A firstborn animal may not be slaughtered because of its blemish unless a ruling to that effect was delivered by an expert who was authorized to do so by the nasi and told by him: "Give license for slaughter of firstborn animals because of their blemishes." Even if a blemish was large and obvious to everyone, license to slaughter it should not be granted by anyone other than an expert who was granted authority.

Such an expert may inspect all firstborn animals except his own.


אין שוחטין את הבכור אלא על פי מומחה שנתן לו הנשיא שבארץ ישראל רשות ואמר לו התר בכורות במומן אפילו היה מום גדול וגלוי לכל לא יתירו אלא מומחה שנטל רשות וכל הבכורות אדם רואה חוץ מבכורי עצמו:


If there is no expert in a locale and the blemish was one of the blemishes that are obvious and distinct, e.g., the animal's eye was blinded, its forefoot was cut off, or its hindfoot was broken, it may be slaughtered with license of three members of the synagogue. Similarly, if a firstborn animal was taken to the Diaspora and contracted a distinct blemish, license for its slaughter can be granted by three members of the synagogue.


אם אין שם מומחה והיה המום מן המומין הגלויין המובהקין כגון שנסמית עינו או נקטעה ידו או נשברה רגלו הרי זה ישחט על פי שלשה בני הכנסת וכן בכור שיצא לחוצה לארץ ונפל בו מום מובהק הרי זה יותר על פי שלשה בני הכנסת:


An expert should not inspect a firstborn animal in Eretz Yisrael unless he is accompanied by a priest, lest the expert tell the owner: "It is a blemish and it is permitted to slaughter the animal because of it," and he slaughter it for himself without giving it to the priest. For although he is not suspect to slaughter sanctified animalsoutside the Temple Courtyard, he is suspect to steal the presents given to the priests.

Therefore if the owner was a wise man who is known to be careful in his observance, an animal may be inspected for him without a priest. If the blemish was something obvious to all, e.g., the firstborn's foreleg or hindleg was cut off, since he brought to a sage expert for inspection, we assume that he is careful in his observance. Hence the experts inspects the animal for him even though he is not accompanied by a priest.


אין רואין את הבכור לישראל עד שיהיה כהן עמו שמא יאמר לו המומחה מום הוא ומותר לשחוט עליו וילך וישחטנו לעצמו ולא יתננו לכהן שאע"פ שאינו חשוד לאכול קדשים בחוץ חשוד הוא לגזול מתנות כהונה לפיכך אם היה חכם וידוע שהוא מדקדק על עצמו רואין לו היה המום גלוי לכל כגון שנקטעה ידו או רגלו הואיל והביאו לחכם המומחה הרי זה בחזקת מדקדק על עצמו לפיכך רואין לו אף על פי שאין עמו כהן:


When a person slaughters a firstborn animal and afterwards shows its blemish to an expert - even if the blemish is overtly recognizable and will not be affected by ritual slaughter, e.g., its foreleg or hindleg were cut off - since it was not slaughtered with license granted by an expert - it is forbidden to benefit from it and it should be buried like a firstborn animal that died.


השוחט את הבכור ואחר כך הראה את מומו אע"פ שהוא מום גלוי שאינו משתנה בשחיטה כגון שנחתכה ידו או רגלו הואיל ונשחט שלא על פי מומחה הרי זה אסור ויקבר כבכור שמת:


When a firstborn had only one testicle, but two sacs, it was sat on its rear, and its genital area kneaded without finding the second testicle, an expert granted permission for its slaughter and it was slaughtered, it is permitted to be eaten even though the second testicle was found clinging to the flanks. Since its genital area was kneaded, the original ruling is not rescinded. If, however, its genital area was not kneaded, even though permission to slaughter it was granted by an expert, it must be buried.


בכור שהיתה לו ביצה אחת ושני כיסים ובדקו המומחה והושיבוהו על הרגוזו ומעכו ולא יצאת ביצה שנייה והתירו המומחה ונשחט ונמצא השנייה דבוקה בכסלים הרי זה מותר הואיל ומעכו אבל אם לא נמעך אף על פי שנשחט על פי מומחה הרי זה יקבר:


When a person who is not an expert inspects a firstborn and has it slaughtered, it should be buried and he must make restitution from his personal resources.

How much should he pay? A fourth of the worth of a small animal and half the worth of a large animal. Why does he not pay its entire worth? Because the owner of the animal was penalized so that he not delay offering the firstborn and so that he not raise a small animal in Eretz Yisrael.


מי שאינו מומחה וראה את הבכור ונשחט על פיו הרי זה יקבר וישלם מביתו וכמה משלם רביע לדקה ומחצה לגסה ומפני מה לא ישלם כל דמיו מפני שקנסו את בעל הבהמה כדי שלא ישהנה ולא יגדל בהמה דקה בארץ ישראל:


When a person receives a wage for inspecting a firstborn animal for a blemish, the animal may not be slaughtered on the basis of his rulings unless he was a great expert and the sages knew that there were none like him and they allotted a fee to him for the visit and inspection whether a blemish was found or not.He should not take a fee for any given animal more than once and should continue to inspect it as long as it is brought to him, so that no suspicions will be aroused.


הנוטל שכרו להיות רואה בכורות אין שוחטין על פיו אלא אם כן היה מומחה גדול וידעו בו חכמים שאין כמותו ופסקו לו שכר על הראייה והבקור בין שנמצא בו מום בין שנמצא תמים ולא יטול שכר על בהמה זו חוץ מפעם אחת ורואה אותה לעולם כל זמן שמביאין אותה כדי שלא יבוא לידי חשד:


When a person is suspect to sell firstborn animals as ordinary animals, one may not purchase even the meat of deer from him, because it resembles the meat of a calf. One may not purchase from him hides that have not been processed, even the hides of a female animal, lest he cut off the place of the male organ and say: "This is the hide of a female animal."

One may not purchase wool from him, even wool that has been whitened. Needless to say, this refers to wool that is still soiled. We may, however, purchase from him spun wool, rolls of wool and processed hides. The rationale is that one will not process the hide from an unblemished firstborn animal, because he fears to leave it in his domain, lest the judges hear and penalize him according to his wickedness.


החשוד על הבכורות למוכרן לשם חולין אין לוקחין ממנו אפילו בשר צבאים מפני שהוא דומה לבשר עגל ואין לוקחים ממנו עורות שאינן עבודים אפילו של נקבה שמא יחתוך זכרותו ויאמר עור נקבה הוא ואין לוקחין ממנו צמר אפילו מלובן ואין צריך לומר צואי אבל לוקחין ממנו טווי ולבדין ועורות עבודים שאינו מעבד עור בכור תמים מפני שהוא מפחד לשהותו אצלו שמא ישמעו הדיינים ויקנסוהו כפי רשעו:


When one slaughtered a firstborn and sold its meat and afterwards, it became known that he did not show it to an expert, what was eaten was eaten. The owner should, however, return the money paid by the purchasers. What was not eaten should be burned and the money returned. This law also applies when one feeds meat from an animal that is treifah, as will be explained in Hilchot Mikach UMemcar.


השוחט את הבכור ומכרו ונודע שלא הראהו למומחה מה שאכלו אכלו ויחזיר להם את הדמים ומה שלא נאכל יקבר ויחזיר את הדמים וכן הדין במאכיל את הטרפה כמו שיתבאר בהלכות מקח וממכר:


The following rules apply when it is discovered that a firstborn was treifah. If it was unblemished and it was discovered to be treifah after it was skinned, the hide should be burnt, as explained in Hilchot Pesulei HaMukdashim, and the meat should be buried. If it was slaughtered because of a blemish, the meat should be buried and the priests should be allowed to benefit from its hide, provided it was slaughtered on the basis of the ruling of an expert.


בכור שנמצא טרפה אם תמים הוא ונמצא טריפה אחר שהופשט העור ישרף כמו שביארנו בהלכות פסולי המוקדשין והבשר יקבר ואם במומו נשחט הבשר יקבר ויהנו הכהנים בעורו והוא שנשחט על פי מומחה:


When the meat of a firstborn animal, whether unblemished or blemished, has been eaten according to law, just as it is permitted to benefit from its hide, so too, is it permitted to benefit from its shearings. Nevertheless, it is forbidden to benefit from any wool which is cut off from it while it is alive - and even from wool that it shed, and even to wool that was shed after the animal contracted a blemish. Even after it was slaughtered, and, needless to say, after it died, the wool remains forbidden. For the same wool that was shed from the animal during its lifetime remains forbidden even after these events take place. These same laws apply with regard to the tithes of animals.

We have already explained in Hilchot Me'ilah that this decree was instituted only with regard to the firstborn and tithe sacrifices, because they do not come to secure atonement. Hence with regard to these sacrifices, there is room to suspect that the owner will leave them in his domain to take all the wool that sheds from them. This is undesirable, because as we have already explained, it is a mitzvah to eat the firstborn in the first year of its life, whether it is unblemished or blemished.


הבכור שנאכל בשרו כהלכה בין תמים בין בעל מום כשם שמותר ליהנות בעורו כך נהנין בגיזותיו אבל כל צמר שנגזז ממנו כשהוא חי אפילו נשר הרי הוא אסור בהנאה ואפילו נשר ממנו אחר שנפל בו מום ואפילו אחר שחיטתו ואין צריך לומר אחר מיתתו שהרי אותו הצמר שנשר ממנו מחיים באיסורו עומד וכן במעשר בהמה וכבר ביארנו בהלכות מעילה שלא גזרו גזירה זו אלא על הבכור ועל המעשר בלבד מפני שאינן באין לכפרה שמא ישהם אצלו כדי ליקח כל הצמר שנישור מהם וכבר ביארנו שמצוה לאכלו תוך שנתו בין תמים בין בעל מום:


The following rules apply when a firstborn has loose-hanging wooland it was slaughtered because of its blemish. It is permitted to benefit from the loose-hanging wool that resembles the animal's other wool. It is, however, forbidden to benefit from the loose-hanging wool that does not resemble the animal's other wool, i.e., its roots are turned in the opposite direction and face its tips, for this is considered as if it were shed while the animal was alive.


בכור שהיה בו צמר מדובלל ושחטו את שהוא נראה עמו מן הגיזה מותר בהנאה ואת שאינו נראה עמו והוא הצמר שעיקרו הפוך כלפי ראשו אסור שזה כמו שנשר מחיים:


When the shearings of the wool from a firstborn animal, even one that was blemished, become intermingled with the shearings of ordinary animals - even one with several thousand - they are all forbidden. The rationale is that the shearings are a significant entity and even the slightest amount causes the entire mixture to be considered as consecrated.

When one weaves a full length of a sit of wool from a firstborn animal in a garment, it should be destroyed by burning. If wool from consecrated animals was used, even the slightest amount causes the entire garment to be consecrated.


גיזת בכור אפילו בעל מום שנתערבה בגיזי חולין אפילו אחת בכמה אלפים הכל אסורים הרי הוא דבר חשוב ומקדש בכל שהוא האורג מלא הסיט מצמר הבכור בבגד ידלק מצמר המוקדשין מקדש בכל שהוא: