Deuteronomy Chapter 18

1The Levitic kohanim, the entire tribe of Levi, shall have no portion or inheritance with Israel; the Lord's fire offerings and His inheritance they shall eat.   אלֹא־יִֽ֠הְיֶ֠ה לַכֹּֽהֲנִ֨ים הַֽלְוִיִּ֜ם כָּל־שֵׁ֧בֶט לֵוִ֛י חֵ֥לֶק וְנַֽחֲלָ֖ה עִם־יִשְׂרָאֵ֑ל אִשֵּׁ֧י יְהֹוָ֛ה וְנַֽחֲלָת֖וֹ יֹֽאכֵלֽוּן:
the entire tribe of Levi: whether whole-bodied or blemished. — [Sifrei]   כל שבט לוי: בין תמימין בין בעלי מומין:
no portion: i.e., in the spoils.   חלק: בביזה:
or inheritance: in the land. — [Sifrei]   ונחלה: בארץ:
the Lord’s fire-offerings: The holy sacrifices of the Temple. (Other editions: The holiest sacrifices.)   אשי ה': קדשי המקדש [קדשי קדשים]:
and His portion: These are the holy things of the boundaries, [i.e. those eaten throughout the entire land, namely,] the terumoth and the tithes, but he shall have no absolute inheritance among his brothers. In Sifrei [18:41], our Rabbis expound as follows:   ונחלתו: אלו קדשי הגבול תרומות ומעשרות. אבל נחלה גמורה לא יהיה לו בקרב אחיו. ובספרי דרשו,
2But he shall have no inheritance among his brothers; the Lord is his inheritance, as He spoke to him.   בוְנַֽחֲלָ֥ה לֹא־יִֽהְיֶה־לּ֖וֹ בְּקֶ֣רֶב אֶחָ֑יו יְהֹוָה֙ ה֣וּא נַֽחֲלָת֔וֹ כַּֽאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּר־לֽוֹ:
But he shall have no inheritance: This refers to the “inheritance of the remainder.”   ונחלה לא יהיה לו : זו נחלת שאר:
among his brothers: this refers to the “inheritance of the five.” I do not know what this means. It appears to me, however, that across the Jordan and onwards is called “the land of the five nations,” and that of Sihon and Og is called “the land of the two nations,” namely, the Amorites and the Canaanites. Now the expression, “inheritance of the remainder,” is meant to include the [remaining three nations of the ten whose land God promised to Abraham, namely] the Kenites, the Kenizzites, and the Kadmonites (Gen. 15:19). The Sifrei in the section dealing with the [priestly] gifts specified for Aaron expounds this in a similar fashion, on the verse (Deut. 10:9), “Therefore, Levi has no portion or inheritance,” to admonish [the Levite to take no portion in] the inheritance of the Kenites, the Kenizzites, and the Kadmonites. It has since been found in the words of Rabbi Kalonymus that the proper version of this passage in Sifrei reads as follows:   בקרב אחיו: זו נחלת חמשה. ואיני יודע מה היא. ונראה לי שארץ כנען שמעבר הירדן ואילך נקראת ארץ חמשה עממין, ושל סיחון ועוג, שני עממין אמורי וכנעני. ונחלת שאר לרבות קיני וקנזי וקדמוני. וכן דורש בפרשת מתנות שנאמרו לאהרן על כן לא היה ללוי וגו' (דברים י, ט) להזהיר על קיני וקנזי וקדמוני. שוב נמצא בדברי רבי קלונימוס הכי גרסינן בספרי
And he will have no inheritance: This refers to the “inheritance of the five.”   ונחלה לא יהיה לו: אלו נחלת חמשה
among his brothers: This refers to the “inheritance of the seven.” [Rashi now explains this version of the Sifrei:] [The first reference is to] the inheritance of five [of the twelve] tribes [of Israel]. [The second, is to] the inheritance of [the remaining] seven tribes [of Israel]. Now Moses and Joshua apportioned inheritance only to five tribes: Moses, to Reuben, Gad, and half the tribe of Manasseh; Joshua, to Judah, Ephraim, and [the other] half of the tribe of Manasseh. The remaining seven tribes took their inheritance by themselves after Joshua’s demise. Thus, because of this [distinction between these five former tribes and the seven latter ones], the Sifrei mentions five and seven separately.   בקרב אחיו: אלו נחלת שבעה. נחלת חמשה שבטים ונחלת שבעה שבטים. ומתוך שמשה ויהושע לא חלקו נחלה אלא לחמשה שבטים בלבד, שכן משה הנחיל לראובן וגד וחצי שבט מנשה, ויהושע הנחיל ליהודה ואפרים ולחצי שבט מנשה, ושבעה האחרים נטלו מאליהן אחרי מות יהושע, מתוך כך הזכיר חמשה לבד ושבעה לבד:
as He spoke to him: i.e., to Aaron [saying],“You shall not inherit in their land… I am your portion [and your inheritance, among the children of Israel].”- [Num. 18:20]   כאשר דבר לו: [לאהרן] בארצם לא תנחל וגו' אני חלקך (במדבר יח כ):
3And this shall be the kohanim's due from the people, from those who perform a slaughter, be it an ox or a sheep, he shall give the kohen the foreleg, the jaws, and the maw.   גוְזֶ֡ה יִֽהְיֶה֩ מִשְׁפַּ֨ט הַכֹּֽהֲנִ֜ים מֵאֵ֣ת הָעָ֗ם מֵאֵ֛ת זֹֽבְחֵ֥י הַזֶּ֖בַח אִם־שׁ֣וֹר אִם־שֶׂ֑ה וְנָתַן֙ לַכֹּהֵ֔ן הַזְּרֹ֥עַ וְהַלְּחָיַ֖יִם וְהַקֵּבָֽה:
from the people: But not from the kohanim [i.e., a kohen is exempt from these dues]. — [Sifrei , Chul. 132b]   מאת העם: ולא מאת הכהנים:
be it an ox or a sheep: But not [from the category of] beast (חַיָּה) .   אם שור אם שה: פרט לחיה:
the foreleg: from the carpus to the shoulder blade, called espaldun, espalde, or espaleron in Old French. — [Chul. 134b]   הזרוע: מן הפרק של ארכובה עד כף של יד שקורין אשפלדו"ן [עצם השכם]:
the jaws: together with the tongue. Those who interpret the symbolism of Biblical verses say, the זְרוֹעַ [which is, in effect, the “hand” of the animal, became the due of the kohanim , as a reward] for the “hand” [which Phinehas, the kohen , raised against the sinners], as it is said, “and he took a spear in his hand” (Num. 25:7); the jaws [as a reward] for the prayer [he offered], as it is said,“Then Phinehas stood and prayed” (Ps. 106:30); and the maw (הַקֵּבָה) , as a reward [for his action against the sinning woman], as it said,“[And he stabbed both of them, the man of Israel] and the woman in her stomach (קֵבָתָהּ)” (Num. 25:8). - [Chul. 134b].   הלחיים: עם הלשון. דורשי רשומות היו אומרים, זרוע, תחת יד, שנאמר ויקח רומח בידו (במדבר כה ז). לחיים, תחת תפלה, שנאמר ויעמוד פינחס ויפלל (תהלים קו ל). והקבה, תחת האשה אל קבתה (במדבר כה ח):
4The first of your grain, your wine, and your oil, and the first of the fleece of your sheep, you shall give him.   דרֵאשִׁ֨ית דְּגָֽנְךָ֜ תִּירֽשְׁךָ֣ וְיִצְהָרֶ֗ךָ וְרֵאשִׁ֛ית גֵּ֥ז צֹֽאנְךָ֖ תִּתֶּן־לֽוֹ:
The first of your grain: This refers to terumah ; and although the verse does not state a required amount, our Rabbis set an amount for it [ranging from a sixtieth to a fortieth of the total produce as follows]: A generous [person] gives one fortieth of the crop, a miserly [person] one sixtieth, and [a person of] average generosity one fiftieth. They base [this ruling] that one should not give less than one sixtieth on what is said, “[This is the offering that you shall set apart: a sixth of an ephah from a homer of wheat,] and you shall separate a sixth of an ephah from a homer of barley” (Ezek. 45:13). [Since an ephah is equivalent to three se’ah ,] a sixth of an ephah is equivalent to half a se’ah . [Now the “homer” mentioned in the verse is the same as a kor .] When you give [one sixth of an ephah from a homer , which we now know to be] one half of a se’ah for a kor , this amounts to one sixtieth because a kor is thirty se’ah . — [Yerushalmi , Terumoth 4:3]   ראשית דגנך: זו תרומה, ולא פירש בה שיעור, אבל רבותינו נתנו בה שיעור, עין יפה אחד מארבעים, עין רעה אחד מששים, בינונית אחד מחמשים. וסמכו על המקרא שלא לפחות מאחד מששים, שנאמר וששיתם האיפה מחומר השעורים (יחזקאל מה יג) ששית האיפה, חצי סאה. כשאתה נותן חצי סאה לכור, הרי אחד מששים, שהכור שלשים סאין:
and the first of the fleece of your sheep: When you shear your sheep each year, give the first of it [the wool] to the kohen . And [although the verse] does not mention a required amount, our Rabbis set an amount, namely, one sixtieth. And how many sheep [are the minimum to] be liable to the law of “the first of the fleece?” At least five sheep, as it is said, “[Then Abigail… took…] and five prepared (עֲשׂוּיוֹת) sheep” (I Sam. 25:18). [The עֲשׂוּיוֹת here, is interpreted as meaning that five sheep compel their owner and say to you, as it were,“Get up and fulfill the commandment of 'the first of the fleece.’”] Rabbi Akiva says: [that the minimum number of sheep liable to this commandment is derived from our verse here]: The phrase רֵאשִׁית גֵז denotes two sheep; צֹאנְךָ [an additional two, making] four, and תִּתֶּן-לוֹ denotes one more, which is a total of five sheep. - [Chul. 135a, 137a; Sifrei]   וראשית גז צאנך: כשאתה גוזז צאנך בכל שנה תן ממנה ראשית לכהן. ולא פירש בה שיעור. ורבותינו נתנו בה שיעור אחד מששים. וכמה צאן חייבות בראשית הגז, חמש רחלות, שנאמר וחמש צאן עשויות (שמואל א' כה, יח). רבי עקיבא אומר ראשית גז שתים, גז צאנך ארבע, תתן לו הרי חמש:
5For the Lord, your God, has chosen him out of all your tribes, to stand and serve in the name of the Lord, he and his sons, all the days.   הכִּ֣י ב֗וֹ בָּחַ֛ר יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ מִכָּל־שְׁבָטֶ֑יךָ לַֽעֲמֹ֨ד לְשָׁרֵ֧ת בְּשֵֽׁם־יְהֹוָ֛ה ה֥וּא וּבָנָ֖יו כָּל־הַיָּמִֽים:
to stand and serve: From here we learn that [the Temple] service is performed only when standing. — [Sifrei , Sotah 38a]   לעמוד לשרת: מכאן שאין שירות אלא מעומד: