Deuteronomy Chapter 4

41Then Moses decided to separate three cities on the side of the Jordan towards the sunrise,   מאאָ֣ז יַבְדִּ֤יל משֶׁה֙ שָׁל֣שׁ עָרִ֔ים בְּעֵ֖בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן מִזְרְחָ֖ה שָֽׁמֶשׁ:
Then [Moses] decided to separate: Heb. אָז יַבְדִּיל [The future form יַבְדִּיל instead of the past form הִבְדִּיל is to be explained]: Moses set his heart to hasten to [implement] the matter to separate them. And even though they were not to serve as cities of refuge until those of the land of Canaan would be separated, Moses said,“Any commandment that is possible to fulfill, I will fulfill” (Makkoth 10a).   אז יבדיל: נתן לב להיות חרד לדבר שיבדילם. ואף על פי שאינן קולטות עד שיבדלו אותן שבארץ כנען, אמר משה מצוה שאפשר לקיימה אקיימנה:
on the side of the Jordan towards the sunrise: On that side which is on the east of the Jordan.   בעבר הירדן מזרחה שמש: באותו עבר שבמזרחו של ירדן:
towards the sunrise: Heb. מִזְרְחָה שָׁמֶשׁ Because the word מִזְרְחָה is in the construct state, the “reish” is punctuated with a “chataf” (vocal “sh’va”), the meaning being,“the rising of the sun,” i.e., the place of the sunrise.   מזרחה שמש: לפי שהוא דבוק נקודה רי"ש בחטף, מזרח של שמש, מקום זריחת השמש:
42so that a murderer might flee there, he who murders his fellow man unintentionally, but did not hate him in time past, that he may flee to one of these cities, so that he might live:   מבלָנֻ֨ס שָׁ֜מָּה רוֹצֵ֗חַ אֲשֶׁ֨ר יִרְצַ֤ח אֶת־רֵעֵ֨הוּ֙ בִּבְלִי־דַ֔עַת וְה֛וּא לֹֽא־שׂנֵ֥א ל֖וֹ מִתְּמֹ֣ל שִׁלְשֹׁ֑ם וְנָ֗ס אֶל־אַחַ֛ת מִן־הֶֽעָרִ֥ים הָאֵ֖ל וָחָֽי:
43Bezer in the desert, in the plain country of the Reubenites, Ramoth in Gilead of the Gadites, and Golan in the Bashan of the Menassites.   מגאֶת־בֶּ֧צֶר בַּמִּדְבָּ֛ר בְּאֶ֥רֶץ הַמִּישֹׁ֖ר לָרֽאוּבֵנִ֑י וְאֶת־רָאמֹ֤ת בַּגִּלְעָד֙ לַגָּדִ֔י וְאֶת־גּוֹלָ֥ן בַּבָּשָׁ֖ן לַֽמְנַשִּֽׁי:
44And this is the teaching which Moses set before the children of Israel:   מדוְזֹ֖את הַתּוֹרָ֑ה אֲשֶׁר־שָׂ֣ם משֶׁ֔ה לִפְנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
And this is the teaching: This one which he is about to set down after this chapter.   וזאת התורה: זו שהוא עתיד לסדר אחר פרשה זו:
45These are the testimonies, statutes and ordinances, which Moses spoke to the children of Israel when they went out of Egypt,   מהאֵ֚לֶּה הָֽעֵדֹ֔ת וְהַֽחֻקִּ֖ים וְהַמִּשְׁפָּטִ֑ים אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר משֶׁה֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בְּצֵאתָ֖ם מִמִּצְרָֽיִם:
These are the testimonies… which [Moses] spoke: They are the very same ones that he spoke when they went out of Egypt, and he taught it to them again in the plains of Moab.   אלה העדות וגו' אשר דבר: הם הם אשר דבר בצאתם ממצרים חזר ושנאה להם בערבות מואב:
46on the side of the Jordan in the valley, opposite Beth Peor, in the land of Sihon, king of the Amorites, who dwelt in Heshbon, whom Moses and the children of Israel smote, after they went out of Egypt.   מובְּעֵ֨בֶר הַיַּרְדֵּ֜ן בַּגַּ֗יְא מ֚וּל בֵּ֣ית פְּע֔וֹר בְּאֶ֗רֶץ סִיחֹן֙ מֶ֣לֶךְ הָֽאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֥ר יוֹשֵׁ֖ב בְּחֶשְׁבּ֑וֹן אֲשֶׁ֨ר הִכָּ֤ה משֶׁה֙ וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בְּצֵאתָ֖ם מִמִּצְרָֽיִם:
47And they possessed his land and the land of Og, king of the Bashan, the two kings of the Amorites, who were on the side of the Jordan, towards the sunrise,   מזוַיִּֽירְשׁ֨וּ אֶת־אַרְצ֜וֹ וְאֶת־אֶ֣רֶץ | ע֣וֹג מֶֽלֶךְ־הַבָּשָׁ֗ן שְׁנֵי֙ מַלְכֵ֣י הָֽאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֖ר בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן מִזְרַ֖ח שָֽׁמֶשׁ:
who were on the side of the Jordan: which is in the east, because the other side was in the west. [That means on the side opposite the western side.]   אשר בעבר הירדן: שהוא במזרח שהעבר השני היה במערב:
48from Aroer, which is by the bank of the river Arnon, to Mount Sion, which is Hermon,   מחמֵֽעֲרֹעֵ֞ר אֲשֶׁ֨ר עַל־שְׂפַת־נַ֧חַל אַרְנֹ֛ן וְעַד־הַ֥ר שִׂיאֹ֖ן ה֥וּא חֶרְמֽוֹן:
49and all the plain across the Jordan eastward as far as the sea of the plain, under the waterfalls of the hill.   מטוְכָל־הָ֨עֲרָבָ֜ה עֵ֤בֶר הַיַּרְדֵּן֙ מִזְרָ֔חָה וְעַ֖ד יָ֣ם הָֽעֲרָבָ֑ה תַּ֖חַת אַשְׁדֹּ֥ת הַפִּסְגָּֽה: