1

All of the sacrifices may be offered only during the day,1 as [can be inferred from Leviticus 7:38]: "On the day when He commanded the children of Israel to offer their sacrifices." [Implied is] during the day and not at night. Therefore sacrifices are slaughtered only during the day and their blood is sprinkled [on the altar] on the day of the slaughter, as [can be inferred from ibid.:16]: "On the day he offers his sacrifice." Implied is that on the day the sacrifice is slaughtered, it should be offered.2 When the sun sets [on that day], the blood is disqualified.3

א

כל הקרבנות אין מקריבין אותן אלא ביום שנאמר ביום צוותו את בני ישראל להקריב את קרבניהם ביום ולא בלילה לפיכך אין שוחטין זבחים אלא ביום ואין זורקין דמים אלא ביום השחיטה שנאמר ביום הקריבו את זבחו ביום הזביחה תהיה ההקרבה וכיון ששקעה החמה נפסל הדם:

2

As long as the elements that cause a sacrifice to be permitted were offered4during the day, [the other elements of] the sacrifice may be offered on the altar throughout the night.

What is implied? When the blood of sacrifices was sprinkled during the day, their eimorim5 may be offered on the fire of the altar at night until dawn.6Similarly, the limbs of the burnt-offerings may be offered on the fire of the altar until dawn.7 In order to distance [a person] from inadvertent transgression,8 our Sages declared that the eimorim and the limbs of the burnt-offerings should only be offered on the fire of the altar until midnight.

ב

כל שקרבו מתיריו ביום מעלין אותו על המזבח כל הלילה כיצד זבחים שנזרק דמם ביום מקטירין אימוריהן בלילה עד שיעלה עמוד השחר וכן איברי העולות מקטירין אותן בלילה עד שיעלה עמוד השחר וכדי להרחיק מן הפשיעה אמרו חכמים שאין מקטירין האימורין ואיברי העולה אלא עד חצות הלילה:

3

Even though the eimorim and the limbs [of the sacrifices] may be offered on the fire of the altar at night, they may not be willingly delayed. Instead, an attempt should be made to offer everything during the day, for it is desirable that a mitzvah be performed at its designated time. [The importance of this can be seen from the fact that] the offering of the eimorim and the limbs [of the sacrifices] on the fire of the altar supersedes the Sabbath prohibitions on that day. We do not delay this until Saturday night.9

ג

אע"פ שמותר להקטיר אימורין ואיברים בלילה אין מאחרין אותן לדעת אלא משתדלין להקטיר הכל ביום חביבה מצוה בשעתה שהרי הקטר אימורין ואיברים אף על פי שכשרים בלילה דוחין את השבת בזמנן ואין מאחרין אותן למוצאי שבת:

4

Any element of a sacrifice that may be offered only during the day, e.g., the handful [of flour from the meal-offering], the frankincense [from the meal-offering], the incense offering, and the meal-offerings that are burnt [on the altar],10 may be offered [on the altar] at sunset.11 They then continue to be consumed [by the altar's fire] the entire night like the limbs of the burnt offerings.

ד

כל דבר שאינו קרב אלא ביום כגון הקומץ והלבונה והקטרת ומנחות הנשרפות מותר להקריבן עם מבוא השמש והם מתאכלין והולכין כל הלילה כאיברי עולה:

5

The libations that are offered with sacrifices12 are only offered during the day,13 as [Numbers 29:39] states: "And for their libations and for their peace-offerings." An association is established between the peace-offerings and the libations. Just as the peace-offerings [are offered only] during the day, so too, the libations must be offered during the day. Nevertheless, the libations that are offered independently may be sanctified at night and offered at night.14 Therefore if it happens that a person obtains libations that are brought independently, he should15 sanctify them at night and offer them at night.16 Dawn disqualifies [these libations], as it disqualifies the limbs of the burnt-offering.17

ה

הנסכים הבאים עם הזבח אין קריבין אלא ביום שנאמר ולנסכיכם ולשלמיכם מקיש נסכים לשלמים מה שלמים ביום אף נסכים ביום אבל הנסכים הבאים בפני עצמן מתקדשין בלילה וקריבין בלילה לפיכך אם נזדמנו לו נסכים הבאין בפני עצמן מקדישן ומקריבן בלילה ועלות השחר פוסלת בהן כאיברי העולות:

6

The entire day is acceptable for semichah, slaughter, severing a fowl's head,18 offering objects on the altar's fire, bringing [meal] offerings to the altar,19 sprinkling [blood on the altar], waving [sacrificial offerings],20 taking a handful of the meal offering,21 and bringing the Musaf offering.22 The entire night is acceptable to offer the eimorim and the limbs on the altar's fire.23

This is the general principle: When the mitzvah is to perform a particular act during the day, it is acceptable throughout the day. If the mitzvah is to perform the act at night, it is acceptable throughout the night. Nevertheless, the eager hasten to perform the mitzvot.24

ו

כל היום כשר לסמיכה ולשחיטה ולמליקה להקטר להגשה ולהזייה ולתנופה ולקמיצה ולקרבן המוספין וכל הלילה כשר להקטיר אימורין ואיברים זה הכלל דבר שמצותו ביום כשר כל היום ודבר שמצותו בלילה כשר כל הלילה ואף על פי כן זריזין מקדימין למצות:

7

As an initial preference, all of the sacrificial animals may be slaughtered only with a knife that is a sacred utensil. Nevertheless, if one slaughtered it with any article [fit] to slaughter an ordinary animal - even the edge of a bulrush25 - it is acceptable.26

ז

כל הזבחים אין שוחטין אותן לכתחלה אלא בסכין מכלי שרת ואם שחט בכל דבר ששוחטין בו החולין אפילו בקרומית של קנה כשרין:

8

Whenever one received less than the amount of blood need to sprinkle it on the altar27 from any of the sacrifices, the blood does not become consecrated. [As an initial preference,] one should have the intent of receiving all the [animal's] blood.

What should be done? One should hold the windpipe and the gullet28 in his hand, and together with the jugular vein, place them inside a basin29 and slit both of them - or their majority30 - so that all of the blood will be received in the basin. [After the slaughter,] the knife should be lifted up, so that the blood does not flow down along it, but rather from the neck. He should wipe off the blood that is on the knife on the [outer] edge of the basin.31

ח

וכל הזבחין שקיבל מדמם פחות מכדי הזייה לא נתקדש הדם וצריך להתכוין לקבל כל הדם כיצד הוא עושה אוחז הסימנים בידו ומוציאן עם הורידין לתוך המזרק ושוחט שנים או רוב שנים כדי שיתקבל הדם כולו בכלי ומגביה הסכין למעלה כדי שלא ירד הדם מעליה אלא מן הצואר ודם שבסכין מקנחו בשפת המזרק:

9

The space above the basin is considered as if it is inside the basin.32 If one was receiving the blood [of a sacrificial animal] and the bottom of the basin opened before the blood reached the open space of the bottomless basin, the blood is not consecrated. [The rationale is that when the blood enters] space in which it will ultimately not come to rest, it is not considered as if it came to rest.33

ט

אויר הכלי הרי הוא ככלי היה מקבל הדם ונפחתו שולי המזרק קודם שיגיע הדם לאויר המזרק הנפחת לא נתקדש הדם שהאויר שאין סופו לנוח אינו כמונח:

10

With regard to all of the sacrifices, the person performing the service34must have the intent of offering the proper type of sacrifice for the sake of the person bringing it at the time of slaughter, at the time the blood is received, at the time it is brought to the altar, and at the time that it is dashed on the altar,35 as [indicated by Leviticus 7:15]: "And the meat of his thanksgiving, peace-offering." [Implied is that] the slaughter together with the [three other] services must be for the sake of his peace-offering.36 Similar concepts apply with regard to other sacrifices.

If one slaughtered [an animal] and performed [these] other services without any intent, without thinking at all,37 this is acceptable for a burnt-offering and a peace-offering and the owner is considered to have fulfilled his obligation.38

י

כל הזבחים צריך העובד שתהיה מחשבתו לשם הזבח ולשם בעליו בשעת זביחה ובשעת קבלת הדם ובשעת הולכת הדם ובשעת זריקתו על המזבח שנאמר ובשר זבח תודת שלמיו שתהיה זביחה עם שאר ארבע העבודות לשם שלמיו וכן שאר הקרבנות ואם שחט ועבד שאר עבודות סתם ולא חשב כלל בעולה ובשלמים הרי הן כשרים ועלו לבעלים:

11

At the time of the slaughter of [an animal designated as] a burnt-offering,39[the person offering it] must have six things in mind, [that the animal be slaughtered]: for the sake of the [desired] sacrifice,40 for the sake of the person bringing it,41 that it be sacrificed unto God, blessed be He, that it be consumed by fire,42 that its consumption by fire be for the sake of generating a [pleasing] fragrance,43 and that the fragrance be pleasing before God. If he slaughtered [the animal] without any intent, it is acceptable, as explained.44

One who slaughters [an animal as] a sin-offering or a guilt-offering should have the intent that [the sacrifice atone] for the sin which he committed.45

יא

וצריך שתהיה מחשבתו בשעת שחיטת העולה לשם ששה דברים: לשם הזבח ולשם הזובח ושהזבח להשם ברוך הוא ושיקטירו לאישים ושהקטרתו לריח בלבד ושריח זה נחת רוח לפני השם ואם שחט סתם כשר כמו שביארנו והשוחט חטאת ואשם צריך שתהיה מחשבתו לשם אותו החטא שבא עליו: