1

We have already explained1 that the slaughter of consecrated animals is acceptable even when performed by non-priests.2 From the receiving of the blood and onward, the mitzvah is that of the priests.3 The blood of all the sacrifices must be received in a sacred utensil4 held by a priest's hand.5 Nevertheless, the place where they are slaughtered and their blood is received is not the same in all instances.

א

כבר ביארנו ששחיטת הקדשים כשירה בזרים ומקבלת הדם ואילך מצות כהונה וכל הזבחים קיבול דמן בכלי שרת ביד כהן אבל מקום שחיטתן ומקום קיבול דמן אינו שוה בכלן:

2

What is implied? Sacrifices of the most sacred order may be slaughtered and their blood may be received6 in the any portion of [the area designated as] north of the altar whose boundaries we defined in the beginning of this book.7 Sacrifices of lesser sanctity may be slaughtered and their blood received in every place in the Temple Courtyard.

ב

כיצד קדשי קדשים אין שוחטין אותן ואין מקבלין את דמן אלא בצפון המזבח בכל המקום שביארנו גבולותיו בתחילת ספר זה וקדשים קלים שחיטתן וקיבול דמן בכל מקום מן העזרה:

3

What is the source that teaches the sacrifices of the most holy order may be slaughtered only in the northern portion of the Temple Courtyard. With regard to a burnt-offering, [Leviticus 1:11] states: "And it shall be slaughtered on the northern flank of the altar." And with regard to the sin-offering, [ibid. 6:18] states: "In the place where the burnt-offering is slaughtered, you shall slaughter the sin-offering." And just as a sin-offering is called a sacrifice of the most sacred order,8 so too, the burnt-offering is called, a sacrifice of the most sacred order.9 With regard to the guilt-offering, [ibid. 7:2] states: "In the place where the burnt-offering is slaughtered, you shall slaughter the guilt-offering." And an association was established between communal peace-offerings10 and sin-offerings, as [ibid. 23:19] states: "You shall offer one he-goat as a sin-offering and two sheep a year old as a peace-offering." Therefore, they are considered sacrifices of the most sacred order like a sin-offering and are slaughtered in the place where it is slaughtered.11 In the place where [these sacrificial animals] are slaughtered, their blood should be received.

ג

ומנין שאין שוחטין קדשי קדשים אלא בצפון שהרי נאמר בעולה ושחט אותו על ירך המזבח צפונה ובחטאת הוא אומר במקום אשר תשחט העולה תשחט החטאת וכשם שהחטאת נקראת קדש קדשים כך העולה נקראת קדש קדשים ובאשם הוא אומר במקום אשר ישחטו את העולה ישחטו את האשם ושלמי צבור הוקשו לחטאת שנאמר ועשיתם שעיר עזים אחד לחטאת ושני כבשים בני שנה לזבח שלמים לפיכך הן קדשי קדשים כחטאת ונשחטין במקום שחיטתה ומקום שחיטה הוא מקום הקבלה:

4

What is the source that teaches that sacrifices of lesser sanctity may be slaughtered in any place in the Temple Courtyard, even behind the Temple building?12With regard to the peace-offerings, [Leviticus] 3:2] states: "And you shall slaughter it at the opening to the Tent of Meeting," this indicates that all directions are acceptable,13 for a particular direction was not specified. The same applies to other sacrifices of lesser sanctity. If they were slaughtered in the Temple building itself, they are acceptable.14 If, however, they slaughtered them on the roof of the Temple building,15 they are not acceptable, for the roofs are not fit for ritual slaughter at all. It must be performed on the earth of the Temple Courtyard.

ד

ומנין ששוחטים קדשים קלים בכל העזרה אפילו אחורי ההיכל שהרי נאמר בשלמים ושחטו פתח אוהל מועד להכשיר כל הרוחות שהרי לא ייחד להם רוח והוא הדין לשאר הקדשים קלים ואם שחטם בהיכל כשרים אבל אם שחטן בגגו של היכל פסולין שאין הגגות ראויות לשחיטה כלל אלא בקרקע העזרה:

5

Peace offerings16 that were slaughtered before the gates to the Temple building were opened are unacceptable,17 as [indicated by the prooftext,] "at the opening to the Tent of Meeting," i.e., when it is open. Even if the doors were closed, [but not locked,] they are considered as locked. However, the curtain that is over [the entrance]18 does not disqualify [the offering].

ה

שלמים ששחטן קודם שיפתחו דלתות ההיכל פסולין שנאמר פתח אהל מועד בזמן שפתוח אפילו היו דלתותיו מוגפות הרי זה כנעול אבל הפרוכת שעליו אינה פוסלת:

6

The manner in which the blood of a burnt-offering, a guilt-offering, and a peace offering, whether communal or individual, is cast on the altar is the same for all three types of sacrifices at all times.

What does [the priest] do? The priest takes the blood which is in a receptacle and casts it from the receptacle19 twice, [once] on each of two of the corners of the altar on a diagonal, on the bottom half of the altar.20 [The corners were] the northeast and the southwest.21 When casting the blood on the corners, he should have the intent that the blood will surround the corners like a gamma.22 In this way, the blood from these two castings will be found on the four walls of the altar.23 For with regard to the burnt-offering and the peace-offering, [the Torah] uses24 the term "surrounding."25 This also applies to the guilt offering.26 The remainder of the blood is poured on the foundation on the southern side of the altar.

ו

העולה והאשם והשלמים בין של יחיד בין של צבור זריקת דם שלשתן על גבי המזבח שוה לעולה וכיצד הוא עושה כשלוקח הכהן הדם במזרק וזורק ממנו במזרק שתי זריקות על שתי זויות המזבח באלכסון מחצי המזבח ולמטה על קרן מזרחית צפונית ועל קרן מערבית דרומית ומתכוין כשיזרק הדם על הקרן שיהיה הדם מקיף על הזויות כמין ג"ם כדי שימצא הדם של שתי מתנות על ארבעה כתלי המזבח לפי שנאמר בעולה ובשלמים סביב והוא הדין לאשם ושירי הדם נשפכין על היסוד הדרומי:

7

The sin offerings from which [the priests] partake require four presentations [of blood], [one] on each of the four corners of the outer altar, on its upper half,27 for concerning it, [Leviticus 4:25] states: "On the corners of the altar.28

What should [the priest] do? When the priest takes the blood in the receptacle, he carries it to the altar. He dips the index finger of his right hand29 into the blood. He then places his thumb [on one side of the altar] and his middle finger [on the other side] and applies30 [the blood] on the point of the corner of the altar, descending until he finishes [bestowing] all the blood on his finger. He does this on each corner. If he placed the blood near the corner, within a cubit on either side, he achieves atonement [for the owner of the sacrifice].31

ז

החטאות הנאכלות דמן טעון ארבע מתנות על ארבע קרנות המזבח החיצון מחצי מזבח ולמעלה לפי שנאמר בה על קרנות המזבח וכיצד הוא עושה כשלוקח הכהן הדם במזרק מוליכו אצל המזבח וטובל אצבעו הימנית הסמוכה לגודל בדם וסומך באצבעו הגדולה מכאן ובגודל מכאן ומחטא ויורד כנגד חודה של קרן עד שיכלה כל הדם שבאצבעו וכן הוא עושה בכל קרן וקרן ואם נתן סמוך לקרן כאמה אחת מכאן או מכאן כפר:

8

He must dip his finger [in the blood] before applying it to each corner. When he finishes applying it to the corner, he should clean his finger on the [outer] edge of the container.32 He then dips it in a second time, for the blood on his finger is unacceptable to place on another corner.

ח

וצריך לטבול אצבעו על כל קרן וקרן וכשגומר הנתינה על הקרן מקנח אצבעו בשפת המזרק ואח"כ טובל פעם שניה ששירי הדם שבאצבעו פסולין ליתן מהן על קרן אחרת:

9

None of the other sacrifices require the application of the blood on the altar with one's finger aside from the sin-offering,33 for with regard to it [Leviticus 4:6] states: "And he shall dip his finger into the blood." There must be enough blood so that he can dip his finger into it. He should not collect the blood with his finger.

ט

אין בכל הקרבנות קרבן שטעון הזיית דם באצבעו אלא חטאת בלבד שנאמר בה וטבל אצבעו בדם וצריך שיהיה שם דם כדי טבילה לא שיספג אצבעו מדם:

10

From [which] corner should he begin? He should ascend on the ramp and turn to his right, walking on the surrounding ledge. He should apply the blood to the southeast corner first and then to the second corner that is close to it, the northeast corner.34 Afterwards, he should proceed to the third corner, [the one] next to it, the northwest corner, and afterwards, to the fourth corner next to it, which is the southwest. On the base of the altar at the corner which he completed the applications of the blood, he pours out the remaining blood,35 as [Leviticus 4:17] states: "And all of the [remaining] blood he should pour on the base of the altar of the burnt-offerings."36 This refers to the base on the southern side [of the altar].

י

ומנין הוא מתחיל עולה בכבש ופונה לימינו ומהלך על הסובב ונותן בקרן דרומית מזרחית תחילה ואחר כך בקרן השניה הסמוכה לה שהיא מזרחית צפונית ואח"כ בקרן שלישית הסמוכה לה שהיא צפונית מערבית ואחר כך בקרן רביעית הסמוכה לה שהיא מערבית דרומית ועל יסוד אותה הקרן שהשלים בה המתנות הוא שופך שירי הדם שנאמר ואת כל הדם ישפך אל יסוד מזבח (העולה) זה יסוד דרומי:

11

The blood of all of the sin-offerings that are burnt37 is taken in the Temple building, and it is sprinkled there as described in the Torah.38 The remainder of the blood should be poured on the western base of the outer altar, [the one] that he encounters first when he leaves the Temple building.

יא

כל חחטאות הנשרפות דמם נכנס לפנים להיכל ומזין ממנו שם כאשר מפורש בתורה ושירי הדם שופכן על יסוד המערבי של מזבח החיצון שהוא פוגע בו תחילה בצאתו מן ההיכל:

12

How is their blood sprinkled and how many sprinklings are made? The blood of both the bull39 and the goat40 offered on Yom Kippur require eight sprinklings between the staves [of the ark] and eight sprinklings on the curtain [before the Holy of Holies]. He then mixes together the blood of the bull and that of the goat and sprinkle four times, one on each of the four corners of the golden altar in the Temple building and seven sprinklings on the center of this altar, as will be explained in Hilchot Avodat Yom HaKippurim.41 [Even] if he did not carefully direct the sprinklings42 performed in the innermost [chamber], they are acceptable.

יב

והיכן מזין מדמן וכמה מזה מהם פר ושעיר של יום הכפורים דם כל אחד מהן טעון שמונה הזיות על בין הבדים ושמונה על הפרוכת ומערב דם הפר והשעיר ומזה משניהם ארבע הזאות על ארבע קרנות מזבח הזהב שבהיכל ושבע הזיות על אמצעו של מזבח זה כמו שיתבאר בהלכות עבודת יוה"כ ואם לא כיון בהזיות שבפנים כשרות:

13

The blood of the bulls that are burnt43 and the goats that are burnt44 should both be cast [in the following manner]. They should be sprinkled seven times on the curtain that separates between the Sanctuary and the Holy of Holies and four times on the four corners of the golden altar.45

יג

פרים הנשרפין ושעירים הנשרפין זורק דם מכל אחד מהם שבע הזיות על הפרוכת המבדלת בין הקדש ובין קדש הקדשים וארבע הזיות על ארבע קרנות מזבח הזהב:

14

With regard to the blood placed on the golden altar: When he enters [the Sanctuary],46 he stands between the altar and the Menorah47 with the altar in front of him. He should [sprinkle the blood] on the outer side of the horns of the altar. He should begin with the northeast corner and [proceed] to the northwest and then to the southwest and then to the southeast.

יד

וכל הדמים הניתנין על מזבח הזהב כשהוא נכנס עומד בין המזבח למנורה והמזבח לפניו ונותן על קרנות המזבח מבחוץ מתחיל מקרן מזרחית צפונית לצפונית מערבית למערבית דרומית לדרומית מזרחית:

15

With regard to the bull brought by the anointed priest48 for the violation of any of the mitzvot, the anointed priest himself receives its blood and sprinkles it in the Sanctuary.49 If an ordinary priest received this blood and sprinkled it, it is acceptable.

טו

פר כהן משיח הבא על כל המצות כהן המשיח עצמו מקבל דמו ומזה ממנו מבפנים ואם קיבל והזה כהן הדיוט כשר:

16

The goats [offered in atonement for] idol worship are called the goats which are burnt. The Torah does not explicitly state how their blood was sprinkled [on the altar]. Nevertheless, since they are communal sin offerings, the laws applying to them should be the same in their particulars as those applying to the bull brought because of a forgotten law, for it is also a communal sin-offering. [This applies to] the sprinkling of the blood, burning [the sacrifices], and the impurity they impart to the one who has them burnt.

טז

שעירי ע"ז והן שעירין הנשרפין לא נתפרש בהן בתורה כיצד נותן דמן ולהיכן הוא נותן אלא לפי שהן חטאת הקהל דינן כדין פר העלם שהוא חטאת הקהל לכל האמור בו למתן דמים ולשריפה ולטמא את השורף:

17

The blood of each [of the following], the firstborn offering, the tithe offering, and the Paschal sacrifice is required to be presented to the altar through one pouring at its base, in any direction one desires on the three corners of the altar that have a base. For, as we explained,50 the southeastern corner did not have a base.

What is the source that teaches that all that is required is one present? For with regard to the first born sacrifice, [Numbers 18:17] states: "You shall cast its blood on the altar." According to the Oral Tradition, we learned that this also applies to the tithe offering and the Paschal sacrifice. Their blood is presented once like that of the firstborn offering.

יז

הבכור והמעשר והפסח דם כל אחד מהן טעון מתנה אחת בשפיכה כנגד היסוד באי זו רוח שירצה משלש זויות המזבח שהרי קרן מזרחית דרומית לא היה לה יסוד כמו שביארנו ומניין שאינן טעונין אלא מתנה אחת שהרי נאמר בבכור ואת דמם תזרוק על המזבח מפי השמועה למדו שהוא הדין במעשר ובפסח שנותן דמן מתנה אחת כבכור:

18

The eimorim51 of all the sacrifices are the first [elements of the sacrifice] offered on the pyre of the altar after the blood is cast [on the altar].52 All of the sacrificial [animals] are skinned and then the eimorim are removed. They are not skinned until the blood is cast. [This applies] with the exception of the sin-offerings, for they are not skinned at all,53 as [Leviticus 16:27] states: "You shall burn with fire their hide and their flesh." Thus, [the order of sacrifice is] first the blood is cast [on the altar].54 Then the sacrificial [animals] are skinned and then their [bellies] are ripped open, the eimorim are removed and offered [on the pyre of the altar].

יח

כל הזבחים מקטירין אימוריהן על גבי המזבח אחר שזורקין הדם תחילה וכל הזבחים מפשיטין אותן ואחר כך מוציאין את אימוריהן ואין מפשיטין אותן עד שיזרק הדם חוץ מחטאות הנשרפות שאין מפשיטין אותם כלל שנאמר את עורם ואת בשרם נמצאת אומר זורק תחילה ואח"כ מפשיט וקורע ומוציא האימורין ומקטיר:

19

All of the hides of the sacrifices of the most sacred order - whether communal offerings or individual offerings - are given to the priests, as [Leviticus 7:8] states: "The hide of the burnt-offering55 he offered [shall belong to that priest]." The hides of sacrifices of lesser sanctity, by contrast, are given to the owners. Whenever the flesh of a burnt-offering did not merit to be offered on the altar,56 the priests do not acquire its hide, as [implied by the above verse which] states: "the burnt-offering of a man." [We can infer that it refers only to] a burnt-offering that was acceptable for a man.

יט

כל עורות קדשי הקדשים לכהנים בין בקרבנות צבור בין בקרבנות יחיד שנאמר עור העולה אשר הקריב אבל עורות קדשים קלים לבעלים וכל עולה שלא זכה המזבח בבשרה לא זכו הכהנים בעורה שנאמר עולת איש עולה שעלתה לאיש:

20

In all instances that a disqualifying factor was caused in one of the sacrifices of the most sacred order before they were skinned, their hides are not granted to the priests.57 [If they are disqualified] after they are skinned, their hides are granted to the priests. All of the hides should be divided among the members of the priestly watch from Friday to Friday.58

כ

כל קדשי הקדשים שאירע בהן פיסול קודם הפשטן אין עורותיהן לכהנים לאחר הפשטן עורן לכהנים וכל העורות מחלקין אותן אנשי משמר ביניהן מערב שבת לערב שבת:

21

When a person consecrates a burnt-offering to the Temple treasury59 or one consecrates his property [to the Temple treasury] and among [his possessions] were male animals concerning which the law is that they should be sacrificed as burnt-offerings,60 the hides are not given to the priests, for [the prooftext] states: "the burnt-offering of a man." This excludes the burnt-offering of the Temple treasury. Instead, the hides should be sold and the money given to the Temple treasury.

The hide of a burnt-offering brought by] a man or a woman, a gentile61 or a servant, is given to the priests. The term "man" was used only to exclude the Temple treasury.

כא

המתפיס עולתו לבדק הבית וכן המקדיש נכסיו והיו בהן זכרים שדינן שיקרבו עולות אין עורותיהן לכהנים שנאמר עולת איש פרט לעולת הקדש אלא ימכרו העורות ויפלו לבדק הבית אחד עולת איש או אשה או עכו"ם או עבד עורותיהן לכהנים לא נאמר איש אלא להוציא ההקדש: