1

The following laws apply when a sheep that had not given birth before gives birth to two males. Even if both of their heads emerged at the same time, it is impossible that one did not emerge before the other. Since it is not known which emerged first, the priest should take the weaker one and the second one is a firstborn of doubtful status.

If one of them died, the priest does not receive anything, for the living offspring is of doubtful status and we follow the principle: "When one desires to expropriate property from a colleague, the burden of proof is on him." Similarly, if the mother gave birth to a male and a female, the male is of doubtful status, for perhaps the female emerged first. Therefore the priest does not receive anything, for when one desires to expropriate property from a colleague, the burden of proof is on him.

א

רחל שלא בכרה וילדה שני זכרים אפילו יצאו שני ראשיהן כאחד אי אפשר שלא קדם אחד הואיל ואין ידוע אי זה מהם יצא ראשון הכהן נוטל את הכחוש והשני ספק בכור מת אחד מהן אין לכהן כלום שזה החי ספק הוא והמוציא מחבירו עליו הראיה וכן אם ילדה זכר ונקבה הרי הזכר ספק שמא הנקבה יצאת תחלה לפיכך אין לכהן כלום שהמוציא מחבירו עליו הראיה:

2

When there are two sheep that have not given birth previously and they give birth to two males, they are both given to the priest. If they gave birth to a male and a female and they become intermingled, the male is given to the priest. If they gave birth to two males and a female, the priest may take the weaker one. If one of them died, the priest does not receive anything. The rationale is that the male that is alive is a firstborn of doubtful status and when one desires to expropriate property from a colleague, the burden of proof is on him.

If the two sheep gave birth to two females and a male or two males and two females the males are firstborn of doubtful status. For it is possible to say that the female was born first and then the male. Hence the priest does not receive anything, because when one desires to expropriate property from a colleague, the burden of proof is on him.

If one of the sheep had given birth beforehand and one had not, should they give birth to two males and they become intermingled, they are both firstborn of doubtful status and the priest may take the weaker one. If one dies, the priest does not receive anything, for the living offspring is of doubtful status. Similarly, if the two sheep give birth to a male and a female and it is not known which gave birth to which, the priest does not receive anything, for the male is of doubtful status.

ב

שתי רחלות שלא בכרו וילדו שני זכרים שניהן לכהן זכר ונקבה הזכר לכהן שני זכרים ונקבה הכהן נוטל את הכחוש והשני ספק בכור ואם מת אחד מהן אין לכהן כלום שזה הזכר החי ספק בכור הוא והמוציא מחבירו עליו הראיה ילדו שתי נקבות וזכר או שני זכרים ושתי נקבות הרי הזכרים ספק בכור שאני אומר שמא הנקבה נולדה תחלה ואח"כ הזכר לפיכך אין כאן לכהן כלום שהמוציא מחבירו עליו הראיה אחת בכרה ואחת שלא בכרה וילדו לו שני זכרים אחד לו ואחד לכהן וכל אחד מהן ספק בכור והכהן נוטל את הכחוש מת אחד מהן אין כאן לכהן כלום שזה החי ספק הוא וכן אם ילדו זכר ונקבה אין כאן לכהן כלום שזה הזכר ספק בכור הוא:

3

Whenever a firstborn is of doubtful status, the law is that it should be allowed to pasture until it becomes blemished and then it may be eaten by its owner. If a priest takes possession of it, it is not expropriated from him. He must partake of it only after it becomes blemished. He may not offer it as a sacrifice, for only an offspring that is definitely a firstborn is offered as a sacrifice, lest one slaughter an ordinary animal in the Temple Courtyard.

ג

כל בכור שהוא ספק דינו שירעה עד שיפול בו מום ויאכל לבעליו ואם תפשו הכהן אין מוציאין אותו מידו ואוכל אותו במומו אבל אינו מקריבו שאין מקריב לעולם אלא בכור ודאי שמא ישחוט חולין בעזרה:

4

When a person had both animals that had given birth before and animals that had not given birth before in his herd and they both gave birth while no one was present. If the owner entered and found those who had given birth previously giving suck to females and those who had not given birth previously giving suck to males, we do not suspect that the offspring of one went to another to suck and the offspring of the other went to the first. Instead, we follow the presumption that every animal is giving suck to its own offspring.

ד

מי שהיה בעדרו מבכרות ושאינן מבכרות וילדו ואין שם אדם ונכנס ומצא את המבכרות מניקות נקבות ואת שאינן מבכרות מניקות זכרים אינו חושש שמא בנה של זו בא לו אצל זו ובנה של זו בא לו אצל זו אלא הרי הדבר בחזקתו שכל אחת מניקה בנה:

5

When two individuals entrusted male animals - one a firstborn and one an ordinary animal - with a shepherd and one of the animals died, the shepherd may leave the second animal between them and depart. This animal is considered a firstborn of doubtful status and should be divided between the two owners, because neither can identify his animal.

ה

שנים שהפקידו שני זכרים אצל הרועה האחד בכור והשני פשוט ומת אחד מהן מניח הרועה השני ביניהן ומסתלק והרי הוא ספק בכור ושניהן חולקין אותו שאין אחד מהן מכיר את שלו:

6

When a person entrusts a firstborn animal to another person who placed it together with his own ordinary animal and then one of them died, but they do not know which one, we follow the principle: When one desires to expropriate property from a colleague, the burden of proof is on him. The animal is considered a firstborn of doubtful status.

Even if a priest who is a shepherd leaves his firstborn animal in a person's courtyard together with that person's ordinary animal, should one of them die, we follow the principle: When one desires to expropriate property from a colleague, the burden of proof is on him. We may not expropriate property from a person's courtyard unless there is substantial proof, for it is with the consent of the owner of the firstborn that it was placed together with the ordinary animal belonging to the other person.

ו

הפקיד בכור אצל בעל הבית והניחו בעל הבית עם פשוט שלו ומת אחד מהן ואין ידוע איזהו המוציא מחבירו עליו הראיה והרי הוא ספק בכור ואפילו רועה כהן שהניח בכורו בחצר בעל הבית עם פשוט של בעל הבית ומת אחד מהן המוציא מחבירו עליו הראיה ואין מוציאין מחצר בעל הבית אלא בראיה שהרי מדעת בעל הבכור הניחו עמו הפשוט של בעל הבית:

7

Israelites are not suspect to cause blemishes to firstborn animals. Therefore the word of an Israelite is accepted if he states: "This is a firstborn of doubtful status." We inspect the blemish and permit him to partake of the animal if it is blemished.

ז

לא נחשדו ישראל על הבכורות לפיכך נאמן הישראל לומר זה ספק בכור הוא ורואין לו מומו ואוכל אותו במומו:

8

Whenever a consecrated animal received a permanent blemish before it was consecrated and was later redeemed, its offspring are governed by the requirements of the firstborn. If they received a temporary blemish before they were consecrated or they were consecrated while unblemished and received a permanent blemish and were then redeemed, their offspring are exempt from the requirements of the firstborn. The rationale is that they did not become ordinary animals in all respects, as indicated by the fact that they are forbidden to be shorn and work is forbidden to be performed with them, as we explained in Hilchot Me'ilah.

ח

כל הקדשים שקדם להם מום קבוע להקדשן ונפדו חייבין בבכורה ואם קדם מום עובר להקדשן או שהקדישן תמימים ואחר כך נולד להם מום קבוע ונפדו פטורין מן הבכורה שהרי לא יצאו לחולין לכל דבר מפני שהן אסורין בגיזה ועבודה כמו שביארנו בהלכות מעילה:

9

When a person purchases an animal with money from the second tithes in Jerusalem, its offspring is obligated in the requirements of the firstborn. If, however, a person purchases an animal with the produce of the Sabbatical year, their offspring are exempt from the requirements of the firstborn. The rationale is that one is not allowed to perform commercial activity with the produce of the Sabbatical year, for concerning that, Leviticus 25:6 states: "to partake of it." Implied is that license is granted "to partake of it" and not to perform commercial activity with it. And if its offspring were obligated in the requirements of the firstborn, it is considered as if he would be performing commercial activity with a firstborn, because it is released from the category of the produce of the Sabbatical year.

We already explained in Hilchot Ma'achalot Assurot that it is forbidden to perform commercial activity with substances that are forbidden to be eaten. And we already explained in Hilchot Terumot that it is forbidden to perform commercial activity with terumot. Similarly, it is forbidden to perform commercial activity with the firstborn even though it is permitted to sell them in the manner explained above.

ט

הלוקח בהמה ממעות מעשר שני בירושלים חייבת בבכורה אבל הלוקח בהמה מפירות שביעית הרי זו פטורה מן הבכורה לפי שאינו רשאי לעשות סחורה בפירות שביעית שהרי נאמר בה לאכלה לאכלה ולא לסחורה ואם תהיה חייבת בבכורה הרי זה משתכר בבכור שהרי יצא מתורת פירות שביעית וכבר ביארנו בהלכות מאכלות אסורות שאסור לעשות סחורה בדברים האסורים באכילה וכן ביארנו בתרומות שאסור לעשות סחורה בתרומות וכן אסור לעשות סחורה בבכורות אף על פי שמותר למוכרן על דרך שביארנו:

10

If a person purchased a firstborn for a wedding feast for his son or for a festival and he did not need it, it is permitted to sell it.

י

לקח בכור למשתה בנו או לרגל ולא צריך לו מותר למוכרו:

11

We do not evaluate unblemished firstborn animals for Israelites, but we do evaluate blemished firstborn. We evaluate unblemished firstborn animals for priests in the present age, because ultimately, they will be eaten after they are blemished. Needless to say, we evaluate blemished animals for them.

יא

אין שמין בכורות תמימים לישראל אבל שמין להן בכורות בעלי מומין ושמין בכורות תמימים לכהנים בזמן הזה שהן עומדין להאכל במומן ואין צריך לומר ששמין להן בעלי מומים: