1

The Paschal sacrifice should be slaughtered only for the sake of those who were enumerated for partaking of it, as Exodus 13:4 states: "Everyone... should be enumerated on the lamb." The implication is that one should be enumerated on it while it is alive. Those enumerated on a Paschal sacrifice are referred to as "the members of the company."

א

אין שוחטין את הפסח אלא למנוייו שנאמר תכוסו על השה מלמד שמתמנים עליו כשהוא חי ואלו המתמנים על הפסח הם הנקראים בני חבורה:

2

When one individual sacrifices a Paschal sacrifice for himself alone, it is acceptable, provided he is capable of partaking of it in its entirety. As an initial preference, an endeavor is made not to sacrifice the Paschal sacrifice for the sake of one individual alone, for Numbers 9:12 states: "They shall offer it."

ב

יחיד ששחט את הפסח לעצמו כשר והוא שיהיה ראוי לאכול את כולו ומשתדלין שלא ישחט לכתחלה על יחיד שנאמר יעשו אותו:

3

The Paschal sacrifice should be slaughtered only for those who are fit to partake of it. If one of the members of the company was a minor, an elder person, or infirm, he may be counted among those for whom the Paschal sacrifice is slaughtered if he is capable of eating an olive-sized portion. If not, he may not be counted among them, as implied by Exodus 12:4: "A person according to his capacity to eat," indicating that he must be fit to partake of it. Even if the company includes 100, if any one of them is not capable of eating an olive-sized portion, he may not be counted among those for whom it is slaughtered.

ג

אין שוחטין את הפסח אלא על מי שראוי לאכול היה אחד מבני חבורה קטן או זקן או חולה אם יכול לאכול כזית שוחטין עליו ואם לאו אין שוחטין עליו שנאמר איש לפי אכלו עד שיהיה ראוי לאכול אפילו חבורה של מאה ואין כל אחד מהן יכול לאכול כזית אין שוחטין עליהן:

4

A company should not be composed of solely women and servants or minors and servants so that frivolity will not be found among them. A company may, however, be made entirely of women even for the second Paschal sacrifice or entirely of servants. Minors may be counted among the company for whom the Paschal sacrifice is slaughtered, but a company may not be comprised solely of minors, for they are not intellectually mature.

Similarly, a company should not be made up solely of the infirm, the elderly, or those in an acute state of mourning. Even though they are capable of eating, since they will eat only a meager amount, it is possible that they will leave over from the Paschal sacrifice and cause it to become unacceptable. If they transgressed and had a Paschal sacrifice slaughtered for such a company, it is acceptable. Similarly, a company should not be made up solely of converts, lest they not be precise concerning it and cause it to be disqualified. If a Paschal sacrifice was slaughtered for such a company, it is acceptable.

ד

אין עושין חבורה נשים ועבדים או קטנים ועבדים מפני שלא תהיה קלות ראש ביניהן אבל עושים חבורה כלם נשים אפילו בפסח שני או כולה עבדים ושוחטין על הקטנים שיהיו מכלל בני החבורה לא שתהיה חבורה כולה קטנים שאינן בני דעת וכן אין עושין חבורה כולה חולים או זקנים או אוננים אע"פ שהן יכולין לאכול הואיל ואכילתם מעוטה שמא ישאירו הפסח ויביאוהו לידי פיסול ואם עברו ושחטו על חבורה זו כשר וכן אין עושין חבורה כולה גרים שמא לא ידקדקו בו ויביאוהו לידי פיסול ואם שחטו עליהן כשר:

5

If a Paschal sacrifice was slaughtered for people who were not enumerated upon it or for individuals whom none could eat an olive-sized portion or it was slaughtered for the uncircumcised or those impure, it is unacceptable. If it was slaughtered for one who could partake of it and one who could not partake of an olive-sized portion, for those enumerated on it and for others not enumerated on it, for circumcised and uncircumcised, for the pure and the impure, it is acceptable. Those who are fit to partake of it eat according to law; it is as if he did not have the others in mind.

ה

שחטו שלא למנוייו או למי שאין כל אחד מהן יכול לאכול כזית או ששחטו לערלים או לטמאים פסול שחטו למי שיכול לאכול ולמי שאינו יכול לאכול כזית למנוייו ושלא למנוייו למולים ולערלים לטהורים ולטמאין כשר שאלו הראויין לו אוכלין כהלכה והאחרים כאילו לא חשב עליהם:

6

If the Paschal sacrifice was slaughtered for the sake of the circumcised, but its blood was cast on the altar for the sake of the circumcised and the uncircumcised, it is unacceptable. The rationale is that casting the blood is more severe, because it is the fundamental dimension of the sacrifice.

If he slaughtered it for the circumcised so that the uncircumcised will derive atonement through it, it is unacceptable, because he had the uncircumcised in mind when casting the blood. If he slaughtered it for the sake of those who would partake of it so that its blood would be cast for those who would not partake of it, the Paschal sacrifice is acceptable, but no one fulfills their obligation with it, because the ones who will partake of it were not in mind when the blood was cast.

ו

שחטו למולים וזרק הדם לשם מולים וערלים פסול שהזריקה חמורה שהיא עיקר הקרבן שחטו למולים שיתכפרו בו ערלים פסול שהרי יש מחשבת ערלים בזריקה שחטו לאוכליו לזרוק דמו שלא לאוכליו הפסח כשר ואין אדם יוצא בו ידי חובתו לפי שאין מחשבת אוכלים בזריקה:

7

When one was healthy at the time the sacrificial animal was slaughtered, but sick at the time its blood was cast or sick at the time of slaughter, but healthy at the time the blood was cast, the sacrificial animal should not be slaughtered, nor its blood cast for him unless he is healthy from the time it was slaughtered until its blood was cast.

ז

מי שהוא בריא בשעת שחיטה וחולה בשעת זריקה או חולה בשעת שחיטה ובריא בשעת זריקה אין שוחטין וזורקין עליו עד שיהיה בריא משעת שחיטה עד שעת זריקה:

8

A person may have a sacrificial animal slaughtered for the sake of his son or daughter who are below majority and for his Canaanite servants and maidservants,whether with their consent or without their consent. He may not, however, slaughter for the sake of his son or daughter who are above majority or for the sake of his Hebrew servants and maidservants or for the sake of his wife without their consent. If they were silent and did not protest, they are considered to have consented.

ח

שוחט אדם על ידי בנו ובתו הקטנים ועל ידי עבדו ושפחתו הכנענים בין מדעתן בין שלא מדעתן אבל אינו שוחט ע"י בנו ובתו הגדולים ולא על ידי עבדו ושפחתו העברים ולא ע"י אשתו אלא מדעתן ואם שתקו ולא מיחו הרי זה מדעתן:

9

If one slaughtered a sacrificial animal for the sake of his son or daughter who are below majority and/or for his Canaanite servants and maidservants and they went and had one slaughtered for themselves, they fulfill their obligation by partaking of their master's sacrifice.

ט

שחט על ידי בנו ובתו הקטנים ועל ידי עבדו ושפחתו הכנענים והלכו ושחטו הן לעצמן יוצאין בשל רבן:

10

If one slaughtered a sacrificial animal for the sake of his wife, his son or daughter who are above majority and/or for his Hebrew servants and maidservants and they went and had one slaughtered for themselves, there is no greater protest than this. They fulfill their obligation by partaking of their own sacrifice.

י

שחט ע"י אשתו ובנו ובתו הגדולים וע"י עבדו ושפחתו העברים ושחטו הן לעצמן אין לך מיחוי גדול מזה ואינן יוצאין אלא בשל עצמן:

11

When a woman is living in her husband's home and her father slaughters for her and her husband slaughters for her, she should partake of her husband's. If she was hurrying to go to her father's home on the first festival after her wedding as is the pattern of all women and both her father and her husband slaughtered for her, she should partake of her father's. From this point onward, she should eat at the place she desires, provided it is clear where she desires to eat at the time of slaughter.

Similarly, if two guardians sacrifice on behalf of an orphan, the orphan should eat where he desires. When does the above apply? To an orphan below majority. If, however, he is above majority, it is as if he was enumerated on two Paschal sacrifices. And when one enumerates himself on two Paschal sacrifices, he may partake only of the one slaughtered first.

יא

האשה שהיא בבית בעלה שחט עליה אביה ושחט עליה בעלה תאכל משל בעלה היתה נחפזת ללכת לבית אביה ברגל הראשון הסמוך לנישואיה כדרך כל הבנות ושחט עליה אביה ושחט עליה בעלה תאכל משל אביה מכאן ואילך תאכל ממקום שהיא רוצה והוא שתברור לה מקום שתרצה בשעת שחיטה וכן יתום ששחטו עליו אפוטרופסין יאכל ממקום שהוא רוצה בד"א ביתום קטן אבל גדול נעשה כממנה עצמו על שני פסחים והממנה עצמו על שני פסחים אינו אוכל אלא מן הנשחט ראשון:

12

With regard to a Canaanite servant of two partners, if they are untrusting of each other, suspecting that the other will steal the servant, he should not partake of either of their Paschal sacrifice. If they are not untrusting, he may eat where he desires.

יב

עבד של שני שותפין בזמן שמקפידין זה על זה שלא יגנבנו לא יאכל משל שניהן ואם אינן מקפידין ממקום שירצה יאכל:

13

A person who is half a servant and half free, he should not partake of his masters, nor of his own until he attains his freedom.

יג

מי שחציו עבד וחציו בן חורין לא יאכל לא משל רבו ולא משל עצמו עד שיעשה כולו בן חורין:

14

To what extent can people be enumerated on a Paschal sacrifice? Until there is an olive-sized portion for each one.

One may be enumerated upon it and remove himself from it until it is slaughtered. Once it is slaughtered, he may not remove himself from it, for it was already slaughtered on his behalf.

The following rules apply when some people were enumerated on a sacrificial animal and others came and enumerated themselves on the same animal. If there is an olive-sized portion for the first, they may partake of it and are exempt from bringing a second Paschal sacrifice. The later ones who were added until there was not an olive-sized portion for each person should not partake of it and are obligated to offer a second Paschal sacrifice.

יד

עד כמה נמנים על הפסח עד שיהיה בו כזית לכל אחד ואחד ונמנין עליו ומושכין את ידיהן ממנו עד שישחט כיון שנשחט אינו יכול למשוך את ידו שהרי נשחט עליו נמנו עליו וחזרו אחרים ונמנו עליו ראשונים שיש להם כזית אוכלים ופטורים מעשות פסח שני ואחרונים שרבו עד שלא נמצא בו כזית לכל אחד אינן אוכלין וחייבים לעשות פסח שני:

15

When a person enumerates others on his portion of the Paschal sacrifice without the other members of his company knowing, the members of the company are entitled to give him his portion after it was roasted at the time when the sacrifice is eaten. The members of the company partake of their portion and he eats together with the others whom he enumerated in a second company.

Similarly, if one of the members of a company is a glutton, the members of the company are permitted to remove him and give him his portion which he will eat in his own company. If he is not a glutton, they may not divide.

טו

הממנה אחרים עמו על חלקו ולא ידעו בהן בני החבורה הרי בני החבורה רשאין ליתן לו חלקו אחר שיצלה בעת האכילה ובני החבורה אוכלין משלהן והוא אוכל חלקו עם האחרים שמנה עליו בחבורה שנייה וכן בני החבורה שהיה אחד מהם גרגרן רשאים להוציאו מהן ונותנין לו חלקו ויאכלהו בחבורתו ואם אינו זולל אינן רשאין ליחלק: