Partaking of the meat of the Paschal sacrifice on the night of the fifteenth of Nisan is a positive commandment, as Exodus 12:8 states: "And you shall eat the meat on this night, roasted on the fire. With matzot and bitter herbs shall you eat it."


אכילת בשר הפסח בליל חמשה עשר מצות עשה שנאמר ואכלו את הבשר בלילה הזה צלי אש ומצות על מרורים יאכלוהו:


Matzah and bitter herbs are not indispensable elements of the mitzvah. If one did not find matzah or bitter herbs, he fulfills his obligation by eating the meat of the Paschal sacrifice alone. There is no mitzvah to partake of bitter herbs without the Paschal sacrifice, as implied by Numbers 9:11: "Eat it with matzot and bitter herbs."


ואין מצה ומרור מעכבין אם לא מצאו מצה ומרור יוצאין ידי חובתן באכילת בשר הפסח לבדו אבל מרור בלא פסח אינו מצוה שנאמר על מצות ומרורים יאכלוהו:


The optimum manner of performing the mitzvah is to partake of the Paschal sacrifice in a manner leading to satiation. Therefore if one sacrificed festive peace-offerings on the fourteenth of Nisan, one should partake of them first and then partake of the meat of the Paschal sacrifice to be satiated from the festive offering. Even if one does not eat more than an olive-size portion, he fulfills his obligation.

Similarly, partaking of the second Paschal sacrifice on the fifteenth of the month of Iyar is a positive commandment, as stated: "Eat it with matzot and bitter herbs."


מצוה מן המובחר לאכול בשר הפסח אכילת שובע לפיכך אם הקריב שלמי חגיגה בארבעה עשר אוכל מהן תחילה ואח"כ אוכל בשר הפסח כדי לשבוע ממנו ואם לא אכל אלא כזית יצא ידי חובתו וכן אכילת בשר פסח שני בלילי חמשה עשר לחדש אייר מצות עשה שנאמר בו על מצות ומרורים יאכלוהו:


Both of them are eaten only roasted with fire. One who partakes of an olive-sized portion from their meat lightly-roasted or cooked in liquid on the nights of Pesach is liable for lashes, as Exodus 12:9 states: "Do not partake of it lightly-roasted or cooked in water." If one partook of a Paschal sacrifice that was both lightly-roasted and cooked, he is liable for only one set of lashes, because both these forbidden activities are included in one prohibition.

If, before nightfall, one partakes of a Paschal sacrifice that was lightly-roasted or cooked, he is not liable for lashes, as can be inferred for the continuation of the above verse: "except roasted in fire." Implied is that at the time it is a mitzvah to partake of the sacrifice roasted, one is liable for partaking of it lightly-roasted or cooked. If one partook of a sacrifice prepared in this manner while it was still day, he is exempt.


ושניהן אינן נאכלין אלא צלי אש והאוכל מהן כזית נא או מבושל בלילי פסחים לוקה שנאמר אל תאכלו ממנו נא ובשל מבושל במים אכל נא ומבושל כאחת אינו לוקה אלא אחת לפי ששניהן נכללות בלאו אחד אכל ממנו נא או מבושל מבעוד יום אינו לוקה שנאמר כי אם צלי אש בשעה שמצוה לאכלו צלי חייב על אכילת נא ומבושל אבל מבעוד יום פטור:


If one partook of an olive-sized portion of a roasted Paschal sacrifice while it is still day, he violates a positive commandment, as Exodus 12:8 states: "And they shall eat the meat on that night," i.e., at night and not during the day. A prohibition resulting from a positive commandment is considered as a positive commandment.


אכל ממנו כזית צלי מבעוד יום עבר על מצות עשה שנאמר ואכלו את הבשר בלילה הזה בלילה ולא ביום ולאו הבא מכלל עשה עשה הוא:


The term na which the Torah mentioned in its prohibition refers to meat which began to be subjected to fire. It became roasted slightly, but was not yet fit for human consumption. If, however, one partakes of the meat of the Paschal sacrifice while raw, he is not liable for lashes, but he did nullify a positive commandment, for it is written: "roasted with fire." Implied is that if it is not roasted, it is prohibited.

If one roasted it to the full extent until it became charred, he is exempt.


נא שהזהירה עליו תורה הוא הבשר שהתחיל בו מעשה האור ונצלה מעט ואינו ראוי לאכילת אדם עדיין אבל אם אכל ממנו בשר חי אינו לוקה וביטל מצות עשה שנאמר צלי אש הא שאינו צלי אסור צלהו כל צרכו עד שנתחרך ואכלו פטור:


The term "cooked" which the Torah mentioned in its prohibition refers to cooking the meat in water, other liquids, or fruit juice. The use of the phrase bashail mevushal by Exodus 12:9 includes all types of cooking.


מבושל שהזהירה עליו תורה בין שנתבשל במים בין שנתבשל בשאר משקין או במי פירות שנאמר ובשל מבושל ריבה הכל:


If one roasted it and afterwards cooked it, cooked it and afterwards, roasted it, or pot-roasted it, and partook of it, he is liable. It is, however, permitted to apply wine, oil, honey, other liquids, and fruit juice to it, but not water. After it is roasted, it is permitted to dip the meat in liquids and in fruit juice.


צלהו ואחר כך בשלו או שבשלו ואח"כ צלהו או שעשהו צלי קדרה ואכלו חייב אבל מותר לסוך אותו ביין ושמן ודבש ובשאר משקין ומי פירות חוץ מן המים ומותר לטבל הבשר אחר שנצלה במשקים ובמי פירות:


One may not roast the Paschal sacrifice on a stoneware utensil or a metal utensil, for it is written: "roasted with fire," i.e., and not roasted by anything else. Therefore if the utensil was perforated so that the fire could affect the meat, one may roast with it. One may not roast it with a metal spit, because the entire spit will be hot and will roast the meat where it touches it.


אין צולין את הפסח על גבי כלי אבן או כלי מתכות שנאמר צלי אש לא צלי דבר אחר לפיכך אם היה כלי מנוקב כדי שתשלוט בו האור צולין עליו ואין צולין אותו בשפוד של מתכת שהרי השפוד כולו חם וצולה מקומו:


When one kindles an oven, removes all the fire, and then hangs the Paschal sacrifice in the oven and roasts it, it is forbidden to partake of it, because this is not "roasted with fire." If the sacrificial animal was cut up and hung over coals, it is considered "roasted with fire." If he roasted it over lime, clay, or the hot springs of Tiberias, it is forbidden, because this is not "roasted with fire."

How is the animal offered as a Paschal sacrifice roasted? One pierces it from its mouth until its anus with a wooden spit and hangs it in an oven with the fire beneath it.. One hangs its legs and its intestines in the oven, outside of it. One should not place them inside of its body cavity, for this is comparable to cooking. They would choose a pomegranate spit to roast it so that it will not cast its sap into the meat and cook it.


הסיק את התנור וגרף את כל האש ותלהו בתנור וצלהו הרי זה אסור שאין זה צלי אש חתכו ותלהו על גבי גחלים הרי זה צלי אש צלהו על גבי סיד או חרסית או חמי טבריה הרי זה אסור שאין זה צלי אש כיצד צולין אותו תוחבו מתוך פיו עד בית נקובתו בשפוד של עץ ותולהו לתוך התנור והאש למטה ותולה כרעיו ובני מעיו בתנור חוצה לו ולא יתנם בתוכו שזה כמין בישול הוא ושפוד של רמון היו בוררין לצלייתו כדי שלא יזרוק את מימיו ויבשלהו:


If the meat touches the earthenware sides or floor of the oven, one should skin off that place, because it is roasted because of the earthenware.


נגע הבשר בחרסו של תנור יקלוף את מקומו מפני שהוא צלי החרס:


If its juices drip on the earthenware and then return to it, that place should be cut off. For any juice and liquid which it emits while being roasted is forbidden, for it is not roasted meat.


נטף מרוטבו על החרס וחזר עליו יטול את מקומו שכל המרק והליחה שתפרוש ממנו כשיצלה אסורה שהרי אינה בשר צלי:


If its juices drip on flour, he should take a handful from the place the juice fell and discard it.


נטף מרוטבו על הסלת יקלוף את מקומו וישליכנו:


The following laws apply if one applied oil that is terumah to the Paschal sacrifice. If the company was made up of priests, they should partake of it. If the company was made up of Israelites and the meat is still raw, it should be washed and dried and then it may be roasted. If it has been roasted, the outer portion should be skinned off.

If oil from the second tithe was applied to it, one should not charge the other members of the company for its value, for the second tithe should not be redeemed in Jerusalem, as explained in the appropriate place.

We do not roast two Paschal sacrifices together lest they become intermingled. This applies even to a goat and a lamb.


סכו בשמן של תרומה אם חבורת הכהנים יאכלו ואם של ישראל אם חי הוא ידיחנו וינגב ואם צלי יקלוף את החיצון סכו בשמן של מעשר שני לא יעשנו דמים על בני חבורה שאין פודין מעשר שני בירושלים כמו שביארנו במקומו ואין צולין שני פסחים כאחת מפני התערובות אפילו גדי וטלה:


We already stated in several places that the Paschal sacrifice should be eaten only until midnight to distance a person from transgression. According to Scriptural Law, one may partake of it throughout the entire night until dawn.

We already explained in Hilchot Chametz UMatzah that the Paschal sacrifice requires the recitation of Hallel during the time that it is being eaten and that the members of the company do not partake of the meat after they fell asleep, even if they did so at the beginning of the night.


כבר ביארנו בכמה מקומות שאין הפסח נאכל אלא עד חצות כדי להרחיק מן העבירה ודין תורה שיאכל כל הלילה עד שיעלה עמוד השחר וכבר ביארנו בהלכות חמץ ומצה שהוא טעון הלל בשעת אכילתו ושאין בני חבורה חוזרין ואוכלין אחר שנרדמו בשינה אפילו בתחילת הלילה: