There were two lots: upon one was written: "for God," and upon the other "for Azazel." It was acceptable to make them from any substance, whether from wood, from stone, or from metal. There should not, however, be one that is large and the other small, one that is silver and the other, gold. Instead, they should both be the same. Originally, they were made of wood and in the Second Temple era, they made them of gold.

The two lots would be placed in a container that could fit no more than the High Priest's two hands, so that he would insert both of his hands at the same time and remove the lots without having the intent to chose one. This container was not sacred. It was made out of wood and was called a kalpi.


שני הגורלות אחד כתוב עליו להשם ואחד כתוב עליו לעזאזל והם כשרים מכל דבר בין מן העץ בין מן האבן בין מן המתכת אבל לא יהיה אחד גדול ואחד קטן אחד כסף ואחד זהב אלא שניהם שוין ושל עץ היו ובבית שני עשו אותם של זהב ומניחין שני הגורלות בכלי אחד המחזיק שתי הידים כדי שיכניס שתי ידיו ולא יתכוין וכלי זה חול הוא ושל עץ היה וקלפי שמו:


Where was the lottery conducted? In the eastern portion of the Temple Courtyard, to the north of the altar. They would place the kalpi there and position the two goats facing the west with their rears to the east. The High Priest approaches that place with the segen on his right and the head of the clan to his left. The two goats were in front of him, one to his left and one to his right.


היכן מגריל במזרח העזרה בצפון המזבח מניחין שם הקלפי ומעמידין שני השעירים פניהן למערב ואחוריהם למזרח וכהן גדול בא לשם והסגן מימינו וראש בית אב משמאלו ושני השעירים לפניו אחד לימינו ואחד לשמאלו:


He would quickly grab the lots from the kalpi and lift up the two lots in his two hands for the two goats. He would open his hands. If the lot "for God" was lifted up in his right hand, the segen would say: "My sir, the High Priest, raise your right hand." If it was lifted up in his left, the head of the clan would say: "My sir, the High Priest, raise your left hand."

He would then place the two lots on the two goats, the lot in his right hand on the goat to his right and the lot in his left on the goat to his left. If he did not place the lots on the goats, the service was not disqualified, but the mitzvah was lacking. For placing the lots on the goats is a mitzvah that is not an absolute requirement. The selection of the lots, by contrast, is an absolute requirement, even though it is not an act of service. Therefore it is acceptable if a non-priest places the lots on the goats, but it is invalid if a non-priest lifts the lots from the kalpi.


טרף בקלפי והעלה שני הגורלות בשתי ידיו לשם שני השעירים ופותח ידיו אם של שם עלה בימינו הסגן אומר אישי כהן גדול הגבה ימינך ואם בשמאל עלה ראש בית אב אומר לו אישי כהן גדול הגבה שמאלך ונותן שני הגורלות על שניהם של ימין על ימין ושל שמאל על של שמאל ואם לא נתן לא עיכב אלא שחיסר מצוה שההנחה מצוה שאינה מעכבת וההגרלה מעכבת אף על פי שאינה עבודה לפיכך ההנחה כשירה בזר והעליית הגורלות מן הקלפי פסולה בזר:


He ties a crimson cord weighing two selaim on the head of the goat to be sent to Azazel and positions it in the direction where it will be sent and ties such a cord on the goat to be slaughtered, hanging it over the place where it will be slaughtered. He then slaughters both his sin-offering of a bull and the goat for which the lot "for God" was lifted up.


וקושר לשון זהורית משקל שתי סלעים בראש שעיר המשתלח ומעמידו כנגד בית שלוחו ולנשחט כנגד בית שחיטתו ושוחט את פר החטאת אשר לו ואת השעיר שעלה עליו הגורל לשם:


He brings their blood into the Temple Building, where he sprinkles each 43 times. The sprinklings are as follows: First he sprinkles the blood of the bull eight times in the Holy of Holies between the staves of the ark within a handbreadth of the kaporet, as Leviticus 16:14 states: "He shall sprinkle before the kaporet." He should sprinkle once upward and seven times downward. According to the Oral Tradition, we learned that when above verse mentions the seven sprinklings, the intent is seven in addition to the first sprinkling.

He would count: one, one plus one, one plus two, one plus three, one plus four, one plus five, one plus six, and one plus seven. Why would he count in this manner? So that he would not forget and include the first sprinkling among the seven.

Afterwards, he would sprinkle the blood of the goat between the staves of the ark seven times, once upward and seven downward. He counts the sprinklings as he did for the blood of the bull.

He then goes and sprinkles the blood of the bull eight times in the Sanctuary on the parochet: once upward and seven downward. For with regard to the blood of the bull, the above prooftext states: "on the kaporet and before the kaporet." He counts as he counted within the Holy of Holies. He then sprinkles the blood of the goat eight times on the parochet, once upward and seven downward. For ibid.:15 states with regard to the blood of the goat: "And you shall do with its blood what you did with the blood of the bull." He also counts the sprinklings as he counted them inside the Holy of Holies. While performing all of these sprinklings, he would not intend to sprinkle above or below, but instead would be like one who is lashing.

After the sprinklings, he mixes both bloods - the blood of the bull and the blood of the goat - together and performs four sprinklings - one on each of the corners of the golden altar in the Sanctuary - and seven sprinklings on the center of this altar.


ומכניס דמן להיכל ומזה מדם שניהן ביום הזה ארבעים ושלש הזיות ואלו הן:

מזה תחילה מדם הפר שמונה הזיות בקדש הקדשים בין בדי הארון קרוב לכפורת בטפח שנאמר ולפני הכפורת יזה וגו' ומזה שם אחת למעלה ושבע למטה מפי השמועה למדו שזה שנאמר שבע פעמים יזה יתר על הזייה ראשונה וכך היה מונה אחת אחת ואחת אחת ושתים אחת ושלש אחת וארבע אחת וחמש אחת ושש אחת ושבע ולמה מונה ככה שמא ישכח וימנה הזייה ראשונה מכלל השבע ואח"כ מזה מדם השעיר בין בדי הארון שמונה אחת למעלה ושבע למטה ומונה כדרך שמונה בדם הפר וחוזר ומזה בהיכל על הפרוכת מדם הפר שמונה אחת למעלה ושבע למטה שכך נאמר בדם הפר על הכפורת ולפני הכפורת ומונה כדרך שמונה בפנים וחוזר ומזה מדם השעיר כן על הפרוכת שמונה הזיות אחת למעלה ושבע למטה שנאמר בדם השעיר ועשה את דמו כאשר עשה לדם הפר ומונה כדרך שמונה בפנים וכל אלו ההזיות אינו מתכוין בהן להזות לא למעלה ולא למטה אלא כמצליף ואחר כך מערב שני הדמים דם הפר ודם השעיר ומזה משניהם ארבע הזיות על ארבע קרנות מזבח הזהב שבהיכל ושבע הזיות על אמצעו של מזבח זה:


For all these 43 sprinklings, he dips his finger in the blood of the sacrificial animal, dipping once for each sprinkling. He should not sprinkle twice from one dipping. He would pour out the remainder of the blood on the western portion of the altar's base.


וכל אלו הארבעים ושלש הזיות טובל אצבעו בדם טבילה על כל הזייה לא שיזה שתי הזיות מטבילה אחת ושירי הדם שופך על יסוד מערבי של מזבח החיצון:


Afterwards, he would send the living goat to be taken to the desert with a person prepared for this task. Anyone is acceptable to take the goat, but the High Priests ordained a fixed practice and they would not let an Israelite take it. Booths were built on the way from Jerusalem to the desert. One person or many people would spend the day in each booth so that they would accompany him from booth to booth. In each booth, they would say: "Here is food and here is water." If he became weak and it was necessary for him to eat, he would eat, but no one ever required this. The people in the last booth would stand at the end of the Sabbath limits and watch his actions from a distance.

What would he do? He would divide the crimson cord tied to the goat's horns.He would tie half to a rock and half between its two horns. He would then push it backward and it would roll over and descend. It would not reach half of the mountain before it was broken into separate limbs, He would then sit in the last booth until nightfall. Sentries would be positioned along the way who wave flags so that the people in the Temple would know that the goat reached the desert.

After sending the goat with the person who would take it to the desert, the High Priest would return to his bull and the goat whose blood he sprinkled inside the Temple Building. He rips open their bellies and removes their fats and organs, places them in a container to offer them on the altar's pyre. He cuts up the remainder of their meat into large pieces that are still connected like a net. He does not separate them and he sends them with other persons to take them out to the place where they are burnt. There they are cut up together with their hide, as we explained.


ואח"כ משלח את השעיר החי ביד איש המוכן להוליכו למדבר והכל כשרים להוליכו אלא שעשו כהנים גדולים קבע ולא היו מניחים את ישראל להוליכו וסוכות היו עושין מירושלים עד תחלת המדבר ושובת איש אחד או אנשים הרבה בכל סוכה וסוכה מהן כדי שיהיו מלוין אותו מסוכה לסוכה על כל סוכה וסוכה אומרין לו הרי מזון והרי מים אם כשל כחו וצריך לאכול אוכל ומעולם לא הוצרך אדם לכך ואנשי הסוכה האחרונה עומדין בסוף התחום ורואין את מעשיו מרחוק כיצד היה עושה חולק לשון של זהורית שבקרניו חציו קושר בסלע וחציו קושר בין שתי קרניו ודוחפו לאחוריו והוא מתגלגל ויורד לא היה מגיע לחצי ההר עד שהוא נעשה איברים איברים ובא ויושב לו תחת סוכה האחרונה עד שתחשך ודרכיות היו עושין ומניפין בסודרין כדי שידעו שהגיע שעיר למדבר ואחר שמשלח את השעיר ביד מוליכו חוזר אצל הפר והשעיר שהזה דמן לפנים וקורען ומוציא את אימוריהן ונותנם בכלי ומקטירן על גבי המזבח ומחתך שאר בשרן חתיכות גדולות מעורות זו בזו כמין קליעה ואינו מפרק אותן ומשלחן ביד אחרים להוציאן לבית השריפה ומנתחין אותן שם בעורן כמו שביארנו:


After the goat reached the desert, the High Priest would go out to the Women's Courtyard to read from the Torah. While he would read, the bull and the goat were burnt in the ash-pile. Thus one who sees the High Priest reading does not see the bull and the goat being burnt. They may be burnt by a non-priest, as we explained.


כיון שהגיע שעיר למדבר יצא כהן גדול לעזרת הנשים לקרות בתורה ובזמן קריאתו שורפין הפר והשעיר בבית הדשן לפיכך הרואה כהן גדול כשהוא קורא אינו רואה פר ושעיר הנשרפין ושריפתן כשירה בזר כמו שביארנו:


This reading is not part of the Temple service. Therefore if the High Priest desires to read in his own ordinary white garments he may. If he desires to read while wearing his priestly white garments, he may. For the priestly garments were made with the intent that benefit could be derived from them at a time when one is not involved in sacrificial service, as we explained.


קריאה זו אינה עבודה לפיכך אם רצה לקרות בבגדי חול לבנים משלו קורא ואם רצה לקרות בבגדי לבן קורא שבגדי כהונה ניתנו ליהנות בהן שלא בשעת עבודה כמו שביארנו:


How would he read? He would sit in the Women's Courtyard while all the people stand in front of him. The attendant of the synagogue takes the Torah scroll and gives it to the head of the synagogue. The head of the synagogue gives it to the segen and the segen gives it to the High Priest.

The High Priest stands and accepts it and stands and reads the passage Acharei Mot and ach bieasor which is in the passage of the festive offerings until the conclusion of the matter. He then roles close the Torah scroll and places it in his bosom and declares: "More than I have read for you is written here." He then reads the passage ubieasor in the Book of Numbers until its conclusion by heart.

Why does he read it by heart? Because we do not roll a Torah scroll from passage to passage in front of a congregation. Why does he not read it from another scroll? Because one person should not read from two Torah scrolls, because this will cast aspersions on the validity of the first.


כיצד הוא קורא יושב בעזרת הנשים וכל העם עומדין לפניו וחזן הכנסת נוטל ספר תורה ונותנו לראש הכנסת וראש הכנסת נותנו לסגן והסגן נותנו לכהן גדול וכהן גדול עומד ומקבל עומד וקורא אחרי מות ואך בעשור שבפרשת מועדות עד סוף הענין וגולל את התורה ומניחה בחיקו ואומר יותר ממה שקראתי לפניכם כתוב כאן ובעשור שבחומש הפקודים עד סוף הענין קורא אותו על פה ולמה קורא על פה שאין גוללין ספר תורה בציבור ולמה לא יקרא בספר אחר לפי שאין אחד קורא בשני ספרים משום פגם ראשון:


When he reads, he recites a blessing before the reading and afterwards as one recites the blessing for the Torah reading in a synagogue. Afterwards, he adds seven blessings, which are retzei, modim, selach lanu avinu ki chatanu, he concludes the latter blessing: "Blessed are You, God, Who forgives the sins of His people Israel with mercy." Thus three blessings are recited as ordained.

He then recites a separate blessing for the Temple. Its theme is that the Temple should continue standing with the Divine Presence in it. He concludes it: "Blessed are You, God, Who dwells in Zion."

He then recites a separate blessing for the Jewish people. Its theme is that God should deliver the Jewish people and sovereignty should not depart from them. He concludes it: "Blessed are You, God, Who chooses Israel."

He then recites a separate blessing for the priests. Its theme is that the Omnipresent should find favor in their deeds and service and bless them. He concludes it: "Blessed are You, God, Who sanctifies the priests."

He then recites prayers, supplication, praises, and requests according to his proficiency and concludes "God, deliver Your nation Israel, for Your nation Israel is in need of salvation. Blessed are You, God, Who heeds prayer."


בעת שקורא מברך לפניה ולאחריה כדרך שמברכין בבית הכנסת ומוסיף לאחריה שבע ברכות ואלו הן: רצה ה' אלהינו וכו' מודים אנחנו לך וכו' סלח לנו אבינו כי חטאנו וכו' וחותם בה בא"י מוחל עונות עמו ישראל ברחמים הרי שלש ברכות כתקנן ומברך על המקדש ברכה בפני עצמה יהיה עניינה שיעמוד המקדש ושכינה בתוכו וחותם בה בא"י שוכן בציון ומברך על ישראל ברכה בפני עצמה עניינה שיושיע ה' את ישראל ולא יסור מהן מלך וחותם בה בא"י הבוחר בישראל ומברך על הכהנים ברכה בפני עצמה עניינה שירצה המקום מעשיהם ועבודתם ויברכם וחותם בה בא"י מקדש הכהנים ואחר כך אומר תפלה ותחנה ורנה ובקשה כפי מה שהוא רגיל וחותם הושע ה' עמך ישראל שעמך ישראל צריכין להושע בא"י שומע תפלה: