1

The following laws apply when a lender dies and his heir comes and demands payment from a borrower, because of the promissory note for which he is liable. If the borrower claims: "I paid your father," and the heir says: "I don't know whether you did or not," we tell the borrower: "Arise and pay him."

If the borrower demands: "Take an oath for me," the heir should take an oath, while holding a sacred object, that his father did not instruct him via another person that the debt was paid, that he did not tell him this verbally, and that he did not find a note saying that this promissory note was paid among his father's legal documents. After taking this oath, he may collect the debt.

א

מלוה שמת ובא היורש לתבוע את הלוה בשטר שעליו ואמר פרעתי לאביך והיורש אומר איני יודע אומרים לו עמוד ושלם לו, אמר ישבע לי ה"ז נשבע בנקיטת חפץ שלא פקדנו אבא על ידי אחר ושלא אמר לנו אבא בפיו ושלא מצינו בין שטרותיו של אבא ששטר זה פרוע וגובה.

2

If the borrower died after the lender died, and the lender's heir comes and demands payment from the borrower's heir, he may not collect payment unless he takes an oath. We tell him: "Take an oath that 'My father did not instruct me...,' 'My father did not tell me...,' 'I did not find a note saying that this promissory note was paid among my father's legal documents.'"

Even if the heir was a baby lying in a cradle when his father died, he must take this oath and collect. If the lender made a statement immediately before his death that this promissory note has not been paid, the lender's heir need not take an oath before exacting payment. This applies even if he is collecting payment] from the heir.

ב

מת הלוה אחר שמת המלוה ובא היורש להפרע מן היורש לא יפרע אלא בשבועה ואומר לו תחלה ישבע שלא פקדנו אבא ושלא אמר לנו אבא ולא מצינו בין שטרותיו של אבא ששטר זה פרוע ואפילו היה היורש קטן המוטל בעריסה כשמת מורישו ה"ז נשבע ונוטל, ואם צוה המלוה בשעת מיתתו ששטר זה אינו פרוע יפרע היורש בלא שבועה אפילו מן היורש.

3

If, however, the borrower died first and then the lender died, the lender's heirs may not collect anything from the borrower's heirs. The rationale is that when the borrower died, the lender became obligated to take an oath before collecting, as we have explained in the previous halachah. He has already died, and a person does not bequeath an oath to his sons. For they are unable to take an oath that their father was not paid anything.

Nevertheless, if a judge transgressed and required the lender's heirs to take an oath and enabled them to collect their debt, the money that they collected should not be expropriated from their possession. Therefore, a promissory note that is used as the basis for a claim by the heirs of a lender who seek to collect from the heirs of a borrower when the borrower died first, should not be torn, nor should it be used to expropriate money.

It should not be used to expropriate money, because a person does not bequeath an oath to his sons, as explained. It should not, however, be torn, lest there be a judge who will expropriate money because of it.

ג

מת הלוה תחלה ואחר כך מת המלוה אין יורשי מלוה נוטלין מיורשי לוה כלום שבשעה שמת הלוה נתחייב המלוה להשבע ואח"כ יטול כמו שביארנו וכבר מת ואין אדם מוריש שבועה לבניו שאינן יכולין להשבע שלא נפרע אביהם כלום, ואם עבר הדיין והשביע יורשי מלוה וגבו את חובן אין מוציאין מידם לפיכך שטר חוב של יתומים הבאים להפרע מן היתומים שמת אביהן הלוה תחלה אין קורעין אותו ואין מגבין בו, אין גובין בו שאין אדם מוריש שבועה לבניו כמו שביארנו ואין קורעין אותו שמא יבא דיין שידון ויוציא בו.

4

In the situation described above, even if the debt was secured by a guarantor, the lender's heirs should not expropriate the debt from the guarantor. The rationale is that if they are told to collect the debt from the guarantor, the guarantor will go and seek payment from the borrower's heirs.

ד

אפילו היה שם ערב ומת הלוה תחלה לא יפרעו יורשי המלוה מן הערב, שאם תאמר יפרעו מן הערב הרי הערב חוזר ונפרע מיורשי לוה.

5

Extrapolation is not made from this law to a similar instance. Instead, when a person who impairs the legal power of a promissory note then dies -although he is not entitled to collect the debt unless he takes an oath - his children may take an oath that their father did not instruct them..., their father did not tell them..., they did not find a note saying that this promissory note was paid in its entirety among his father's legal documents. They may then collect the remainder of the sum stated in the promissory note from the lender or from his heirs.

ה

אין דנין מדין זה לכל הדומה לו אלא הרי הפוגם את שטרו ומת אע"פ שאינו גובה אלא בשבועה הרי בניו נשבעין שלא פקדנו אבא ולא צונו אבא ולא מצינו בין שטרותיו של אבא שכל השטר הזה פרוע וגובין את שאר השטר בין מן המלוה בין מיורשיו.

6

When a lender's heir comes to collect payment of a promissory note from the borrower's heirs and the latter say: "Our father told us: 'I did not borrow the money mentioned in this debt,'" the lender's heirs may collect the debt without taking an oath. The rationale is that whenever a person says "I did not borrow," it is as if he says: "I did not pay."

Similarly, when the lender himself comes to collect payment from the heirs of a borrower, and they say: "Our father told us: 'I did not borrow the money mentioned in this debt,'" the lender may collect the debt without taking an oath. This applies even if in the promissory note the lender stated that he would accept the borrower's word whenever he claims to have paid the debt. For in this instance as well, we follow the rationale that whenever a person says "I did not borrow," it is as if he says: "I did not pay."

ו

יורש שבא לגבות מן היורש ואמרו יורשי לוה אמר לנו אבא לא לויתי חוב זה הרי יורשי המלוה גובין שלא בשבועה שכל האומר לא לויתי כאומר לא פרעתי דמי, וכן מלוה שבא להפרע מיורשי לוה ואמרו אמר לנו אבא לא לויתי חוב זה ה"ז גובהו בלא שבועה אפילו האמינו בשטר כל זמן שאמר פרעתי שכל האומר לא לויתי כאומר לא פרעתי.

7

The following laws apply when the lender's heir comes and demands payment from a borrower on the basis of a promissory note that contains a stipulation that the borrower's word will be accepted, whenever the borrower says: "I paid the debt." He is required to take a sh'vuat hesset that he paid this debt and is freed of liability. This applies even if the stipulation does not state: "Your word will be accepted against a claim issued by my heirs." The rationale is that the very basis of the promissory note depends on this stipulation.

If the stipulation states that the borrower's word would be accepted without an oath, he is not required to take an oath, even to the lender's heirs.

ז

יורש שבא להפרע מן הלוה בשטר שיש בו נאמנות ללוה כל זמן שיאמר פרעתי הרי הלוה נשבע היסת שפרע לשטר זה ונפטר אע"פ שלא כתב לו והרי אתה נאמן על יורשי שעיקר השטר על תנאי זה היה, אם התנה עליו שיהא נאמן בלא שום שבועה אינו נשבע אפילו ליורשי מלוה.

8

The following laws apply when the lender's heir is below majority, he possesses a promissory noted owed to his father, but a receipt for this note was produced after the father's death. We do not rip up the promissory note, nor do we allow payment to be expropriated on its basis until the heir reaches majority. The rationale is that it is possible that the receipt is a forgery. That possibility is reinforced by the fact that the borrower did not produce it during the lender's lifetime.

ח

יורש קטן שהיה שט"ח לאביו ויצא עליו שובר אחר מיתת אביו אין קורעין את השטר ואין מגבין בו עד שיגדלו היתומים שמא שובר זה מזוייף הוא ולפיכך לא הוציאו הלוה בחיי אביו.

9

When a person produces a promissory note against a colleague, stating that it was composed in Babylonia, he collects the debt in the coinage of Babylonia. If the promissory note was written in Eretz Yisrael, he should collect the debt in the coinage of Eretz Yisrael. This is not the case with regard to a ketubah

The following rules apply when the promissory note did not state the place where it was composed. If the lender produced it in Babylonia, he should collect the debt in the coinage of Babylonia. If he produced it in Eretz Yisrael, he should collect the debt in the coinage of Eretz Yisrael. If the lender sought to collect the debt in the coinage of the place where he produced the promissory note, and the borrower protested, claiming that he is obligated to pay in a coinage that is worth less than the local coinage, the lender should support his claim with an oath. He may then collect the debt. If the promissory note states that money is owed without any more specifics, the lender may collect only what the borrower agrees to pay.

From these laws, we can derive the following principles: A legal document that does not mention the place where it was composed is acceptable for all matters. Similarly, a legal document that is not dated is acceptable, even though it is testimony that cannot be nullified through hazamah. The rationale is that in financial laws, we are not stringent and do not subject the witnesses to precise cross-examination and interrogation, as will be explained. This leniency was adopted so as not to prevent loans from being granted. For this reason, post-dated promissory notes are acceptable, although the testimony of the witnesses who signed cannot be nullified through hazamah as will be explained in the appropriate place.

ט

המוציא שטר חוב על חבירו והיה כתוב בבבל מגבהו ממעות בבל, היה כתוב בארץ ישראל מגבהו ממעות ארץ ישראל מה שאין כן בכתובה, לא היה בשטר שם מקום והוציאו בבבל מגבהו ממעות בבל הוציאו בארץ ישראל מגבהו ממעות א"י, בא לגבות ממעות המקום שיצא בו השטר וטען הלוה שהמעות שאני חייב לו מכסף שהוא פחות מזה המטבע ישבע המלוה ויטול, היה בו כסף סתם מה שירצה לוה מגבהו, מכאן אתה למד ששטר שאין בו שם מקום שנכתב בו כשר לכל דבר, והוא הדין לשטר שאין בו זמן כלל שהוא כשר אע"פ שעדות זו אי אתה יכול להזימה שאין מדקדקין בדיני ממונות בדרישה וחקירה כמו שיתבאר כדי שלא תנעול דלת בפני לווין, ולפיכך שטרי חוב המאוחרין כשרין אע"פ שאין אתה יכול להזימן כמו שיתבאר במקומו.