Introduction to Hilchot Avodat Yom haKippurim

It contains one positive commandment. It is to perform the service of the Day of Atonement in regard to the sacrifices, confessions, sending away of the Scapegoat and the remainder of the service.

This mitzvah is explained in the ensuing chapters.

הלכות עבודת יום הכפורים - הקדמה

מצוַת עשה אחת, והיא שיעשה מעשה יום הכפורים כולו על הסדר, כמו שכתוב בפרשת "אחרי מות": הקרבנות, והוידויין, ושילוח השעיר, ושאר העבודה.

וביאור מצוָה זו בפרקים אלו:


On the fast day of Yom Kippur, we sacrifice a continuous offering in the morning and in the late afternoon according to the order followed every day. And the additional sacrifices of the day are offered: a bull, a ram, and seven sheep - all these are burnt-offerings - and a sin-offering of a goat whose service is performed outside and which is eaten in the evening.

Besides these additional offerings are sacrificed:

a) a young ox as a sin-offering; it is burnt;

b) a ram as a burnt-offering; both of these are brought by the High Priest;

c) the ram which is brought from communal funds that is mentioned in the passage Acharei Mot; it is the ram mentioned in the Book of Numbers as part of the additional offering; it is called the ram of the people.

In addition, two goats are brought from communal funds: one is offered as a sin-offering and it is burnt and the other is the goat sent to Azazel.

Thus there are a total of fifteen animals sacrificed on this day: two continuous offerings, a bull, two rams and seven sheep; these are all burnt-offerings, two goats as sin-offerings, one offered outside the Temple building which is eaten in the evening and one whose blood is offered in the Temple building and which is burnt, and the bull of the High Priest which is a sin-offering that is burnt.


ביום הצום מקריבין תמיד בשחר ותמיד בין הערבים כסדר כל יום ויום ומקריבין מוסף היום פר ואיל ושבעה כבשים כלם עולות ושעיר חטאת נעשה בחוץ והוא נאכל לערב ועוד מקריבין יתר על מוסף זה פר בן בקר לחטאת והוא נשרף ואיל לעולה ושניהם משל כהן גדול ואיל הבא משל צבור האמור בפרשת אחרי מות והוא האיל האמור בחומש הפקודים בכלל המוסף והוא הנקרא איל העם ועוד מביאין משל צבור שני שעירי עזים אחד קרב חטאת והוא נשרף והשני שעיר המשתלח נמצאו כל הבהמות הקרבים ביום זה חמש עשרה: שני תמידין ופר ושני אילים ושבעה כבשים כולם עולות ושני שעירים חטאת אחד נעשה בחוץ ונאכל לערב והשני נעשה בפנים ונשרף ופר כהן גדול לחטאת והוא נשרף:


The sacrificial service for all these fifteen animals that are offered on this day may be performed only by the High Priest. This applies both to a High Priest anointed with the oil of anointment or initiated into office by wearing the garments of the High Priest.

If Yom Kippur fell on the Sabbath, even the additional offering of the Sabbath should be sacrificed only by the High Priest. Similarly, all of the other services performed on this day, the offering of the daily incense offering, the kindling of the Menorah's lamps, are all performed by a married High Priest, as Leviticus 16:7 states: "And he shall atone for himself and his household." "His household" refers to his wife.


עבודת כל חמש עשרה בהמות אלו הקריבין ביום זה אינה אלא בכהן גדול בלבד אחד כהן המשיח בשמן המשחה או המרובה בבגדים ואם היתה שבת אף מוסף שבת אין מקריב אותו אלא כהן גדול וכן שאר העבודות של יום זה כגון הקטרת הקטורת של כל יום והטבת הנרות הכל עשוי בכהן גדול נשוי שנאמר וכפר בעדו ובעד ביתו ביתו זו אשתו:


For seven days prior to Yom Kippur, the High Priest departs from his home and stays in his chamber in the Temple. This is a tradition received from Moses our teacher. He is separated from his wife for these seven days, lest his wife become a niddah in the midst of relations and he become impure for seven days and thus unable to perform the Temple service.

A substitute High Priest is prepared so that if this one becomes disqualified, the other may serve instead of him. Whether the disqualifying factor takes place when offering the continuous offering of the morning or the disqualifying factor occurred after he offered his sacrifice, the replacement need not be installed in his office by offering a special sacrifice. Instead, the performance of the sacrificial service of the day installs him. He should begin from the service where the other ceased.

After Yom Kippur, the first High Priest resumes his position and the second ceases to serve in this capacity. All of the mitzvot incumbent on a High Priest are incumbent on him, but he does not carry out the service of the High Priest. If he does perform that service, his service is acceptable. When the first dies, he is appointed in his place.


שבעת ימים קודם ליוה"כ מפרישין כהן גדול מביתו ללשכתו שבמקדש ודבר זה קבלה ממשה רבינו ומפרישין אותו מאשתו כל שבעת ימים אלו שמא תמצא אשתו נדה ונמצא טמא שבעת ימים ואינו יכול לעבוד ומתקינין לו כהן גדול אחר שאם יארע בזה פיסול יעבוד האחר תחתיו בין שאירע בו פיסול קודם תמיד של שחר בין שאירע בו פיסול אחר שהקריב קרבנו זה שנכנס תחתיו אינו צריך חינוך אלא עבודתו מחנכתו ומתחיל מעבודה שפסק בה הראשון עבר יום הכפורים הרי הראשון חוזר לעבודתו והשני עובר וכל מצות כהונה גדולה עליו אלא שאינו עובד ככהן גדול ואם עבד עבודתו כשירה ואם מת הראשון זה השני מתמנה תחתיו:


During these seven days, he is sprinkled with the ashes of the Red Heifer on the third day after he was separated and on the seventh day which is the day before Yom Kippur, lest he have contracted impurity from a corpse unknowingly. If the third or the seventh day of the sprinkling falls on the Sabbath, the sprinkling is not performed.


בשבעת ימים אלו מזין עליו מאפר הפרה בשלישי להפרשתו ובשביעי שהוא ערב יוה"כ שמא נטמא במת ולא ידע ואם חל יום שבת בשלישי או בשביעי שלו דוחין את ההזייה:


For all of these seven days, he is trained to perform the Temple service. He casts the blood on the altar, offers the incense, kindles the lamps, and offers the limbs of the continuous offering on the altar's pyre so that he will be familiar with the Temple service.

He is given sages from the elders of the court who read the relevant passages for him and teach him the service necessary to be performed on the holy day and its order. They tell him: "My sir, the High Priest, read by yourself, for perhaps you have forgotten or you never learned this point." On the day before Yom Kippur in the morning, they would have him stand in the eastern gates of the Temple Courtyard and cause bulls, rams, and sheep to pass before him so he would be familiar and accustomed with the Temple service.


כל שבעת הימים מרגילין אותו בעבודות זורק את הדם ומקטיר את הקטרת ומטיב את הנרות ומקטיר איברי תמיד על המזבח כדי שיהיה רגיל בעבודה ביום הכפורים ומוסרין לו זקנים מזקני בית דין וקוראים לפניו ומלמדין אותו עבודת היום וסידורה ואומרין לו אישי כהן גדול קרא אתה בפיך שמא שכחת או שמא לא למדת דבר זה וערב יוה"כ בשחרית היו מעמידין אותו בשערי המזבח ומעבירין לפניו פרים ואילים וכבשים כדי שיהיה מכיר ורגיל בעבודה:


Throughout these seven days food and drink are not withheld from him. Nevertheless, on the day before Yom Kippur before nightfall, they would not let him eat amply, for indulgence in food leads to sleep. And they would not let him sleep, lest he would have a seminal emission. They would not feed him foods that increase semen, e.g., eggs, warm milk, and the like.


כל שבעת הימים לא היו מונעין ממנו מאכל ומשקה ערב יום הכפורים עם חשיכה לא היו מניחין אותו לאכול הרבה שהמאכל מביא את השינה ולא היו מניחין אותו לישן שמא יראה קרי ולא היו מאכילין אותו דברים המרגילין לשכבת זרע כגון ביצים וחלב חם וכיוצא בהן:


In the era of the Second Temple, heresy erupted in Israel, and the Sadducees emerged, may they speedily perish, who did not believe in the Oral Law and who maintained that the incense offering of Yom Kippur would be placed on fire in the Sanctuary outside the Parochet and when its smoke rose up, they would bring it into the Holy of Holies. Their rationale was that they interpreted the Torah's phrase Leviticus 16:2: "For in a cloud I will appear on the Kaporet,"as referring to the cloud of the incense offering. In contrast, according to the Oral Tradition, our Sages learned that the High Priest should not place the incense on the coals only in the Holy of Holies, before the Ark, as ibid.:13 states: "And he shall place the incense on the fire before God." Since in the Second Temple era, the Sages suspected that the High Priests would tend towards such heresy, they would have him take an oath on the day preceding Yom Kippur. They would tell him: "My sir, the High Priest, we are agents of the court and you are our agent and an agent of the court, we administer an oath to you in the name of He Who causes His name to dwell in this house that you not deviate at all from what we told you."

The High Priest would turn away and cry because they suspected him of heresy and they would turn away and cry, because they placed suspicion on a person's whose conduct was unknown. Maybe he had no such thoughts in his heart.


בימי בית שני צץ המינות בישראל ויצאו הצדוקין מהרה יאבדו שאינן מאמינין בתורה שבעל פה והיו אומרין שקטרת של יוה"כ מניחין אותה על האש בהיכל חוץ לפרוכת וכשיעלה עשנה מכניס אותה לפנים לקדש הקדשים הטעם זה שכתוב בתורה כי בענן אראה על הכפרת אמרו כי הוא ענן הקטורת ומפי השמועה למדו חכמים שאין נותן הקטרת אלא בקדש הקדשים לפני הארון שנאמר ונתן הקטרת על האש לפני ה' ולפי שהיו חוששין בבית שני שמא כהן גדול זה נוטה לצד מינות היו משביעין אותו ערב יום הכפורים ואומרים לו אישי כהן גדול אנו שלוחי בית דין ואתה שלוחנו ושליח בית דין משביעין אנו עליך במי ששכן את שמו בבית הזה שלא תשנה דבר שאמרנו לך והוא פורש ובוכה על שחשדוהו במינות והן פורשין ובוכין לפי שחשדו למי שמעשיו סתומין שמא אין בלבו כלום:


Throughout the entire night of Yom Kippur, the High Priest would sit and expound Torah teachings if he was a sage. If he was a scholar, expositions were delivered in his presence. If he would frequently read the Bible, he would read aloud. If not, they would read for him so that he would not sleep.

What would they read for him? The Holy Scriptures. If he sought to doze off, the young Levites would snap their fingers before him and say: "My sir, the High Priest, stand up and cool your feet on the ground," so that he would not sleep. They would keep him busy until the time for the slaughter of the morning sacrifice arrived. They would not have the sacrificial animal slaughtered until they were certain that dawn had broken lest the animal be slaughtered at night.


כל לילי יוה"כ כהן גדול יושב ודורש אם היה חכם ואם היה תלמיד דורשים לפניו אם היה רגיל לקרוא קורא ואם לאו קורין לפניו כדי שלא יישן ובמה קורין לפניו בכתבי הקדש בקש להתנמנם פרחי לויה מכין לפניו באצבע צרדה ואומרים לו אישי כהן גדול עמוד והצטנן מעט על הרצפה כדי שלא תישן ומתעסקין עמו עד שמגיע זמן שחיטה ולא היו שוחטין עד שמכירין שעלה עמוד השחר בודאי שמא ישחטו בלילה: