1

There are ten categories of disqualifications. Any person belonging to one of them is not acceptable as a witness. They are:

a) women;

b) servants;

c) minors;

d) mentally or emotionally unstable individuals;

e) deaf-mutes;

f) the blind;

g) the wicked; h) debased individuals;

i) relatives;

j) people who have a vested interest in the matter; a total of ten.

א

עשרה מיני פסלות הם כל מי שנמצא בו אחד מהן הרי הוא פסול לעדות ואלו הן: הנשים והעבדים והקטנים והשוטים והחרשים והסומים והרשעים והבזויין והקרובין והנוגעין בעדותן הרי אלו עשרה:

2

Women are unacceptable as witnesses according to Scriptural Law, as Deuteronomy 17:6 states: "According to the testimony of two witnesses." The verse uses a male form and not a female form.

ב

נשים פסולות לעדות מן התורה שנאמר על פי שנים עדים לשון זכר ולא לשון נקבה:

3

A tumtum and an androgynus are also unacceptable, for there is an unresolved doubt whether they are considered as women. Whenever there is an unresolved doubt whether or not a person is acceptable as a witness, he is not accepted. The rationale is that a witness is coming to expropriate money from a defendant based on his testimony or to cause a defendant to be held liable for punishment. And according to Scriptural Law, money may not be expropriated when there is a doubt involved, nor do we inflict punishment when there is a doubt involved.

ג

וכן הטומטום והאנדרוגינוס פסולין מפני שהן ספק אשה וכל מי שהוא ספק כשר ספק פסול הרי הוא פסול שאין העד בא אלא להוציא ממון על פיו או לחייב על פיו ואין מוציאין ממון מספק ואין עונשין מספק דין תורה:

4

Servants are not acceptable to offer testimony according to Scriptural Law, as can be inferred from Deuteronomy 19:19: "And you shall do unto him as he conspired to do unto his brother." Implied is that his brother is like him. Just as his brother is a member of the covenant; so, too, the witness must be a member of the covenant.

By extension, we can infer that a gentile is certainly not acceptable. If servants who are obligated in certain mitzvot are unacceptable, certainly, this would apply with regard to gentiles.

ד

העבדים פסולין לעדות מן התורה שנאמר ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו מכלל שאחיו כמוהו מה אחיו בן ברית אף העד בן ברית קל וחומר לעכו"ם אם עבדים שהן במקצת מצות פסולין העכו"ם לא כל שכן:

5

A person who is half a servant and half a free man is not acceptable as a witness.

ה

מי שחציו עבד וחציו בן חורין פסול:

6

Whenever a servant has been freed, but he has not been given his bill of release, he is not acceptable as a witness. Only after the bill of release reaches his hand, he immerses himself in the mikveh, and he becomes a member of the covenant may he give testimony.

ו

כל מי שנשתחרר והרי הוא מחוסר גט שחרור פסול עד שיגיע גט לידו ויעשה מכלל בני ברית ואחר כך יעיד:

7

Minors are unacceptable as witnesses according to Scriptural Law. This concept is derived as follows: With regard to witnesses, Deuteronomy 19:17 states: "And the two men will stand." Implied is "men," and not minors. Even if the minor was understanding and wise, he is not acceptable until he manifests signs of physical maturity after completing thirteen full years of life.

If he reached the age of 20 without manifesting signs of physical maturity and on the contrary manifests physical signs of a lack of sexual potency, he is classified as a eunuch and may testify. If he does not manifest such signs, he may not testify until he completes the majority of his life, as we explained in Hilchot Ishut.

ז

הקטנים פסולין לעדות מן התורה שנאמר בעדים ועמדו שני האנשים אנשים ולא קטנים אפילו היה הקטן נבון וחכם הרי הוא פסול עד שיביא שתי שערות אחר שלש עשרה שנה גמורות ואם הגיע לעשרים שנה ולא הביא שתי שערות ונולד בו סימן מסימני סירוס הרי זה סריס ויעיד ואם לא נולד בו לא יעיד עד רוב שנותיו כמו שבארנו בהלכות אישות:

8

When a minor passes the age of thirteen and manifest signs of physical maturity in his upper body, he need not be checked to see whether he manifested signs of physical maturity in his lower body. If he does not manifest the upper signs of maturity, we do not accept him as a witness until he is inspected. When a child is thirteen years and one day and manifests signs of physical maturity, but is not very familiar with business dealings, his testimony is not accepted with regard to landed property. The rationale is that he is not precise about such matters because of his unfamiliarity. With regard to movable property, we accept his testimony since he has reached majority.

ח

קטן שהגיע לכלל שנותיו שנראו בו סימני בגרות מלמעלה אינו צריך בדיקה ואם לאו אין מקבלין עדותו עד שיבדק ובן שלש עשרה שנה ויום אחד שהביא שתי שערות ואינו יודע בטיב משא ומתן אין עדותו עדות בקרקעות מפני שאינו מדקדק בדברים שהרי אינו יודע אבל בעדות מטלטלין מקבלין עדותו הואיל והוא גדול:

9

A person who is mentally or emotionally unstable is not acceptable as a witness according to Scriptural Law, for he is not obligated in the mitzvot. We are not speaking about only an unstable person who goes around naked, destroys utensils, and throws stones. Instead, it applies to anyone whose mind is disturbed and continually confused when it comes to certain matters although he can speak and ask questions to the point regarding other matters. Such a person is considered unacceptable and is placed in the category of unstable people.

An epileptic in the midst of a seizure is unacceptable as a witness. When he is healthy, he is acceptable. This applies both with regard to an epileptic who has seizures only infrequently and one who continuously has seizures without having a fixed time for them, provided his mind is not continuously confused. For there are epileptics whose minds are disturbed even when they are healthy. One must ponder much before accepting testimony from epileptics.

ט

השוטה פסול לעדות מן התורה לפי שאינו בן מצות ולא שוטה שהוא מהלך ערום ומשבר כלים וזורק אבנים בלבד אלא כל מי שנטרפה דעתו ונמצאת דעתו משובשת תמיד בדבר מן הדברים אף על פי שהוא מדבר ושואל כענין בשאר דברים הרי זה פסול ובכלל שוטים יחשב הנכפה בעת כפייתו פסול ובעת שהוא בריא כשר ואחד הנכפה מזמן לזמן או הנכפה תמיד בלא עת קבוע והוא שלא תהיה דעתו משובשת תמיד שהרי יש שם נכפים שגם בעת בריאותם דעתם מטרפת עליהם וצריך להתיישב בעדות הנכפין הרבה:

10

People who are very feeble-witted who do not understand that matters contradict each other and are incapable of comprehending a concept as it would be comprehended by people at large are considered among those mentally unstable. This also applies to the people who are continually unsettled, tumultuous, and deranged. This matter is dependent on the judgment of the judge. It is impossible to describe the mental and emotional states of people in a text.

י

הפתאים ביותר שאין מכירין דברים שסותרין זה את זה ולא יבינו עניני הדבר כדרך שמבינין שאר עם הארץ וכן המבוהלים והנחפזים בדעתם והמשתגעים ביותר הרי אלו בכלל השוטים ודבר זה לפי (מה) שיראה הדיין שאי אפשר לכוין הדעת בכתב:

11

A deaf-mute is equivalent to a mentally unstable person, for he is not of sound mind and is therefore not obligated in the observance of the mitzvot. Both a deaf person who can speak and a person who can hear, but is mute is unacceptable to serve as a witness. Even though he sees excellently and his mind is sound, he must deliver testimony orally in court or be fit to deliver testimony orally and must be fit to hear the judges and the warning they administer to him.

Similarly, if a person loses the ability to speak, even though his intellectual faculties have been checked as a husband is checked with regard to a bill of divorce, he testifies in writing, and his testimony is to the point, it is not accepted at all, except with regard to releasing a women from marriage, for leniency was granted so that women will not be forced to live alone.

יא

החרש כשוטה שאין דעתו נכונה ואינו בן מצות ואחד חרש מדבר ואינו שומע או שומע ואינו מדבר אע"פ שראייתו ראייה מעולה ודעתו נכונה צריך להעיד בבית דין בפיו או שיהיה ראוי להעיד בפיו ויהיה ראוי לשמוע הדיינים והאיום שמאיימין עליו וכן אם נשתתק אף על פי שנבדק בדרך שבודקין לענין גיטין ונמצאת עדותו מכוונת והעיד בפנינו בכתב ידו אינו עדות כלל חוץ מעדות אשה לפי שבעיגונה הקילו:

12

The blind, although they can recognize the voices of the litigants and know their identities, are not acceptable as witnesses according to Scriptural Law. This is derived from Leviticus 5:1: "And he witnessed or saw," which implies that one who can see may serve as a witness.

A person who is blind in one eye is fit to serve as a witness.

יב

הסומים אע"פ שמכירין הקול וידעו האנשים הרי אלו פסולין מן התורה שנאמר והוא עד או ראה מי שהוא ראוי לראות הוא שמעיד והסומא באחת מעיניו כשר להעיד: