Shemot (Exodus) Chapter 25

31And you shall make a menorah of pure gold. The menorah shall be made of hammered work; its base and its stem, its goblets, its knobs, and its flowers shall [all] be [one piece] with it.   לאוְעָשִׂ֥יתָ מְנֹרַ֖ת זָהָ֣ב טָה֑וֹר מִקְשָׁ֞ה תֵּֽיעָשֶׂ֤ה הַמְּנוֹרָה֙ יְרֵכָ֣הּ וְקָנָ֔הּ גְּבִיעֶ֛יהָ כַּפְתֹּרֶ֥יהָ וּפְרָחֶ֖יהָ מִמֶּ֥נָּה יִֽהְיֽוּ:
The menorah shall be made of hammered work [meaning] that it must not be made in sections, [which can be removed]. Its branches and its lamps should not be made individually and then attached, as is the custom of the smiths [through a process] called solderez [in French], soldering, but it [the menorah] must come [be constructed] entirely from one piece [of gold]-beaten with a hammer and cut with a tool, and the branches separated on both sides. — [from Baraitha Melecheth HaMishkan.]   מִקְשָׁה תֵּֽיעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה  שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂנָּה חֻלְיוֹת וְלֹא יַעֲשֶׂה קָנֶיהָ וְנֵרוֹתֶיהָ אֵבָרִים אֵבָרִים וְאַחַר כָּךְ יַדְבִּיקֵם, כְּדֶרֶךְ הַצּוֹרְפִים שֶׁקּוֹרִין שולד"יר בְּלַעַז, אֶלָּא כֻלָּהּ בָּאָה מֵחֲתִיכָה אַחַת, וּמַקִּישׁ בַּקֻּרְנָס וְחוֹתֵךְ בִּכְלִי הָאֻמָּנוּת וּמַפְרִיד הַקָּנִים אֵילָךְ וָאֵילָךְ:
of hammered work Heb. מִקְשָׁה. Its Aramaic translation is נְגִיד, an expression of drawing out, [meaning] that he draws the parts out of the block of gold on either side by beating [it] with a hammer. The word מִקְשָׁה means the blow of a hammer, batediz in Old French, hammered, like “knocked (נָקְשָׁן) one against the other” (Dan. 5:6).   מִקְשָׁה  תַּרְגּוּמוֹ נְגִיד, לְשׁוֹן הַמְשָׁכָה, שֶׁמַּמְשִׁיךְ אֶת הָאֵבָרִים מִן הָעֶשֶׁת לְכָאן וּלְכָאן בְּהַקָּשַׁת הַקֻּרְנָס, וּלְשׁוֹן מִקְשָׁה מַכַּת קֻרְנָס, בטדי"ץ בְּלַעַז, כְּמוֹ דָּא לְדָא נָקְשָׁן (דניאל ה'):
the menorah shall be made By itself. Since Moses found difficulty with it [i.e., figuring out how to form the menorah], the Holy One, blessed is He, said to him, “Cast the talent [equivalent to sixty-four pounds of gold] into the fire, and it will be made by itself.” Therefore, it is not written: תֵּעָשֶׂה but תֵּיעָשֶׂה. -[from Tan. Beha’alothecha 3]   תֵּֽיעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה  מֵאֵלֶיהָ, לְפִי שֶׁהָיָה מֹשֶׁה מִתְקַשֶּׁה בָהּ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַשְׁלֵךְ אֶת הַכִּכָּר לָאוּר וְהִיא נַעֲשֵׂית מֵאֵלֶיהָ, לְכָךְ לֹא נִכְתַּב תַּעֲשֶׂה (תנחומא):
its base This refers to the foot on the bottom [of the menorah], which was made like a box with three legs coming out of it [protruding] downwards.   יְרֵכָהּ  הוּא הָרֶגֶל שֶׁלְּמַטָּה הֶעָשׂוּי כְּמִין תֵּבָה, וּשְׁלֹשָׁה רַגְלַיִם יוֹצְאִין הֵימֶנּוּ וּלְמַטָּה:
and its stem [This refers to] its central stem rising from the middle of the base, erected upward. At the top of it was the middle lamp, made like a spoon, into which the oil was poured and the wick inserted.   וְקָנָהּ  הַקָּנֶה הָאֶמְצָעִי שֶׁלָּהּ הָעוֹלֶה בְּאֶמְצַע הַיָּרֵךְ זָקוּף כְּלַפֵּי מַעְלָה, וְעָלָיו נֵר הָאֶמְצָעִי עָשׂוּי כְּמִין בָּזֵךְ, לָצוּק הַשֶּׁמֶן לְתוֹכוֹ וְלָתֵת הַפְּתִילָה:
its goblets They are a sort of cups made of glass, long and narrow, which are called maderins [in Old French], long, slender glass goblets. These, however, were made of gold, and they protruded from every branch according to the number prescribed by the text. They were [placed] on it [the menorah] only for beauty.   גְּבִיעֶיהָ  הֵן כְּמִין כּוֹסוֹת שֶׁעוֹשִׂין מִזְּכוּכִית, אֲרֻכִּים וּקְצָרִים, וְקוֹרִין לָהֶם מדיר"נש בְּלַעַז, וְאֵלּוּ עֲשׂוּיִין שֶׁל זָהָב, וּבוֹלְטִין וְיוֹצְאִין מִכָּל קָנֶה וְקָנֶה כַּמִּנְיָן שֶׁנָּתַן בָּהֶם הַכָּתוּב, וְלֹא הָיוּ בָהּ אֶלָּא לְנוֹי:
its knobs [They were] like sort of round apples all around [the branch], protruding [outward] around the middle branch, in the style of the menoroth that are made for princes. They are called pomeles [in French], apple-shaped knobs (Men. 28b). Their number is prescribed in this parsha, [i.e.,] how many knobs protruded from it and how much [space] was [left] unadorned between one knob and another knob.   כַּפְתֹּרֶיהָ  כְּמִין תַּפּוּחִים הָיוּ, עֲגֻלִּין סָבִיב, בּוֹלְטִין סְבִיבוֹת הַקָּנֶה הָאֶמְצָעִי, כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשִׂין לַמְּנוֹרוֹת שֶׁלִּפְנֵי הַשָּׂרִים, וְקוֹרִין לָהֶם פומיל"ש בְּלַעַז, וּמִנְיָן שֶׁלָּהֶם כָּתוּב בַּפָּרָשָׁה, כַּמָּה כַּפְתּוֹרִים בּוֹלְטִין מִמֶּנָּה וְכַמָּה חָלָק בֵּין כַּפְתּוֹר לְכַפְתּוֹר:
and its flowers Engravings made on it like a sort of flowers.   וּפְרָחֶיהָ  צִיּוּרִין עֲשׂוּיִן בָּהּ כְּמִין פְּרָחִין:
shall [all] be [one piece] with it Everything shall be of hammered work, out of the solid block [of gold], and not made separately and then attached [to the main stem].   מִמֶּנָּה יִֽהְיֽוּ  הַכֹּל מִקְשָׁה יוֹצֵא מִתּוֹךְ חֲתִיכַת הָעֶשֶׁת, וְלֹא יַעֲשֶׂה לְבַדָּם וְיַדְבִּיקֵם:
32And six branches coming out of its sides: three menorah branches from its one side and three menorah branches from its second side.   לבוְשִׁשָּׁ֣ה קָנִ֔ים יֹֽצְאִ֖ים מִצִּדֶּ֑יהָ שְׁלשָׁ֣ה | קְנֵ֣י מְנֹרָ֗ה מִצִּדָּהּ֙ הָֽאֶחָ֔ד וּשְׁלשָׁה֙ קְנֵ֣י מְנֹרָ֔ה מִצִּדָּ֖הּ הַשֵּׁנִֽי:
coming out of its sides from here and there [in each direction] diagonally, drawn upwards until [they reached] the height of the menorah, which is the middle stem. They came out of the middle stem, one higher than the others: the bottom one was longest, the one above it was shorter than it, and the highest one shorter than that, because the height of their ends [at their tops] was equal to the height of the seventh, middle stem, out of which the six branches extended.   יֹֽצְאִים מִצִּדֶּיהָ  לְכָאן וּלְכָאן בַּאֲלַכְסוֹן, נִמְשָׁכִים וְעוֹלִין עַד כְּנֶגֶד גָּבְהָהּ שֶׁל מְנוֹרָה שֶׁהוּא קָנֶה הָאֶמְצָעִי, וְיוֹצְאִין מִתּוֹךְ קָנֶה הָאֶמְצָעִי זֶה לְמַעְלָה מִזֶּה, הַתַּחְתּוֹן אָרֹךְ, וְשֶׁל מַעְלָה קָצָר הֵימֶנּוּ, וְהָעֶלְיוֹן קָצָר הֵימֶנּוּ, לְפִי שֶׁהָיָה גֹּבַהּ רָאשֵׁיהֶן שָׁוֶה לְגָבְהוֹ שֶׁל קָנֶה הָאֶמְצָעִי, הַשְּׁבִיעִי, שֶׁמִּמֶּנּוּ יוֹצְאִים הַשִּׁשָּׁה קָנִים:
33Three decorated goblets on one branch, a knob and a flower, and three decorated goblets on one branch, a knob and a flower; so for the six branches that come out of the menorah.   לגשְׁלשָׁ֣ה גְ֠בִעִ֠ים מְשֻׁקָּדִ֞ים בַּקָּנֶ֣ה הָֽאֶחָד֘ כַּפְתֹּ֣ר וָפֶ֒רַח֒ וּשְׁלשָׁ֣ה גְבִעִ֗ים מְשֻׁקָּדִ֛ים בַּקָּנֶ֥ה הָֽאֶחָ֖ד כַּפְתֹּ֣ר וָפָ֑רַח כֵּ֚ן לְשֵׁ֣שֶׁת הַקָּנִ֔ים הַיֹּֽצְאִ֖ים מִן־הַמְּנֹרָֽה:
decorated Heb. מְשֻׁקָּדִים, as the Targum [Onkelos] renders מְצַיְירִין. They were decorated in the manner that silver and gold vessels are made, which is called nieler [in Old French, nieller in modern French, niello in English].   מְשֻׁקָּדִים  כְּתַרְגּוּמוֹ, מְצֻיָּרִים הָיוּ, כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשִׂין לִכְלֵי כֶסֶף וְזָהָב שֶׁקּוֹרִים נייל"יר בְּלַעַז:
and three decorated goblets protruding from each branch.   שְׁלשָׁה גְבִעִים  בּוֹלְטִין מִכָּל קָנֶה וְקָנֶה:
a knob and a flower were on each branch.   כַּפְתֹּר וָפֶרַח  הָיָה לְכָל קָנֶה וְקָנֶה:
34And on [the stem of] the menorah [shall be] four decorated goblets, its knobs and its flowers.   לדוּבַמְּנֹרָ֖ה אַרְבָּעָ֣ה גְבִעִ֑ים מְשֻׁ֨קָּדִ֔ים כַּפְתֹּרֶ֖יהָ וּפְרָחֶֽיהָ:
And on [the stem of] the menorah [shall be] four… goblets On the main stem of the menorah were four goblets: one protruding on it below the branches and three above the exit of the three branches that extended outwards from its sides.   וּבַמְּנֹרָה אַרְבָּעָה גְבִעִים  בְּגוּפָהּ שֶׁל מְנוֹרָה הָיוּ אַרְבָּעָה גְּבִיעִים – אֶחָד בּוֹלֵט בָּהּ לְמַטָּה מִן הַקָּנִים, וְהַשְּׁלֹשָׁה לְמַעְלָה מִן יְצִיאַת הַקָּנִים הַיּוֹצְאִין מִצִּדֶּיהָ:
decorated…its knobs and its flowers This is one of the five verses whose meaning cannot be determined. It is unknown whether [to read] “decorated goblets” or “decorated its knobs and its flowers."-[from Yoma 52b]   מְשֻׁקָּדִים כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶֽיהָ  זֶה אֶחָד מֵחֲמִשָּׁה מִקְרָאוֹת שֶׁאֵין לָהֶם הֶכְרֵעַ (יומא נ"ב), אֵין יָדוּעַ אִם גְּבִיעִים מְשֻׁקָּדִים אוֹ מְשֻׁקָּדִים כַּפְתּוֹרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ:
35And a knob under the two branches from it, and a knob under the two branches from it, and a knob under the two branches from it; so for the six branches that come out of the menorah.   להוְכַפְתֹּ֡ר תַּ֩חַת֩ שְׁ֨נֵי הַקָּנִ֜ים מִמֶּ֗נָּה וְכַפְתֹּר֙ תַּ֣חַת שְׁנֵ֤י הַקָּנִים֙ מִמֶּ֔נָּה וְכַפְתֹּ֕ר תַּֽחַת־שְׁנֵ֥י הַקָּנִ֖ים מִמֶּ֑נָּה לְשֵׁ֨שֶׁת֙ הַקָּנִ֔ים הַיֹּֽצְאִ֖ים מִן־הַמְּנֹרָֽה:
And a knob under the two branches From the knob, the branches extended from its two sides in either direction. This is what we learned in the [Baraitha] Melecheth HaMishkan [ch. 10, Men. 28b, 29a]: The height of the menorah was eighteen handbreadths. [This total is arrived at as follows:] The feet [of the menorah] and the [lowest] flower were three handbreadths. That is the flower mentioned in connection with the base, as it is said: “to its base, to its flower” (Num. 8:4). Then two handbreadths [above this were] unadorned, and a handbreadth [above that] in which [there] was a goblet-[namely one] of the four goblets [mentioned in verse 34]-and a knob and a flower of the two knobs and the two flowers mentioned in connection with the menorah itself, as it is said [on verse 34]: “decorated…its knobs and its flowers.” We learn that on the main stem there were two knobs and two flowers, in addition to the three knobs from which the branches extended, as it is said [here]: “And a knob under the two branches.” And [above the lowest branches were] two handbreadths unadorned, and a handbreadth with a knob and two branches coming out of it on either side, extending upward, opposite the height of the menorah, and one handbreadth unadorned, and a handbreadth with a knob and two branches coming out of it, and one handbreadth unadorned, and a handbreadth with a knob and two branches coming out of it, extending upward, opposite the height of the menorah, and two handbreadths unadorned. [Hence,] three handbreadths remain, in which there were three goblets, a knob, and a flower. The goblets were found to number twenty-two: eighteen for the six branches [of the menorah]-three for each one-and four on the menorah itself, totaling twenty-two. And [there were] eleven knobs-six on the six branches [one on each branch], three on the menorah itself, from which the branches extended, and two more on the menorah, as it is said [in verse 34]: “decorated…its knobs,” [which means two knobs] since the minimum of [the plural] “knobs” is two. One [knob was] below, next to the base, and one in the top three handbreadths [together] with the three goblets. And it [the menorah] had nine flowers: six on the six branches [one on each branch] as it is said [in verse 33]: “on one branch, [there was] a knob and a flower,” and three [flowers] on the menorah [itself], as it is said [here], "decorated…its knobs and its flowers"-the minimum of [the plural] “flowers” is two, and one [additional flower is] mentioned in the parsha Beha’alothecha: “to its base to its flower” (Num. 8:4). If you carefully study this Mishnah that is written above, you will find them [the decorations of the menorah] according to their number, each one in its place. — [from Men. 28b]   וְכַפְתֹּר תַּחַת שְׁנֵי הַקָּנִים  מִתּוֹךְ הַכַּפְתּוֹר הָיוּ הַקָּנִים נִמְשָׁכִים מִשְּׁנֵי צִדֶּיהָ אֵילָךְ וָאֵילָךְ, כָּךְ שָׁנִינוּ בִמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן: גָּבְהָהּ שֶׁל מְנוֹרָה י"ח טְפָחִים, הָרַגְלַיִם וְהַפֶּרַח שְׁלֹשָׁה טְפָחִים – הוּא הַפֶּרַח הָאָמוּר בַּיָּרֵךְ, שֶׁנֶּאֱמַר עַד יְרֵכָהּ עַד פִּרְחָהּ (במדבר ח') – וּטְפָחַיִם חָלָק, וְטֶפַח שֶׁבּוֹ גָּבִיעַ מֵהָאַרְבָּעָה גְבִיעִים וְכַפְתּוֹר וָפֶרַח מִשְּׁנֵי כַפְתּוֹרִים וּשְׁנֵי פְרָחִים הָאֲמוּרִים בַּמְּנוֹרָה עַצְמָהּ, שֶׁנֶּ' מְשֻׁקָּדִים כַּפְתּוֹרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ, לָמַדְנוּ שֶׁהָיוּ בַּקָּנֶה שְׁנֵי כַפְתּוֹרִים וּשְׁנֵי פְרָחִים לְבַד מִן הַשְּׁלֹשָׁה כַפְתּוֹרִים שֶׁהַקָּנִים נִמְשָׁכִין מִתּוֹכָן, שֶׁנֶּ' וְכַפְתֹּר תַּחַת שְׁנֵי הַקָּנִים וְגוֹ', וּטְפָחַיִם חָלָק, וְטֶפַח כַּפְתּוֹר וּשְׁנֵי קָנִים יוֹצְאִים מִמֶּנּוּ אֵילָךְ וָאֵילָךְ נִמְשָׁכִים וְעוֹלִים כְּנֶגֶד גָּבְהָהּ שֶׁל מְנוֹרָה, טֶפַח חָלָק, וְטֶפַח כַּפְתּוֹר וּשְׁנֵי קָנִים יוֹצְאִים מִמֶּנּוּ, וְטֶפַח חָלָק, וְטֶפַח כַּפְתּוֹר וּשְׁנֵי קָנִים יוֹצְאִים מִמֶּנּוּ וְנִמְשָׁכִים וְעוֹלִין כְּנֶגֶד גָּבְהָהּ שֶׁל מְנוֹרָה, וּטְפָחַיִם חָלָק, נִשְׁתַּיְּרוּ שָׁם שְׁלֹשָׁה טְפָחִים שֶׁבָּהֶם שְׁלֹשָׁה גְבִיעִים וְכַפְתּוֹר וָפֶרַח, נִמְצְאוּ גְּבִיעִים כ"ב – י"ח לְשִׁשָּׁה קָנִים, שְׁלֹשָׁה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, וְאַרְבָּעָה בְּגוּפָהּ שֶׁל מְנוֹרָה, הֲרֵי כ"ב – וְאַחַד עָשָׂר כַּפְתּוֹרִים, שִׁשָּׁה בְּשֵׁשֶׁת הַקָּנִים, וּשְׁלֹשָׁה בְּגוּפָהּ שֶׁל מְנוֹרָה שֶׁהַקָּנִים יוֹצְאִים מֵהֶם, וּשְׁנַיִם עוֹד בַּמְּנוֹרָה שֶׁנֶּ' מְשֻׁקָּדִים כַּפְתּוֹרֶיהָ, וּמִעוּט כַּפְתּוֹרִים שְׁנַיִם, הָאֶחָד לְמַטָּה אֵצֶל הַיָּרֵךְ, וְהָאֶחָד בְּג' טְפָחִים הָעֶלְיוֹנִים עִם ג' הַגְּבִיעִים, וְתִשְׁעָה פְרָחִים הָיוּ לָהּ, שִׁשָּׁה לְשֵׁשֶׁת הַקָּנִים, שֶׁנֶּ' בַּקָּנֶה הָאֶחָד כַּפְתֹּר וָפֶרַח, וּשְׁלֹשָׁה לַמְּנוֹרָה שֶׁנֶּ' מְשֻׁקָּדִים כַּפְתּוֹרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ, וּמִעוּט פְּרָחִים שְׁנַיִם, וְאֶחָד הָאָמוּר בְּפָרָשַׁת בְּהַעֲלֹתְךָ עַד יְרֵכָהּ עַד פִּרְחָהּ, וְאִם תְּדַקְדֵּק בְּמִשְׁנָה זוֹ הַכְּתוּבָה לְמַעְלָה, תִּמְצָאֵם כְּמִנְיָנָם אִישׁ אִישׁ בִּמְקוֹמוֹ:
36Their knobs and their branches shall [all] be [one piece] with it; all of it [shall be] one hammered mass of pure gold.   לוכַּפְתֹּֽרֵיהֶ֥ם וּקְנֹתָ֖ם מִמֶּ֣נָּה יִֽהְי֑וּ כֻּלָּ֛הּ מִקְשָׁ֥ה אַחַ֖ת זָהָ֥ב טָהֽוֹר:
37And you shall make its lamps seven, and he shall kindle its lamps [so that they] shed light toward its face.   לזוְעָשִׂ֥יתָ אֶת־נֵֽרֹתֶ֖יהָ שִׁבְעָ֑ה וְהֶֽעֱלָה֙ אֶת־נֵ֣רֹתֶ֔יהָ וְהֵאִ֖יר עַל־עֵ֥בֶר פָּנֶֽיהָ:
its lamps [They were] sort of cups into which the oil and the wicks were put.   אֶת־נֵֽרֹתֶיהָ  כְּמִין בָּזִיכִין שֶׁנּוֹתְנִין בְּתוֹכָן הַשֶּׁמֶן וְהַפְּתִילוֹת:
[so that they] shed light toward its face [Namely,] make the openings of the six lamps [which were] at the top of the branches that extend from its [the menorah’s] sides, turned toward the middle one, so that when the lamps were lit they would shed light עֵבֶר פָּנֶיהָ, towards [or in the direction of] its face. Their light should be turned towards the face of the middle branch, which is the body of the menorah.   וְהֵאִיר עַל־עֵבֶר פָּנֶֽיהָ  עָשָׂה פִּי שֵׁשֶׁת הַנֵּרוֹת שֶׁבְּרָאשֵׁי הַקָּנִים הַיּוֹצְאִים מִצִּדֶּיהָ מְסֻבִּים כְּלַפֵּי הָאֶמְצָעִי, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ הַנֵּרוֹת כְּשֶׁתַּדְלִיקֵם מְאִירִים אֶל עֵבֶר פָּנֶיהָ – מֻסָּב אוֹרָם אֶל צַד פְּנֵי הַקָּנֶה הָאֶמְצָעִי, שֶׁהוּא גּוּף הַמְּנוֹרָה:
38And its tongs and its scoops [shall be] of pure gold.   לחוּמַלְקָחֶ֥יהָ וּמַחְתֹּתֶ֖יהָ זָהָ֥ב טָהֽוֹר:
And its tongs Heb. וּמַלְקָחֶיהָ. They are the tongs made to take the wicks from the oil, to set them in place and to draw them into the mouths of the lamps. Since they [are used for] taking (לוֹקְחִים) [the wicks] with them, they are called מֶלְקָחַיִם, a pair of “takers.” [The Aramaic word] וְצִבְיָתָהָא, which Onkelos renders [for וּמַלְקָחֶיהָ], is a term related to צְבַת, tenailles in French, tongs.   וּמַלְקָחֶיהָ  הֵם הַצְּבָתִים הָעֲשׂוּיִין לִקַּח בָּהֶם הַפְּתִילָה מִתּוֹךְ הַשֶּׁמֶן, לְיַשְּׁבָן וּלְמָשְׁכָן בְּפִי הַנֵּרוֹת, וְעַל שֵׁם שֶׁלּוֹקְחִים בָּהֶם קְרוּיִים מֶלְקָחַיִם; וְצִבְתָהָא שֶׁתִּרְגֵּם אֻנְקְלוֹס לְשׁוֹן צְבָת, טנייל"ש בְּלַעַז:
and its scoops Heb. וּמַחְתֹּתֶיהָ. They are a kind of small cup with which he [the kohen] would scoop the ashes that are in the lamp every morning when he [the kohen] cleaned the lamps from the ashes of the wicks that burned during the night and were [now] extinguished. The word מַחְךְתָּה is [the equivalent of] poseydure [or poysedure] in Old French, a little shovel [or] ash pan, like “to scoop (לַחְתּוֹת) fire from a hearth” (Isa. 30:14).   וּמַחְתֹּתֶיהָ  הֵם כְּמִין בָּזִיכִין קְטַנִּים שֶׁחוֹתֶה בָּהֶן אֶת הָאֵפֶר שֶׁבַּנֵּר בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר, כְּשֶׁהוּא מֵיטִיב אֶת הַנֵּרוֹת מֵאֵפֶר הַפְּתִילוֹת שֶׁדָּלְקוּ הַלַּיְלָה וְכָבוּ, וּלְשׁוֹן מַחְתָּה פויישר"יא בְּלַעַז, כְּמוֹ לַחְתּוֹת אֵשׁ מִיָּקוּד (ישעיהו ל'):
39He shall make it of a talent of pure gold, with all these implements.   לטכִּכַּ֛ר זָהָ֥ב טָה֖וֹר יַֽעֲשֶׂ֣ה אֹתָ֑הּ אֵ֥ת כָּל־הַכֵּלִ֖ים הָאֵֽלֶּה:
a talent pure gold Heb. כִּכַּר.[This means] that its weight along with all its implements shall be nothing but a talent, no less and no more. The talent used for mundane matters was sixty maneh, and the one used for holy matters was double, thus one hundred twenty maneh (Bech. 5a). The maneh is the litra with which silver is weighed according to the weight used in Cologne, which is the equivalent of one hundred gold pieces [or] twenty-five selas, for the sela is equivalent to four gold pieces. [This is the equivalent of sixty-four pounds.]   כִּכַּר זָהָב טָהוֹר  שֶׁלֹּא יִהְיֶה מִשְׁקָלָהּ עִם כָּל כֵּלֶיהָ אֶלָּא כִּכָּר, לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר (מנחות פ"ח). וְהַכִּכָּר שֶׁל חֹל שִׁשִּׁים מָנֶה, וְשֶׁל קֹדֶשׁ הָיָה כָּפוּל, ק"ך מָנֶה, וְהַמָּנֶה הוּא לִיטְרָא שֶׁשּׁוֹקְלִין בָּהּ כֶּסֶף לְמִשְׁקַל קוֹלוֹנְיָא, וְהֵם מֵאָה זְהוּבִים – עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה סְלָעִים וְהַסֶּלַע אַרְבָּעָה זְהוּבִים:
40Now see and make according to their pattern, which you are shown on the mountain.   מוּרְאֵ֖ה וַֽעֲשֵׂ֑ה בְּתַ֨בְנִיתָ֔ם אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה מָרְאֶ֖ה בָּהָֽר:
Now see and make See here on the mountain the pattern that I am showing you. [This] informs us that Moses had difficulties with the construction of the menorah, until the Holy One, blessed is He, showed him a [model] menorah of fire. -[from Men. 29a]   וּרְאֵה וַֽעֲשֵׂה  רְאֵה כָאן בָּהָר תַּבְנִית שֶׁאֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ, מַגִּיד שֶׁנִּתְקַשָּׁה מֹשֶׁה בְמַעֲשֵׂה הַמְּנוֹרָה עַד שֶׁהֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְנוֹרָה שֶׁל אֵשׁ (שם כ"ט):
which you are shown Heb. אַשֶׁר-אַתָּה מָרְאֶה, as the Targum [Onkelos] renders: דִי אַךְתְּ מִתְחַזֵי, which you are shown. If it were punctuated מַרְאֶה with a “pattach,” it would mean that you show others. Now that it is punctuated with a short “kamatz,” it means that you are shown, that others show you, (for the punctuation distinguishes between the active and the passive).   אֲשֶׁר־אַתָּה מָרְאֶה  כְּתַרְגּוּמוֹ דְּאַתְּ מִתְחֲזֵי בְּטוּרָא; אִלּוּ הָיָה נָקוּד מַרְאֶה, בְּפַתָּח, הָיָה פִּתְרוֹנוֹ אַתָּה מַרְאֶה לַאֲחֵרִים, עַכְשָׁו שֶׁנָּקוּד חֲטַף קָמָץ, פִּתְרוֹנוֹ דְּאַתְּ מִתְחֲזֵי – שֶׁאֲחֵרִים מַרְאִים לְךָ (שֶׁהַנִּקּוּד מַפְרִיד בֵּין עוֹשֶׂה לְנַעֲשֶׂה):

Shemot (Exodus) Chapter 26

1And the Mishkan you shall make out of ten curtains [consisting] of twisted fine linen, and blue, purple, and crimson wool. A cherubim design of the work of a master weaver you shall make them.   אוְאֶת־הַמִּשְׁכָּ֥ן תַּֽעֲשֶׂ֖ה עֶ֣שֶׂר יְרִיעֹ֑ת שֵׁ֣שׁ מָשְׁזָ֗ר וּתְכֵ֤לֶת וְאַרְגָּמָן֙ וְתֹלַ֣עַת שָׁנִ֔י כְּרֻבִ֛ים מַֽעֲשֵׂ֥ה חשֵׁ֖ב תַּֽעֲשֶׂ֥ה אֹתָֽם:
And the Mishkan you shall make out of ten curtains to be its roof and [cover its] walls outside the planks, for the curtains are hung behind them to cover them.   וְאֶת־הַמִּשְׁכָּן תַּֽעֲשֶׂה עֶשֶׂר יְרִיעֹת  לִהְיוֹת לוֹ לְגַג וְלִמְחִצּוֹת מִחוּץ לַקְּרָשִׁים, שֶׁהַיְרִיעוֹת תְּלוּיוֹת מֵאֲחוֹרֵיהֶן לְכַסּוֹתָן:
of twisted fine linen, and blue, purple, and crimson wool Thus there are four kinds [of material] together in each thread, one of linen and three of wool, and each thread was doubled six times. Thus, four kinds [of material], when they are twisted together, yield twenty-four strands to a thread. — [from Baraitha Melecheth HaMishkan, ch. 2, Yoma 71b]   שֵׁשׁ מָשְׁזָר וּתְכֵלֶת וְתֹלַעַת שָׁנִי  הֲרֵי אַרְבָּעָה מִינִין יַחַד חוּט וְחוּט – אֶחָד שֶׁל פִּשְׁתָּן וּשְׁלֹשָׁה שֶׁל צֶמֶר – וְכָל חוּט וְחוּט כָּפוּל ו' הֲרֵי אַרְבָּעָה מִינִין כְּשֶׁהֵן שְׁזוּרִין יַחַד כ"ד כְּפָלִים לַחוּט (יומא ע"א):
A cherubim design of the work of a master weaver Cherubim were drawn on them [the curtains] in their weave; not with embroidery, which is needlework, but with weaving on both sides, one face from here [one side] and one face from there [the other side]: a lion from this side and an eagle from that side, as silk girdles, called feysses in Old French, are woven. — [from Yoma 72b]   כְּרֻבִים מַֽעֲשֵׂה חשֵׁב  כְּרוּבִים הָיוּ מְצֻיָּרִין בָּהֶם בַּאֲרִיגָתָן, וְלֹא בִרְקִימָה שֶׁהוּא מַעֲשֵׂה מַחַט, אֶלָּא בַאֲרִיגָה בִשְׁנֵי כְּתָלִים, פַּרְצוּף אֶחָד מִכָּאן וּפַרְצוּף אֶחָד מִכָּאן – אֲרִי מִצַּד זֶה וְנֶשֶׁר מִצַּד זֶה – כְּמוֹ שֶׁאוֹרְגִין חֲגוֹרוֹת שֶׁל מֶשִׁי שֶׁקּוֹרִין בְּלַעַז פיישי"שא:
2The length of one curtain [shall be] twenty eight cubits, and the width of one curtain [shall be] four cubits; the same measure for all the curtains.   באֹ֣רֶךְ | הַיְרִיעָ֣ה הָֽאַחַ֗ת שְׁמֹנֶ֤ה וְעֶשְׂרִים֙ בָּֽאַמָּ֔ה וְרֹ֨חַב֙ אַרְבַּ֣ע בָּֽאַמָּ֔ה הַיְרִיעָ֖ה הָֽאֶחָ֑ת מִדָּ֥ה אַחַ֖ת לְכָל־הַיְרִיעֹֽת:
3Five of these curtains shall be joined to one another, and [the other] five curtains shall [also] be joined to one another.   גחֲמֵ֣שׁ הַיְרִיעֹ֗ת תִּֽהְיֶ֨יןָ֙ חֹֽבְרֹ֔ת אִשָּׁ֖ה אֶל־אֲחֹתָ֑הּ וְחָמֵ֤שׁ יְרִיעֹת֙ חֹֽבְרֹ֔ת אִשָּׁ֖ה אֶל־אֲחֹתָֽהּ:
shall be joined He [Bezalel] would sew them with a needle, one [curtain] alongside the other, five separately and [the other] five separately.   תִּֽהְיֶיןָ חֹֽבְרֹת  תּוֹפְרָן בְּמַחַט זוֹ בְצַד זוֹ, חָמֵשׁ לְבַד וְחָמֵשׁ לְבַד:
to one another Heb. אִשָׁה אֶל-אִחֹתָהּ, lit., a woman to her sister. It is customary for Scripture to speak this way concerning a noun in the feminine gender, and concerning a noun in the masculine gender, אִישׁ אֶל-אָחִיו [lit., a man to his brother], as it is said concerning the cherubim: אִישׁ אֶל-אָחִיו (Exod. 25:20).   אִשָּׁה אֶל־אֲחֹתָהּ  כָּךְ דֶּרֶךְ הַמִּקְרָא לְדַבֵּר בְּדָבָר שֶׁהוּא לְשׁוֹן נְקֵבָה, וּבְדָבָר שֶׁהוּא לְשׁוֹן זָכָר אוֹמֵר אִישׁ אֶל אָחִיו, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱ' בַּכְּרוּבִים וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו (שמות כ"ה):
4And you shall make loops of blue wool on the edge of one curtain [that is] at the edge of the [first] set, and so shall you do on the edge of the outermost curtain of the second set.   דוְעָשִׂ֜יתָ לֻֽלְאֹ֣ת תְּכֵ֗לֶת עַ֣ל שְׂפַ֤ת הַיְרִיעָה֙ הָֽאֶחָ֔ת מִקָּצָ֖ה בַּֽחֹבָ֑רֶת וְכֵ֤ן תַּֽעֲשֶׂה֙ בִּשְׂפַ֣ת הַיְרִיעָ֔ה הַקִּ֣יצוֹנָ֔ה בַּמַּחְבֶּ֖רֶת הַשֵּׁנִֽית:
loops Heb. לֻלָאֹת, lazoles in Old French, loops. So did Onkelos render [it]: עִנוּבִין, a term meaning a bow.   לֻֽלְאֹת  לצול"ש בְּלַעַז, וְכֵן תִּרְגֵּם אֻנְקְלוֹס עֲנוּבִין, לְשׁוֹן עֲנִיבָה:
curtain [that is] at the edge of the [first] set Heb. בַּחֹבָרֶת. On the curtain that is the outermost of the set. The group of five curtains is called חוֹבֶרֶת.   מִקָּצָה בַּֽחֹבָרֶת  בְּאוֹתָהּ יְרִיעָה שֶׁבְּסוֹף הַחִבּוּר, קְבוּצַת חֲמֵשֶׁת הַיְרִיעוֹת קְרוּיָה חוֹבֶרֶת:
and so shall you do on the edge of the outermost curtain of the second set On that curtain that is the outermost (הַקִּצוֹנָה), an expression derived from קָצֶה, end, meaning at the end of the set [of curtains].   וְכֵן תַּֽעֲשֶׂה בִּשְׂפַת הַיְרִיעָה הַקִּיצוֹנָה בַּמַּחְבֶּרֶת הַשֵּׁנִֽית  בְּאוֹתָהּ יְרִיעָה שֶׁהִיא קִיצוֹנָה, לְשׁוֹן קָצֶה, כְּלוֹמַר לְסוֹף הַחוֹבֶרֶת:
5You shall make fifty loops on [the edge of] one curtain, and you shall make fifty loops on the edge of the curtain in the second set; the loops shall correspond to one another.   החֲמִשִּׁ֣ים לֻֽלָאֹ֗ת תַּֽעֲשֶׂה֘ בַּיְרִיעָ֣ה הָֽאֶחָת֒ וַֽחֲמִשִּׁ֣ים לֻֽלָאֹ֗ת תַּֽעֲשֶׂה֙ בִּקְצֵ֣ה הַיְרִיעָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בַּמַּחְבֶּ֣רֶת הַשֵּׁנִ֑ית מַקְבִּילֹת֙ הַלֻּֽלָאֹ֔ת אִשָּׁ֖ה אֶל־אֲחֹתָֽהּ:
the loops shall correspond to one another Heb. מַקְבִּילֹתהַלֻּלָאֹת. Make sure that you make the loops exactly equidistant from one another. Their measure on this curtain should be the same for its mate. When you spread one set [of curtains] next to the other set, the loops of this curtain shall line up exactly opposite the loops of the other [curtain]. This is the [meaning of the] word מַקְבִּילֹת, [i.e.,] this one opposite that one. The Aramaic translation of נֶגֶד, opposite, is לָקֳבֵל. [Each] curtain was twenty-eight [cubits] long and four [cubits] wide. When five curtains were joined together, it was found that [altogether] they were twenty [cubits] wide, and so [too] with the second set. The length of the Mishkan was thirty [cubits] from east to west, as it is said: “twenty planks for the southern side” (verse 18), and so for the north, [with] every plank a cubit and a half [wide]. Thus, [we have altogether] thirty [cubits] from east to west. The width of the Mishkan from north to south was ten cubits, as it is said: “And for the western end of the Mishkan [you shall make six planks]” (verse 22), and [thus with] two planks at the corners [i.e., one plank at each end of the western wall], we have ten. [I.e., the interior of the Mishkan was ten cubits wide, not counting the northern and southern walls, which were each one cubit thick. Hence, the remainder of the two corner planks that do not fit against the side planks is a half cubit each, equaling one cubit. The six planks along the western side total nine cubits, thus we have altogether ten cubits on the western side.] In their [respective] places, I will explain these verses. The curtains were placed [so that] their length [was across] the [interior] width of the Mishkan, ten [of the curtains’] middle cubits as the roof of the space of the width of the Mishkan. [Another] cubit from here and a cubit from there covered the thickness of the tops of the planks, whose width was a cubit thick. Thus remained sixteen cubits: eight on the north[ern side] and eight on the south[ern side], covering the height of the planks, which were ten [cubits] high. [Thus] the bottom two cubits were exposed. The curtains were forty cubits wide when they were joined-twenty cubits for each set. Thirty of them [of the forty cubits] were for the roof of the Mishkan’s [interior] space lengthwise; one cubit corresponded to the thickness of the ends of the planks on the [Mishkan’s] west[ern side] and one cubit [was meant] to cover the thickness of the pillars on the east[ern side]-for there were no planks on the [Mishkan’s] east[ern side], only four (Old Rashi-five) pillars upon whose hooks the screen was spread and hung, like a curtain. [Aside from the above two cubits,] there remained eight cubits that hung in the back of the Mishkan on the west[ern side], with the bottom two cubits uncovered. I found this in the Baraitha of Forty-Nine Middoth. However, in Tractate Shabbath (98b) [it is stated]: The curtains did not cover the eastern pillars, and nine cubits hung in the back of the Mishkan. The text supports us [in our quotation of the Talmud, for the Torah states]: “And you shall place the dividing curtain beneath the clasps” (verse 33), but if [the truth is] like the words of this Baraitha, [it would mean that] the dividing curtain would be found to be drawn back one cubit to the west of the clasps.   מַקְבִּילֹת הַלֻּֽלָאֹת אִשָּׁה אֶל־אֲחֹתָֽהּ  שְׁמֹר שֶׁתַּעֲשֶׂה הַלּוּלָאוֹת בְּמִדָּה אַחַת, מְכֻוֶּנֶת הַבְדָּלָתָן זוֹ מִזּוֹ, וּכְמִדָּתָן בִּירִיעָה זוֹ כֵּן יְהֵא בַּחֲבֶרְתָּהּ, שֶׁכְּשֶׁתִּפְרֹשׂ חוֹבֶרֶת אֵצֶל חוֹבֶרֶת יִהְיוּ הַלּוּלָאוֹת שֶׁל יְרִיעָה זוֹ מְכֻוָּנוֹת כְּנֶגֶד לוּלָאוֹת שֶׁל זוֹ, וְזֶהוּ לְשׁוֹן מַקְבִּילוֹת – זוֹ כְּנֶגֶד זוֹ, תַּרְגּוּמוֹ שֶׁל נֶגֶד לָקֳבֵל. הַיְרִיעוֹת אָרְכָּן כ"ח וְרָחְבָּן אַרְבַּע, וּכְשֶׁחִבֵּר חָמֵשׁ יְרִיעוֹת יַחַד נִמְצָא רָחְבָּן עֶשְׂרִים, וְכֵן הַחוֹבֶרֶת הַשֵּׁנִית, וְהַמִּשְׁכָּן אָרְכּוֹ שְׁלֹשִׁים מִן הַמִּזְרָח לַמַּעֲרָב, שֶׁנֶּ' עֶשְׂרִים קְרָשִׁים לִפְאַת נֶגֶב תֵּימָנָה, וְכֵן לַצָּפוֹן, וְכָל קֶרֶשׁ אַמָּה וַחֲצִי הָאַמָּה, הֲרֵי שְׁלֹשִׁים מִן הַמִּזְרָח לַמַּעֲרָב, רֹחַב הַמִּשְׁכָּן מִן הַצָּפוֹן לַדָּרוֹם עֶשֶׂר אַמּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר וּלְיַרְכְּתֵי הַמִּשְׁכָּן יָמָּה וְגוֹ' וּשְׁנֵי קְרָשִׁים לִמְקֻצְעֹת הֲרֵי עֶשֶׂר – וּבִמְקוֹמָם אֲפָרְשֵׁם לַמִּקְרָאוֹת הַלָּלוּ – נוֹתֵן הַיְרִיעוֹת אָרְכָּן לְרָחְבּוֹ שֶׁל מִשְׁכָּן, עֶשֶׂר אַמּוֹת אֶמְצָעִיּוֹת לְגַג חֲלַל רֹחַב הַמִּשְׁכָּן, וְאַמָּה מִכָּאן וְאַמָּה מִכָּאן לְעֹבִי רָאשֵׁי הַקְּרָשִׁים שֶׁעָבְיָם אַמָּה, נִשְׁתַּיְּרוּ ט"ז אַמָּה, ח' לַצָפוֹן וְח' לַדָרוֹם, מְכַסּוֹת קוֹמַת הַקְּרָשִׁים שֶׁגָּבְהָן עֶשֶׂר, נִמְצְאוּ שְׁתֵּי אַמּוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת מְגֻלּוֹת; רָחְבָּן שֶׁל יְרִיעוֹת אַרְבָּעִים אַמָּה כְּשֶׁהֵן מְחֻבָּרוֹת, עֶשְׂרִים אַמָּה לְחוֹבֶרֶת. שְׁלֹשִׁים מֵהֶן לְגַג חֲלַל הַמִּשְׁכָּן לְאָרְכּוֹ, וְאַמָּה כְנֶגֶד עֹבִי רָאשֵׁי הַקְּרָשִׁים שֶׁבַּמַּעֲרָב, וְאַמָּה לְכַסּוֹת עֹבִי הָעַמּוּדִים שֶׁבַּמִּזְרָח – שֶׁלֹּא הָיוּ קְרָשִׁים בַּמִּזְרָח, אֶלָּא חֲמִשָּׁה עַמּוּדִים שֶׁהַמָּסָךְ פָּרוּשׂ וְתָלוּי בַּוָּוִין שֶׁבָּהֶן כְּמִין וִילוֹן – נִשְׁתַּיְּרוּ שְׁמוֹנֶה אַמּוֹת הַתְּלוּיִין עַל אֲחוֹרֵי הַמִּשְׁכָּן שֶׁבַּמַּעֲרָב, וּשְׁתֵּי אַמּוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת מְגֻלּוֹת, זוֹ מָצָאתִי בְּבָרַיְתָא דְּאַרְבָּעִים וְתֵשַׁע מִדּוֹת. אֲבָל בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת אֵין הַיְרִיעוֹת מְכַסּוֹת אֶת עַמּוּדֵי הַמִּזְרָח, וְתֵשַׁע אַמּוֹת תְּלוּיוֹת אֲחוֹרֵי הַמִּשְׁכָּן, וְהַכָּתוּב בְּפָרָשָׁה זוֹ מְסַיְּעֵנוּ, וְנָתַתָּ אֶת הַפָּרֹכֶת "תַּחַת" הַקְּרָסִים, וְאִם כְּדִבְרֵי הַבָּרַיְתָא הַזֹּאת, נִמְצֵאת פָּרֹכֶת מְשׁוּכָה מִן הַקְּרָסִים וְלַמַּעֲרָב אַמָּה:
6And you shall make fifty golden clasps, and you shall fasten the curtains to one another with the clasps; so shall the Mishkan become one.   ווְעָשִׂ֕יתָ חֲמִשִּׁ֖ים קַרְסֵ֣י זָהָ֑ב וְחִבַּרְתָּ֙ אֶת־הַיְרִיעֹ֜ת אִשָּׁ֤ה אֶל־אֲחֹתָהּ֙ בַּקְּרָסִ֔ים וְהָיָ֥ה הַמִּשְׁכָּ֖ן אֶחָֽד:
golden clasps Heb. קַרְסֵי, fermeylz, fermels, fermails in Old French, [meaning] hooks, clasps. One of its ends is inserted into [one of] the loops of this [one] set [of curtains] and the other end into the loops of the [second] set [of curtains, thus] fastening them [the loops] with them [the clasps].   קַרְסֵי זָהָב  פירמי"לש בְּלַעַז, וּמַכְנִיסִין רֹאשָׁן אֶחָד בַּלּוּלָאוֹת שֶׁבְּחוֹבֶרֶת זוֹ וְרֹאשָׁן אֶחָד בַּלּוּלָאוֹת שֶׁבְּחוֹבֶרֶת זוֹ וּמְחַבְּרָן בָּהֶן:
7And [then] you shall make curtains of goat hair for a tent over the Mishkan; you shall make eleven curtains.   זוְעָשִׂ֨יתָ֙ יְרִיעֹ֣ת עִזִּ֔ים לְאֹ֖הֶל עַל־הַמִּשְׁכָּ֑ן עַשְׁתֵּֽי־עֶשְׂרֵ֥ה יְרִיעֹ֖ת תַּֽעֲשֶׂ֥ה אֹתָֽם:
curtains of goat hair Heb. עִזִים, goats, from the hair of goats. — [from Baraitha Melecheth HaMishkan, ch. 3]   יְרִיעֹת עִזִּים  מִנּוֹצָה שֶׁל עִזִּים:
for a tent over the Mishkan To spread them over the lower curtains.   לְאֹהֶל עַל־הַמִּשְׁכָּן  לִפְרֹשׂ אוֹתָן עַל הַיְרִיעוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת:
8The length of one curtain [shall be] thirty cubits, and the width of one curtain four cubits; the same measure for the eleven curtains.   חאֹ֣רֶךְ | הַיְרִיעָ֣ה הָֽאַחַ֗ת שְׁלשִׁים֙ בָּֽאַמָּ֔ה וְרֹ֨חַב֙ אַרְבַּ֣ע בָּֽאַמָּ֔ה הַיְרִיעָ֖ה הָֽאֶחָ֑ת מִדָּ֣ה אַחַ֔ת לְעַשְׁתֵּ֥י עֶשְׂרֵ֖ה יְרִיעֹֽת:
thirty cubits For when [Moses] placed their [the curtains’] length across the width of the Mishkan, as he did with the first [set of curtains], these were found to exceed [and overhang them] by a cubit from here [on one side] and a cubit from there [on the other side] to cover one of the two cubits of the planks that remained exposed. The bottom cubit of the plank, which the curtain did not cover, was the cubit [that was] inserted into the socket hole, for the sockets were a cubit deep. — [from Shab. 98b]   שְׁלשִׁים בָּֽאַמָּה  שֶׁכְּשֶׁנּוֹתֵן אָרְכָּן לְרֹחַב הַמִּשְׁכָּן, כְּמוֹ שֶׁנָּתַן אֶת הָרִאשׁוֹנוֹת, נִמְצְאוּ אֵלּוּ עוֹדְפוֹת אַמָּה מִכָּאן וְאַמָּה מִכָּאן לְכַסּוֹת אַחַת מֵהַשְּׁתֵי אַמּוֹת שֶׁנִּשְׁאֲרוּ מְגֻלּוֹת מִן הַקְּרָשִׁים, וְהָאַמָּה הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁל קֶרֶשׁ שֶׁאֵין הַיְרִיעָה מְכַסָּה אוֹתוֹ הִיא הָאַמָּה הַתְּחוּבָה בְּנֶקֶב הָאֶדֶן, שֶׁהָאֲדָנִים גָּבְהָן אַמָּה:
9And you shall join the five curtains by themselves, and the [other] six curtains by themselves; and you shall fold the sixth curtain before the front of the tent.   טוְחִבַּרְתָּ֞ אֶת־חֲמֵ֤שׁ הַיְרִיעֹת֙ לְבָ֔ד וְאֶת־שֵׁ֥שׁ הַיְרִיעֹ֖ת לְבָ֑ד וְכָֽפַלְתָּ֙ אֶת־הַיְרִיעָ֣ה הַשִּׁשִּׁ֔ית אֶל־מ֖וּל פְּנֵ֥י הָאֹֽהֶל:
and you shall fold the sixth curtain [I.e.,] of these upper curtains, which exceeds [overhangs] the lower ones.   וְכָֽפַלְתָּ אֶת־הַיְרִיעָה הַשִּׁשִּׁית  הָעוֹדֶפֶת בְּאֵלּוּ הָעֶלְיוֹנוֹת יוֹתֵר מִן הַתַּחְתּוֹנוֹת:
before the front of the tent Half its width [of the sixth curtain] was hanging and folded over the screen on the east[ern side of the Mishkan], before the entrance, resembling a modest bride whose face is covered with a veil.   אֶל־מוּל פְּנֵי הָאֹֽהֶל  חֲצִי רָחְבָּה הָיָה תָלוּי וְכָפוּל עַל הַמָּסָךְ שֶׁבַּמִּזְרָח כְּנֶגֶד הַפֶּתַח, דּוֹמֶה לְכַלָּה צְנוּעָה הַמְכֻסָּה בְּצָעִיף עַל פָּנֶיהָ:
10And you shall make fifty loops on the edge of one curtain, [which is] at the edge of the [first] set, and fifty loops on the edge of the [outermost] curtain of the second set.   יוְעָשִׂ֜יתָ חֲמִשִּׁ֣ים לֻֽלָאֹ֗ת עַ֣ל שְׂפַ֤ת הַיְרִיעָה֙ הָֽאֶחָ֔ת הַקִּֽיצֹנָ֖ה בַּֽחֹבָ֑רֶת וַֽחֲמִשִּׁ֣ים לֻֽלָאֹ֗ת עַ֚ל שְׂפַ֣ת הַיְרִיעָ֔ה הַֽחֹבֶ֖רֶת הַשֵּׁנִֽית:
11And you shall make fifty copper clasps; you shall bring the clasps into the loops, and you shall fasten the tent together so that it will become one.   יאוְעָשִׂ֛יתָ קַרְסֵ֥י נְח֖שֶׁת חֲמִשִּׁ֑ים וְהֵֽבֵאתָ֤ אֶת־הַקְּרָסִים֙ בַּלֻּ֣לָאֹ֔ת וְחִבַּרְתָּ֥ אֶת־הָאֹ֖הֶל וְהָיָ֥ה אֶחָֽד:
12And the overhanging excess in the curtains of the tent half of the extra curtain shall hang over the rear of the Mishkan.   יבוְסֶ֨רַח֙ הָֽעֹדֵ֔ף בִּֽירִיעֹ֖ת הָאֹ֑הֶל חֲצִ֤י הַיְרִיעָה֙ הָֽעֹדֶ֔פֶת תִּסְרַ֕ח עַ֖ל אֲחֹרֵ֥י הַמִּשְׁכָּֽן:
And the overhanging excess in the curtains of the tent over the curtains of the Mishkan. The curtains of the tent were the upper ones, [curtains] of goat hair. [They are] referred to as “tent,” as it is written about them, “for a tent over the Mishkan” (verse 7). Every expression of “tent” (אֹהֶל) stated in their context [i.e., referring to the upper curtains] is only an expression meaning a roof, for they form a tent and a roof over the lower [curtains]. They [the upper curtains] exceeded the lower ones by half a curtain on the west[ern side], since half of the extra eleventh curtain was folded opposite the front of the tent. [Hence,] there remained two cubits, [representing] the width of half of it [the upper curtains], exceeding the width of the lower [curtains].   וְסֶרַח הָֽעֹדֵף בִּֽירִיעֹת הָאֹהֶל  עַל יְרִיעוֹת הַמִּשְׁכָּן; יְרִיעוֹת הָאֹהֶל הֵן הָעֶלְיוֹנוֹת שֶׁל עִזִּים, שֶׁקְּרוּיִים אֹהֶל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם לְאֹהֶל עַל הַמִּשְׁכָּן, וְכָל אֹהֶל הָאָמוּר בָּהֶן אֵינוֹ אֶלָּא לְשׁוֹן גַּג, שֶׁמַּאֲהִילוֹת וּמְסַכְּכוֹת עַל הַתַּחְתּוֹנוֹת, וְהֵן הָיוּ עוֹדְפוֹת עַל הַתַּחְתּוֹנוֹת חֲצִי הַיְרִיעָה לַמַּעֲרָב, שֶׁהַחֵצִי שֶׁל יְרִיעָה אַחַת עֶשְׂרֵה הַיְתֵרָה הָיָה נִכְפָּל אֶל מוּל פְּנֵי הָאֹהֶל, נִשְׁאֲרוּ שְׁתֵּי אַמּוֹת רֹחַב חֶצְיָהּ עוֹדֵף עַל רֹחַב הַתַּחְתּוֹנוֹת:
shall hang over the rear of the Mishkan to cover the two cubits of the planks that were exposed.   תִּסְרַח עַל אֲחֹרֵי הַמִּשְׁכָּֽן  לְכַסּוֹת שְׁתֵּי אַמּוֹת שֶׁהָיוּ מְגֻלּוֹת בַּקְּרָשִׁים:
the rear of the Mishkan This means the western side, since the entrance [to the Mishkan] was on the east[ern side], which is [referred to as] its front, and the north[ern] and south[ern sides] are referred to as sides to the right and to the left.   אֲחֹרֵי הַמִּשְׁכָּֽן  הוּא צַד מַעֲרָבִי, לְפִי שֶׁהַפֶּתַח בַּמִּזְרָח שֶׁהֵן פָּנָיו, וְצָפוֹן וְדָרוֹם קְרוּיִין צְדָדִין לַיָּמִין וְלַשְּׂמֹאל:
13And the cubit from here and the cubit from there of the excess in the length of the curtains of the tent shall hang over the sides of the Mishkan from here and from there to cover it.   יגוְהָֽאַמָּ֨ה מִזֶּ֜ה וְהָֽאַמָּ֤ה מִזֶּה֙ בָּֽעֹדֵ֔ף בְּאֹ֖רֶךְ יְרִיעֹ֣ת הָאֹ֑הֶל יִֽהְיֶ֨ה סָר֜וּחַ עַל־צִדֵּ֧י הַמִּשְׁכָּ֛ן מִזֶּ֥ה וּמִזֶּ֖ה לְכַסֹּתֽוֹ:
And the cubit from here and the cubit from there on the north[ern] and on the south[ern] sides of the Mishkan].   וְהָֽאַמָּה מִזֶּה וְהָֽאַמָּה מִזֶּה  לַצָּפוֹן וְלַדָּרוֹם:
of the excess in the length of the curtains of the tent which exceed the length of the lower curtains of the Mishkan by two cubits.   בָּֽעֹדֵף בְּאֹרֶךְ יְרִיעֹת הָאֹהֶל  שֶׁהֵן עוֹדְפוֹת עַל אֹרֶךְ יְרִיעוֹת הַמִּשְׁכָּן שְׁתֵּי אַמּוֹת:
shall hang over the sides of the Mishkan [I.e.,] on the northern and southern [sides], as I explained above [verse 12]. The Torah taught [us] manners, that one should spare the beautiful. — [from an unknown midrashic source, also quoted by Yalkut Shimoni 422]   יִֽהְיֶה סָרוּחַ עַל־צִדֵּי הַמִּשְׁכָּן  לַצָּפוֹן וְלַדָּרוֹם, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי לְמַעְלָה. לִמְּדָה תוֹרָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ שֶׁיְּהֵא אָדָם חָס עַל הַיָּפֶה (ילקוט שמעוני):
14And you shall make a covering for the tent of ram skins dyed red and a covering of tachash skins above.   ידוְעָשִׂ֤יתָ מִכְסֶה֙ לָאֹ֔הֶל עֹרֹ֥ת אֵילִ֖ם מְאָדָּמִ֑ים וּמִכְסֵ֛ה עֹרֹ֥ת תְּחָשִׁ֖ים מִלְמָֽעְלָה:
a covering for the tent For the roof of goat hair curtains, make an additional covering of ram skins dyed red. Additionally, above it [place] a covering of tachash skins. These [two] coverings covered only the roof, their length being thirty [cubits] and their width ten. These are Rabbi Nehemiah’s words, but according to Rabbi Judah, there was [only] one cover, half of [it made from] ram skins dyed red and half of [it made from] tachash skins. -[from Shab. 28a]   מִכְסֶה לָאֹהֶל  לְאוֹתוֹ גַּג שֶׁל יְרִיעוֹת עִזִּים עֲשֵׂה עוֹד מִכְסֶה אַחֵר שֶׁל עוֹרוֹת אֵילִים מְאָדָּמִים, וְעוֹד לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ מִכְסֵה עוֹרוֹת תְּחָשִׁים; וְאוֹתָן מִכְסָאוֹת לֹא הָיוּ מְכַסִּין אֶלָּא אֶת הַגָּג, אָרְכָּן ל' וְרָחְבָּן י', אֵלּוּ דִּבְרֵי רַבִּי נְחֶמְיָה, וּלְדִבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה מִכְסֶה אֶחָד הָיָה, חֶצְיוֹ שֶׁל עוֹרוֹת אֵילִים מְאָדָּמִים וְחֶצְיוֹ שֶׁל עוֹרוֹת תְּחָשִׁים (שבת כ"ח):