabitants of the city.

Similarly, a person should not make a significantly large threshing floor within his own property unless he owns 50 cubits around it in all directions, so that the straw does not damage his colleague's plants or a field that he has left fallow.


מרחיקין גורן קבוע מן העיר חמשים אמה כדי שלא יוליך הרוח התבן בעת שזורה ויזיק לבני העיר וכן לא יעשה אדם גורן קבוע בתוך שלו אא"כ היה לו חמשים אמה לכל רוח כדי שלא יזיק התבן לנטיעת חבירו או לנירו:


Animal carcasses, graves and leather works must be situated at least 50 cubits away from a city.


מרחיקין את הנבילות ואת הקברות ואת הבורסקי מן העיר חמשים אמה:


Leather works should be positioned only to the east of a city, because the east wind is warm and minimizes the harm caused by the odor of the leather making process.


ואין עושין בורסקי אלא למזרח העיר מפני שרוח מזרחית חמה וממעטת היזק ריח עיבוד העורות:


The following principles apply when a person intends to soak flax near a vegetable garden belonging to a colleague, in which instance the water used for soaking would be absorbed in the earth and damage the vegetables; or he plants leeks near onions belonging to a colleague, in which instance the flavor of the onions will be weakened; or he plants mustard next to a beehive, in which instance the bees will eat the leaves, and thus the honey will be spoiled. The person whose actions will cause the damage is not required to make a separation so that damage does not take place. Instead, it is the person whose property that will be damaged who must distance his crops if he wishes that the damage not occur. For the other person is performing his activity on his own property; the damage occurs on its own as it were.

When do we say that he does not have to keep a distance? When the damage comes about by itself after the person whose deeds caused the damage ceases his activity. When, however, the acts that this person performs in his own domain cause damage to his colleague's property at the time he is performing the action, he is considered to have damaged the property with his hands. To what can the matter be likened? To a person who is standing in his own property and shooting arrows into his neighbor's, and saying: "What's the problem? I am acting in my own property. " Certainly, such a person should be prevented from causing damage.

With regard to all the instances above where a separation was required, if the person does not make the required separation, he is considered to have caused the damage with his arrows. Therefore, one must make a separation of three handbreadths or slightly more between soaking flax and vegetables, leeks and onions, and mustard and bees, so that one will not be considered as having caused the damage through one's own actions. It is, however, not necessary to make a separation great enough to prevent the damage from occurring on its own accord.


מי שבא לעשות משרה של פשתן בצד ירק של חבירו שהרי מי המשרה נבלעין בארץ והולכין ומפסידין את הירק או שנטע כרישין קרוב מן הבצלים של חבירו שהן מפיגין טעמן או שנטע חרדל בצד כוורת דבורים שהרי הדבורים אוכלין העלין ומפסידין את הדבש וכל אלו וכיוצא בהן אין צריך להרחיק בכדי שלא יזיק ועל הניזק להרחיק את עצמו אם ירצה עד שלא יגיע לו הנזק שזה בתוך שלו הוא עושה והנזק בא לחבירו מאליו בד"א שאינו מרחיק כשהיה הנזק בא מאליו אחר שיפסקו מעשיו של מזיק אבל אם היו מעשיו של זה שעושה ברשותו מזיקין את חבירו בשעת עשייתו הרי זה כמי שמזיק בידו הא למה זה דומה למי שעומד ברשותו ויורה חצים לחצר חבירו ואמר ברשותי אני עושה שמונעין אותו וכן כל הרחקות האמורות למעלה בענין זה אם לא הרחיקו הרי זה כמי שהזיק בחציו לפיכך צריך שירחיק משדה מן הירק וכרישין מן הבצלים וחרדל מן הדבורים שלשה טפחים או יתר מעט כדי שלא יהיה היזק בידים אבל להרחיק עד שלא יבא הנזק מאליו אין צריך:


The following rules apply when the owner of a second storey pours out water on his floor and it descends into the room below him. If there was plaster between the ceiling and the floor in which the water could collect at the time it was poured, so that after the owner of the upper storey had completed pouring his water, it would be absorbed, and only later would it descend into the lower dwelling, it is the responsibility of the owner of the lower dwelling to correct the situation, and prevent damage from occurring to him.

If there was no plaster there, and immediately when water was poured out it would descend, the owner of the upper storey is considered as if he causes damage with his arrows, and he is required either to fix the flooring or to refrain from pouring water. Similar laws apply in all analogous situations.


בעל העלייה שהיה שופך מים והן יורדין על חדר למטה אם היתה שם מעזיבה שהמים כלים בה בעת שפיכה ואחר שיפסיק עליון מלשפוך יתבלע המים וירדו וינטפו על התחתון צריך התחתון לתקן ולהרחיק מן עצמו הנזק ואם אין שם מעזיבה אלא כשישפוך ירדו המים מיד הרי זה כמזיק בחציו והעליון מתקן או ימנע מלשפוך וכן כל כיוצא בזה:


The following rules apply when a person has a tree growing in his own field, but near a cistern belonging to a colleague. The owner of the cistern may not lodge a complaint against him, protesting that "the roots of your tree enter into my cistern and destroy it. " The rationale is that the damage comes about as a matter of course, at a later time; at the time he planted it, it did not cause any damage. Just as the owner of the cistern may dig within his own property, so too, the owner of the tree may plant within his own property.

Similarly, if Reuven dug a cistern and found the roots of a tree belonging to his neighbor Shimon in his field, he may cut them off and dig deeper. The wood belongs to him. If he dug within sixteen cubits of Shimon's tree, the roots belong to Shimon. He may cut them off, but must give them to him.

The following rule applies if he does not have to dig a cistern, and the roots of Shimon's tree grow into his field. He should dig down three handbreadths, the amount of space necessary to prevent a plow from being impeded. He may cut off any root that is within these three handbreadths. He need not be concerned that perhaps this will cause his colleague's tree to dry out, for he is digging within his own property.


מי שהיה לו אילן בתוך שדהו קרוב לבור חבירו אין בעל הבור יכול לעכב עליו ולומר לו הרי שרשי האילן נכנסים לבור שלי ומפסידין אותו שזה נזק הבא מאליו הוא לאחר זמן ובעת שנטע אינו מזיקו וכשם שזה חופר בתוך שלו כך זה נוטע בתוך שלו וכן ראובן שחפר בור וירד ומצא שרשי אילן של שמעון בתוך שדהו קוצץ וחופר והעצים שלו ואם היה קרוב לאילן שמעון בתוך ט"ז אמה השרשים של שמעון וקוצצן ונותנן לו ואם אין צריך לחפר בור ויצאו השרשים של שמעון בתוך שדהו הרי הוא מעמיק שלשה טפחים כדי שלא יעכב המחרישה וכל שורש שמצא בתוך שלשה טפחים קוצצו ואינו חושש שמא יבש האילן של חבירו שזה בתוך שלו הוא חופר:


The following rules apply when a field belonging to a person's neighbor was planted with vines or trees, and the person decides to plant vines in his field next to those vines or trees next to those trees. He must distance these four cubits from those.

When does the above apply? In Eretz Yisrael. In the diaspora, by contrast, he is required to separate only two cubits between the vines. Between vines and trees, or between two sets of trees, however, a four-cubit separation is required in every land. If there was a fence between the two properties, in any land, both neighbors may plant to the edge of the fence.

When a tree belonging to a person's neighbor is leaning into that person's field, he may cut to the height of the goad that is on the plow. With regard to a carob tree and a wild fig tree, he may cut down all the branches until the branches are even with the property line. Similarly, if any tree is planted near a parched field or an orchard, the owner may cut down all the branches belonging to a neighbor until the branches are even with the property line.


מי שהיתה שדה חבירו נטועה גפנים או שאר אילנות ובא הוא לנטוע בתוך שדהו גפנים בצד גפנים או אילנות בצד אילנות צריך להרחיק ארבע אמות במה דברים אמורים בארץ ישראל אבל בחוצה לארץ מרחיק בין גפנים לגפנים שתי אמות ובין גפנים לשאר אילנות או בין אילנות לאילנות ארבע אמות בכל מקום היה גדר בינתיים זה סומך לגדר וזה סומך לגדר בכ"מ מי שהיה אילן חבירו נוטה לתוך שדהו קוצץ כמלא מרדע על גבי המחרישה ובחרוב ובשקמה קוצץ כל הנוטה עד שיהיה שקול כנגד המצר וכן אם היה נוטה על בית השלחין של חבירו או על בית האילן קוצץ את כל הנוטה עד שיהיה שקול כנגד המצר: