1

At least one of the members of the Supreme Sanhedrin, a minor Sanhedrin, or a court of three must have received semichah (ordination) from a teacher who himself had been given semichah.

Our teacher, Moses ordained Joshua by placing his hands upon him, as Numbers 27:23 states: "And he placed his hands upon him and commanded him." Similarly, Moses ordained the 70 judges and the Divine presence rested upon them. Those elders ordained others, and the others still others in later generations. This tradition continued until the Talmudic era, when the Sages had received ordination one from the other in a chain extending back to the court of Joshua, and to the court of Moses.

A person who is ordained by the nasi and one ordained by another ordained judge have the same status, even if that ordained judge never served in a Sanhedrin.

א

אחד בית דין הגדול ואחד סנהדרין קטנה או בית דין של שלשה צריך שיהיה אחד מהן סמוך מפי הסמוך ומשה רבינו סמך יהושע ביד שנאמר ויסמוך את ידיו עליו ויצוהו וכן השבעים זקנים משה רבינו סמכם ושרתה עליהן שכינה ואותן הזקנים סמכו לאחרים ואחרים לאחרים ונמצאו הסמוכין איש מפי איש עד בית דינו של יהושע ועד בית דינו של משה רבינו ואחד הנסמך מפי הנשיא או מפי אחד מן הסמוכין אפילו לא היה אותו סמוך בסנהדרין מעולם:

2

How is the practice of semichah practiced for all time? The person conveying ordination does not rest his hands on the elder's head. Instead, he is addressed by the title of Rabbi and is told: "You are ordained and you have the authority to render judgment, even in cases involving financial penalties.

ב

וכיצד היא הסמיכה לדורות לא שיסמכו ידיהן על ראש הזקן אלא שקורין לו רבי ואומרים לו הרי את סמוך ויש לך רשות לדון אפילו דיני קנסות:

3

The semichah which ordains elders as judges may be conveyed only by three individuals. One of the three must have received semichah from others as explained.

ג

ואין סומכין סמיכה שהיא מינוי הזקנים לדיינות אלא בשלשה והוא שיהיה האחד מהן סמוך מפי אחרים כמו שביארנו:

4

The term Elohim can be applied only to a court which received semichah in Eretz Yisrael alone . They are wise men who are fit to render judgment who were scrutinized by a court within Eretz Yisrael which appointed them and conveyed semichah upon them.

ד

אין קרוי אלהים אלא בית דין שנסמך בארץ ישראל בלבד והם האנשים החכמים הראויין לדון שבדקו אותן בית דין של ארץ ישראל ומינו אותם וסמכו אותן:

5

At first, whoever, had received semichah would convey semichah on his students. Afterwards, as an expression of honor to Hillel, the elder, the Sages ordained that semichah would not be conveyed upon anyone unless license had been granted by the nasi.

They also ordained that the nasi should not convey semichah unless he is accompanied by the av beit din, and that the av beit din should not convey semichah unless he was accompanied by the nasi. The other elders could convey semichah themselves after receiving license from the nasi, provided they were accompanied by two others. For semichah cannot be conveyed by less than three judges.

ה

בראשונה היה כל מי שנסמך סומך לתלמידיו וחכמים חלקו כבוד להלל הזקן והתקינו שלא יהא אדם נסמך אלא ברשות הנשיא ושלא יהא הנשיא סומך אלא אם כן היה אב בית דין עמו ושלא יהיה אב בית דין סומך אא"כ היה הנשיא עמו אבל שאר החבורה יש לכל אחד מהם לסמוך ברשות הנשיא והוא שיהיו שנים עמו שאין סמיכה פחות משלשה:

6

Semichah may not be conveyed upon elders in the diaspora even if the judges conveying semichah received semichah in Eretz Yisrael. Even if the judges conveying semichah were in Eretz Yisrael and the elders to receive semichah were in the diaspora, they should not convey semichah. Needless to say, this applies if the judges conveying semichah were in the diaspora and the elders to receive semichah were in Eretz Yisrael.

If both of them were in Eretz Yisrael, semichah may be conveyed even though the recipients are not in the same place as those conveying semichah. Instead, the judges conveying semichah send to the elder or write to him that he has been given semichah and that he has permission to adjudicate cases involving financial penalties.

This is acceptable, because both of them are located in Eretz Yisrael. The entire area of Eretz Yisrael which the Jews who left Egypt took possession of is fit to have semichah conveyed within it.

ו

אין סומכין זקנים בחוצה לארץ ואע"פ שאלו הסומכין נסמכו בארץ ישראל אפילו היו הסומכין בארץ והנסמך חוצה לארץ אין סומכין ואין צריך לומר אם היו הסומכין בחוצה לארץ והנסמכין בארץ היו שניהם בארץ סומכין אותו אף על פי שאינו עם הסמוכים במקום אחד אלא שולחין לו או כותבין לו שהוא סמוך ונותנין לו רשות לדון דיני קנסות הואיל ושניהם בארץ וכל ארץ ישראל שהחזיקו בה עולי מצרים ראויה לסמיכה:

7

Judges who themselves were granted semichah may convey semichah on many individuals - even 100 - at one time. King David once conveyed semichah on 30,000 individuals on one day.

ז

יש לסומכין לסמוך אפילו מאה בפעם אחת ודוד המלך סמך שלשים אלף ביום אחד:

8

Such judges may appoint whoever they desire for particular matters, provided he is fit to adjudicate all matters.

What is implied? A court has the authority to give semichah to a remarkable judge who is fit to issue rulings with regard to the entire Torah and limit his authority to the adjudication of financial matters, but not to what is forbidden and permitted. Conversely, they may grant him authority with regard to what is forbidden and permitted, but not to adjudicate cases involving financial matters. Or they may give him license with regard to adjudicate both such manners, but not laws involving financial penalties, or to rule with regard to financial penalties, but not to rule that a blemish disqualifies a firstborn animal. Or they may give him license merely to absolve vows, to judge stains, or to rule only within other similarly limited parameters.

ח

ויש להן למנות כל מי שירצו לדברים יחידים והוא שיהיה ראוי לכל הדברים כיצד חכם מופלא שראוי להורות לכל התורה כולה יש לבית דין לסמוך אותו וליתן לו רשות לדון ולא להורות באיסור והיתר או יתנו לו רשות באיסור והיתר ולא לדון דיני ממונות או יתנו רשות לזה ולזה אבל לא לדון דיני קנסות או לדון דיני קנסות אבל לא להתיר בכורות במומין או יתנו לו רשות להתיר נדרים בלבד או לראות כתמים וכן כל כיוצא בהן:

9

Similarly, the judges conveying semichah have permission to give the person receiving semichah license to judge only for a specific time, telling him: "You have permission to judge or issue rulings until the nasi arrives here," or "...as long as you are together with us in this city," or to issue other similar restrictions.

ט

וכן יש לסומכין ליתן רשות עד זמן ולומר לנסמך יש לך רשות לדון או להורות עד שיבא הנשיא לכאן או כל זמן שאין אתה עמנו במדינה וכן כל כיוצא בזה:

10

When a sage of remarkable knowledge is blind in one eye, he is not given semichah with regard to matters of financial law although he may adjudicate such cases. The rationale is that he is not fit to judge all matters. Similar principles apply in all analogous situations.

י

חכם מופלא שהוא סומא בעינו אחת אף על פי שהוא ראוי לדיני ממונות אין סומכין אותו לדיני ממונות מפני שאינו ראוי לכל הדברים וכן כל כיוצא בזה:

11

If there was only one judge in Eretz Yisrael who possessed semichah, he should call two other judges to sit with him and they should convey semichah on 70 judges at one time or one after the other. Afterwards, he and these 70 should join together to make up the Supreme Sanhedrin and grant semichah to others to make up other courts.

It appears to me that if all the all the wise men in Eretz Yisrael agree to appoint judges and convey semichah upon them, the semichah is binding and these judges may adjudicate cases involving financial penalties and convey semichah upon others.

If so, why did the Sages suffer anguish over the institution of semichah, so that the judgment of cases involving financial penalties would not be nullified among the Jewish people? Because the Jewish people were dispersed, and it is impossible that all could agree. If, by contrast, there was a person who had received semichah from a person who had received semichah, he does not require the consent of all others. Instead, he may adjudicate cases involving financial penalties for everyone, for he received semichah from a court.

The question whether semichah can be renewed requires resolution.

יא

הרי שלא היה בארץ ישראל אלא סומך אחד מושיב שנים בצדו וסומך שבעים כאחד או זה אחר זה ואחר כך יעשה הוא והשבעים בית דין הגדול ויסמכו בתי דינין אחרים נראין לי הדברים שאם הסכימו כל החכמים שבארץ ישראל למנות דיינים ולסמוך אותם הרי אלו סמוכים ויש להן לדון דיני קנסות ויש להן לסמוך לאחרים אם כן למה היו החכמים מצטערין על הסמיכה כדי שלא יבטלו דיני קנסות מישראל לפי שישראל מפוזרין ואי אפשר שיסכימו כולן ואם היה שם סמוך מפי סמוך אינו צריך דעת כולן אלא דן דיני קנסות לכל שהרי נסמך מפי בית דין והדבר צריך הכרע:

12

When a court received semichah in Eretz Yisrael and then departed to the diaspora, they may judge cases involving financial penalties in the diaspora in the same manner as they judge such cases in Eretz Yisrael. For the Sanhedrin exercises judicial authority in Eretz Yisrael and in the diaspora, provided the judges have received semichah in Eretz Yisrael.

יב

בית דין שנסמכו בארץ ישראל ויצאו חוצה לארץ הרי הם דנים דיני קנסות בחוצה לארץ כדרך שדנים בארץ שסנהדרין נוהגת בארץ ובחוצה לארץ והוא שיהיו סמוכים:

13

The exiliarchs in Babylon function instead of the kings. They have the authority to impose their rule over the Jewish people in all places and to judge them whether they consent or not. This is derived from Genesis 49:10: "The staff will not depart from Judah" - this refers to the exiliarchs of Babylon.

יג

ראשי גליות שבבבל במקום מלך הן עומדים ויש להן לרדות את ישראל בכ"מ ולדון עליהן בין רצו בין לא רצו שנאמר לא יסור שבט מיהודה אלו ראשי גליות שבבבל:

14

Any judge who is fit to adjudicate cases and was given license to serve as a judge by the exiliarch has the authority to act as a judge throughout the entire world, whether in Eretz Yisrael or in the diaspora. Even though either or both of the litigants do not desire to argue the case before him, they are required to do so despite the fact that he does not have the authority to adjudicate cases involving financial penalties.

Any judge who is fit to adjudicate cases and was given license to serve as a judge by the court in Eretz Yisrael has the authority to act as a judge throughout Eretz Yisrael and in the cities which are located on its boundaries even though the litigants do not desire to argue the case before him. In the diaspora, by contrast, the license granted him does not afford him the authority to compel the litigants to appear before him. Although he has the sanction to adjudicate cases involving financial penalties in the diaspora, he may adjudicate such cases only when the litigants consent for him to judge. He does not have the authority to compel the litigants to accept his rulings unless he is granted such authority by the exiliarch.

יד

וכל דיין הראוי לדון שנתן לו ראש גלות רשות לדון יש לו רשות לדון בכל העולם אע"פ שלא רצו בעלי דינין בין בארץ בין בחוצה לארץ אף על פי שאינו דן דיני קנסות וכל דיין הראוי לדון שנתנו לו בית דין שבארץ ישראל רשות לדון יש לו רשות לדון בכל ארץ ישראל ובעיירות העומדות על הגבולים אע"פ שלא רצו בעלי דינין אבל בחוצה לארץ אין רשותן מועלת לו לכוף את בעלי דינין אף על פי שיש לו לדון דיני קנסות בחוצה לארץ אינו דן אלא למי שרוצה לדון אצלו אבל לכוף את בעלי דינין ולדון להם אין לו רשות עד שיטול רשות מראש גלות:

15

When a person is not fit to act as a judge because he is not knowledgeable or because he lacks proper character and an exiliarch transgressed and granted him authority or the court erred and granted him authority, the authority granted him is of no consequence unless he is fit. To cite a parallel: When a person consecrates an animal with a physical blemish to be sacrificed on the altar, the holiness does not encompass it.

טו

מי שאינו ראוי לדון מפני שאינו יודע או מפני שאינו הגון שעבר ראש גלות ונתן לו רשות או שטעו בית דין ונתנו לו רשות אין הרשות מועלת לו כלום עד שיהא ראוי שהמקדיש בעל מום למזבח אין הקדושה חלה עליו: