When a person is sentenced to death, he is taken out of the court and led to the place of execution. One person stands at the entrance to the court with flags in his hands and a horse distant from him. An announcement is made before him: "So-and-so is being taken to be executed in this-and-this manner, because he violated this prohibition, in this place at this time. So-and-so and so-and-so are the witnesses. If there is anyone who knows a rationale leading to his acquittal, let them come and tell us."

If a person says: "I know a rationale that leads to his acquittal," the person with the flags waves them and the rider on the horse races to bring the defendant back to the court. If a factor leading to his acquittal is found, he is released. If not, he is taken back for execution.

If the defendant himself says: "I know a rationale that leads to my acquittal," even though there is no substance to his words, he is returned to the court once or twice. We suspect that perhaps out of fear, he could not present his arguments and when he is returned to the court, he will be composed and will state a substantial reason for acquittal.

If they return him to the court, and it is discovered that his words are without substance, for a third time, he is taken to be executed. If on this third occasion, he also says: "I know a rationale that leads to my acquittal," we return him to the court - even several times - if his words are substantial. For this reason, two scholars are sent to accompany him and listen to his statements on the way. If his words are of substance, he is returned to the court. If not, he is not returned.

If an argument leading to his acquittal is not discovered, he is brought out for execution. The witnesses are the ones who execute him in the manner for which he is liable. When a murderer is not executed by his witnesses, all other people are obligated to execute him.

Approximately ten cubits from the place of execution, he is told to confess. For all those who are executed should confess. For if they confess, they receive a portion in the world to come. If he does not know how to confess, we tell him: "Say 'may my death atone for my sins.' Even if he knows that he was the victim of false testimony, he should confess in this manner.


מי שנגמר דינו למיתה מוציאין אותו מבית דין ואחד עומד על פתח בית דין והסודרין בידו והסוס רחוק ממנו והכרוז יוצא לפניו פלוני יוצא ליהרג במיתה פלונית על שעבר עבירה פלונית במקום פלוני בזמן פלוני ופלוני ופלוני עדיו מי שיודע לו זכות יבא וילמד עליו אמר אחד יש לי ללמד עליו זכות זה מניף בסודרין וזה הרוכב על הסוס רץ ומחזיר את הנדון לבית דין אם נמצא לו זכות פוטרין אותו ואם לא יחזור ויצא להריגה אמר הוא בעצמו יש לי ללמד על עצמי זכות אע"פ שאין ממש בדבריו מחזירין אותו פעם ראשונה ושנייה שמא מפני הפחד נסתתמו טענותיו וכשיחזור לבית דין תתיישב דעתו ויאמר טעם החזירוהו ולא נמצא ממש בדבריו מוציאין אותו פעם שלישית אמר בשלישית יש לי ללמד על עצמי זכות אם יש ממש בדבריו מחזירין אותו אפילו כמה פעמים לפיכך מוסרין לו שני תלמידי חכמים ששומעין דבריו בדרך אם יש ממש בדבריו מחזירין אותו ואם לאו אין מחזירין אותו אם לא נמצא לו זכות מוציאין אותו ועדיו הם ההורגין אותו בכל מיתה שיתחייב בה ורוצח שלא הרגוהו עדיו חייבין להמיתו ביד כל אדם רחוק ממקום ההריגה כעשר אמות אומר לו התודה שכן דרך כל המומתין מתודין וכל המתודה יש לו חלק לעולם הבא אם אינו יודע להתודות אומרים לו אמור תהא מיתתי כפרה על כל עונותי אפילו ידע בעצמו ששקר העידו עליו כך הוא מתודה:


After he confessess, he is given a granule of frankincense dissolved in a cup of wine, so that he will lose control of his mind and become drunk. Afterwards, he is executed in the manner for which he is liable.


ואחר שמתודה משקין אותו קורט של לבונה בכוס של יין כדי שתטרף דעתו עליו וישתכר ואחר כך יהרג במיתה שהוא חייב בה:


The wine, the frankincense, the stone used to execute a person stoned to death, the sword used to decapitate a defendant, the cloth used for strangulation, the pole on which a blasphemer or an idolater is hung after being executed, the flags that are waved before those being executed, and the horse that runs to save him all are paid for from communal funds. Anyone who wants to donate them may donate them.


זה היין והלבונה והאבן שיסקל בה הנסקל והסייף שיהרג בו הנהרג והסודר שחונקין בו הנחנק והעץ שתולין עליו הנתלה והסודרין שמניפין בה לפני הרוגי בית דין והסוס שרץ להצילו הכל באין משל ציבור ומי שירצה להתנדב יבא ויתנדב:


The court does not attend the funeral of the executed person. Whenever a court has a person executed, they are forbidden to eat for the remainder of that entire day.. This prohibition is included in the interdiction (Leviticus 19:26): "Do not eat upon the blood." A meal of comfort is not given the relatives of those executed by the court. This too is derived from the above verse. These acts are forbidden, but they are not punishable by lashes.


אין בית דין יוצאין אחר הנהרג וכל בית דין שהרגו נפש אסורים לאכול כל אותו היום הרי זה בכלל לא תאכלו על הדם ואין מברין הקרובים על הרוגי בית דין משום לא תאכלו על הדם ודברים אלו אסורין ואין בהן מלקות:


When a person is held liable for the death penalty during Chol HaMoed, the court prolong their analysis of his judgment. The judges eat and drink. Afterwards, shortly before sunset, they conclude the judgment and have him executed.


מי שנתחייב מיתה בחולו של מועד מעיינין בדינו ואוכלין בית דין ושותין ואח"כ גומרין את דינו סמוך לשקיעת החמה והורגין אותו:


Mourning rites are not held for those executed by the court. Their relatives come and inquire about the well-being of the witnesses and the well-being of the judges to show that they have no bad feelings against them in their hearts and that they acknowledge that their judgment was true. Although they do not observe the mourning rites, they do observe aninut. For aninut is solely a reflection of the feeling in one's heart.


הרוגי בית דין אין מתאבלין עליהן ובאין קרוביהן ושואלים את שלום העדים ואת שלום הדיינים להודיע שאין בלבם עליהן כלום שדין אמת דנו ואף על פי שאין נוהגין אבלות הרי הן אוננים עליהם שאין אנינות אלא בלב:


When a person was sentenced in one court, fled, and brought to another court, we do not reopen his case. Instead, wherever two people will arise and state: "We testify that this person was sentenced to death in this court and that so-and-so and so-and-so are those who testified against him," he is executed.

When does the above apply? To a murderer. Other people who are obligated to be executed are not given that punishment until the witnesses who originally testified against them come and testify that they were sentenced to death. The witnesses must then execute the convicted themselves. The above applies provided testimony is given in a court of 23 judges.


מי שנגמר דינו וברח ובא לבית דין אחר אין סותרין את דינו אלא כל מקום שיעמדו שנים ויאמרו מעידין אנו את איש פלוני שנגמר דינו בבית דין פלוני ופלוני ופלוני עדיו הרי זה יהרג במה דברים אמורים ברוצח אבל שאר חייבי מיתות עד שיבואו עדיו הראשונים ויעידו שנגמר דינו ויהרגוהו בידם והוא שיעידו בבית דין של עשרים ושלשה:


When a person was sentenced to death by a court in the diaspora and fled to a court in Eretz Yisrael, we reopen his case at least. If he comes before the same court who sentenced him in the diaspora, we do not reopen his case, even though they sentenced him in the diaspora and now they are in Eretz Yisrael.


מי שנגמר דינו בבית דין שהיה בחוצה לארץ וברח לבית דין שבארץ ישראל סותרין את דינו על כל פנים ואם היו אותן בית דין עצמן שנגמר דינו בפניהם אין סותרין את דינו אע"פ שגמרוהו בחוצה לארץ והם עתה בארץ ישראל: