1

The following rules apply when there were many individuals who were ritually impure due to contact with a human corpse on the first Pesach. If they were the lesser portion of the Jewish people, their offering is postponed to the second Pesach like other impure individuals. If, however, the majority of the Jewish people were impure due to contact with a human corpse or the priests or the sacred utensils were impure due to contact with a human corpse, their offering is not postponed. Instead, they should all offer the Paschal sacrifice in a state of ritual impurity, those ritually impure together with those who are pure.

This is derived from Numbers 9:6 which states: "And the men who were impure because of contact with the corpse of a human soul." Implied is that the offerings of individuals are postponed until the second Pesach, but those of the community are not postponed. This concept applies only with regard to the ritual impurity associated with a human corpse, as explained in Hilchot Bi'at HaMikdash.

א

רבים שהיו טמאי מת בפסח ראשון אם היו מיעוט הקהל הרי אלו נדחין לפסח שני כשאר הטמאים אבל אם היו רוב הקהל טמאי מת או שהיו הכהנים או כלי שרת טמאים טומאת מת אינן נדחין אלא יקריבו כולן הפסח בטומאה הטמאים עם טהורים שנאמר ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם יחידים נדחים ואין הצבור נדחה ודבר זה בטומאת המת בלבד כמו שביארנו בביאת המקדש:

2

If the Jewish people were half ritually pure and half impure, they should all offer the sacrifice on the first Pesach. Those who are pure offer the sacrifice by themselves in a state of ritual purity and those who are impure offer it by themselves in a state of impurity and partake of it in impurity. If the impure outnumbered the pure even by one, they should all offer it in impurity.

ב

היו הקהל מחצה טהורים ומחצה טמאי מת כולן עושין בראשון והטהורים עושין לעצמן בטהרה והטמאים עושין לעצמן בטומאה ואוכלין אותו בטומאה ואם היו טמאי המת עודפין על הטהורים אפילו אחד יעשו כולן בטומאה:

3

If the men were half impure due to contact with a human corpse and half pure and when you count the women together with the men, the majority will be pure, those who are pure should offer the first Paschal sacrifice. Those who are impure do not bring neither the first Paschal sacrifice or the second. They do not bring the first, because they are the lesser portion of the people. And they do not bring the second, because the women's offering of the second Paschal sacrifice is a matter of choice. Thus the impure persons are merely half the people and half the people do not bring the second Paschal sacrifice.

ג

היו האנשים מחצה טמאי מת ומחצה טהורים ובזמן שאתה מונה הנשים בכלל האנשים יהיו הרוב טהורים הטהורים עושים את הראשון והטמאין אינן עושין לא את הראשון ולא את השני אין עושין ראשון מפני שהן מיעוט ואין עושין את השני מפני שהנשים בשני רשות ונמצאו הטמאים מחצה ואין מחצה עושין את השני:

4

If the majority of the Jewish people were zavim, afflicted by tzara'at, or had relationships with niddot and the lesser portion were impure due to contact with a human corpse, those impure because of contact with a corpse should not offer the first Paschal sacrifice, because they are the lesser portion of the people. Nor do they offer the second, because individuals do not bring the second except at the time the majority of the people offered the first Paschal sacrifice. In this instance, since the majority of the Jewish people did not offer the first Paschal sacrifice, the lesser portion who are impure because of contact with a corpse should not bring the second Paschal sacrifice.

ד

היו רוב הקהל זבים ומצורעים ובועלי נדות ומיעוטן טמאי מת אותן טמאי מת אינן עושין בראשון לפי שהן מיעוט ואין עושין השני שאין היחידים עושין את השני אלא בזמן שעשו רוב הקהל את הראשון וכאן הואיל ולא עשה רוב הקהל בראשון לא יעשו אלו המיעוט הטמאים למת את השני:

5

If the majority of the Jewish people were impure because of contact with a human corpse and a lesser portion were zavim and the like, those who are impure because of contact with a corpse offer the first Paschal sacrifice, Those who are zavim and the like do not offer either the first Paschal sacrifice or the second. They do not offer the first, because the restrictions against offering in a state of impurity were suspended with regard to communal offerings only for those impure due to contact with a human corpse. Nor do they bring the second, because a second Paschal sacrifice is brought only when the first was brought in a state of ritual purity. If the first was brought in a state of impurity, there is no second offering.

ה

היו רוב הקהל טמאי מת ומיעוטן זבים וכיוצא בהן טמאי מת עושין את הראשון והזבין וכיוצא בהן אינן עושין לא את הראשון ולא את השני אינן עושין בראשון שאין נדחית בצבור אלא טומאת המת בלבד ואינן עושין בשני שאין עושין פסח שני אלא אם בא הראשון בטהרה אבל אם נעשה ראשון בטומאה אין שם פסח שני:

6

The following laws apply when a third of the Jewish people were pure, a third were zavim and the like, and a third were impure because of contact with a human corpse. Those who were impure because of contact with a corpse should not offer the first Paschal sacrifice, nor the second. They do not offer the first, because they are the lesser portion when compared to the aggregate of those who are pure and the zavvim. They should not offer the second, because the lesser portion of the people offered the first, as we explained.

How do we calculate whether the majority of the people are impure or pure? We do not make a calculation of all those who seek to partake of it, because it is possible that 20 people will be enumerated on one Paschal sacrifice and they will send it with one person to slaughter it on their behalf. Instead, we calculate all of those who seek to enter the Temple Courtyard while they are outside. Before the first group enters the Temple Courtyard, the calculation is made.

ו

היו שליש הקהל טהורים ושליש זבים וכיוצא בהם ושליש טמאי מת אותן טמאי מת אין עושין את הראשון ולא את השני אינן עושין ראשון שהרי הן מועטים לגבי טהורים עם הזבים ובשני לא יעשו שהרי מיעוט עשו בראשון כמו שביארנו כיצד משערים הפסח לידע אם רוב הקהל טמאים או טהורים אין משערין בכל האוכלין שאפשר שיהיו עשרים נמנין על פסח אחד ומשלחין אותו ביד אחד לשחוט עליהן אלא משערין בכל הנכנסים לעזרה ועד שהן מבחוץ קודם שתכנס כת הראשונה משערין אותן:

7

When an individual becomes impure because of a questionable situation regarding ritual impurity in a private domain, as will be explained in the appropriate place, his offering is postponed until the second Pesach. When the majority of the Jewish people become impure because of a questionable situation in a private domain, they should all offer it in a state of impurity.

ז

יחיד שנטמא בספק רשות היחיד כמו שיתבאר במקומו הרי זה ידחה לפסח שני כשאר טמאי מת וצבור שנטמא בספק רשות היחיד יעשו כולן בטומאה:

8

When the Paschal sacrifice was offered in a state of impurity, it should also be eaten in a state of impurity, for from the outset, it was brought only to be eaten. It may not be eaten by all those who are impure, only by those impure because of contact with a human corpse. For them, this impurity is suspended. This also applies to those impure because of contact with other sources of impurity.

Those who are impure because of an impurity that results from a physical condition, e.g., zavvim, zavot, niddot, women after childbirth, those afflicted by tzara'at, should not partake of it. If, however, they do partake of it, they are exempt. According to the Oral Tradition, we learned that when a sacrifice is eaten by those who are pure, those who are impure are liable for partaking of it in impurity. When it is eaten by those who are impure, there is no liability for partaking of it in impurity. Even if those who are impure because of contact with a human corpse partook of the fats and organs to be offered on the altar, they are exempt.

When does the statement that a Paschal sacrifice may be eaten while ritually impure apply? When the people became impure before the blood was poured on the altar. If, however, they became impure after the blood was poured, it should not be eaten.

ח

פסח שהקריבוהו בטומאה הרי זה נאכל בטומאה שמתחילתו לא בא אלא לאכילה ואינו נאכל לכל טמא אלא לטמאי מת שנדחית להם הטומאה הזאת ולכיוצא בהן מטמאי מגע טומאות אבל הטמאים שהטומאה יוצאה עליהן מגופן כגון זבים וזבות נדות ויולדות ומצורעים לא יאכלו ממנו ואם אכלו פטורין מפי השמועה למדו שהנאכל לטהורין חייבין עליו משום טומאה והנאכל לטמאין אין חייבין עליו משום טומאה אפילו אכלו טמאי המת מהאימורים שלו פטורין בד"א שהפסח יאכל בטומאה כשנטמאו הצבור קודם זריקת הדם אבל אם נטמאו לאחר זריקת הדם לא יאכל:

9

If the Paschal sacrifice was slaughtered in a state of ritual purity and the majority of the Jewish people became impure before its blood was poured on the altar, the blood should be poured on the altar, but the Paschal sacrifice should not be eaten. This is a Rabbinical decree lest the majority of the people become impure after the blood was poured in a following year and it be eaten in a state of impurity.

The following rules apply if the sacred utensils were impure because of [contact with a dead crawling animal or the like. Although the sacred utensils do not cause the persons to become impure, as will be explained in the appropriate place, since they cause the meat to become impure, the Paschal sacrifice should only be brought by those who are pure and it should be eaten, even though it is impure. It is preferable that it be eaten when the meat is impure thus superseding only an ordinary negative prohibition than it be eaten by individuals whose bodies are impure. That would be a prohibition punishable by karet, as explained in Hilchot Pesulei HaMukdashim.

ט

שחטוהו בטהרה ונטמאו רוב הצבור קודם זריקה זורק את הדם והפסח לא יאכל גזירה שמא יטמאו אחר זריקה בשנה אחרת ויאכלוהו בטומאה היו כלי שרת טמאים בשרץ וכיוצא בו הואיל ואינן מטמאין את האדם כמו שיתבאר במקומו אף על פי שמטמאין את הבשר לא יעשוהו אלא הטהורים ויאכל אף על פי שהוא טמא מוטב שיאכל בטומאת בשר שהיא בלאו ולא יאכלוהו טמאי הגוף שהם בכרת כמו שביארנו בפסולי המוקדשין: