Numbers Chapter 32

20Moses said to them, "If you do this thing, if you arm yourselves for battle before the Lord,   כוַיֹּ֤אמֶר אֲלֵיהֶם֙ משֶׁ֔ה אִם־תַּֽעֲשׂ֖וּן אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה אִם־תֵּחָֽלְצ֛וּ לִפְנֵ֥י יְהֹוָ֖ה לַמִּלְחָמָֽה:
21and your armed force crosses the Jordan before the Lord until He has driven out His enemies before Him,   כאוְעָבַ֨ר לָכֶ֧ם כָּל־חָל֛וּץ אֶת־הַיַּרְדֵּ֖ן לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה עַ֧ד הֽוֹרִישׁ֛וֹ אֶת־אֹֽיְבָ֖יו מִפָּנָֽיו:
22and the Land will be conquered before the Lord, afterwards you may return, and you shall be freed [of your obligation] from the Lord and from Israel, and this land will become your heritage before the Lord.   כבוְנִכְבְּשָׁ֨ה הָאָ֜רֶץ לִפְנֵ֤י יְהֹוָה֙ וְאַחַ֣ר תָּשֻׁ֔בוּ וִֽהְיִיתֶ֧ם נְקִיִּ֛ם מֵֽיהֹוָ֖ה וּמִיִּשְׂרָאֵ֑ל וְ֠הָֽיְתָ֠ה הָאָ֨רֶץ הַזֹּ֥את לָכֶ֛ם לַֽאֲחֻזָּ֖ה לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה:
23But, if you do not do so, behold, you will have sinned against the Lord, and be aware of your sin which will find you.   כגוְאִם־לֹ֤א תַֽעֲשׂוּן֙ כֵּ֔ן הִנֵּ֥ה חֲטָאתֶ֖ם לַֽיהֹוָ֑ה וּדְעוּ֙ חַטַּאתְכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר תִּמְצָ֖א אֶתְכֶֽם:
24So build yourselves cities for your children and enclosures for your sheep, and what has proceeded from your mouth you shall do."   כדבְּנֽוּ־לָכֶ֤ם עָרִים֙ לְטַפְּכֶ֔ם וּגְדֵרֹ֖ת לְצֹנַֽאֲכֶ֑ם וְהַיֹּצֵ֥א מִפִּיכֶ֖ם תַּֽעֲשֽׂוּ:
for your sheep: Heb. לְצֹנַאֲכֶם. This word is cognate with,“Flocks (צֹנֶה) and cattle, all of them” (Ps. 8:8), in which there is no א separating the נ from the צ. The א that appears here after the נ [in the word לְצֹנַאֲכֶם is in place of the ה in the word צֹנֶה. I learned this from the commentary of R. Moshe Hadarshan [the preacher].   לצנאכם: תיבה זו מגזרת (תהלים ח, ח) צנה ואלפים כלם, שאין בו אל"ף מפסיק בין נו"ן לצד"י, ואל"ף שבא כאן אחר הנו"ן במקום ה"א של צנה הוא. מיסודו של ר' משה הדרשן למדתי כן:
and what has proceeded from your mouth you shall do: for the sake of the Most High [God], for you have undertaken to cross over for battle until [the completion of] conquest and the apportionment [of the Land]. Moses had asked of them only “and… will be conquered before the Lord, afterwards you may return,” (verse 22), but they undertook,“until… has taken possession” (verse 18). Thus, they added that they would remain seven years while it was divided, and indeed they did so (see Josh. 22).   והיצא מפיכם תעשו: לגבוה שקבלתם עליכם לעבור למלחמה עד כבוש וחלוק. שמשה לא בקש מהם אלא ונכבשה ואחר תשובו, והם קבלו עליהם עד התנחל, הרי הוסיפו להתעכב שבע שחלקו, וכן עשו:
25The descendants of Gad and the descendants of Reuben spoke to Moses, saying, "Your servants will do as my master commands.   כהוַיֹּ֤אמֶר בְּנֵי־גָד֙ וּבְנֵ֣י רְאוּבֵ֔ן אֶל־משֶׁ֖ה לֵאמֹ֑ר עֲבָדֶ֣יךָ יַּֽעֲשׂ֔וּ כַּֽאֲשֶׁ֥ר אֲדֹנִ֖י מְצַוֶּֽה:
The descendants of Gad spoke: Heb. וַיֹּאמֶר [in the singular form, indicating that] they all [spoke] as one person. — [Jonathan ben Uzziel]   ויאמר בני גד: כולם כאיש אחד:
26Our children and our wives, our livestock and our cattle will remain there, in the cities of Gilead.   כוטַפֵּ֣נוּ נָשֵׁ֔ינוּ מִקְנֵ֖נוּ וְכָל־בְּהֶמְתֵּ֑נוּ יִֽהְיוּ־שָׁ֖ם בְּעָרֵ֥י הַגִּלְעָֽד:
27But your servants will cross over all who are armed for combat before the Lord, for the battle, as my master has spoken."   כזוַֽעֲבָדֶ֨יךָ יַֽעַבְר֜וּ כָּל־חֲל֥וּץ צָבָ֛א לִפְנֵ֥י יְהֹוָ֖ה לַמִּלְחָמָ֑ה כַּֽאֲשֶׁ֥ר אֲדֹנִ֖י דֹּבֵֽר:
28Moses commanded Eleazar the kohen and Joshua the son of Nun and all the paternal heads of the tribes of the children of Israel concerning them.   כחוַיְצַ֤ו לָהֶם֙ משֶׁ֔ה אֵ֚ת אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֔ן וְאֵ֖ת יְהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־נ֑וּן וְאֶת־רָאשֵׁ֛י אֲב֥וֹת הַמַּטּ֖וֹת לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
commanded… concerning them: Heb. לָהֶם, like עִלֵיהֶם, concerning them, and concerning [the fulfillment of] their condition, he appointed Eleazar and Joshua, as in,“the Lord will fight for you (לָכֶם) ” (Exod. 14:14) [not “to you”].   ויצו להם: כמו עליהם, ועל תנאם מינה אלעזר ויהושע, כמו (שמות יד, יד) ה' ילחם לכם:
29Moses said to them, "If the descendants of Gad and Reuben cross the Jordan with you armed for battle before the Lord, and the Land is conquered before you, you shall give them the land of Gilead as a heritage.   כטוַיֹּ֨אמֶר משֶׁ֜ה אֲלֵהֶ֗ם אִם־יַֽעַבְר֣וּ בְנֵי־גָ֣ד וּבְנֵֽי־רְאוּבֵ֣ן | אִ֠תְּכֶ֠ם אֶת־הַיַּרְדֵּ֞ן כָּל־חָל֤וּץ לַמִּלְחָמָה֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה וְנִכְבְּשָׁ֥ה הָאָ֖רֶץ לִפְנֵיכֶ֑ם וּנְתַתֶּ֥ם לָהֶ֛ם אֶת־אֶ֥רֶץ הַגִּלְעָ֖ד לַֽאֲחֻזָּֽה:
30But if they do not cross over with you armed [for battle], they shall receive a possession among you in the land of Canaan."   לוְאִם־לֹ֧א יַֽעַבְר֛וּ חֲלוּצִ֖ים אִתְּכֶ֑ם וְנֹֽאחֲז֥וּ בְתֹֽכְכֶ֖ם בְּאֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן:
31The descendants of Gad and the descendants of Reuben answered, saying, "We shall do as the Lord has spoken to your servants.   לאוַיַּֽעֲנ֧וּ בְנֵי־גָ֛ד וּבְנֵ֥י רְאוּבֵ֖ן לֵאמֹ֑ר אֵת֩ אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֧ר יְהֹוָ֛ה אֶל־עֲבָדֶ֖יךָ כֵּ֥ן נַֽעֲשֶֽׂה:
32We shall cross over in an armed force before the Lord to the land of Canaan, and then we shall have the possession of our inheritance on this side of the Jordan."   לבנַ֣חְנוּ נַֽעֲבֹ֧ר חֲלוּצִ֛ים לִפְנֵ֥י יְהֹוָ֖ה אֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וְאִתָּנוּ֨ אֲחֻזַּ֣ת נַֽחֲלָתֵ֔נוּ מֵעֵ֖בֶר לַיַּרְדֵּֽן:
and then we shall have the possession of our inheritance: That is to say, the possession of our inheritance on this side [of the Jordan] will be in our hands and under our ownership.   ואתנו אחזת נחלתנו: כלומר בידינו וברשותנו תהי אחוזת נחלתנו מעבר הזה:
33Moses gave the descendants of Gad and the descendants of Reuben and half the tribe of Manasseh the son of Joseph, the kingdom of Sihon, king of the Amorites, and the kingdom of Og, king of Bashan the land together with its cities within borders, the cities of the surrounding territory.   לגוַיִּתֵּ֣ן לָהֶ֣ם | משֶׁ֡ה לִבְנֵי־גָד֩ וְלִבְנֵ֨י רְאוּבֵ֜ן וְלַֽחֲצִ֣י | שֵׁ֣בֶט | מְנַשֶּׁ֣ה בֶן־יוֹסֵ֗ף אֶת־מַמְלֶ֨כֶת֙ סִיחֹן֙ מֶ֣לֶךְ הָֽאֱמֹרִ֔י וְאֶ֨ת־מַמְלֶ֔כֶת ע֖וֹג מֶ֣לֶךְ הַבָּשָׁ֑ן הָאָ֗רֶץ לְעָרֶ֨יהָ֙ בִּגְבֻלֹ֔ת עָרֵ֥י הָאָ֖רֶץ סָבִֽיב:
34The descendants of Gad built Dibon, Ataroth, and Aroer.   לדוַיִּבְנ֣וּ בְנֵי־גָ֔ד אֶת־דִּיבֹ֖ן וְאֶת־עֲטָרֹ֑ת וְאֵ֖ת עֲרֹעֵֽר:
35And Atroth Shophan, Jazer, and Jogbehah.   להוְאֶת־עַטְרֹ֥ת שׁוֹפָ֛ן וְאֶת־יַעְזֵ֖ר וְיָגְבְּהָֽה:
36And Beth Nimrah and Beth Haran, fortified cities and sheepfolds.   לווְאֶת־בֵּ֥ית נִמְרָ֖ה וְאֶת־בֵּ֣ית הָרָ֑ן עָרֵ֥י מִבְצָ֖ר וְגִדְרֹ֥ת צֹֽאן:
fortified cities and sheepfolds: This last part of the verse relates to the beginning of the passage, “The descendants of Gad built” these cities as fortified cities and sheepfolds.   ערי מבצר וגדרות צאן: זה סוף הפסוק מוסב על תחלת הענין, ויבנו בני גד את הערים הללו להיות ערי מבצר וגדרות צאן:
37The descendants of Reuben built Heshbon, Elealeh, and Kirjathaim.   לזוּבְנֵ֤י רְאוּבֵן֙ בָּנ֔וּ אֶת־חֶשְׁבּ֖וֹן וְאֶת־אֶלְעָלֵ֑א וְאֵ֖ת קִרְיָתָֽיִם:
38And Nebo and Baal Meon, their names having been changed, and Sibmah. And they were called with names of the names of the cities they built.   לחוְאֶת־נְב֞וֹ וְאֶת־בַּ֧עַל מְע֛וֹן מֽוּסַבֹּ֥ת שֵׁ֖ם וְאֶת־שִׂבְמָ֑ה וַיִּקְרְא֣וּ בְשֵׁמֹ֔ת אֶת־שְׁמ֥וֹת הֶֽעָרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר בָּנֽוּ:
Nebo and Baal-Meon, their names having been changed: Nebo and Baal Meon were names of pagan deities, and the Amorites named their towns after their deities, and the descendants of Reuben changed their names to other names. This is the meaning of“their names having been changed”-Nebo and Baal-Meon, changed to another name.   ואת נבו ואת בעל מעון מוסבת שם: נבו ובעל מעון שמות עבודה זרה הם, והיו האמוריים קורים עריהם על שם עבודה זרה שלהם, ובני ראובן הסבו את שמם לשמות אחרים, וזהו מוסבות שם, נבו ובעל מעון מוסבות לשם אחר:
and Sibmah: They built Sibmah, which is identical with Sebam mentioned earlier (verse 3).   ואת שבמה: בנו שבמה והיא שבם האמורה למעלה:
39The children of Machir the son of Manasseh went to Gilead and conquered it, driving out the Amorites who were there.   לטוַיֵּ֨לְכ֜וּ בְּנֵ֨י מָכִ֧יר בֶּן־מְנַשֶּׁ֛ה גִּלְעָ֖דָה וַיִּלְכְּדֻ֑הָ וַיּ֖וֹרֶשׁ אֶת־הָֽאֱמֹרִ֥י אֲשֶׁר־בָּֽהּ:
driving out: As the Targum [Onkelos] renders, וְתָרִיךְ‏, and drove out, for the word רִישׁ can be used in two [different] ways, in the sense of יְרוּשָׁה, ‘inheritance,’ or in the sense of הוֹרָשָׁה ‘driving out,’ meaning to expel or oust. — [Machbereth Menachem p. 167]   ויורש: כתרגומו ותריך. שתיבת רי"ש משמשת שתי חלוקות לשון ירושה ולשון הורשה, שהוא טירוד ותירוך:
40Moses gave Gilead to Machir the son of Manasseh, and he settled in it.   מוַיִּתֵּ֤ן משֶׁה֙ אֶת־הַגִּלְעָ֔ד לְמָכִ֖יר בֶּן־מְנַשֶּׁ֑ה וַיֵּ֖שֶׁב בָּֽהּ:
41Jair the son of Manasseh went and conquered their hamlets, and called them the hamlets of Jair.   מאוְיָאִ֤יר בֶּן־מְנַשֶּׁה֙ הָלַ֔ךְ וַיִּלְכֹּ֖ד אֶת־חַוֹּֽתֵיהֶ֑ם וַיִּקְרָ֥א אֶתְהֶ֖ן חַוֹּ֥ת יָאִֽיר:
their hamlets: Heb. חַוֹּתֵיהֶם, [Onkelos renders,] כַּפְרָנֵיהוֹן, their hamlets.   חותיהם: כפרניהון:
and called them the hamlets of Jair: Since he had no children, he named them after himself, as a memorial.   ויקרא אתהן חות יאיר: לפי שלא היו לו בנים קראם בשמו לזכרון:
42Nobah went and conquered Kenath and its surrounding villages, and called it Nobah, after his name.   מבוְנֹ֣בַח הָלַ֔ךְ וַיִּלְכֹּ֥ד אֶת־קְנָ֖ת וְאֶת־בְּנֹתֶ֑יהָ וַיִּקְרָ֧א לָ֦ה נֹ֖בַח בִּשְׁמֽוֹ:
and called it Nobah: Heb. לָה. [The ‘hey’ in] לָה is not a ‘mappik’ [aspirate ‘hey’ since there is no dot in the] ה [thus indicating that it is silent, contrary to the general rule]. I saw in the commentary of R. Moshe Hadarshan [as follows]: Since this name did not remain permanently, it is [a] silent [letter], so that it [the word לָה] can be expounded as לֹא, ‘not.’ But I wonder how he would expound two words similar to this, namely,“Boaz said to her (לָה)” (Ruth 2:14);“to build her (לָה) a house” (Zech. 5:11).   ויקרא לה נבח: לה אינו מפיק ה"א. וראיתי ביסודו של רבי משה הדרשן לפי שלא נתקיים לה שם זה, לפיכך הוא רפה, שמשמע מדרשו כמו לא. ותמהני מה ידרוש בשתי תיבות הדומות לה (רות ב, יד) ויאמר לה בועז, (זכריה ה, יא) לבנות לה בית:

Numbers Chapter 33

1These are the journeys of the children of Israel who left the land of Egypt in their legions, under the charge of Moses and Aaron.   אאֵ֜לֶּה מַסְעֵ֣י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֥ר יָֽצְא֛וּ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לְצִבְאֹתָ֑ם בְּיַד־משֶׁ֖ה וְאַֽהֲרֹֽן:
These are the journeys: Why were these journeys recorded? To inform us of the kind deeds of the Omnipresent, for although He issued a decree to move them around [from place to place] and make them wander in the desert, you should not say that they were moving about and wandering from station to station for all forty years, and they had no rest, because there are only forty-two stages. Deduct fourteen of them, for they all took place in the first year, before the decree, from when they journeyed from Rameses until they arrived in Rithmah, from where the spies were sent, as it says, “Then the people journeyed from Hazeroth [and camped in the desert of Paran].” (12:16); “Send out for yourself men…” (13:2), and here it says, “They journeyed from Hazeroth and camped at Rithmah,” teaching us that it [Rithmah] was in the desert of Paran. Subtract a further eight stages which took place after Aaron’s death-from Mount Hor to the plains of Moab-during the fortieth year, and you will find that throughout the thirty-eight years they made only twenty journeys. I found this in the commentary of R. Moshe (Hadarshan) [the preacher] (Mid. Aggadah). R. Tanchuma expounds it in another way. It is analogous to a king whose son became sick, so he took him to a far away place to have him healed. On the way back, the father began citing all the stages of their journey, saying to him, “This is where we sat, here we were cold, here you had a headache etc.” - [Mid. Tanchuma Massei 3, Num. Rabbah 23:3]   אלה מסעי: למה נכתבו המסעות הללו, להודיע חסדיו של מקום, שאעפ"י שגזר עליהם לטלטלם ולהניעם במדבר, לא תאמר שהיו נעים ומטולטלים ממסע למסע כל ארבעים שנה ולא היתה להם מנוחה, שהרי אין כאן אלא ארבעים ושתים מסעות. צא מהם י"ד, שכולם היו בשנה ראשונה, קודם גזירה, משנסעו מרמעסס עד שבאו לרתמה. שמשם נשתלחו המרגלים, שנאמר (במדבר יב, טז) ואחר נסעו העם מחצרות וגו' (שם יג, ב) שלח לך אנשים וגו'. וכאן הוא אומר ויסעו מחצרות ויחנו ברתמה, למדת שהיא במדבר פארן. ועוד הוצא משם שמונה מסעות שהיו לאחר מיתת אהרן מהר ההר עד ערבות מואב בשנת הארבעים, נמצא שכל שמנה ושלשים שנה לא נסעו אלא עשרים מסעות. זה מיסודו של רבי משה הדרשן. ורבי תנחומא דרש בו דרשה אחרת משל למלך שהיה בנו חולה והוליכו למקום רחוק לרפאותו, כיון שהיו חוזרין התחיל אביו מונה כל המסעות. אמר לו כאן ישננו, כאן הוקרנו, כאן חששת את ראשך וכו':
2Moses recorded their starting points for their journeys according to the word of the Lord, and these were their journeys with their starting points.   בוַיִּכְתֹּ֨ב משֶׁ֜ה אֶת־מוֹצָֽאֵיהֶ֛ם לְמַסְעֵיהֶ֖ם עַל־פִּ֣י יְהֹוָ֑ה וְאֵ֥לֶּה מַסְעֵיהֶ֖ם לְמוֹצָֽאֵיהֶֽם:
3They journeyed from Rameses in the first month, on the fifteenth day of the first month; on the day following the Passover sacrifice, the children of Israel left triumphantly before the eyes of all the Egyptians.   גוַיִּסְע֤וּ מֵֽרַעְמְסֵס֙ בַּחֹ֣דֶשׁ הָֽרִאשׁ֔וֹן בַּֽחֲמִשָּׁ֥ה עָשָׂ֛ר י֖וֹם לַחֹ֣דֶשׁ הָֽרִאשׁ֑וֹן מִמָּֽחֳרַ֣ת הַפֶּ֗סַח יָֽצְא֤וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ בְּיָ֣ד רָמָ֔ה לְעֵינֵ֖י כָּל־מִצְרָֽיִם:
4And the Egyptians were busy burying because the Lord had struck down their firstborn and had wrought vengeance against their deities.   דוּמִצְרַ֣יִם מְקַבְּרִ֗ים אֵת֩ אֲשֶׁ֨ר הִכָּ֧ה יְהֹוָ֛ה בָּהֶ֖ם כָּל־בְּכ֑וֹר וּבֵאלֹ֣הֵיהֶ֔ם עָשָׂ֥ה יְהֹוָ֖ה שְׁפָטִֽים:
And the Egyptians were busy burying: occupied with their mourning.   ומצרים מקברים: טרודים באבלם:
5The children of Israel journeyed from Rameses and camped in Succoth.   הוַיִּסְע֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵֽרַעְמְסֵ֑ס וַיַּֽחֲנ֖וּ בְּסֻכֹּֽת:
6They journeyed from Succoth and camped in Etham, at the edge of the desert.   ווַיִּסְע֖וּ מִסֻּכֹּ֑ת וַיַּֽחֲנ֣וּ בְאֵתָ֔ם אֲשֶׁ֖ר בִּקְצֵ֥ה הַמִּדְבָּֽר:
7They journeyed from Etham and camped in Pi hahiroth, which faces Baal zephon; and they camped in front of Migdol.   זוַיִּסְעוּ֙ מֵֽאֵתָ֔ם וַיָּ֨שָׁב֙ עַל־פִּ֣י הַֽחִירֹ֔ת אֲשֶׁ֥ר עַל־פְּנֵ֖י בַּ֣עַל צְפ֑וֹן וַיַּֽחֲנ֖וּ לִפְנֵ֥י מִגְדֹּֽל:
8They journeyed from Penei hahiroth and crossed in the midst of the sea to the desert. They walked for three days in the desert of Etham and camped in Marah.   חוַיִּסְעוּ֙ מִפְּנֵ֣י הַֽחִירֹ֔ת וַיַּֽעַבְר֥וּ בְתֽוֹךְ־הַיָּ֖ם הַמִּדְבָּ֑רָה וַיֵּ֨לְכ֜וּ דֶּ֣רֶךְ שְׁל֤שֶׁת יָמִים֙ בְּמִדְבַּ֣ר אֵתָ֔ם וַיַּֽחֲנ֖וּ בְּמָרָֽה:
9They journeyed from Marah and arrived in Elim, and in Elim there were twelve springs of water and seventy palm trees, and they camped there.   טוַיִּסְעוּ֙ מִמָּרָ֔ה וַיָּבֹ֖אוּ אֵילִ֑מָה וּ֠בְאֵילִ֠ם שְׁתֵּ֨ים עֶשְׂרֵ֜ה עֵינֹ֥ת מַ֛יִם וְשִׁבְעִ֥ים תְּמָרִ֖ים וַיַּחֲנוּ־שָֽׁם:
10They journeyed from Elim and camped by the Red Sea.   יוַיִּסְע֖וּ מֵֽאֵילִ֑ם וַיַּֽחֲנ֖וּ עַל־יַם־סֽוּף:
11They journeyed from the Red Sea and camped in the desert of Sin.   יאוַיִּסְע֖וּ מִיַּם־ס֑וּף וַיַּֽחֲנ֖וּ בְּמִדְבַּר־סִֽין:
12They journeyed from the desert of Sin and camped in Dophkah.   יבוַיִּסְע֖וּ מִמִּדְבַּר־סִ֑ין וַיַּֽחֲנ֖וּ בְּדָפְקָֽה:
13They journeyed from Dophkah and camped in Alush.   יגוַיִּסְע֖וּ מִדָּפְקָ֑ה וַיַּֽחֲנ֖וּ בְּאָלֽוּשׁ:
14They journeyed from Alush and camped in Rephidim, but there there was no water for the people to drink.   ידוַיִּסְע֖וּ מֵאָל֑וּשׁ וַיַּֽחֲנוּ֙ בִּרְפִידִ֔ם וְלֹא־הָ֨יָה שָׁ֥ם מַ֛יִם לָעָ֖ם לִשְׁתּֽוֹת:
15They journeyed from Rephidim and camped in the Sinai desert.   טווַיִּסְע֖וּ מֵֽרְפִידִ֑ם וַיַּֽחֲנ֖וּ בְּמִדְבַּ֥ר סִינָֽי:
16They journeyed from the Sinai desert and camped in Kivroth hataavah.   טזוַיִּסְע֖וּ מִמִּדְבַּ֣ר סִינָ֑י וַיַּֽחֲנ֖וּ בְּקִבְרֹ֥ת הַתַּֽאֲוָֽה:
17They journeyed from Kivroth hataavah and camped in Hazeroth   יזוַיִּסְע֖וּ מִקִּבְרֹ֣ת הַתַּֽאֲוָ֑ה וַיַּֽחֲנ֖וּ בַּֽחֲצֵרֹֽת:
18They journeyed from Hazeroth and camped in Rithmah.   יחוַיִּסְע֖וּ מֵֽחֲצֵרֹ֑ת וַיַּֽחֲנ֖וּ בְּרִתְמָֽה:
Rithmah: Heb. רִתְמָה, so named because of the slander of the spies, for it says,“What can He give you, and what can He add to you, you deceitful tongue? Sharpened arrows of a mighty man, with coals of brooms רְתָמִים” (Ps. 120:3-4). - [Mid. Aggadah]   ויחנו ברתמה: על שם לשון הרע של מרגלים, שנאמר (תהלים קכ, ג) מה יתן לך ומה יוסיף לך לשון רמיה חצי גבור שנונים עם גחלי רתמים:
19They journeyed from Rithmah and camped in Rimmon perez.   יטוַיִּסְע֖וּ מֵֽרִתְמָ֑ה וַיַּֽחֲנ֖וּ בְּרִמֹּ֥ן פָּֽרֶץ:
20They journeyed from Rimmon perez and camped in Libnah.   כוַיִּסְע֖וּ מֵרִמֹּ֣ן פָּ֑רֶץ וַיַּֽחֲנ֖וּ בְּלִבְנָֽה:
21They journeyed from Libnah and camped in Rissah.   כאוַיִּסְע֖וּ מִלִּבְנָ֑ה וַיַּֽחֲנ֖וּ בְּרִסָּֽה:
22They journeyed from Rissah and camped in Kehelathah.   כבוַיִּסְע֖וּ מֵֽרִסָּ֑ה וַיַּֽחֲנ֖וּ בִּקְהֵלָֽתָה:
23They journeyed from Kehelathah and camped in Mount Shepher.   כגוַיִּסְע֖וּ מִקְּהֵלָ֑תָה וַיַּֽחֲנ֖וּ בְּהַר־שָֽׁפֶר:
24They journeyed from Mount Shepher and camped in Haradah.   כדוַיִּסְע֖וּ מֵֽהַר־שָׁ֑פֶר וַיַּֽחֲנ֖וּ בַּֽחֲרָדָֽה:
25They journeyed from Haradah and camped in Makheloth.   כהוַיִּסְע֖וּ מֵֽחֲרָדָ֑ה וַיַּֽחֲנ֖וּ בְּמַקְהֵלֹֽת:
26They journeyed from Makheloth and camped in Tahath.   כווַיִּסְע֖וּ מִמַּקְהֵלֹ֑ת וַיַּֽחֲנ֖וּ בְּתָֽחַת:
27They journeyed from Tahath and camped in Tarah.   כזוַיִּסְע֖וּ מִתָּ֑חַת וַיַּֽחֲנ֖וּ בְּתָֽרַח:
28They journeyed from Tarah and camped in Mithkah.   כחוַיִּסְע֖וּ מִתָּ֑רַח וַיַּֽחֲנ֖וּ בְּמִתְקָֽה:
29They journeyed from Mithkah and camped in Hashmonah.   כטוַיִּסְע֖וּ מִמִּתְקָ֑ה וַיַּֽחֲנ֖וּ בְּחַשְׁמֹנָֽה:
30They journeyed from Hashmonah and camped in Moseroth.   לוַיִּסְע֖וּ מֵֽחַשְׁמֹנָ֑ה וַיַּֽחֲנ֖וּ בְּמֹֽסֵרֽוֹת:
31They journeyed from Moseroth and camped in Benei jaakan.   לאוַיִּסְע֖וּ מִמֹּֽסֵר֑וֹת וַיַּֽחֲנ֖וּ בִּבְנֵ֥י יַֽעֲקָֽן:
32They journeyed from Benei jaakan and camped in Hor hagidgad.   לבוַיִּסְע֖וּ מִבְּנֵ֣י יַֽעֲקָ֑ן וַיַּֽחֲנ֖וּ בְּחֹ֥ר הַגִּדְגָּֽד:
33They journeyed from Hor hagidgad and camped in Jotbathah.   לגוַיִּסְע֖וּ מֵחֹ֣ר הַגִּדְגָּ֑ד וַיַּֽחֲנ֖וּ בְּיָטְבָֽתָה:
34They journeyed from Jotbathah and camped in Abronah.   לדוַיִּסְע֖וּ מִיָּטְבָ֑תָה וַיַּֽחֲנ֖וּ בְּעַבְרֹנָֽה:
35They journeyed from Abronah and camped in Etzion geber.   להוַיִּסְע֖וּ מֵֽעַבְרֹנָ֑ה וַיַּֽחֲנ֖וּ בְּעֶצְיֹ֥ן גָּֽבֶר:
36They journeyed from Ezion geber and camped in the desert of Zin, which is Kadesh.   לווַיִּסְע֖וּ מֵֽעֶצְיֹ֣ן גָּ֑בֶר וַיַּֽחֲנ֥וּ בְּמִדְבַּר־צִ֖ן הִ֥וא קָדֵֽשׁ:
37They journeyed from Kadesh and camped at Mount Hor, at the edge of the land of Edom.   לזוַיִּסְע֖וּ מִקָּדֵ֑שׁ וַיַּֽחֲנוּ֙ בְּהֹ֣ר הָהָ֔ר בִּקְצֵ֖ה אֶ֥רֶץ אֱדֽוֹם:
38Aaron the kohen ascended Mount Hor at the Lord's bidding and died there, on the first day of the fifth month in the fortieth year of the children of Israel's exodus from Egypt.   לחוַיַּ֩עַל֩ אַֽהֲרֹ֨ן הַכֹּהֵ֜ן אֶל־הֹ֥ר הָהָ֛ר עַל־פִּ֥י יְהֹוָ֖ה וַיָּ֣מָת שָׁ֑ם בִּשְׁנַ֣ת הָֽאַרְבָּעִ֗ים לְצֵ֤את בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בַּחֹ֥דֶשׁ הַֽחֲמִישִׁ֖י בְּאֶחָ֥ד לַחֹֽדֶשׁ:
at the Lord’s bidding: [lit., by the mouth of the Lord.] This teaches us that he died by the [Divine] kiss. — [B.B. 17a]   על פי ה': מלמד שמת בנשיקה:
39Aaron was one hundred and twenty three years old when he died at Mount Hor.   לטוְאַֽהֲרֹ֔ן בֶּן־שָׁל֧שׁ וְעֶשְׂרִ֛ים וּמְאַ֖ת שָׁנָ֑ה בְּמֹת֖וֹ בְּהֹ֥ר הָהָֽר:
40The Canaanite king of Arad, who dwelt in the south, in the land of Canaan, heard that the children of Israel had arrived.   מוַיִּשְׁמַ֗ע הַכְּנַֽעֲנִי֙ מֶ֣לֶךְ עֲרָ֔ד וְהֽוּא־ישֵׁ֥ב בַּנֶּ֖גֶב בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן בְּבֹ֖א בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
The Canaanite…heard: To teach you that it was the news of Aaron’s death that he heard, for the clouds of glory had withdrawn, and he thought that permission had been granted to wage war against Israel. This is why it [Scripture] repeats it [here]. — [R. H. 3a]   וישמע הכנעני: כאן למדך שמיתת אהרן היא השמועה, שנסתלקו ענני הכבוד וכסבור שנתנה רשות להלחם בישראל, לפיכך חזר וכתבה:
41They journeyed from Mount Hor and camped in Zalmonah.   מאוַיִּסְע֖וּ מֵהֹ֣ר הָהָ֑ר וַיַּֽחֲנ֖וּ בְּצַלְמֹנָֽה:
42They journeyed from Zalmonah and camped in Punon.   מבוַיִּסְע֖וּ מִצַּלְמֹנָ֑ה וַיַּֽחֲנ֖וּ בְּפוּנֹֽן:
43They journeyed from Punon and camped in Oboth.   מגוַיִּסְע֖וּ מִפּוּנֹ֑ן וַיַּֽחֲנ֖וּ בְּאֹבֹֽת:
44They journeyed from Oboth and camped at the ruins of Abarim, on the Moabite boundary.   מדוַיִּסְע֖וּ מֵֽאֹבֹ֑ת וַיַּֽחֲנ֛וּ בְּעִיֵּ֥י הָֽעֲבָרִ֖ים בִּגְב֥וּל מוֹאָֽב:
the ruins of Abarim: Heb. עִיּי הָעֲבָרִים, an expression denoting waste and ruins, as“into a heap (לְעִי) in the field” (Micah 1:6);“they have turned Jerusalem into heaps (לְעִיִּים) ” (Ps. 79:1).   בעיי העברים: לשון חרבות וגלים, כמו (מיכה א, ו) לעי השדה, (תהלים עט, א) שמו את ירושלים לעיים:
45They journeyed from the ruins and camped in Dibon gad.   מהוַיִּסְע֖וּ מֵֽעִיִּ֑ים וַיַּֽחֲנ֖וּ בְּדִיבֹ֥ן גָּֽד:
46They journeyed from Dibon gad and camped in Almon diblathaimah.   מווַיִּסְע֖וּ מִדִּיבֹ֣ן גָּ֑ד וַיַּֽחֲנ֖וּ בְּעַלְמֹ֥ן דִּבְלָתָֽיְמָה:
47They journeyed from Almon diblathaimah and camped in the mountains of Abarim, in front of Nebo.   מזוַיִּסְע֖וּ מֵֽעַלְמֹ֣ן דִּבְלָתָ֑יְמָה וַיַּֽחֲנ֛וּ בְּהָרֵ֥י הָֽעֲבָרִ֖ים לִפְנֵ֥י נְבֽוֹ:
48They journeyed from the mountains of Abarim and camped in the plains of Moab by the Jordan at Jericho.   מחוַיִּסְע֖וּ מֵֽהָרֵ֣י הָֽעֲבָרִ֑ים וַיַּֽחֲנוּ֙ בְּעַֽרְבֹ֣ת מוֹאָ֔ב עַ֖ל יַרְדֵּ֥ן יְרֵחֽוֹ:
49They camped along the Jordan from Beth jeshimoth to Abel shittim, in the plains of Moab.   מטוַיַּֽחֲנ֤וּ עַל־הַיַּרְדֵּן֙ מִבֵּ֣ית הַיְשִׁמֹ֔ת עַ֖ד אָבֵ֣ל הַשִּׁטִּ֑ים בְּעַרְבֹ֖ת מוֹאָֽב:
from Beth-jeshimoth to Abel-shittim: This teaches you that the extent of Israel’s camp was twelve mil [a mil equaling approximately 3500 ft.] for Rabbah bar bar Channah said, “I myself saw that place [and it is three parasangs (12 mil) square].” - [Eruvin 55b]   מבית הישמת עד אבל השטים: כאן למדך שיעור מחנה ישראל י"ב מיל. דאמר רבה בר בר חנה לדידי חזי לי ההוא אתרא וכו' (ערובין נה ב):
Abel-shittim: The plain of Shittim was called Abel.   אבל השטים: מישור של שטים אבל שמו: