Numbers Chapter 33

50The Lord spoke to Moses in the plains of Moab by the Jordan at Jericho, saying:   נוַיְדַבֵּ֧ר יְהֹוָ֛ה אֶל־משֶׁ֖ה בְּעַרְבֹ֣ת מוֹאָ֑ב עַל־יַרְדֵּ֥ן יְרֵח֖וֹ לֵאמֹֽר:
51Speak to the children of Israel and say to them: When you cross the Jordan into the land of Canaan,   נאדַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָֽמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם כִּ֥י אַתֶּ֛ם עֹֽבְרִ֥ים אֶת־הַיַּרְדֵּ֖ן אֶל־אֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן:
When you cross the Jordan…you shall drive out…: Were not they previously forewarned about this a number of times? However, Moses said to them,“When you cross over the Jordan on dry land, you shall cross on this condition, for if not, water will come and inundate you.” And so we find that Joshua said the same to them while they were still in the Jordan. — [Sotah 34a]   כי אתם עברים את הירדן וגו' והורשתם וגו': והלא כמה פעמים הוזהרו על כך, אלא כך אמר להם משה כשאתם עוברים בירדן ביבשה, על מנת כן תעברו, ואם לאו מים באין ושוטפין אתכם, וכן מצינו שאמר להם יהושע בעודם בירדן:
52you shall drive out all the inhabitants of the land from before you, destroy all their temples, destroy their molten idols, and demolish their high places.   נבוְה֨וֹרַשְׁתֶּ֜ם אֶת־כָּל־יֽשְׁבֵ֤י הָאָ֨רֶץ֙ מִפְּנֵיכֶ֔ם וְאִ֨בַּדְתֶּ֔ם אֵ֖ת כָּל־מַשְׂכִּיֹּתָ֑ם וְאֵ֨ת כָּל־צַלְמֵ֤י מַסֵּֽכֹתָם֙ תְּאַבֵּ֔דוּ וְאֵ֥ת כָּל־בָּֽמוֹתָ֖ם תַּשְׁמִֽידוּ:
You shall drive out: Heb. וְהוֹרַשְׁתֶּם, you shall drive them out.   והורשתם: וגרשתם:
their temples: Heb. מַשְׂכִּיֹּתָם, as the Targum [Onkelos] renders, סִגְדַּתְהוֹן, their houses of worship, so called because they would cover (מַסְכְּכִין) the ground with a marble floor, on which they would prostrate themselves with outstretched hands and legs, as it is written,“And in your land you shall not place a pavement stone on which to prostrate yourselves (אֶבֶן מַשְׂכִּית) in your land on which to prostrate yourselves” (Lev. 26:1).   משכיתם: כתרגומו בית סגדתהון, על שם שהיו מסככין את הקרקע ברצפת אבנים של שיש להשתחוות עליהם בפישוט ידים ורגלים, כדכתיב (ויקרא כו, א) ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחוות עליה:
their molten [idols]: Heb. מַסֵּכֹתָם, as the Targum renders, מַתְּכַתְהוֹן, their molten [idols].   מסכתם: כתרגומו מתכתהון:
53You shall clear out the Land and settle in it, for I have given you the Land to occupy it.   נגוְהֽוֹרַשְׁתֶּ֥ם אֶת־הָאָ֖רֶץ וִֽישַׁבְתֶּם־בָּ֑הּ כִּ֥י לָכֶ֛ם נָתַ֥תִּי אֶת־הָאָ֖רֶץ לָרֶ֥שֶׁת אֹתָֽהּ:
And you shall clear out the Land: You shall vacate it of its inhabitants, and then you shall“settle in it.” Only then will you be able to survive there, but if you do not do this, you will be unable to survive there.   והורשתם את הארץ: והורשתם אותה מיושביה ואז וישבתם בה, תוכלו להתקיים בה, ואם לאו לא תוכלו להתקיים בה:
54You shall give the Land as an inheritance to your families by lot; to the large, you shall give a larger inheritance and to the small you shall give a smaller inheritance; wherever the lot falls shall be his; according to the tribes of your fathers, you shall inherit.   נד וְהִתְנַֽחַלְתֶּם֩ אֶת־הָאָ֨רֶץ בְּגוֹרָ֜ל לְמִשְׁפְּחֹֽתֵיכֶ֗ם לָרַ֞ב תַּרְבּ֤וּ אֶת־נַֽחֲלָתוֹ֙ וְלַמְעַט֙ תַּמְעִ֣יט אֶת־נַֽחֲלָת֔וֹ אֶל֩ אֲשֶׁר־יֵ֨צֵא ל֥וֹ שָׁ֛מָּה הַגּוֹרָ֖ל ל֣וֹ יִֽהְיֶ֑ה לְמַטּ֥וֹת אֲבֹֽתֵיכֶ֖ם תִּתְנֶחָֽלוּ:
wherever [the lot] falls: Heb. אֶל אֲשֶׁר יֵצֵא לוֹ שָׁמָּה, to…that the lot falls. This is an elliptical verse [and its meaning is:] The place to which the lot falls for him, shall be his.   אל אשר יצא לו שמה: מקרא קצר הוא זה, אל מקום אשר יצא לו שמה הגורל לו יהיה:
according to the tribes of your fathers: According to the number of those who left Egypt (B.B. 117a). Another interpretation: with twelve territories, like the number of tribes.   למטות אבותיכם: לפי חשבון יוצאי מצרים. דבר אחר בשנים עשר גבולין כמנין השבטים:
55But if you do not drive out the inhabitants of the Land from before you, then those whom you leave over will be as spikes in your eyes and thorns in your sides, and they will harass you in the land in which you settle.   נהוְאִם־לֹ֨א תוֹרִ֜ישׁוּ אֶת־יֽשְׁבֵ֣י הָאָ֘רֶץ֘ מִפְּנֵיכֶם֒ וְהָיָה֙ אֲשֶׁ֣ר תּוֹתִ֣ירוּ מֵהֶ֔ם לְשִׂכִּים֙ בְּעֵ֣ינֵיכֶ֔ם וְלִצְנִינִ֖ם בְּצִדֵּיכֶ֑ם וְצָֽרְר֣וּ אֶתְכֶ֔ם עַל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֖ם יֽשְׁבִ֥ים בָּֽהּ:
those whom you leave over: They will be a source of misfortune for you.   והיה אשר תותירו מהם: יהיו לכם לרעה:
as spikes in your eyes: Heb. לְשִׂכִּים, pins that will gouge out your eyes. The Targum [Onkelos renders], יְתֵדוֹת (Exod. 38:20), pins or spikes [as] סִכַּיָּא -   לשכים בעיניכם: ליתדות המנקרות עיניכם. תרגום של יתדות שיכיא:
and thorns: Heb. וְלִצְנִינִם. The commentators interpret this in the sense of a hedge of thorns which will surround you, fencing you in and confining you so that none can leave or enter. -   ולצנינם: פותרים בו הפותרים לשון מסוכת קוצים הסוככת אתכם לסגור ולכלוא אתכם מאין יוצא ובא:
and they will harass you: Heb. וְצָרְרוּ, as the Targum [Onkelos] renders [וִיעִיקוּן, and they will harass you, cause you distress].   וצררו אתכם: כתרגומו:
56And it will be that what I had intended to do to them, I will do to you.   נווְהָיָ֗ה כַּֽאֲשֶׁ֥ר דִּמִּ֛יתִי לַֽעֲשׂ֥וֹת לָהֶ֖ם אֶֽעֱשֶׂ֥ה לָכֶֽם:

Numbers Chapter 34

1The Lord spoke to Moses, saying:   אוַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־משֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר:
2Command the children of Israel and say to them, When you arrive in the land of Canaan, this is the land which shall fall to you as an inheritance, the land of Canaan according to its borders.   בצַ֞ו אֶת־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָֽמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם כִּֽי־אַתֶּ֥ם בָּאִ֖ים אֶל־הָאָ֣רֶץ כְּנָ֑עַן זֹ֣את הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר תִּפֹּ֤ל לָכֶם֙ בְּנַֽחֲלָ֔ה אֶ֥רֶץ כְּנַ֖עַן לִגְבֻֽלֹתֶֽיהָ:
This is the land which shall fall to you: Since many precepts apply to the Land [of Israel] and do not apply outside the Land, Scripture found it necessary to chart the outer limits of its boundaries from all sides, to inform you that the precepts apply everywhere within these borders.   זאת הארץ אשר תפול לכם וגו': לפי שהרבה מצות נוהגות בארץ ואין נוהגות בחוצה לארץ, הוצרך לכתוב מצרני גבולי רוחותיה סביב, לומר לך מן הגבולים הללו ולפנים המצות נוהגות:
shall fall to you: Since it was apportioned by lot, the division is described in terms of נְפִילָה, falling [a word commonly used in connection with lots]. The Midrash Aggadah says that [this expression is used here] because the Holy One, blessed is He, cast down [lit., caused to fall] from heaven the celestial ministers of the seven [Canaanite] nations, and shackled them before Moses. He said to him [Moses], See, they no longer have any power. — [Mid. Tanchuma]   תפול לכם: על שם שנתחלקה בגורל נקראת חלוקה לשון נפילה. ומדרש אגדה אומר ע"י שהפיל הקב"ה שריהם של שבע אומות מן השמים וכפתן לפני משה, אמר לו ראה אין בהם עוד כח:
3Your southernmost corner shall be from the desert of Zin along Edom, and the southern border shall be from the edge of the Sea of Salt [the Dead Sea] to the east.   גוְהָיָ֨ה לָכֶ֧ם פְּאַת־נֶ֛גֶב מִמִּדְבַּר־צִ֖ן עַל־יְדֵ֣י אֱד֑וֹם וְהָיָ֤ה לָכֶם֙ גְּב֣וּל נֶ֔גֶב מִקְצֵ֥ה יָֽם־הַמֶּ֖לַח קֵֽדְמָה:
Your southernmost corner shall be: The southern flank extending from east to west.   והיה לכם פאת נגב: רוח דרומית אשר מן המזרח למערב:
from the desert of Zin: which adjoins Edom, beginning in the southeastern corner of the land of the nine tribes. How? Three lands lie south of the Land of Israel, each adjoining the other-part of Egypt, the entire land of Edom, and the entire land of Moab. The land of Egypt is in the southwestern corner, as it says [later] in this passage, “from Azmon to the stream of Egypt and its ends shall be to the sea” (verse 5). The stream of Egypt ran through the entire length of Egypt, as it says, “from the Shihor [river], which is along the face of Egypt” (Josh. 13:3), and it intervenes between the land of Egypt from the Land of Israel. The land of Edom adjoins it [Egypt] from the east, and the land of Moab adjoins the land of Edom at the southeastern corner [of the land of Israel]. When the Israelites departed from Egypt, had the Omnipresent wished to expedite their entry into the Land, He would have taken them northward across the Nile, and they would have thus entered the Land. But He did not do so, and this is the meaning of what is said, “God did not lead them [by] way of the land of the Philistines” (Exod. 13:17). For they [the Philistines] dwelt by the sea in the west of the land of Canaan, as it says regarding the Philistines, “those who inhabit the coastal area, the Cherethite nation” (Zeph. 2:5). He did not lead them by that route, but diverted them and took them along the southern route, to the desert. Ezekiel called it “the desert of the nations” (Ezek. 5:35) because several nations dwelt alongside it. He led them along the south, always from west to east, until they arrived at the southern end of the land of Edom. They asked the king of Edom for permission to enter his land and traverse its width in order to enter the Land [of Israel], but he refused, and they had to turn and travel along the entire south of Edom until they reached the southern end of the land of Moab, as it says, “He sent [messengers] also to the king of Moab, but he was unwilling” (Jud. 11:17). They then traversed the entire southern boundary of Moab, right to the end, and then turned northward until they had passed along its entire eastern boundary, along its width, and when they finished its eastern boundary, they came upon the land of Sihon and Og, who dwelt to the east of the land of Canaan, with the Jordan [river] intervening between them. This is the meaning of what is stated concerning Jephthah,“And they went through the desert and went around the land of Edom and the land of Moab, and they came to the east of the land of Moab” (ibid. 18). They conquered the lands of Sihon and Og, which were to the north of Moab, and came near to the Jordan, opposite the northwestern corner of the land of Moab. Hence, the land of Canaan, which was across the Jordan to the west, has its southeastern corner bordering on Edom.   ממדבר צן: אשר אצל אדום מתחלת מקצוע דרומית מזרחית של ארץ תשעת המטות. כיצד, שלש ארצות יושבות בדרומה של ארץ ישראל זו אצל זו קצת ארץ מצרים, וארץ אדום כולה וארץ מואב כולה. ארץ מצרים במקצוע דרומית מערבית, שנאמר בפרשה זו מעצמון נחלה מצרים והיו תוצאותיו הימה. ונחל מצרים היה מהלך על פני כל ארץ מצרים, שנאמר (יהושע יג, ג) מן השיחור אשר על פני מצרים. ומפסיק בין ארץ מצרים לארץ ישראל וארץ אדום אצלה לצד המזרח וארץ מואב אצל ארץ אדום בסוף הדרום למזרח, וכשיצאו ישראל ממצרים, אם רצה המקום לקרב את כניסתם לארץ היה מעבירם את הנילוס לצד צפון ובאין לארץ ישראל, ולא עשה כן, וזהו שנאמר (שמות יג, יז) ולא נחם א-להים דרך ארץ פלשתים, שהם יושבים על הים במערבה של ארץ כנען, כענין שנאמר בפלשתים (צפניה ב, ה) יושבי חבל הים גוי כרתים. ולא נחם אותו הדרך אלא הסיבן והוציאם דרך דרומה אל המדבר, והוא שקראו יחזקאל (יחזקאל כ, לה) מדבר העמים, לפי שהיו כמה אומות יושבות בצדו והולכין אצל דרומה מן המערב כלפי מזרח תמיד, עד שבאו לדרומה של ארץ אדום ובקשו ממלך אדום שיניחם להכנס בארצו ולעבור דרך רחבה ולהכנס לארץ, ולא רצה. והוצרכו לסבוב את כל דרומה של אדום עד בואם לדרומה של ארץ מואב, שנאמר (שופטים יא, יז) וגם אל מלך מואב שלח ולא אבה. והלכו כל דרומה של מואב עד סופה ומשם הפכו פניהם לצפון עד שסבבו כל מצר מזרחי שלה לרחבה וכשכלו את מזרחה מצאו את ארץ סיחון ועוג שהיו יושבין במזרחה של ארץ כנען והירדן מפסיק ביניהם. וזהו שנאמר ביפתח (שופטים יא, יח) וילך במדבר ויסב את ארץ אדום ואת ארץ מואב ויבא ממזרח שמש לארץ מואב. וכבשו את ארץ סיחון ועוג שהיתה בצפונה של ארץ מואב. וקרבו עד הירדן והוא כנגד מקצוע צפונית מערבית של ארץ מואב, נמצא שארץ כנען שבעבר הירדן למערב היה מקצוע דרומית מזרחית שלה אצל אדום:
4The border then turns south of Maaleh Akrabim [elevation of Akrabim], passing toward Zin, and its ends shall be to the south of Kadesh barnea. Then it shall extend to Hazar addar and continue toward Azmon.   דוְנָסַ֣ב לָכֶם֩ הַגְּב֨וּל מִנֶּ֜גֶב לְמַֽעֲלֵ֤ה עַקְרַבִּים֙ וְעָ֣בַר צִ֔נָה וְהָיוּ֙ (כתיב והיה֙) תּֽוֹצְאֹתָ֔יו מִנֶּ֖גֶב לְקָדֵ֣שׁ בַּרְנֵ֑עַ וְיָצָ֥א חֲצַר־אַדָּ֖ר וְעָבַ֥ר עַצְמֹֽנָה:
The border then turns south of Maaleh Akrabim: Whenever the term וְנָסַב (“turns”) or וְיָצָא (“extends to”) is used, it [Scripture] informs us that the border was not straight, but veered outward; the boundary line bent to the north, angling westward, so that the border passed south of Maaleh Akrabim, so that Maaleh Akrabim was within the border.   ונסב לכם הגבול מנגב למעלה עקרבים: כל מקום שנאמר ונסב או ויצא, מלמד שלא היה המצר שוה אלא הולך ויוצא לחוץ, יוצא המצר ועוקם לצד צפונו של עולם באלכסון למערב ועובר המצר בדרומה של מעלה עקרבים, נמצא מעלה עקרבים לפנים מן המצר:
passing toward Zin: Heb. צִנָה, to Zin, as in מִצְרַיְמָה, to Egypt.   ועבר צנה: אל צין כמו מצרימה:
its ends shall be: Heb. תוֹצְאֹתָיו, its ends, to the south of Kadesh-barnea.   והיו תוצאותיו: קצותיו. בדרומה של קדש ברנע:
it shall extend: The boundary stretches northward and continues angling westward, until it reaches Hazar-addar, and from there to Azmon and from there to the stream of Egypt. The term “turns” is used here, because Scripture writes,“it shall extend to Hazar-addar.” For it began to widen after passing Kadesh-barnea, and the width of that strip which protruded northward was from Kadesh-barnea to Azmon. From there onward, the boundary narrowed and turned southward, reaching the river of Egypt, and from there westward to the Great Sea, which is the western boundary of the entire Land of Israel. Thus, the river of Egypt is in the southwestern corner.   ויצא חצר אדר: מתפשט המצר ומרחיב לצד צפון של עולם ונמשך עוד באלכסון למערב ובא לו לחצר אדר ומשם לעצמון ומשם לנחל מצרים. ולשון ונסב האמור כאן לפי שכתב ויצא חצר אדר שהתחיל להרחיב משעבר את קדש ברנע ורוחב אותה רצועה שבלטה לצד צפון היתה מקדש ברנע עד עצמון ומשם והלאה נתקצר המצר ונסב לצד הדרום ובא לו לנחל מצרים ומשם לצד המערב אל הים הגדול שהוא מצר מערבה של כל ארץ ישראל. נמצא שנחל מצרים במקצוע מערבית דרומית:
5The border then turns from Azmon to the stream of Egypt, and its ends shall be to the sea.   הוְנָסַ֧ב הַגְּב֛וּל מֵֽעַצְמ֖וֹן נַ֣חְלָה מִצְרָ֑יִם וְהָי֥וּ תֽוֹצְאֹתָ֖יו הַיָּֽמָּה:
and its ends shall be to the sea: To the western border, for the southern border no longer stretches westward past there.   והיו תוצאותיו הימה: אל מצר המערב שאין עוד גבול נגב מאריך לצד המערב משם והלאה:
6The western border: it shall be for you the Great [Mediterranean] Sea and the border this shall be your western border.   ווּגְב֣וּל יָ֔ם וְהָיָ֥ה לָכֶ֛ם הַיָּ֥ם הַגָּד֖וֹל וּגְב֑וּל זֶה־יִּֽהְיֶ֥ה לָכֶ֖ם גְּב֥וּל יָֽם:
The western border: And what was the western border?   וגבול ים: ומצר מערבי מהו:
[It shall be for you] the Great Sea: As a boundary.   והיה לכם הים הגדול: למצר:
and the border: The islands in the sea are also included in the border. These islands are called isles in old French. — [Gittin 8a]   וגבול: הנסין שבתוך הים אף הם מן הגבול והם איים, שקורין אישלי"ש [איים]:
7This shall be your northern border: From the Great [Mediterranean] Sea turn yourselves toward Mount Hor.   זוְזֶה־יִּֽהְיֶ֥ה לָכֶ֖ם גְּב֣וּל צָפ֑וֹן מִן־הַיָּם֙ הַגָּדֹ֔ל תְּתָא֥וּ לָכֶ֖ם הֹ֥ר הָהָֽר:
northern border: Heb. גְּבוּל צָפוֹן, the northern boundary.   גבול צפון: מצר צפון:
From the Great Sea turn yourselves toward Mount Hor: which is the northwestern corner. Its summit slopes down into the sea. Some of the expanse of the sea is inward of it and some outside it.   מן הים הגדול תתאו לכם הר ההר: שהוא במקצוע צפונית מערבית. וראשו משפיע ונכנס לתוך הים ויש מרוחב הים לפנים הימנו וחוצה הימנו:
turn yourselves: Change your direction, to move from west to north, toward Mount Hor.   תתאו: תשפעו לכם לנטות ממערב לצפון אל הר ההר:
turn yourselves: An expression denoting a slant, as in “the [slanting] chamber (תָּא) of the guards” (I Kings 14:28); “the chamber (תָּא) of the gate” (Ezek. 40:10), which are called apendiz in old French [penthouse, lean-to, a small building with a sloping roof, attached to a main building] for it is curved and sloping.   תתאו: לשון סיבה, כמו (ד"ה ב' יב, יא) אל תא הרצים, (יחזקאל מ, י) ותאי השער היציע, שקורין אפינדי"ץ [מבנה בעל גג משופע], שהוא מוסב ומשופע:
8From Mount Hor turn to the entrance of Hamath, and the ends of the border shall be toward Zedad.   חמֵהֹ֣ר הָהָ֔ר תְּתָא֖וּ לְבֹ֣א חֲמָ֑ת וְהָי֛וּ תּֽוֹצְאֹ֥ת הַגְּבֻ֖ל צְדָֽדָה:
From Mount Hor: you shall turn and continue along the northern border eastward, and then you will arrive at the entrance to Hamath, which is Antioch. - [Targum Yerushalmi]   מהר ההר: תסבו ותלכו אל מצר הצפון לצד המזרח ותפגעו בלבא חמת, זו אנטוכיא:
and the ends of the border: Heb. תּוֹצְאֹת הַגּבוּל, the ends of the border. Whenever [Scripture] mentions “the ends of the border” either the boundary line ends there completely and does not continue further in that direction, or from there it spreads out, broadens, and extends backwards, continuing in a more slanting direction than [encompassed in] the original expanse. In relation to the breadth of the original dimension, it is called the ends, for that dimension ends there.   תוצאות הגבול: סופי הגבול. כל מקום שנאמר תוצאות הגבול, או המצר כלה שם לגמרי ואינו עובר להלן כלל, או משם מתפשט ומרחיב ויוצא לאחוריו להמשיך להלן באלכסון יותר מן הרוחב הראשון, ולענין רוחב המדה הראשון קראו תוצאות, ששם כלתה אותה מדה:
9The border shall then extend to Ziphron, and its ends shall be Hazar enan; this shall be your northern border.   טוְיָצָ֤א הַגְּבֻל֙ זִפְרֹ֔נָה וְהָי֥וּ תֽוֹצְאֹתָ֖יו חֲצַ֣ר עֵינָ֑ן זֶה־יִּֽהְיֶ֥ה לָכֶ֖ם גְּב֥וּל צָפֽוֹן:
and its ends shall be Hazar-enan: This is the end of the northern border, and Hazar-enan is situated in the northeastern corner. From there“you shall then turn yourselves” toward the eastern border.   והיו תוצאתיו חצר עינן: הוא היה סוף המצר הצפוני. ונמצאת חצר עינן במקצוע צפונית מזרחית. ומשם והתאויתם לכם אל מצר המזרחי:
10You shall then turn yourselves toward the eastern border, from Hazar enan to Shepham.   יוְהִתְאַוִּיתֶ֥ם לָכֶ֖ם לִגְב֣וּל קֵ֑דְמָה מֵֽחֲצַ֥ר עֵינָ֖ן שְׁפָֽמָה:
You shall then turn yourselves: Heb. וְהִתְאַוִּיתֶם, a term denoting turning or veering, cognate with [the term] תְּתָאוּ.   והתאויתם: לשון הסבה ונטיה כמו תתאו:
to Shepham: on the eastern boundary, and from there to Riblah.   שפמה: במצר המזרחי ומשם הרבלה:
11The border descends from Shepham toward Riblah, to the east of Ain. Then the border descends and hits the eastern shore of Lake Kinnereth.   יאוְיָרַ֨ד הַגְּבֻ֧ל מִשְּׁפָ֛ם הָֽרִבְלָ֖ה מִקֶּ֣דֶם לָעָ֑יִן וְיָרַ֣ד הַגְּבֻ֗ל וּמָחָ֛ה עַל־כֶּ֥תֶף יָֽם־כִּנֶּ֖רֶת קֵֽדְמָה:
east of Ain: [Ain is] the name of a place, and the border passes east of it, so that Ain is situated within the border and is part of the Land of Israel.   מקדם לעין: שם מקום. והמצר הולך במזרחו נמצא העין לפנים מן המצר ומארץ ישראל הוא:
Then the border descends: As the border proceeds from north to south, it descends.   וירד הגבול: כל שהגבול הולך מצפון לדרום הוא יורד והולך:
and hits the... shore: [Heb. כֶּתֶף, lit. shoulder: i.e.,] the side.   ומחה על כתף: אל עבר:
and hits the eastern shore of Lake Kinnereth: For Lake Kinnereth was within the border to the west, and the border which is east of Lake Kinnereth, descends to the Jordan. The Jordan flows from north to south diagonally, slanting eastward, moving toward the land of Canaan opposite Lake Kinnereth, and extending along the eastern flank of the Land of Israel, opposite Lake Kinnereth, until it falls into the Sea of Salt [the Dead Sea], and from there the border ends with its ends at the Sea of Salt, from which the southeastern border begins. This is how it is encompassed from all its four sides.   ים כנרת קדמה: שיהא ים כנרת תוך לגבול במערב, והגבול במזרח ים כנרת, ומשם יורד אל הירדן והירדן מושך ובא מן הצפון לדרום באלכסון נוטה לצד מזרח ומתקרב לצד ארץ כנען כנגד ים כנרת ומושך לצד מזרחה של א"י כנגד ים כנרת עד שנופל בים המלח ומשם כלה הגבול בתוצאותיו אל ים המלח, שממנו התחלת מצר מקצוע דרומית מזרחית. הרי סובבת אותה לארבע רוחותיה:
12The border then continues down along the Jordan, and its ends is the Sea of Salt [the Dead Sea]; this shall be your Land according to its borders around.   יבוְיָרַ֤ד הַגְּבוּל֙ הַיַּרְדֵּ֔נָה וְהָי֥וּ תֽוֹצְאֹתָ֖יו יָ֣ם הַמֶּ֑לַח זֹאת֩ תִּֽהְיֶ֨ה לָכֶ֥ם הָאָ֛רֶץ לִגְבֻֽלֹתֶ֖יהָ סָבִֽיב:
13Moses commanded the children of Israel saying, "This is the Land which you are to apportion for inheritance through lot, that the Lord has commanded to give to the nine and a half tribes.   יגוַיְצַ֣ו משֶׁ֔ה אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר זֹ֣את הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר תִּתְנַֽחֲל֤וּ אֹתָהּ֙ בְּגוֹרָ֔ל אֲשֶׁר֙ צִוָּ֣ה יְהֹוָ֔ה לָתֵ֛ת לְתִשְׁעַ֥ת הַמַּטּ֖וֹת וַֽחֲצִ֥י הַמַּטֶּֽה:
14For the tribe of Reuben's descendants according to their fathers' house, and the tribe of Gad's descendants according to their fathers' house, and half the tribe of Manasseh have already received their inheritance.   ידכִּ֣י לָֽקְח֞וּ מַטֵּ֨ה בְנֵ֤י הָרֽאוּבֵנִי֙ לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֔ם וּמַטֵּ֥ה בְנֵֽי־הַגָּדִ֖י לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם וַֽחֲצִי֙ מַטֵּ֣ה מְנַשֶּׁ֔ה לָֽקְח֖וּ נַֽחֲלָתָֽם:
15The two and a half tribes have received their inheritance on this side of the Jordan, near Jericho in the east, toward the sunrise."   טושְׁנֵ֥י הַמַּטּ֖וֹת וַֽחֲצִ֣י הַמַּטֶּ֑ה לָֽקְח֣וּ נַֽחֲלָתָ֗ם מֵעֵ֛בֶר לְיַרְדֵּ֥ן יְרֵח֖וֹ קֵ֥דְמָה מִזְרָֽחָה:
in the east toward the sunrise: Heb. קֵדְמָה, meaning toward the front of the world, which is in the east, for the east side is called the forefront [lit., the face] and the west is called the back. Thus, the south is to the right, and the north is to the left.   קדמה מזרחה: אל פני העולם שהם במזרח, שרוח מזרחית קרויה פנים, ומערבית קרויה אחור, לפיכך דרום לימין וצפון לשמאל: