1

In the following situations, despite the fact that he possesses a promissory note, a lender may collect payment only after taking an oath that resembles one required by Scriptural Law:

a) a person who impairs the legal power of a promissory note;

b) a person who produces a promissory note that one witness testifies has been paid.

c) a person who seeks to collect payment outside the borrower's presence;

d) a person who expropriates property from purchasers;

e) a person who seeks to collect a debt from heirs, whether below majority or above majority.

When such a person comes to take the oath, we tell him: "Take the oath and collect your due." If the loan was not due until a specific time, and he demands payment on the day the loan was due, he may collect payment without taking an oath. Once the day the loan is due has passed, he may collect payment only after taking an oath.

א

הפוגם את שטרו, או שעד אחד מעיד על שטרו שהוא פרוע, והבא ליפרע שלא בפני הלוה, והטורף מיד הלוקח, והנפרעים מן היורש בין קטן בין גדול לא יפרע אלא בשבועה כעין של תורה (ואומר) לו כשיתבע השבע ואח"כ תטול, ואם היה החוב לזמן ותבע בזמנו יפרע שלא בשבועה, עבר זמנו לא יגבה אלא בשבועה.

2

The following rules apply when a person demands payment from a colleague for a debt recorded in a promissory note, the borrower claims that he paid this promissory note, and the possessor of the note claims that he did not pay anything. The court tells the borrower: "Pay him."

If the borrower demands: "Have him take an oath for me that I did not pay him and then collect the debt," the court requires the lender to take an oath while holding a sacred object, that he did not pay him at all or that he paid him only such-and-such. Afterwards, he may collect his claim. If the lender is a Torah scholar, the court does not require him to take an oath.

ב

התובע את חבירו לפרעו וטען הלוה שפרע שטר זה או מקצתו ובעל השטר אומר לא פרעת כלום אומרים לו שלם לו, טען הלוה ואמר ישבע לי שלא פרעתיו ויטול משביעין אותו בנקיטת חפץ שלא פרעו כלום או שלא פרעו אלא כך וכך ואחר כך יטול, ואם היה המלוה תלמיד חכם אין נזקקין לשבועתו.

3

There is a difference of opinion among the Geonim in the following situation. The lender produces a promissory note whose authenticity has been verified. The borrower claims: "This promissory note is false, I never wrote it," "This promissory note involves interest," "... or a shade of interest," "It was given on faith," "I wrote it with the intention of borrowing, but I never took the loan" - i.e., he issues a claim that if acknowledged by the lender would nullify the promissory note. The lender maintains that the promissory note is genuine and that the borrower is issuing a false claim. The borrower demands that the lender take an oath before collecting.

There is one opinion that rules that the holder of the promissory note is obligated to take an oath that resembles a Scriptural oath, just as when the borrower claimed that he paid the debt. My teachers by contrast ruled that the lender should not be compelled to take an oath unless the borrower claims that he paid him. The rationale is that he acknowledged the validity of the promissory note, and that debt is fit to be repaid. We do not, by contrast, accept the borrower's word with regard to all these other claims to nullify the legal power of a promissory note whose authenticity has been verified. Instead, the borrower should pay, and afterwards lodge any claim against the lender that he desires. If the lender acknowledges the claim, he will return the money to him. If he denies it, he will take a sh'vuat hesset. My opinion also leans towards this view.

ג

הוציא עליו שטר מקויים והלוה טוען ואומר שטר מזויף הוא ומעולם לא כתבתי שטר זה, או שטען שחוב זה רבית הוא או אבק רבית, או שטען שהוא שטר אמנה או שאמר כתבתי ללוות ולא לויתי, כללו של דבר טוען טענה שאם הודה בעל השטר היה השטר בטל, והמלוה עומד בשטרו ואומר שזה שקר טוען ואמר הלוה ישבע לי ויטול ה"ז מחלוקת בין הגאונים יש מי שהורה שחייב בעל השטר להשביע כעין של תורה כמי שטען עליו שפרעו, ורבותי הורו שלא ישבע המלוה אלא אם טען עליו הלוה שפרעו בלבד, שהרי הודה בשטר ולפרעון הוא עומד, אבל כל אלו הטענות לא כל הימנו לבטל שטר מקויים אלא ישלם ואחר כך יטעון על המלוה במה שירצה שאם יודה יחזיר לו ואם כפר ישבע היסת ולזה דעתי נוטה. 1

4

Our Sages issued these rulings in the following situation: A lender produced a promissory note, demanding payment from a colleague. He claims that he was not paid at all. The borrower claims that he repaid half the debt, and witnesses testify that the entire debt was repaid. The borrower must take an oath and then pay the other half. The rationale is that he admits to owing a portion of the debt. He is not considered to be comparable to a person who returns a lost object, because the promissory note causes him to be afraid. The lender may expropriate this half of the debt only from landed property that is within the borrower's possession. He may not attach property that has been sold. The rationale is that the purchasers will say: "We rely on the testimony of the witnesses and they have nullified the legal power of this promissory note."

ד

המוציא שטר חוב על חבירו מלוה אומר לא נפרעתי כלום ולוה אומר פרעתי מחצה והעדים מעידים שפרעו כולו נשבע הלוה ונותן מחצה שהרי הודה במקצת ואינו כמשיב אבידה מפני שאימת השטר עליו, ואין המלוה גובה המחצה אלא מבני חורין שהרי הלקוחות אומרים אנו על העדים נסמוך והרי בטלו שטר זה.

5

The following rules apply when a lender produces a promissory note whose authenticity he is not able to verify, and the borrower says: "It is true that I wrote this promissory note, but I repaid it," "It was given on faith," "I wrote it with the intention of borrowing, but I never took the loan," or another claim of this nature. Since the borrower could have claimed, "This never happened," and our acceptance of the promissory note is dependent on his statements, his word is accepted. He may take a sh'vuat hesset and be freed of responsibility.

If the lender is able to verify the authenticity of the promissory note afterwards in court, it is considered as any other promissory note.

ה

הוציא עליו שטר חוב שאינו יכול לקיימו ואמר הלוה אמת שאני כתבתי שטר זה אבל פרעתיו או אמנה הוא או כתבתי ללוות ועדיין לא לויתי וכל כיוצא בזה הואיל ואם רצה אמר לא היו דברים מעולם והרי מפיו נתקיים הרי זה נאמן וישבע היסת ויפטר, ואם קיימו המלוה אח"כ בב"ד הרי היא כשאר השטרות.

6

The lender's claim is not accepted in the following situation. The lender produces a promissory note whose authenticity has been verified, and the borrower claims: "It is a forgery, and I never wrote it," or "It was given on faith." The lender states: "That is true, but I had an acceptable promissory note and it was lost." Although it was the lender who invalidated his promissory note, and had he desired, he could have said: "It is not a forgery," for its authenticity was verified by the court, he cannot use it to expropriate property at all. Instead, the borrower may take a sh'vuat hesset and be freed of responsibility, for the promissory note is likened to a shard.

ו

הוציא עליו שטר מקויים ואמר הלוה מזויף הוא ומעולם לא כתבתיו או שטר אמנה הוא ואמר המלוה כן הדברים אבל שטר כשר היה לי ואבד אע"פ שהמלוה הוא ששבר את שטרו ואילו רצה אמר אינו מזויף שהרי נתקיים בב"ד אינו גובה בו כלום אלא נשבע הלוה היסת ונפטר שהרי זה השטר כחרס הוא חשוב.

7

When a promissory note was used for a loan and then repaid, it may not be used again. For the lien it created was already waived, and it is likened to a shard.

ז

שטר שלוה בו ופרעו אינו חוזר ולוה בו שכבר נמחל שעבודו ונעשה כחרס.

8

The following laws apply when the lender produces a promissory note whose authenticity has been verified demanding payment from a colleague, the borrower replies: "Did I not pay you," and the lender answers: "You did, but I returned the money to you and then lent it to you a second time." The promissory note that he repaid is nullified, and it is likened to a shard.

If, however, the lender says: "I returned the money to you, because the coins were not good so that you could exchange them," he did not nullify the promissory note, and the lien it created still exists.

ח

המוציא שטר חוב מקויים על חבירו ואמר הלוה הלא פרעתיך ואמר לו המלוה כן היה אבל חזרתי והחזרתי לך המעות והלויתי אותך פעם שניה הרי בטל השטר שנפרע והרי הוא כחרס, אבל אם אמר לו החזרתי לך המעות מפני שלא היו טובות עד שתחליפם לא בטל השטר ועדיין שעבודו קיים.

9

A promissory note is disqualified in the following situation. A lender produces a promissory note whose authenticity has been verified that indicates that the borrower owes him a maneh. The borrower states: "Did I not pay in the presence of so-and-so and so-and-so." Those witnesses come and testify that the borrower indeed repaid the lender, but did not mention the promissory note. The lender replies: "It is true that you paid me, but you repaid me for another debt that you owed me." The lender's word is not accepted, and the promissory note is nullified.

When does the above apply? When the witnesses testify that the borrower gave the lender the money as repayment of a debt. If, however, they saw him give him money, but did not know whether it was given as repayment of a debt, for safekeeping or as a present different rules apply.

If the possessor of the promissory note says: "He never repaid me," he is established as a liar, and the promissory note is nullified. If he says: "It was payment for another debt," his word is accepted. He must take an oath and then he may collect the money mentioned in the promissory note. The rationale is that the borrower did not repay him in the presence of witnesses. Hence, since the borrower can claim: "You gave them to me as a present," his word is accepted if he says that the money was given him as repayment for another debt.

A promissory note is, by contrast, nullified in the following situation. The borrower told the lender: "This promissory note was composed for the price of a steer that I purchased from you, and you collected the money for its meat already." The lender replied: "Yes. The promissory note was composed for that purpose, but I collected the money for that debt with the understanding that the promissory note would apply to another debt that you owe me." The rationale is that the lender himself admitted that the debt mentioned in the promissory note was for the meat of the steer, and that he received payment for that debt. This applies even if there are no witnesses that the money was given for the payment of that debt. Hence, all that is necessary is that the borrower take a sh'vuat hesset that he paid the debt. Similar principles apply in all analogous situations.

ט

הוציא עליו שטר מקויים שיש לו עליו מנה ואמר לו הלוה הלא פרעתיך בפני פלוני ופלוני ובאו אלו והעידו שפרעו אבל לא הזכיר לו את השטר ואמר לו המלוה כן הוא שפרעת אבל חוב אחר פרעת שהיה לי אצלך הרי בטל השטר, בד"א כשהעידו שנתן לו בתורת פרעון אבל אם ראוהו נותן לו מעות ולא ידעו אם הוא בתורת פרעון או בתורת פקדון או בתורת מתנה, אם אמר בעל השטר לא היו דברים מעולם הרי הוחזק כפרן ובטל השטר, ואם אמר פרעון של חוב אחר הוא הרי זה נאמן ונשבע ונוטל מה שבשטר שהרי לא פרעו בעדים מתוך שיכול לומר מתנה נתנם לי נאמן לומר פרעון של חוב אחר הן, אמר לו הלוה והלא שטר חוב זה דמי שור שלקחתי ממך הוא ואתה גבית דמי בשרו, ואמר לו בעל השטר כן אני גביתי את דמיו מחוב אחר שהיה לי אצלך הואיל והודה מעצמו שדמי השור הוא החוב ומדמיו נפרע בטל השטר, ואע"פ שאין עליו עדים שפרע מדמיו ישבע הלוה היסת שפרעו וכן כל כיוצא בזה.

10

When a lender produces a promissory note that is signed by one witness and the borrower claims that he paid the debt, the borrower is obligated to take an oath. And since he cannot take that oath, he must make financial restitution.

If the borrower demands of the lender: "Take an oath that I did not pay the debt," he must take the oath. The rationale is that even if two witnesses were signed on the promissory note and the borrower demanded: "Take an oath that I did not pay the debt," the lender would be obligated to take that oath, as we have explained.

י

הוציא עליו שטר חוב בעד אחד ולוה טען פרעתי הרי זה מחוייב שבועה ואיני יכול לישבע ומשלם, טען ואמר ישבע לי שלא פרעתיו ה"ז נשבע שאפילו היו בשטר שני עדים ואמר ישבע לי שלא פרעתיו הרי זה נשבע כמו שביארנו.

11

Similarly, my teachers ruled that when a person denies a loan supported by an oral commitment in a court, and one witness testifies that he borrowed the money, the defendant is required to take a Scriptural oath. If the defendant reversed his position and said: "Yes, I took the loan, but I repaid it," "... the lender waived payment in my favor," or "... owes me money because of another matter," we consider him to be a person who is required to take an oath, but who cannot take the oath, and must therefore make financial restitution.

יא

וכן הורו רבותי שהכופר במלוה על פה בבית דין ובא עד אחד שלוה ה"ז ישבע שבועת התורה, חזר ואמר כן היה לויתי ופרעתי או מחל לי או נתחייב לי ממקום אחר ה"ז מחוייב שבועה ואינו יכול לישבע ומשלם. 2

12

The following rules apply when a defendant claims that he paid a promissory note, but says: "Let the lender take an oath. If he does, he can collect the debt." We tell the defendant: "Bring your money to the court. Then he will take the oath and collect the debt." If the defendant does not have the funds to pay, we require him to take an oath, as ordained by the Geonim, that he has no financial resources. When he acquires resources, he must pay the creditor, but first he may require him to take an oath that the debtor did not repay him previously. Afterwards, the debtor must pay him.

יב

מי שטען שפרע השטר ואמר ישבע המלוה ויטול אומרים לו הבא מעותיו ואחר כך ישבע ויטול, אם אין לו כלום לשלם משביעין אותו כתקנת הגאונים שאין לו ולכשתשיג ידו יתן לבעל חובו וישביעו שלא פרע ואח"כ יתן לו.

13

The following laws apply when a person is owed a debt by a colleague that is supported by a promissory note, the promissory note becomes lost, but the witnesses are still present. Even though the debt was affirmed in the presence of the witnesses by a kinyan, if the borrower claims that he paid the debt, he is required only to take a sh'vuat hesset.

My teachers ruled that even if the debt was given for a specific time, and the due date had not yet arrived, when a promissory note was written, it is no longer in his possession and the borrower claims that he repaid the debt, the borrower's word is accepted provided that he takes an oath that he paid the lender. The rationale is that we suspect that he paid him and for that reason he tore the promissory note or destroyed it by fire.

Similarly, my teachers ruled that even if the promissory note is in the possession of another person and the borrower claims: "It fell from my possession after I paid it," he must take a sh'vuat hesset, and then he is released from all obligations. This applies even if the due date of the promissory note has not arrived. Since the promissory note is not in the possession of the lender, we do not operate under the presumption that the debt is outstanding.

יג

מי שהיה לו חוב על חבירו בשטר ואבד השטר והרי העדים קיימין אע"פ שקנו מידו וטען שפרע ה"ז נשבע היסת, והורו רבותי שאפילו היה החוב לזמן ועדיין לא הגיע זמנו להפרע הואיל וכתבו לו השטר ואין בידו שטר והלוה טוען פרעתי נאמן ונשבע היסת שפרעו שאנו חוששין שמא פרעו ולפיכך קרע השטר או שרפו, וכן הורו רבותי שאפילו היה השטר יוצא מתחת ידי אחר והלוה טוען ממני נפל אחר שפרעתי אע"פ שהוא בתוך זמנו נשבע היסת ונפטר שכיון שאין השטר ביד המלוה אין שם חזקה. 3

14

The following laws apply when both the borrower and the lender are holding on to the promissory note, and the lender says: "It is mine and I took it out to demand payment from you," and the borrower says: "I repaid you and it fell from my possession." If the authenticity of the promissory note can be verified, both claimants are each required to take an oath that no less than half the value of the promissory note belongs to them. The borrower then pays half. If the authenticity of the promissory note cannot be verified, the borrower must take a sh'vuat hesset, and then he is released from all obligations.

יד

שנים שהן אוחזין בשטר המלוה אומר שלי הוא והוצאתיו להפרע בו ממך והלוה אומר פרעתיו וממני נפל, אם היה השטר שיכול לקיימו זה נשבע שאין לו בדמים אלו פחות מחציין וזה ישבע שאין לו בדמים פחות מחציין וישלם הלוה מחצה, ואם אינו יכול לקיימו ישבע הלוה היסת שפרעו וילך לו.

15

Our Sages ordained that precautions be adopted to protect the borrower's interest in the following situation. A person claims of his colleague: "You owe me a maneh." The colleague responds: "I do not owe you anything" or "I paid you." The plaintiff demands: "Take a sh'vuat hesset for me," and the borrower responds: "You have a promissory note concerning this debt. You want to compel me to take an oath first and then produce the promissory note and use it to collect payment."

We tell the lender: "Produce the promissory note." If the lender says: "I never had a promissory note against this person," or "I had a promissory note and I lost it," my teachers ruled that we tell the lender: "Nullify the legal power of any promissory note you possess until the present time. Afterwards, you can require him to take a sh'vuat hesset. Alternatively, have a conditional ban of ostracism issued and go and seek until you find the promissory note.

טו

האומר לחבירו מנה יש לי בידך והלה אומר אין לך בידי כלום או שאומר פרעתיך אמר לו התובע השבע לי היסת אמר לו הנתבע והלא שטר יש לך עלי ואתה רוצה להשביע אותי תחלה ואחר כך תוציא השטר הפרוע ותגבה בו אומרים לו הבא השטר, אמר המלוה אין לי שטר עליו מעולם או שטר היה לי ואבד הורו רבותי שאומרים למלוה בטל כל שטר שיש לך קודם זמן זה ואחר כך תשביעהו היסת או החרם חרם סתם ולך ובקש עד שתמצא השטר.