1

The entire Temple complex was not built on flat ground, but rather on the incline1 of Mount [Moriah.] Thus, a person who entered from the Eastern Gate of the Temple Mount would proceed to the end of the chayl on one level.2

He would ascend from the chayl to the Woman's Courtyard on twelve steps. Each step was half a cubit high and half a cubit wide.3

א

המקדש כולו לא היה במישור אלא במעלה ההר כשאדם נכנס משער מזרחי של הר הבית מהלך עד סוף החיל בשוה ועולה מן החיל לעזרת הנשים בשתים עשרה מעלות רום כל מעלה חצי אמה ושלחה חצי אמה:

2

One proceeded through the entire Women's Courtyard4 on one level.5 From it, one ascended6 to the Courtyard of the Israelites, which is the beginning of the Temple Courtyard, using fifteen steps.7 Each step was half a cubit high and half a cubit wide.

ב

ומהלך כל עזרת הנשים בשוה ועולה ממנה לעזרת ישראל שהוא תחלת העזרה בחמש עשרה מעלות רום כל מעלה חצי אמה ושלחה חצי אמה:

3

One would proceed through the entire Israelites' Courtyard on one level8 and ascend from it to the Priestly Courtyard [using] one step, one cubit high.9

Above [that step] was a platform of three steps.10 Each step was half a cubit high and half a cubit wide.11 Thus, the Priestly Courtyard was two and a half cubits higher than the Courtyard of the Israelites.

ג

ומהלך כל עזרת ישראל בשוה ועולה ממנו לעזרת הכהנים במעלה גבוהה אמה ועליה דוכן יש בו שלש מעלות רום כל מעלה חצי אמה ושלחה חצי אמה נמצאת עזרת הכהנים גבוהה על של ישראל שתי אמות ומחצה:

4

One would proceed through the entire Priestly Courtyard,12 [the area of] the Altar,13 and the space between the Entrance Hall and the Altar14 on one level. From there, one would ascend to the Entrance Hall using twelve steps.15 Each step was half a cubit high and half a cubit wide.16

The Entrance Hall and [the remainder of] the Temple building were both on the same level.17

ד

ומהלך כל עזרת הכהנים והמזבח ובין האולם ולמזבח בשוה ועולה משם לאולם בשתים עשרה מעלות רום כל מעלה חצי אמה ושלחה חצי אמה והאולם וההיכל כולו בשוה:

5

Thus, the ground [on which] the Temple building [was located] was 22 cubits higher than the ground [on which] the Eastern Gate [was located].18

The Eastern Gate was twenty cubits high.19 Accordingly, a person standing opposite the Eastern Gate could not see the Temple building.20 For this reason, the wall above this gate was low.21 Thus, the priest [who offered the Parah Adumah] could see the opening of the Temple when he sprinkled its blood,22 while standing on the Mount of Olives.23

ה

נמצא גובה קרקע ההיכל על קרקע שער המזרח של הר הבית שתים ועשרים אמות וגובה שער הר הבית עשרים אמה לפיכך העומד כנגד שער המזרח אינו רואה פתח ההיכל ומפני זה עשו כותל שעל גבי שער זה נמוך כדי שיהא כהן העומד בהר המשחה רואה פתח ההיכל בשעה שמזה מדם הפרה נוכח ההיכל:

6

There were chambers under the Courtyard of the Israelites opening up to the Women's Courtyard.24 There, the Levites stored their harps, lyres,25 cymbals, and other musical instruments.26

The Levites stood on the platform which ascends from the Courtyard of the Israelites to the Courtyard of the Priests, when they chanted songs over the sacrifices.27

ו

ולשכות היו שם תחת עזרת ישראל פתוחות לעזרת הנשים ששם הלוים נותנין הכנורות והנבלים והמצלתים וכל כלי השיר ועל הדוכן העולה מעזרת ישראל לעזרת הכהנים היו הלוים עומדים בשעה שאומרים שירה על הקרבן:

7

[Regarding] the chambers that were built on consecrated ground, but which opened up to an area that was not consecrated:28 If [their roofs] were on the same level as the earth of the Courtyard, their inner space is not consecrated,29 but their roofs are consecrated.30

If they are not on the same level [as the Courtyard], their roofs are also not consecrated, for the roofs and the upper floors [of the structures in the Temple Courtyard] were not consecrated.31

Therefore, sacrifices of the highest degree of sanctity32 may not be eaten on these roofs,33 nor may sacrifices of a lesser degree of sanctity34 be slaughtered there.35

ז

הלשכות הבנויות בקדש ופתוחות לחול אם היו גגותיהן שוין עם קרקע העזרה תוכן חול וגגותיהן קדש ואם אינן שוין אף גגותיהן חול שהגגות והעליות לא נתקדשו לפיכך גגים אלו אין אוכלין שם קדשי קדשים ולא שוחטין קדשים קלים:

8

[Regarding the chambers] which were built on unconsecrated ground, but were open to consecrated ground:36 Their inner space was considered consecrated when eating sacrifices of the most holy order.37 However, the sacrifices of a lesser degree of sanctity were not slaughtered there. [Similarly,] a person who enters while ritually impure is not required [to bring a sin offering].38

The roofs [of these chambers] are considered as unconsecrated ground in all respects.39

ח

היו בנויות לחול ופתוחות לקדש תוכן קדש לאכילת קדשי קדשים אבל אין שוחטין שם קדשים קלים והנכנס לשם בטומאה פטור וגגותיהן חול לכל דבר:

9

The underground passageways which open to the Temple Courtyard40 are consecrated.41 Those that open to the Temple Mount [outside the Courtyard] are not consecrated.42

The windows43 and the width44 of the wall are considered within [the Courtyard] in regard to partaking of the sacrifices of the most holy order and [entering while] ritually impure.45

ט

המחילות הפתוחות לעזרה קודש והפתוחות להר הבית חול החלונות ועובי החומה כלפנים בין לאכילת קדשי קדשים בין לטומאה:

10

If the Sanhedrin46 desires to add to [the city limits of] Jerusalem47 or the Temple Courtyard,48 they may.49 They may extend the Temple Courtyard to any place they desire on the Temple Mount.50 [Similarly, they may] extend the walls of Jerusalem to any place they desire.51

י

בית דין שרצו להוסיף על ירושלים או להוסיף על העזרה מוסיפין ויש להם למשוך העזרה עד המקום שירצו מהר הבית ולמשוך חומת ירושלים עד מקום שירצו:

11

We may not expand [the limits] of the city [of Jerusalem] or of the Temple Courtyard52 unless receiving the consent of the king, a prophet,53 the Urim V'Tumim,54 and the Sanhedrin of 71 judges,55 as [Exodus 25:9] states: "According to all that I show you, [the design of the Sanctuary]...so shall you make it." [The latter phrase was interpreted by our sages to mean that the same conditions should apply in] future generations.

[The presence of a king is required] because Moses, our teacher, was a king.56

יא

אין מוסיפין על העיר או על העזרות אלא על פי המלך וע"פ נביא ובאורים ותומים ועל פי סנהדרין של שבעים ואחד זקנים שנאמר ככל אשר אני מראה אותך וכן תעשו לדורות ומשה רבינו מלך היה:

12

How do we extend [the limits of] the city?57 The Sanhedrin must offer two thanksgiving offerings.58 [Then, two priests]59 take the leavened breads from these offerings [and proceed]. The Sanhedrin would follow the thanksgiving offerings.60 The thanksgiving offerings [would not proceed together, but] one would follow the other.61

They would stand on each and every corner and every single stone in Jerusalem, [playing] harps, lyres, and cymbals, and reciting [Psalms 30]: "I exalt you, Lord, for You have uplifted me...."62

[They would proceed] until reaching the end of the place [which they desired to] consecrate. There, they would stand and eat one of the two thanksgiving offerings. The other was burnt. A prophet would determine which was eaten and which was burnt.63

יב

וכיצד מוסיפין על העיר עושין בית דין שתי תודות ולוקחין לחם חמץ שבהם והולכים בית דין אחר שתי התודות ושתי התודות זו אחר זו ועומדין בכנורות ובנבלים ובצלצל על כל פנה ופנה ועל כל אבן (ואבן) שבירושלים ואומר ארוממך י"י כי דליתני וגו' עד שמגיעין לסוף המקום שמקדשין אותו ועומדין שם ואוכלים שם לחם תודה אחת משתי התודות והשנייה נשרפת וע"פ הנביא שורפין את זו ואוכלין את זו:

13

Similarly, [if the Sages desire] to extend the [limits of the] courtyard,64 they must consecrate it with the remaining portion of the meal offering. Just as the thanksgiving offering, which must be eaten inside Jerusalem consecrates it, so, too, the remaining portion of the meal offering, which may only be eaten inside the Temple Courtyard,65 consecrates it. It is to be eaten at the end of the space which they desire to consecrate.66

יג

וכן אם הוסיפו על העזרה מקדשין אותה בשיירי המנחה מה ירושלים התודה שנאכלת בה מקדשתה אף העזרה שיירי המנחות שאין נאכלין אלא בה הן שמקדשין אותה בהן ואוכלין אותן בסוף המקום שקדשו:

14

Any place which was not [consecrated] with all the above [elements] and according to the above procedure is not thoroughly consecrated.67 Though Ezra offered two thanksgiving offerings68 [to dedicate the city,] he merely carried out a testimonial act. The Sanctuary was not consecrated through his deeds, for neither a King nor the Urim V'Tumim69 were present there.70

[If so,] how was [the Second Temple] consecrated?71 With the first consecration performed by Solomon, for he consecrated the Temple Courtyard and Jerusalem for that time and for eternity.72

יד

כל מקום שלא נעשה בכל אלו וכסדר הזה אין קדוש גמור וזה שעשה עזרא שתי תודות זכרון הוא שעשה לא במעשיו נתקדש המקום שלא היה שם לא מלך ולא אורים ותומים ובמה נתקדשה בקדושה ראשונה שקדשה שלמה שהוא קידש העזרה וירושלים לשעתן וקידשן לעתיד לבא:

15

Therefore, we may offer all the sacrifices [on the Temple site], even though the Temple itself is not built.73 Similarly, sacrifices of the most holy order can be eaten in the entire [area of the] Courtyard, even though it is in ruin and not surrounded by a divider.74

We may also eat sacrifices of lesser sanctity and Ma'aser Sheni75 throughout Jerusalem,76 even though [it is not surrounded by] a wall, for through its original consecration, it was consecrated for that time and for eternity.

טו

לפיכך מקריבין הקרבנות כולן אע"פ שאין שם בית בנוי ואוכלין קדשי קדשים בכל העזרה אף על פי שהיא חריבה ואינה מוקפת במחיצה ואוכלין קדשים קלים ומעשר שני בכל ירושלים אף על פי שאין שם חומות שהקדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבא:

16

77 Why do I say that the original consecration sanctified the Temple and Jerusalem for eternity,78 while in regard to the consecration of the remainder of Eretz Yisrael, in the context of the Sabbatical year, tithes, and other similar [agricultural] laws, [the original consecration] did not sanctify it for eternity?79

Because the sanctity of the Temple and Jerusalem stems from the Shechinah, and the Shechinah can never be nullified.80 Therefore, [Leviticus 26:31] states: "I will lay waste to your Sanctuaries." The Sages declared:81 "Even though they have been devastated, their sanctity remains."82

In contrast, the [original] obligation to keep the laws of the Sabbatical year and tithes on the Land stemmed from the fact that it was conquered by the [Jewish people, as a] community.83 Therefore, when the land was taken from their hands [by the Babylonians,] their [original] conquest was nullified. Thus, according to Torah law, the land was freed from the obligations of the Sabbatical year and of tithes because it was no longer Eretz Yisrael.84

When Ezra returned [to Eretz Yisrael] and consecrated it, it was not sanctified by means of through conquest, but rather through Chazzakah.85 Therefore, every place which was repossessed by the [exiles returning from] Babylon and consecrated when Ezra consecrated [the land] the second time, is sacred today.

Thus, as explained in Hilchot Terumah, it is necessary to keep the laws of the Sabbatical years and the tithes [on this land] even though it was taken from [the Jewish people in later years].86

טז

ולמה אני אומר במקדש וירושלים קדושה ראשונה קדשה לעתיד לבוא ובקדושת שאר א"י לענין שביעית ומעשרות וכיוצא בהן לא קדשה לעתיד לבוא לפי שקדושת המקדש וירושלים מפני השכינה ושכינה אינה בטלה והרי הוא אומר והשמותי את מקדשיכם ואמרו חכמים אע"פ ששמומין בקדושתן הן עומדים אבל חיוב הארץ בשביעית ובמעשרות אינו אלא מפני שהוא כבוש רבים וכיון שנלקחה הארץ מידיהם בטל הכבוש ונפטרה מן התורה ממעשרות ומשביעית שהרי אינה מן ארץ ישראל וכיון שעלה עזרא וקדשה לא קדשה בכיבוש אלא בחזקה שהחזיקו בה ולפיכך כל מקום שהחזיקו בה עולי בבל ונתקדש בקדושת עזרא השנייה הוא מקודש היום ואף על פי שנלקח הארץ ממנו וחייב בשביעית ובמעשרות על הדרך שביארנו בהלכות תרומה: