Introduction to Hilchot Maaseh Hakorbanot

They contain twenty three mitzvot: ten positive commandments and thirteen negative commandments. They are:

1) In offering up the burnt-offering to follow the procedure in the prescribed order;
2) Not to eat the flesh of the burnt-offering;
3) (To observe) the prescribed procedure of the sin-offering;
4) Not to eat the flesh of the holiest sin-offerings;
5) Not to divide asunder the fowl brought as a sin-offering;
6) (To observe) the prescribed procedure of the trespass offering;
7) That the priests shall eat the flesh of the holy sacrifices, within the Sanctuary;
8) That they shall not eat them outside the Courtyard of the Sanctuary;
9) That a stranger (not a priest) shall not eat any portion of the holy sacrifices;
10) (To observe) the prescribed procedure of the peace offerings;
11) Not to eat the flesh of the offerings that are holy in a minor degree before their blood has been sprinkled (on the altar);
12) In offering up a meal-offering to observe the procedure specifically prescribed for it in the Torah;
13) Not to put oil in a meal-offering brought as a sin-offering;
14) Not to put frankincense upon it;
15) That the meal-offering of a priest shall not be eaten;
16) That a meal-offering shall not be baked as leavened bread;
17) That the priests shall eat the rest of the meal-offering (after a handful has been offered up on the altar);
18) That one shall fulfill all his vows and bring his free-will offerings on the first of the three festivals (after making such vows or promising such offerings);
19) Not to delay fulfilling one's vow, or bringing one's free-will offering, or executing other obligations;
20) To offer up all sacrifices in the chosen (national) Sanctuary;
21) To bring all hallowed things outside Israel to the national Sanctuary;
22) Not to slaughter sacrifices outside the Courtyard (of the Sanctuary);
23) Not to offer up a sacrifice outside the Courtyard (of the Sanctuary).

These mitzvot are explained in the ensuing chapters.

הלכות מעשה הקרבנות - הקדמה

יש בכללן שלוש ועשרים מצוות: עשר מצוות עשה, ושלוש עשרה מצוות לא תעשה. וזה הוא פרטן:

(א) לעשות העולה כמעשיה הכתובים על הסדר.
(ב) שלא לאכול בשר עולה.
(ג) סדר החטאת.
(ד) שלא לאכול מבשר חטאת הפנימית.
(ה) שלא יבדיל בחטאת העוף.
(ו) סדר האשם.
(ז) שיאכלו הכהנים בשר קדשי קדשים במקדש.
(ח) שלא יאכלום חוץ לעזרה.
(ט) שלא יאכל זר מקדשי קדשים.
(י) סדר השלמים.
(יא) שלא לאכול בשר קדשים קלים קודם זריקת דמים.
(יב) לעשות כל מנחה כסדר מעשיה הכתובים בתורה.
(יג) שלא ישים שמן על מנחת חוטא.
(יד) שלא יתן עליה לבונה.
(טו) שלא תאכל מנחת כהן.
(טז) שלא תאפה מנחת חמץ.
(יז) שיאכלו הכהנים שיָרי מנחות.
(יח) שיביא אדם כל נדריו ונדבותיו ברגל שפגע בו ראשון.
(יט) שלא יאחר נדרו ונדבתו ושאר דברים שהוא חייב בהן.
(כ) להקריב כל הקרבנות בבית הבחירה.
(כא) להביא קדשי חוצה לארץ לבית הבחירה.
(כב) שלא לשחוט קרבנות חוץ לעזרה.
(כג) שלא להקריב קרבן חוץ לעזרה.

וביאור מצוות אלו בפרקים אלו:

1

All of the sacrifices of living animals comes from five species alone: a) cattle, b) sheep, c) goats, d) turtle doves, and e) small doves.1

א

כל הקרבנות של מיני נפש חיה באין מחמשה מינין בלבד: מן הבקר ומן הכבשים ומן העזים ומן התורים ומן בני היונה:

2

All of the sacrifices - whether those brought by the community or by individuals - are of four types: a) burnt-offerings, b) sin-offerings, c) guilt-offerings, and d) peace-offerings.

ב

וכל הקרבנות בין של צבור בין של יחיד ארבעה מינין: עולה וחטאת ואשם ושלמים:

3

There are also three other types of individual sacrifices: a) the Paschal sacrifice, b) the sacrifice of the firstborn,2 and d) the tithe3 sacrifice.4

ג

ועוד יש שם שלשה מיני קרבן יחיד והם: הפסח והבכור והמעשר:

4

All of the communal offerings are burnt-offerings or sin-offerings. There are no communal peace-offerings except the two sheep offered with the bread that is waved on Shavuot.5 They are called "the sacrifices of communal peace offerings." The community never offers a guilt offering, nor a fowl.

ד

כל קרבנות הצבור הן עולה או חטאת ואין בקרבנות הצבור שלמים חוץ משני כבשים הבאים עם לחם התנופה בעצרת והם הנקראים זבחי שלמי צבור ואין הצבור מקריבין אשם לעולם ולא עוף:

5

The communal offerings are the two temidim6 offered every day,7 the additional offerings of the Sabbaths,8 Rashei Chodashim, and the festivals,9 and the sin-offering of a goat brought on Yom Kippur.10 Similarly, if [the High] Court11 inadvertently gave an erroneous ruling with regard to the worship of false deities, every tribe is required to bring a bull and a goat. The bull is brought as a burnt-offering and the goat as a sin-offering. These goats are called "the goats of false deities." If they inadvertently gave an erroneous ruling with regard to other mitzvot, they bring a bull as a sin-offering. It is called "the bull associated with the overlooking of a matter by the community."12

ה

קרבנות הצבור הם שני תמידין של כל יום ומוספי שבתות וראשי חדשים והמועדות ושעיר חטאת של יום הכפורים וכן אם שגגו בית דין והורו בע"ז מביא כל שבט ושבט פר ושעיר הפר עולה והשעיר חטאת ואלו השעירים הם הנקראים שעירי ע"ז ואם שגגו והורו בשאר המצות מביאין פר לחטאת והוא הנקרא פר העלם דבר של צבור:

6

The sacrifices [brought by] individuals include: a) the firstborn offerings,13

b) the tithe offerings,14

c) the Paschal offerings,15

d) the chagigah offerings, i.e., the peace offerings [brought in association with the pilgrimage festivals],

e) the pilgrimage offering which is a burnt-offering,16

f) the sacrifice brought by a convert, that involves a burnt-offering from a domesticated animal, two small doves or two turtle doves; both of them are burnt-offerings, or two domesticated animals, one as a burnt-offering and one as a peace-offering,17

g) one who vows18 or pledges19 a burnt-offering or a peace offering,20

h) peace-offerings that are accompanied by bread; they are called thanksgiving offerings,21

i) the sacrifices of a nazirite,22 which are a burnt-offering, a sin-offering, and a peace-offering,23

j) the sacrifices of a metzora,24 which are a sin-offering, and a guilt-offering, and a burnt-offering,25

k) the sacrifices of a zav26 a zavah,27 and a women after childbirth; they are a sin-offering and a burnt-offering,28

l) the sacrifice brought by a person who inadvertently violated a negative commandment punishable by karet;29 it is a sin-offering,30

m) if a person was unsure of whether he transgressed or not, that transgressor brings a guilt-offering; it is called a conditional guilt-offering,31

n) there are certain sins32 for which one brings a guilt-offering [to atone for their transgression]; this is called a definite guilt-offering,33

o) similarly, the ram brought as a burnt-offering and the bull the High Priest brings from his own resources as a sin-offering on Yom Kippur,34 are individual offerings; the bull is called "the bull of Yom Kippur."

All of these sacrifices are explicitly mentioned in the Torah and the laws governing each of them are explained in the appropriate places.

ו

קרבנות היחיד הם הבכור והמעשר והפסח והחגיגה והיא שלמים והראיה והיא עולות וקרבן הגר והוא עולה מן הבהמה או שני בני יונה או שתי תורים ושניהן עולה או שתי בהמות אחת עולה ואחת שלמים והנודר או המתנדב עולה או שלמים ושלמים הבאין עם הלחם הם הנקראים תודה וכן קרבנות הנזיר והן עולה וחטאת ושלמים וקרבנות מצורע והן חטאת ואשם ועולה וקרבנות זבים ויולדות והן חטאת ועולה וקרבן השוגג במצות לא תעשה שיש בה כרת והוא חטאת ואם נסתפק לו אם עשה או לא עשה אותו החוטא מביא אשם והוא הנקרא אשם תלוי ויש עבירות שמביא עליהן אשם והוא הנקרא אשם ודאי וכן איל העולה ופר החטאת שמקריב כהן גדול משלו ביוה"כ הרי הן קרבן יחיד ופר זה הוא הנקרא פר יום הכפורים וכל אלו הקרבנות מפורשין הן בתורה וכל אחד מהן יתבארו דיניו במקומו:

7

[The person bringing] any of the individual offerings is responsible for them and for their accompanying offerings35 with the exception of an animal pledged as sacrifice.36 [The community at large] is not responsible for sacrifices or their accompanying offerings.37 If a sacrifice was offered, they are responsible for its additional offerings.38 When an individual's sacrifice was required to be offered at a fixed time,39 it is like a communal offering and the person is not responsible for it.40

ז

כל קרבנות היחיד חייב באחריותן ובאחריות נסכיהן חוץ מן הנדבה וכל קרבנות הצבור אינן חייבין באחריותן ולא באחריות נסכיהן ואם קרב הזבח חייבין באחריות נסכיהם וקרבן יחיד שקבוע לו זמן הרי הוא כקרבן צבור ואינו חייב באחריותו:

8

All of the animals brought as burnt-offerings must only be male.41 It may be brought from sheep, goats, or cattle, whether large or small.42 They may also be brought from turtle doves and small doves, whether male or female.43

ח

כל עולת בהמה אינה באה אלא מן הזכרים בלבד והיא באה מן הכבשים ומן העזים ומן הבקר בין גדולים בין קטנים ומן התורים ובני יונה ואחד בהן הזכר והנקבה:

9

A sin-offering may be brought these five species, from both males and females, from small ones and large ones.

ט

החטאת באה מחמשת המינים האלו מן הזכרים ומן הנקבות מן הגדולים ומן הקטנים:

10

A guilt-offering may be brought only from male sheep. There are guilt-offerings that come from large members of this species44 and others which come from small members of this species.45

י

האשם אינו בא אלא מזכרי כבשים בלבד יש אשם בא מגדולי מין זה ויש אשם בא מן הקטנים:

11

Peace offerings may be brought from sheep, goats, or cattle, from males and females, whether large or small. A fowl may not be brought as a peace offering.

[When describing an animal as] small, [the intent] is one between the eighth day46 and a full year, from day to day. If the year was declared a leap year, [the extra month is included]. "Large" implies until three full years from day to day for cattle, for flocks,47 until two full years from day to day. From this age onward, [the animal] is considered as "old" and it should not be brought as an offering.

יא

השלמים באים מן הכבשים ומן העזים ומן הבקר מזכרים ומנקבות מן הגדולים ומן הקטנים ואין העוף בא שלמים הקטנים הם מבן שמנת ימים עד שנה תמימה מיום ליום אם נתעברה שנה נתעברה לו והגדולים בבקר עד שלש שנים שלימות מיום ליום ובצאן עד שתי שנים שלימות מיום ליום יותר על זה הרי הוא זקן ואין מקריבין אותו:

12

Although all of the sacrifices are acceptable if they are brought from the eighth day onward, as an initial preference, we do not bring [an animal] as a sacrifice until it is 30 days old or older48 with the exception of a firstborn offering,49 a Paschal offering, and a tithe offering.50 If one desires to offer these sacrifices from the eighth day onward, he may.

יב

אע"פ שכל הקרבנות כשרין מיום השמיני והלאה אין מקריבין לכתחלה אלא מיום שלשים והלאה חוץ מן הבכור ומן הפסח ומן המעשר שאם רצה להקריבן בשמיני לכתחילה מקריב:

13

Hours are counted with regard to consecrated animals,51 i.e., if their [lives] were an hour longer52 or an hour was subtracted from their [lives],53 they are unacceptable.

What is implied? When it is required that a sacrifice be less than a year old, if an hour was added to its year, it is invalidated. Even if it was merely a year old when it was slaughtered and additional time was added before its blood was sprinkled [on the altar], it is invalidated. It must be less than a year until the time the blood is sprinkled [on the altar]. Similar [laws] apply with regard to all the sacrifices.

יג

שעות מונין לקדשים ואם הוסיפו שעה אחת או פחתו שעה פסולין כיצד קרבן שמצותו להיות בן שנה אם הוסיף על השנה שעה אחת נפסל אפילו היה בן שנה בשעת שחיטה והוסיף על השנה בשעת זריקה נפסל עד שיהיה בן שנה עד שעת זריקה וכן בכל הזבחים:

14

Whenever the Torah uses the expressions, "a male sheep," "a female sheep," "sheep," the intent is [an animal] in its first year [of life]. "A ram" or "rams"54 implies males in their second year [of life]. When is an animal called a ram? When 31 days of its second year of life pass. On the thirtieth day, however, it is not acceptable, neither as a sheep, nor as a ram. [At this stage,] it is called a pilgas.55

Whenever the expression "a calf" is used, the intent is [an animal] in its first year [of life]. The term "bull" implies that the animal is in its second year of life. The term "a goat kid" implies that it is in its first year, "a goat," that it is in its second year. Throughout the second year, it is called a goat.56

יד

כל מקום שנאמר בתורה כבש או כבשה או כבשים הרי אלו בני שנה וכל מקום שנאמר איל או אילים הם הזכרים בני שנתים ומאימתי יקרא איל משיכנס בשנה שנייה אחד ושלשים יום אבל ביום שלשים אינו כשר לא לכבש ולא לאיל והוא הנקרא פלגס וכל מקום שנאמר בו עגל הרי זה בן שנה פר בן שתים שעיר עזים [בן שנה שעיר] בן שתים כל שנה שנייה הוא נקרא שעיר:

15

All of the communal offerings are male. All57 of the communal sin offerings58 come from goats or from cattle, none are brought from sheep. All of the communal burnt offerings are from sheep or cattle; there are no burnt-offerings brought from goats.

All of the sin-offerings brought by individuals are female. They may be eaten by the priests and they do not come from cattle except three: a) the sin-offering of a nasi59 which is a goat60 and is eaten, b) the sin-offering of the anointed priest which is a bull,61 which is burnt;62 it is call "the bull that comes because of [the violation of] any mitzvah;" c) the bull brought by the High Priest on Yom Kippur;63 it is a sin-offering that is burnt.

טו

כל קרבנות הצבור זכרים וכן חטאות של צבור מן העז או מן הבקר ואין בהן מן הכבשים וכל עולות הצבור מן הכבשים ומן הבקר ואין להן עולה מן העז כל חטאת יחיד לנקבה ותאכל לכהנים ואינה באה מן הבקר חוץ משלש חטאות חטאת נשיא שהיא עז ונאכלת וחטאת כהן משיח שהוא פר ונשרפת והוא פר הבא על כל המצות והשלישי פר שמביא כהן גדול ביום הכפורים והוא חטאת ונשרף:

16

All of the communal sin-offerings are eaten with the exception of the goat offered on Yom Kippur whose partner is sent [to Azazel],64 the goats brought [because of the violation65 of the prohibition against] idol worship,66 and the bull [brought because of the violation] a law forgotten [by the High Court].67 "The bull that comes because of [the violation of] any mitzvah"68 and the bull [brought because of] a law forgotten [by the High Court] are called "the bulls that are burnt." The goats brought [because of the violation of the prohibition against] idol worship are called "the goats that are burnt."

Thus there are five sin-offerings that are burnt: two are individual offerings69 and three are communal offerings.70

טז

כל חטאות של צבור נאכלות חוץ משעיר של יוה"כ שחבירו משתלח וכן שעירי ע"ז ופר העלם ופר הבא על כל המצות ופר העלם נקראים פרים הנשרפין ושעירי ע"ז נקראים שעירים הנשרפים הא למדת שחמש חטאות הם הנשרפות שתים ליחיד ושלש לציבור:

17

All of these offerings are called zevachim.71 All of the burnt-offerings, sin-offerings, guilt-offerings, and the two sheep brought as peace-offerings on Shavuos are called "sacrifices of the highest order of sanctity."72 Peace offerings brought by an individual, the firstborn offerings, the tithe offerings, and the Paschal offerings, are called "sacrifices of a lesser degree of sanctity."73

יז

כל הקרבנות האלו נקראים זבחים וכל העולות והחטאות והאשמות ושני כבשי שלמים של עצרת נקראים קדשי קדשים אבל שלמים של יחיד והבכור והמעשר והפסח נקראים קדשים קלים:

18

The limbs and organs that are burnt on the altar from the sin-offerings that are eaten, from the guilt-offerings, and from the peace-offerings74 are called eimorim.75 These are the eimorim of an ox or a goat: the fat that is on the inner organs,76 included with that is the fat that is on the maw,77 the two kidneys and the fat that is on them, together with the fat that is on the flanks, the lobe of the liver, and a small portion of the liver should also be taken with its lobe.78If the sacrifice is from sheep, he should add to these the fat tail79 in its entirety80together with the vertebrae from the spine until the place of the kidneys, as [Levitcus 3:9] states: "he shall remove it opposite the kidneys." All of the eimorim are burnt on the outer altar.81

יח

האיברים ששורפין אותן ע"ג המזבח מן החטאות הנאכלות ומן האשמות ומן השלמים הן הנקראין אימורין ואלו הן האימורין של שור או של עז:

החלב אשר על הקרב ובכללו חלב שעל גבי הקבה ושתי הכליות וחלב שעליהן עם החלב אשר על הכסלים ויותרת הכבד ונוטל מן הכבד מעט עם היותרת ואם היה הקרבן ממין הכבשים מוסיף על אלו האליה תמימה עם החוליות מן השדרה עד מקום הכליות שנאמר לעומת העצה יסירנה וכל האימורין נשרפין על מזבח החיצון:

19

If a [sacrificial] animal was pregnant, even though the fetus had been carried for a full term, and even if it was discovered to be alive [after the mother was slaughtered],82 its fat should not be offered together with the fat of its mother. Instead, only the fat of the mother is offered. The fetus is considered as one of its limbs.83

יט

היתה הבהמה מעוברת אף על פי שכלו חדשיו של עובר ואפילו נמצא חי אינו מעלה חלבו עם חלב אמו אלא חלב אמו בלבד והרי העובר כאחד מאיבריה: